אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"צ 53786-04-13 שמאי ואח' נ' קופת חולים כללית. ואח'

ת"צ 53786-04-13 שמאי ואח' נ' קופת חולים כללית. ואח'

תאריך פרסום : 14/06/2015 | גרסת הדפסה
ת"צ
בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו
53786-04-13
21/07/2014
בפני סגן הנשיאה :
יצחק ענבר

- נגד -
מבקשים:
1. ארז שמאי
2. לירן טוביה מילר

משיבים:
1. קופת חולים כללית
2. מכבי שירותי בריאות

החלטה
 

 

1.המבקשים הגישו נגד המשיבות בקשה לאישור תובענה ייצוגית שביסודה הטענה, כי מאז שנת 2003 גובות הן תשלומי יתר עבור שירותי בריאות ותרופות תוך הפרת סעיף 8(ח) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 (להלן –חוק ביטוח בריאות) הקובע, כי "התשלומים עבור שירותי בריאות ותרופות הכלולים בסל שירותי הבריאות או בסל השירותים והתשלומים של הקופה, יעודכנו ב-1 באפריל של כל שנה בשיעור עליית מדד יוקר הבריאות בשנה הקודמת...". לטענת המבקשים, המשיבות מעדכנות את התשלומים כלפי מעלה בלבד, היינו – רק כאשר מדד יוקר הבריאות עולה, ואינן מביאות בחשבון מדד שלילי כמו המדד לשנת 2003 שעמד על כ- 1.93%-, אך עודכן כ-"0". נוכח האמור "נופחו", לטענתם, התשלומים ששילמו מבוטחי המשיבות החל משנת 2003 ואילך בשיעור 1.96%. התנהלות זו עולה, לטענתם, כדי הפרת חובה חקוקה ורשלנות. המבקשים הוסיפו וטענו כי התובענה באה בגדריו של פרט 1 לתוספת השנייה של חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן –חוק תובענות ייצוגיות): "תביעה נגד עוסק, כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, בקשר לעניין שבינו לבין לקוח, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו".

 

2.עם ניתובה של הבקשה לטיפולי עוררתי את שאלת סמכותו העניינית של בית המשפט המחוזי לדון בבקשת האישור והצדדים התבקשו להגיש את עמדתם בשאלה זו, נוכח הוראת סעיף 54(ב) לחוק ביטוח בריאות, הקובע לאמור:

 

לבית הדין לעבודה תהיה סמכות ייחודית לדון בכל תובענה למעט תביעת נזיקין, שבין מבוטח או מי שהוא טוען שהוא מבוטח לבין שר הבריאות, המנהל, המוסד, קופת חולים, נותן שירותים לפי חוק זה, או הועדה שהוקמה לפי סעיף 3א, או שבין המוסד לבין קופת חולים או לבין מי שחייב בתשלום דמי ביטוח בריאות.

 

3.המבקשים טענו, בתמצית, כי לבית המשפט "האזרחי" סמכות כללית אותה ניתן לשלול רק בהינתן הוראת חוק מפורשת וברורה. לעמדתם, סעיף 54(ב) הנ"ל מהווה חריג לכלל והוא מקנה סמכות ייחודית לבית הדין לעבודה רק במקרים "שבסיסם בהיבטים הנורמטיביים שמתחום דיני הביטחון הסוציאלי המגולמים בחוק", שבהם מוקנה לבית הדין יתרון על פני בית המשפט "האזרחי". לעמדת המבקשים ענייננו אינו מעלה שאלות הנוגעות לתחום הביטחון הסוציאלי, להיקף השירותים המתחייבים בהתאם לחוק הבריאות או לסיווגם, ולכן הסמכות לדון בו אינה נתונה לבית הדין לעבודה. לעמדתם, משעסקינן בשערוך התשלומים בהתאם לחוק, לבית המשפט "האזרחי" המומחיות לדון בעניין זה.

 

4.המשיבות טענו, כי הן בגדר "רשות" כהגדרת מונח זה בחוק תובענות ייצוגיות, ולפיכך הסמכות הייחודית לדון בבקשת האישור נתונה לבית המשפט לעניינים מנהליים.

 

המשיבה 2 (להלן –קופ"ח מכבי) ציינה כי בהינתן שהתיק ממילא נדון בבית המשפט המחוזי היא אינה מתנגדת להמשך בירורו בבית משפט זה, אולם היא מותירה את ההכרעה לשיקול דעת בית המשפט.

 

המשיבה 1 (להלן –קופ"ח כללית) טענה כי שאלת סיווגה כ"רשות" טרם הוכרעה בפסיקה, וכי יש חשיבות להכרעה בסוגיה זו בטרם תוכרע שאלת הסמכות העניינית לדון בבקשת האישור. לטענתה, בהתנגשות שבין סעיף 5(ב)(2) לחוק תובענות ייצוגיות לבין סעיף 54(ב) לחוק ביטוח בריאות ידה של ההוראה הראשונה על העליונה. זאת, משום שהיא שהוא מהווה את הוראת הדין המאוחרת והספציפית; משום שסוגיית הסמכות העניינית היא נושא דיוני אותו יש לבחון באספקלרית הדין הדיוני ולא בהתאם לנושא (המהותי) של התובענה; ומשום שלא ניתן לקבוע כי בעוד סדרי הדין ביחס לתובענות ייצוגיות נקבעים בהתאם לחוק תובענות ייצוגיות, רק תובענות המוגשות נגד קופות חולים יתנהלו בהתאם לסדרי דין בחוק אחר (חוק ביטוח בריאות). על כל האמור הוסיפה, כי היא סבורה ש"טעמים של מדיניות משפטית ראויה מחייבים להותיר את הסמכות לדון בבקשת האישור... בידי בית המשפט המחוזי (בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים)...", וזאת בין היתר נוכח העובדה כי עסקינן בהליכים ששוויים עשוי להגיע למיליארדי שקלים כנגד גופים ציבוריים במהותם. לטענתה, בית המשפט המחוזי הוא שאמון על בירורן של תביעות מורכבות בסכומים גדולים ובירורם של הליכים מול רשויות המדינה, והוא שצריך לדון גם בתובענה דנן. עוד היא הוסיפה, כי תכליתו של סעיף 54(ב) לחוק ביטוח בריאות הייתה לאפשר התמחות של בית הדין לעבודה בתביעות קטנות יחסית, פרטניות ונקודתיות נגד קופות החולים, להבדיל מהליכים בהיקף כספי עצום שיש להם השלכות כבדות משקל. לבסוף נטען, כי פרט 10(1) לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות יוצר הסדר שלילי באשר הוא מאפשר הגשת תובענה ייצוגית רק בעילה שלבית הדין האזורי לעבודה הסמכות הייחודית לדון בה לפי סעיף 24(א)(1), (א1), (3) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, וענייננו אינו נמנה על סעיפים אלו.

 

דיון והכרעה

 

5.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הגעתי למסקנה כי הסמכות לדון בבקשת האישור נתונה לבית הדין האזורי לעבודה. להלן יפורטו הנימוקים למסקנתי.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ