אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"צ 59303-01-14חנית משה נ' כפרי בריא בע"מ

ת"צ 59303-01-14חנית משה נ' כפרי בריא בע"מ

תאריך פרסום : 03/12/2014 | גרסת הדפסה
ת"צ
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
59303-01-14
26/11/2014
בפני סגן הנשיאה:
יצחק ענבר

- נגד -
המבקשת:
חנית משה
עו"ד טלי לופו וענבר שרון-פדלון
המשיב:
1. כפרי בריא בע"מ
2. היועץ המשפטי לממשלה

עו"ד דקל קרבר
עו"ד מפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי)
פסק דין

 

 

 

1.המבקשת הגישה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המשיבה. במוקד הבקשה עמדה הטענה לפיה המשיבה מטעה את לקוחותיה באמצעות כיתוב המילה "טבעי" על גבי אריזות מוצרי הטופו שהיא מייצרת. לטענת המבקשת, היא רכשה את המוצר בהתבסס על כינויו כ"טבעי" ורק בבואה לצרוך את המוצר שמה לב כי רשימת הרכיבים כוללת תוספים כגון מלח ניגירי ושומן צמחי. לפיכך, ובהתאם לתקן ישראלי 1145 אין לכנות את המוצר הנדון "טבעי". המבקשת הלינה על תוספת המלח והשומן במוצר הנדון, המעלות את כמות הנתרן בו ועשויות לגרום לבעיות בריאותיות שונות. לטענתה התנהלות המשיבה עולה כדי אי-גילוי והטעיה, ניצול מצוקת הצרכן, הפרת חובה חקוקה, עשיית עושר ולא במשפט ופגיעה באוטונומיה.

 

לפיכך, עתרה המבקשת לסעד הצהרתי לפיו בסמנה את המוצר באופן המתואר לעיל הפרה המשיבה את הדין. כן עתרה המבקשת לצו עשה לפיו יורה בית המשפט למשיבה להסיר את המוצר הנדון מן המדפים, לתקן את הליקויים שנמצאו ולסמן את המוצר כדין. בנוסף, עתרה המבקשת לפיצוי כספי בגין הנזקים הממוניים (50% מעלות המוצר) והבלתי ממוניים (20 ש"ח לכל חבר קבוצה) שנגרמו לה ולחברי הקבוצה, וזאת בסך כולל של 3,000,000 ש"ח.

 

2.ביום 27.2.2014 הגישו הצדדים בקשת הסתלקות מוסכמת במסגרתה צוין כי אין ביניהם כל מחלוקת באשר לחובה לסמן את המוצרים בהתאם לתקן ישראלי 1145 ובפרט כי יש להסיר את הכיתוב "טבעי". כן צוין כי מיד עם הגשת התובענה נקטה המשיבה בכל האמצעים לוודא כי סימון המוצרים נעשה על פי דין. לאור האמור ובהינתן שמטרת ההליך הושגה סבורים הצדדים כי אין טעם בהמשך ניהולו ובמסגרת זו עותרת המבקשת להסתלק מתביעת הפיצויים בגין נזקיהם של חברי הקבוצה, שנאמדו בבקשת האישור ב-3 מיליון ₪. המשיבה מצדה התחייבה להעמיד תרומות בסכום כולל של 40,000 ש"ח לשתי עמותות הנזכרות בבקשה. בבקשת ההסתלקות מודגש, כי "המבקשת ובאות כוחה העדיפו להקצות את מלוא שכר טרחתן והגמול המוסכם לטובת תרומה לעמותות כאמור לעיל", היינו, המדובר, למעשה, בשרשור של שכר הטרחה והגמול המוסכם לצדדים שלישיים. הדבר מתחוור ביתר שאת מסעיף 8 לבקשת ההסתלקות, שבו מוצגת התרומה כטובת הנאה המתקבלת בידי המבקשת ובאות כוחה.

 

3.אמות המידה לאישורו של הסדר הסתלקות מתביעות ייצוגיות העוסקות בסימון מוצרי מזון, הכולל התחייבות למתן טובות הנאה למסתלקים (להלן "הסדר הסתלקות מתוגמלת"), נדונו אך לא מכבר בהרחבה בפסק דיני בת"צ (ת"א) 1469-02-13 עידן לוי נ' פסטה נונה בע"מ (להלן – עניין "פסטה נונה"). כפי שציינתי באותו עניין, הסדרי הסתלקות מתוגמלת הולכים והופכים לדרך סיומן הנפוצה והמקובלת, בבחינת "ברירת מחדל", של תובענות ייצוגיות בתחום סימון מוצרי מזון. הסדר ההסתלקות שלפנינו מבטא אף הוא מגמה רחבה ומפושטת זו. אמנם, הסדרי ההסתלקות הטיפוסיים כוללים התחייבות לתשלום גמול ושכר טרחה ישירות למסתלקים, בעוד שבענייננו התחייבה המשיבה להעביר את הגמול ושכר הטרחה לעמותות, אך איני רואה הבדל מהותי בין השניים, שהרי בשני המקרים כאחד מדובר בהסתלקות הנעשית כנגד קבלת טובת אצל המסתלקים.

 

בפסק דיני הנ"ל בעניין פסטה נונה קבעתי, בין היתר, כי -

 

"...חסרונותיהם ונזקיהם של הסדרי הסתלקות מתוגמלת בתחום סימון מוצרי מזון, ובכלל אלו הסדרי ההסתלקות שלפנינו, גבוהים לאין שיעור מתועלותיהם. לא זו בלבד שהסדרים אלו אינם מייצרים הרתעה של ממש, אלא שאישורם על ידי בית המשפט מתמרץ את הגשתן של תביעות סרק, מזה, ושל הסתלקויות מתביעות מבוססות לכאורה, מזה. בהינתן האפשרות לסיים את התובענות בהסתלקויות שרווח קל ומהיר בצידן, נחלש התמריץ להגיש תביעות ייצוגיות מבוססות בתחום סימון מוצרי מזון ולהתמיד בניהולן, ותחת זאת מוצף בית המשפט במאות תביעות ייצוגיות שמגישיהן גמרו מראש אומר להסתלק מהן. מצב העניינים הקיים - שבו הולכים הסדרי הסתלקות מתוגמלת והופכים ל"ברירת מחדל" של תובענות ייצוגיות בתחום סימון מוצרי מזוןמכרסם, אפוא, בתכליותיו של חוק תובענות ייצוגיות, מכביד על הנתבעים ועל בית המשפט שלא לצורך וגורם לזילות מכשיר התובענה הייצוגית. בית המשפט מצווה לפעול לצינון תמריציהם של התובעים ובאי הכוח המייצגים לערוך הסדרי הסתלקות מסוג זה ודרך המלך לעשות כן הנה להימנע מאישור תשלום גמול ושכר טרחה למסתלקים".

 

דברים אלה יפים גם לענייננו.

 

4.אשר לסמכותו של בית המשפט לפעול לאיתור מייצגים חילופיים חלף אלו שהסתלקו קבעתי באותו עניין, כי "שקלולם של מכלול השיקולים שפורטו לעיל מוביל למסקנה, כי סמכות בית המשפט שבסעיף 16(ד)(1) לחוק תופעל רק במקרים חריגים ויוצאי דופן, שבהם הנזק העלול להיגרם על ידי ההסתלקות לאינטרס הציבורי או לחברי הקבוצה הוא מיידי, מוחשי וניכר".

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ