אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"צ 60915-12-15 חזון הברון בע"מ נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה ברמלה ואח'

ת"צ 60915-12-15 חזון הברון בע"מ נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה ברמלה ואח'

תאריך פרסום : 22/03/2016 | גרסת הדפסה
ת"צ
בית המשפט המחוזי חיפה
60915-12-15
14/03/2016
בפני השופט:
דר' מנחם רניאל

- נגד -
התובעת::
חזון הברון בע"מ
הנתבעות::
1. הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה – פרדס חנה -כרכור
2. המועצה המקומית פרדס חנה - כרכור

החלטה

התובעת הגישה תובענה יצוגית כנגד המשיבות בגין גביית יתר של אגרות בנייה עבור רכיב "גדר" ועבור רכיב "עבודה שלא נקבעה לה אגרה בתוספת" וכן פריטים נוספים, בנוסף על חיוב לפי "בנייה חדשה או שימוש חורג" ולפי "תוספת לבית קיים". המשיבות הגישו תשובה לבקשה והודעת חדילה מטעם משיבה 1, שבעת הדיון בפניי הפכה גם להודעה מטעם המשיבה 2.

כעולה מהדיון בפניי ביום 14.3.16, הסכים ב"כ התובעת להודעת החדילה "בכפוף להצהרת ב"כ המשיבות ששתי המשיבות חדלו וחודלים גם מגביית חובות עבר". ב"כ המשיבות אכן הבהיר שהודעת החדילה ניתנת מטעם שתי המשיבות (עמ' 3 שורה 25). לגבי גביית חובות העבר, הסביר שאין חובות עבר משום שתשלום אגרת בנייה הוא תנאי לדיון בבקשה להיתר בנייה, ולכן כל החובות משולמים ואין צורך בגבייה של חובות שלא שולמו. ככל שטענת ב"כ התובעת היא שעל הנתבעות להחזיר את סכומי האגרות שנגבו ביתר בעבר, התנגד ב"כ הנתבעות לכך וטען שהדבר אינו נדרש ממנו בהודעת חדילה.

אני מקבל את טענת הנתבעות כי החיובים בגין אגרות בנייה משולמים קודם לדיון בהיתר בנייה, ועל כן כולם משולמים ואין יתרת אגרות שלא שולמה. הדבר עולה גם מהוראות הדין, וב"כ התובעת לא טען אחרת.

אשר לטענה כאילו יש להביא בחשבון גם החזרת סכומי אגרות שנגבו ביתר בעבר, נקבע בסעיף 9 (ב) לחוק תובענות יצוגיות, כי בית המשפט לא יאשר תובענה יצוגית בתביעת השבה נגד רשות, אם הרשות הודיעה כי תחדל מהגבייה שבשלה הוגשה הבקשה לאישור והוכח לבית המשפט כי היא חדלה מהגבייה כאמור, לכל המאוחר במועד שנועד להגשת תשובתה לבקשה לאישור תובענה יצוגית. פשוטם של הדברים, שהודעת החדילה מתייחסת להפסקת הגבייה לאחר ההודעה ולא להשבת סכומי גבייה שנעשו בעבר, אף שהתובענה היצוגית מתייחסת להשבת סכומים בעבר. ב"כ התובעת לא ציטט אף פסק דין הקובע שכאשר מוגשת הודעת חדילה אין די בכך שהיא חלה מכאן ואילך, אלא עליה להודיע גם על השבה של סכומים שנגבו בעבר. אף אני חיפשתי פסק דין הקובע חובה להשיב את הסכומים שנגבו בעבר, ולא מצאתי פסק דין כזה. על כן חלה ההבנה הפשוטה שהודעת חדילה חלה רק מכאן ולהבא, ואינה עוסקת בהשבת סכומים שנגבו ביתר בעבר. אין בכך כדי למנוע ממי שנגבו ממנו סכומים ביתר להגיש תביעה אישית, להבדיל מתביעה ייצוגית.

לנושא זה יש השלכה גם לטענה נוספת שהועלתה על ידי ב"כ התובעת. לשיטתו יש להוסיף לחיובים ריבית והפרשי הצמדה על פי חוק הרשויות המקומיות (ריבית והצמדה על תשלומי חובה). אני דוחה טענה זו. מכיוון שאין פער של זמנים בין החיוב לבין התשלום, התשלומים אינם מבוצעים בתוספת ריבית והצמדה, ומכיוון שאין החזר של תשלומים ששולמו ביתר בעבר, אין חיוב של הפרשי הצמדה וריבית.

הודעת החדילה נתמכה בתצהירו של מר אריה רפפורט, מהנדס הוועדה המקומית הנתבעת 1, שלפיה מיד לאחר קבלת מכתבו של ב"כ התובעת, עוד לפני הגשת הבקשה לאישור תובענה יצוגית, בדק את נושא הפנייה והודיע על חדילה מהחיוב השגוי. בשל שגגה, לא הודיעו על כך לב"כ התובעת, והוא הגיש את הבקשה לאישור תובענה יצוגית.

על כן אני קובע שהוכח לבית המשפט שהמשיבות חדלו מהגבייה, כבר בנובמבר 2015. על כן אני דוחה את הבקשה לאישור תובענה יצוגית.

על פי סעיף 9 (ג) לחוק, על אף דחיית הבקשה, רשאי בית המשפט לפסוק למבקשת גמול ושכר טירחה לבא כוחה. כפי שנקבע בע"א 2046/10 שמש נ' רייכרט, בפסיקת גמול ושכר טירחה יש שיקולים שונים שפורטו באותו פסק דין, על בסיס השיקולים בסעיפים 22-23 לחוק. נקבע כי יש לפסוק את שכר הטירחה כנגזרת מהסכום שנקבע בפועל על ידי הקבוצה. ב"כ התובעת דרש פסיקה של שכר טירחה בהיקף של 25% מהסכום שנחסך. אכן, בפסק דין שמש נקבע שיעור של 25% עבור הסכומים שעד 5 מליון ₪, אבל זאת, בנסיבותיו המיוחדות של המקרה, במורכבותו היחודית של ההליך והזמן הרב מאוד שבו נוהל (16 שנה). זה אינו המקרה בפניי. מדובר בפרקטיקה שגויה שהופסקה עוד לפני הגשת הבקשה, ובמקרה לא מסובך, שכן הוא נסמך על פסק דין קודם בעע"מ 2978/13 מי הגליל נ' יונס, ובזמן קצר שבו נדונה הבקשה – ישיבה אחת, פחות מ-3 חודשים לאחר שהוגשה הבקשה. כמו כן יש להוסיף את העובדה שמספר טענות של ב"כ התובעת נדחו על ידי.

הנתבעות הגישו חישוב שלפיו כלל האגרות שגבו ביתר היה 65,361.37 ₪. לאחר דין ודברים הסכים ב"כ התובעת לחישוב זה. חישוב זה מבטא את הסכום שנגבה בעבר, ועל כן אניח שהוא מבטא בדרך של אומדן את הסכום שנחסך בעתיד מהקבוצה של משלמי אגרות בנייה אצל הנתבעות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ