אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"צ 54390-11-11 יעקב טל נ' רשות המיסים בישראל

ת"צ 54390-11-11 יעקב טל נ' רשות המיסים בישראל

תאריך פרסום : 01/02/2016 | גרסת הדפסה
ת"צ
בית המשפט המחוזי ירושלים כבית-משפט לעניינים מנהליים
54390-11-11
14/12/2015
בפני השופט:
י' נועם

- נגד -
(התובע):
יעקב טל
עו"ד א' פינק
)הנתבעת):
רשות המיסים בישראל באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי)
פסק-דין

הבקשה

1.לפניי בקשה לאישור תובענה מינהלית שהגיש התובע, יעקב טל, כתובענה ייצוגית, לפי סעיף 5(ב)(2) לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן – החוק או חוק תובענות ייצוגיות). לטענת המבקש, המשיבה, רשות המיסים, גבתה מס ביתר, שלא כדין, בכך שהעמידה את שיעור ניכוי המס בגין "אגרות חוב מובנות" שבהן החזיק המבקש – בשיעור של 20%, שעה שהיה עליה, לעמדתו, להעמיד את שיעור המס על 15%.

המסגרת הנורמטיביתחוק תובענות ייצוגיות

2.סעיף 3 לחוק תובענות ייצוגיות וכן התוספת השנייה לחוק זה, קובעים את רשימת הנושאים שבעניינים ניתן להגיש תובענה ייצוגית, ובכלל זה – תביעה נגד רשות להשבת סכומים שגבתה שלא כדין, כמס, אגרה או תשלום חובה אחר (פריט 11 לתוספת השנייה). בנוסף, קובע החוק את התנאים להגשת תובענה ייצוגיות, וכן את הדרישות שעל התובע לעמוד בהן כדי לאשר את תביעתו כתובענה ייצוגית. כך, על-פי סעיף 4(א)(1) לחוק הנ"ל, רשאי להגיש תובענה ייצוגית אדם שיש לו עילה בתביעה או בעניין כאמור בסעיף 3 לחוק, המעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל החברים הנמנים עם קבוצת בני אדם – בשם אותה קבוצה. בנוסף לתנאי סף זה, על המבקש לאשר תביעה כתובענה ייצוגית לעמוד בארבעת התנאים המפורטים בסעיף 8(א) לחוק האמור: ראשית, כי התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן תוכרענה בתובענה לטובת הקבוצה; שנית, כי תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין; שלישית, כי קיים יסוד סביר להניח שעניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת; ורביעית, כי קיים יסוד סביר להניח שעניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב.

אפנה תחילה, לבירור התנאי הראשון לצורך אישור תובענה כתובענה ייצוגית – קיומה של עילת תביעה.

האם הוכחה עילת תביעה כנדרש לפי סעיף 4(א) לחוק תובענות ייצוגיות

תמצית הרקע העובדתי העולה מכתבי-הטענות

3.כפי שעולה מהבקשה ומהתובענה, המבקש רכש והחזיק – במועדים שלא פורטו על-ידו – שמונה אגרות חוב מובנות בסדרות שונות תחת השמות "שחרית", "עצמון" ו"קשת", אשר הנפיקו חברות שונות, ובכללן – שחרית הנפקות בע"מ ועצמון אגרות חוב בע"מ (להלן – אגרות החוב המובנות או אג"ח שחרית). אין מחלוקת בין הצדדים לגבי תנאיהן של אגרות החוב המובנות שרכש והחזיק המבקש, כפי שפורטו בדו"חות הצעות המדף לגביהן, אשר צורפו לבקשה: בכל אחת מאגרות החוב המובנות הובטח החזר מלא של הקרן, בשיעור של 100%; ולגבי כל מהן נקבע, כי היא תישא ריבית שנתית בשיעור הקבוע בהצעת המדף הרלבנטית, אך זאת – רק בגין מספר הימים, שלגביהם התקיימו התנאים המצטברים הבאים (אשר דומים, בעיקריהם, בכל שמונה אגרות החוב המובנות הרלבנטיות): שיעור ריבית ה-TELBOR לפיקדונות שקליים לתקופה של 12 חודשים, היה מצוי בטווח המזכה בשלום ריבית באותה העת; ופער הריביות היה מצוי בטווח המזכה בתשלום. אין מחלוקת בין הצדדים באשר למשמעות תנאיהן של אגרות החוב המובנות נושא ההליך: המשקיע הרוכש את המכשירים הפיננסים האלו נושא בסיכון, שלפיו, אם לא יתקיימו התנאים הקבועים בהן במשך תקופה מסוימת – אזי לא תינתן תשואה בגין אותה תקופה; ויכול שאף לא תופק תשואה כלל.

בהצעות המדף של כל אחת מאגרות החוב המובנות צוין כי היא אינה צמודה למדד; וכן כי יחיד יהיה חייב במס של 15% בגין ההכנסות מריבית ובמס של 15% על רווח ההון הריאלי, ממכירה או פדיון של אגרות החוב המובנות. יובהר ויודגש, כי אין מדובר בפרסום מטעם המשיבה, כי אם מאת החברות אשר הנפיקו את אגרות החוב המובנות.

כפי שעולה מטיעוני המבקש, מקורה של הוראה זו, בדבר מיסוי בשיעור של 15% כאמור, הוא בסעיף 125ג לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן – פקודת מס הכנסה או הפקודה), שעניינו "שיעור המס על הכנסה מריבית ומדמי ניכיון"; שנוסחו במועד הרלבנטי לבקשה, כדלהלן:

"(ב) יחיד חייב במס על הכנסה מריבית בשיעור שלא יעלה על 20%, ויראו את הכנסתו זו כשלב הגבוה ביותר בסולם הכנסתו החייבת.

(ג) (1)על אף האמור בסעיף קטן (ב), שולמה הריבית על נכס שאינו צמוד למדד, או שהוא צמוד בחלקו לשיעור עליית המדד, כולו או חלקו, או שאינו צמוד למדד עד לפדיון או עד להחזר, תחויב הכנסתו של היחיד מריבית במס בשיעור של 15%.

(2)שר האוצר רשאי לשנות בצו את שיעור המס הקבוע בפסקה (1), בהתאם לשינוי במדד".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ