אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"צ 6445-04-14 מוטל ואח' נ' שופרסל בע"מ

ת"צ 6445-04-14 מוטל ואח' נ' שופרסל בע"מ

תאריך פרסום : 07/05/2015 | גרסת הדפסה
ת"צ
בית המשפט המחוזי ירושלים
6445-04-14
22/04/2015
בפני השופטת:
תמר בזק רפפורט

- נגד -
המבקשות:
1. לאה מוטל
2. נעמי גורי (ניתן פסק דין)

עו"ד רם גורודיסקי
המשיבות:
1. שופרסל בע"מ
2. האחים חמוי (מוצר בשר) בע"מ

עו"ד אסף לוין ממשרד גולדפרב זליגמן ושות'
פסק דין

 

בפניי בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית, בהתאם לסעיפים 18-19 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן – החוק).

אחר קבלת הבקשה הוריתי על פרסום אודותיה כדין, וכך פעלו הצדדים. המועד להגשת התנגדויות חלף ללא שהוגשו התנגדויות. נציגת היועץ המשפטי לממשלה הודיעה, כי אין התנגדות מצד היועץ לאישור הסדר הפשרה, אך העירה מספר הערות באשר לתוכנו ואף הציעה להתנות את תשלום שכר הטרחה במימושו.

עניינה של התובענה בתמצית

  1. מבקשת 1 (להלן – המבקשת) הגישה בקשה לאישור התובענה כייצוגית נגד משיבה 1 (להלן – המשיבה) בטענה, כי שיווקה כרוב ניצנים קפוא תחת המותג הפרטי של המשיבה (להלן – המוצר), שעל גב אריזתו סומן, כי הוא "כשר למהדרין פרווה, בהשגחת הרבנות ובית הדין לקהילת 'מעיין חי' בבריסל ובאישור הרבנות הראשית לישראל". בניגוד לכיתוב על גב אריזת המוצר, פורסמה ביום 31.1.14 הודעת הרבנות הראשית, אשר לפיה "המוצר מיובא ואינו מאושר על ידי מחלקת היבוא ברבנות הראשית לישראל". על יסוד האמור בהודעה זו טענה המבקשת, כי המשיבה הפרה את הוראות חוק איסור הונאה בכשרות, התשמ"ג-1983 (להלן – חוק הונאה בכשרות).

  2. המשיבה לא הכחישה כי המוצר לא קיבל את אישורה הפורמלי של מחלקת היבוא ברבנות הראשית, אך טענה כי עניין זה נבע מטעות אנוש ומאי הבנה, אף שמבחינה הלכתית המוצר כשר. טענה זו נסמכה על אישורו של הרב הראשי לבריסל, כבוד הרב מנחם חדאד, החתום על תעודת כשרות ביחס למוצר. כן העלתה המשיבה טענה, כי מדובר במוצר שולי וכי מכירותיו זניחות.

  3. הצדדים סברו כי בנסיבות אלה יהיה זה צודק ונכון ליישב את המחלוקת ביניהם בדרך של הידברות והבנות ביחס לעתיד, ועל כן הגיעו להסכמה בדבר ההגשת בקשה להסתלקות מן התובענה, תוך שהמשיבה התחייבה שלא לייבא עוד את המוצר לישראל, כל עוד אין הוא נושא אישור כשרות כדין, על-פי החוק בישראל (פרו' מיום 13.4.15, ע' 3, ש' 29-30). בעת הדיון בבקשת ההסתלקות נתבקשו הצדדים להתייחס לכך, שהסתלקות אינה נותנת מענה מספק לקבוצת הלקוחות שרכשו את המוצר בעבר, תוך הסתמכות על הרישום השגוי בדבר אישור הרבנות הראשית. בעקבות הערה זו, משכו הצדדים את בקשת ההסתלקות, וגיבשו ביניהם את הסדר הפשרה, המובא לאישורו של בית המשפט כעת. בעקבות הערות שהושמעו לצדדים, עודכן הסכם הפשרה במספר עניינים, בהסכמתם (פרו' מיום 15.4.15, ע' 5).

  4. במסגרת הסדר הפשרה המעודכן חושב סכום הפיצוי הכולל, על יסוד נתונים בדבר מספר לקוחות המשיבה אשר רכשו את המוצר ועשוי היה להיווצר אצלם נזק (שומרי הכשרות). בהתאם לנתונים שבידי המשיבה, נמכרו 94% מיחידות המוצר לחברי מועדון הלקוחות של המשיבה. לכן הוסכם, כי 94% מסכום הפיצוי הכולל יחולק באמצעות שוברי הנחה בדמות המחאות מסוג "צ'ק בק" לכלל חברי מועדון הלקוחות של המשיבה. 6% הנותרים מסכום הפיצוי הכולל, המשקפים את רוכשי המוצר שאינם חברי מועדון, יתרמו באמצעות מוצרי מזון לארגון "לתת", העוסק בסיוע הומניטרי לאוכלוסיות במצוקה ובנושא אי ביטחון תזונתי. הוסכם, כי עלות המוצרים שיתרמו תחושב על-פי המחיר הסיטונאי שבו רוכשת המשיבה את המוצרים (פרו' מיום 15.4.15, ע' 5, ש' 15-16). עוד הוסכם, כי תקופת מימוש הצ'ק-בק תעמוד על תשעה חודשים, ואם בתוך פרק זמן זה לא ימומש סך הפיצוי הכולל ללקוחות, תיתרם היתרה שלא תמומש אף היא לארגון "לתת", בהתאם למנגנון שתואר.

    הסכם הפשרה מגבש מעשה בית דין ביחס לכל חברי הקבוצה בכל העילות והסעדים הנובעים מבקשת האישור, ובכפוף לאישורו מוותרים המבקשת וחברי הקבוצה על כל טענה, דרישה, תביעה, זכות או סעד בכל הקשור לעילות התביעה.

    הגדרת קבוצת התובעים

  5. בהסדר הפשרה מוגדרת קבוצת התובעים בדומה להגדרתה בבקשת האישור, כך:

    "קבוצת הלקוחות שומרי הכשרות של המשיבה אשר רכשו או אכלו את המוצר, בשבע השנים שקדמו להגשת התובענה ועד למתן פסק דין".

  6. במסגרת הנספח החסוי הובהר, כי שיעור הלקוחות שומרי הכשרות של המשיבה, מתוך כלל לקוחותיה, חושב בהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים 2012-2013, ביחס לאופן שבו מגדירים עצמם אלה המשתייכים לאוכלוסיה היהודית בישראל. מתוך כלל האוכלוסיה היהודית הופחת שיעור המשתייכים לאוכלוסיה החילונית – שאין לה זיקה מיוחדת לענייני כשרות; שיעור המשתייכים לאוכלוסיה החרדית – שככלל אינה מסתמכת על הכשר מטעם הרבנות הראשית, אלא דורשת הכשר אחר; וכן שיעור המשתייכים לקבוצה המגדירה עצמה כ"מסורתיים לא כל כך דתיים" – מתוך הנחה שבקרב אוכלוסיה זו אין הקפדה יתרה על כשרות ברכישת ירקות (להבדיל ממוצרי בשר, למשל). בהתאם לכך הניחו הצדדים, כי הקבוצה שעלולה הייתה להיפגע כתוצאה מן הכיתוב השגוי על גב אריזת המוצר הינם אלה המגדירים עצמם כ"דתיים" או כ"מסורתיים דתיים", ובהתאם לשיעורה של קבוצה זו מתוך כלל האוכלוסיה נגזר שווי הפיצוי בהסדר. אחר שעיינתי בנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שאליהם הפנו הצדדים סבורה אני, כי אכן יש היגיון בחילוץ נתון מספרי אודות שיעור הזכאים לפיצוי בגין הפגיעה באוטונומיה בהתאם לאופן שבו נעשה הדבר במסגרת ההסדר.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ