אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"צ 6445-09-14 חיים כץ נ' פאר הבשר והעוף בע"מ

ת"צ 6445-09-14 חיים כץ נ' פאר הבשר והעוף בע"מ

תאריך פרסום : 29/03/2015 | גרסת הדפסה
ת"צ
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
6445-09-14
27/11/2014
בפני סגן הנשיאה:
יצחק ענבר

- נגד -
המבקש:
חיים כץ
עו"ד עודד מור
משיבה:
פאר הבשר והעוף בע"מ
עו"ד גבי קונפינו
פסק דין

 

 

 

1.המבקש הגיש נגד המשיבה בקשה לאישור תובענה ייצוגית. במוקד בקשתו עמדה הטענה לפיה המשיבה מטעה את לקוחותיה כאשר היא מסמנת מוצר המיוצר ומשווק על ידיה למרכולים שונים ברחבי הארץ כ"קציצות טלה אסא" בעוד בפועל מוצר זה אינו מכיל כלל בשר טלה כי אם בשר בקר, שומן בקר, מים, מלח ותבלינים. בכך היא אף מפרה את תקן ישראלי 1145, המסדיר הוראות כלליות לסימון מזון, ותקן ישראלי 1188 לפיו במוצרי בשר טחון ייכלל השם "בשר טחון" ולצדו שם מין בעל החיים שבשרו שימש חומר מוצא לייצור המוצר. התנהלות המשיבה עולה, אם כן, כדי הפרת חובה חקוקה והטעיה.

 

בהתאם לכך עתר המבקש לסעד הצהרתי לפיו הפרה בהתנהלותה המתוארת את הדין. כן עתר לצו עשה לפיו יורה בית המשפט למשיבה לתקן את סימון המוצר ולציין במפורש את שמו האמתי המתאים לרכיבי המוצר האמתיים, וכן להסיר את המוצר מן המדפים ולהפסיק באופן מידי את שיווקו עם האריזה המתוארת לעיל. בנוסף עתר המבקש לפיצוי כספי בגין נזקים ממוניים ובלתי ממוניים שנגרמו לטענתו לחברי הקבוצה וזאת בסך כולל של 6,000,000 ש"ח.

 

2.ביום 27.11.2014 ועוד קודם להגשת תגובתה של המשיבה לבקשת האישור הגישו הצדדים בקשת הסתלקות מוסכמת במסגרתה צוין כי לעמדת המשיבה אין ממש בבקשת האישור, בין היתר, בשל מהות העילה, היעדר תשתית ראייתית מספקת ובפרט הקושי להוכיח ביחס לכל אחד מחברי הקבוצה כי נגרם לו נזק וכי קיים קשר סיבתי בין העוולה הנטענת לבין הנזק; המבקש לא הוכיח כי נגרם לו נזק, וממילא קיים קושי מובנה להוכיח נזק בנסיבות העניין; היקף המכירות של המוצר זניח. ללא קשר לטענות המבקש הודיעה המשיבה כי המוצר הנדון הוסר מן המדפים. לאור האמור החליט המבקש לחזור בו מטענותיו כנגד המשיבה ועתר להסתלק מהתובענה, ובכלל זה מהתביעות הכספיות שביקש להגיש נגד המשיבה בשם חברי הקבוצה, אשר נאמדו בבקשת האישור ב-6 מיליון ש"ח. המשיבה מצידה התחייבה לשלם למבקש גמול בסך 15,000 ש"ח ושכ"ט לב"כ המבקש בסך 20,400 ש"ח (כולל מע"מ).

 

3.אמות המידה לאישורו של הסדר הסתלקות מסוג זה שלפנינו - אשר בקרב העוסקים בתחום נהוג לכנותו: "הסדר הסתלקות מתוגמלת" (על שום הגמול ושכר הטרחה שהוסכם על תשלומם במסגרתו) – נדונו אך לא מכבר בהרחבה בפסק דיני בת"צ (ת"א) 1469-02-13 עידן לוי נ' פסטה נונה בע"מ (להלן – עניין "פסטה נונה").

 

כפי שצוין באותו עניין, הסדרי הסתלקות מתוגמלת הולכים והופכים לדרך סיומן הנפוצה והמקובלת, בבחינת "ברירת מחדל", של תובענות ייצוגיות בתחום סימון מוצרי מזון. הסדר ההסתלקות שלפנינו מבטא אף הוא מגמה רחבה ומפושטת זו.

 

בפסק דיני הנ"ל בעניין פסטה נונה קבעתי, בין היתר, כי -

 

"...חסרונותיהם ונזקיהם של הסדרי הסתלקות מתוגמלת בתחום סימון מוצרי מזון, ובכלל אלו הסדרי ההסתלקות שלפנינו, גבוהים לאין שיעור מתועלותיהם. לא זו בלבד שהסדרים אלו אינם מייצרים הרתעה של ממש, אלא שאישורם על ידי בית המשפט מתמרץ את הגשתן של תביעות סרק, מזה, ושל הסתלקויות מתביעות מבוססות לכאורה, מזה. בהינתן האפשרות לסיים את התובענות בהסתלקויות שרווח קל ומהיר בצדן, נחלש התמריץ להגיש תביעות ייצוגיות מבוססות בתחום סימון מוצרי מזון ולהתמיד בניהולן, ותחת זאת מוצף בית המשפט במאות תביעות ייצוגיות שמגישיהן גמרו מראש אומר להסתלק מהן. מצב העניינים הקיים - שבו הולכים הסדרי הסתלקות מתוגמלת והופכים ל"ברירת מחדל" של תובענות ייצוגיות בתחום סימון מוצרי מזוןמכרסם, אפוא, בתכליותיו של חוק תובענות ייצוגיות, מכביד על הנתבעים ועל בית המשפט שלא לצורך וגורם לזילות מכשיר התובענה הייצוגית. בית המשפט מצווה לפעול לצינון תמריציהם של התובעים ובאי הכוח המייצגים לערוך הסדרי הסתלקות מסוג זה ודרך המלך לעשות כן הנה להימנע מאישור תשלום גמול ושכר טרחה למסתלקים".

 

4.אשר לסמכותו של בית המשפט לפעול לאיתור מייצגים חילופיים חלף אלו שהסתלקו קבעתי באותו עניין, כי "שקלולם של מכלול השיקולים שפורטו לעיל מוביל למסקנה, כי סמכות בית המשפט שבסעיף 16(ד)(1) לחוק תופעל רק במקרים חריגים ויוצאי דופן, שבהם הנזק העלול להיגרם על ידי ההסתלקות לאינטרס הציבורי או לחברי הקבוצה הוא מידי, מוחשי וניכר".

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ