אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"צ 49552-02-11 ארליך ואח'

ת"צ 49552-02-11 ארליך ואח'

תאריך פרסום : 26/05/2015 | גרסת הדפסה
ת"צ
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
49552-02-11
23/12/2014
בפני השופטת:
שושנה אלמגור

- נגד -
(התובעים):
1. מרדכי ארליך
2. ישראל ביתן

עו"ד גדי אפריאט ו איתי רוזין
(הנתבעים):
1. פורקס פלייס בע"מ
2. יאיר אברמוב
3. בנימין אברמוב
4. שמעון ישראל כהן
5. יוסי הרצוג
6. גיל מלכה
7. חן כהן ו שי אילת

עו"ד עפר פירט
עו"ד חן כהן ו שי אילת
פסק-דין

פ ס ק - ד י ן

בעקבות: בקשה (בהסכמה) להסתלקות מהבקשה לאישור התובענה כייצוגית כנגד המשיבים מיום: 28.10.14

לפניי בקשת הצדדים, לפי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו–2006, לאשר למבקשים להסתלק מבקשתם לאישור תובענה ייצוגית. הבקשה הוגשה לאחר שהמבקשים העידו לפני בית המשפט ונחקרו חקירות נגדיות.

משיבה 1 (להלן: המשיבה) היא חברה שעיסוקה מסחר בסחורות ובמטבע חוץ (foreign exchange, ובקיצור: פורקס). משיבים 2–4 הם בעלי השליטה בה, משיב 5 מייעץ לה ומשיב 6 עבד בה בעבר. המבקשים, שסחרו שניהם באמצעות המשיבה, טענו כי המשיבה מציגה את עצמה כפלטפורמה לתיווך בין סוחרים. לאמִתּו של דבר, גרסו, לקוחותיה אינם סוחרים בשוק העולמי ורווחיה אינם מתמצים בעמלות המשולמות לה: המשיבה אינה פועלת כפי שהורו לה, ויָתר-על-כן, היא גם אינה מגלה להם כי היא ,,עושה שוק'' אשר ממלאת את מקומו של הצד הנגדי לעסקה ובעצם היא סוחרת מולם. כך קורה שהפסדי הלקוחות הם רווחיה-היא ובכספים שהשקיעו זוכים המשיבים. המבקשים הוסיפו כי שלא כדין, המשיבה מייעצת ללקוחות בכל הנוגע להשקעותיהם. עם זאת ביקשו לקבל כי אין היא מתריעה לפניהם על הסכנות האורבות במסחר בשוק המט"ח, ועל אחת כמה וכמה – בדבר ניגוד העניינים שבו היא מצויה. למעשה היא נוקטת צעדים להמרצת המסחר במינוף גבוה, סברו המבקשים, אגב מתן הרושם שרווחי הלקוחות ייטיבו גם עמה. עילות התביעה שעליהן ביססו את הבקשה לאישור לקוחות מדיני החוזים, הנזיקין והשליחות, מחוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981, מחוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט–1979 ומחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה–1995.

המשיבים דחו את טענות המבקשים. הם השיבו כי המסחר אינו פיקטיבי וכי תנאיו רשומים מפורשות ב,,הסכם משתמש'' (נספח 1 לתשובה לבקשת האישור) שעליו חותם כל לקוח לפני תחילת המסחר באמצעות המשיבה. באותו הסכם הוסכם בין היתר כי המשיבה רשאית לפעול כזירת תיווך ולעתים כצד נגדי לעסקה, לפי שיקול דעתה. בראות עיני המשיבים, אין להבין את המונח ,,עושה שוק'' כפי שהציגו אותו המבקשים, והם הדגישו כי ברובן המוחץ של העסקאות הנפתחות בחדר העסקאות שלה המגמות הפוכות, כך שממילא נדיר שיש לה צורך להימצא במעמד כזה כצד לעסקה ספציפית. על כך הוסיפו המשיבים כי העובדה שהמסחר במט"ח כולל בחובו סיכונים, לרבות הפסד ההשקעה כולה, מצוינת ברחל-בתך-הקטנה באוזניו של כל אחד מהלקוחות עובר לתחילת המסחר באמצעותה. לקוחות המשיבה, המשיכו המשיבים, אינם מקבלים ממנה ייעוץ והם חופשיים לסחור כאוות נפשם; היא איננה מתגמלת את עובדיה אם תיק של לקוח נמחק, ומי שחפץ למשוך את כספו – אשר שמור בנאמנות – עושה זאת. ככלל, המשיבים טענו כי התביעה אינה ראויה להידון כתובענה ייצוגית הואיל ואפילו לגרסת המבקשים לא כל לקוחות המשיבה הוטעו. לשיטתם לא ניתן לגבש קבוצה, ראשית, משום שכל אחד מהחברים הפוטנציאליים בה הבין את כללי המסחר אחרת, ושנית, מפני שנסיבותיהם של כל לקוח ולקוח ושל כל עסקה ועסקה יוצרות אין-ספור אפשרויות רווח והפסד. האפשרויות האלה אינן מאפשרות הגדרה כוללנית, כמקשה אחת, של הקבוצה או של הנזק.

במהלך הקדם-משפט התבקשה עמדתן של הרשויות בהליך. על-פי הודעותיו של בא-כוח היועץ המשפטי לממשלה, הרשויות הרלוונטיות – רשות ניירות ערך, בנק ישראל והממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר – החליטו שלא להביע עמדה.

כשעלה מבקש 2 על דוכן העדים הוצג לפניו החוזה, אשר מבהיר שהמסחר במט"ח גורר אחריו סיכונים (עמ' 37 לפרוטוקול הדיון, שורות 23–25) וכן שהמשיבה רשאית לשמש הצד-שכנגד בעסקה (שם, שורות 4–6; עמ' 38, שורות 9–11). הוא הודה כי הדברים ברורים למדיי (עמ' 37, שורה 29; עמ' 38, שורות 5, 11). מבקש 2 חתם על החוזה, ואולם לא הוא ולא מבקש 1 טרחו לעיין בו (עמ' 21, שורות 3, 16; עמ' 35, שורות 4–5; עמ' 36, שורות 6, 15–17). מבקש 1 הוזהר גם בהזדמנויות אחרות מפני הסכנה שבמסחר, אך לא שעה לאזהרות. בקורס שנרשם אליו הוזהרו המשתתפים מפני מינוף גבוה, אך הוא העיד כי לא האזין להסברים הללו (עמ' 23–24). כאשר הראו לו תדפיס של עמוד הכניסה לאתר המרשתת של המשיבה המשמש למסחר (נספח 3 לתשובה לבקשת האישור), שבו המשיבה ממליצה שלא לסכן יותר משלושה אחוזים מסכום התיק בעסקה ובכל מקרה לא למנף את ההשקעה ביותר מפי עשרה אחוזים, אמר כי גם בכך לא התעמק (עמ' 21–22). הוא התעלם מהסיכונים הכרוכים במסחר מסוג זה והתמיד בהשקעותיו הספקולטיביות הגם שכספו ירד לטמיון ב-17 פעולות שעשה בזמנים שונים (עמ' 18–19). באותה רוח העיד מבקש 2 על הסיכונים הגלומים במסחר (עמ' 39–40). אותו מבקש, יוער, העיד (עמ' 45–47; כן ראו נספח 5 לתשובה לבקשת האישור) כי למשך תקופה מסוימת גם שימש סוכן של המשיבה, מה שמשמיט את הקרקע מתחת טענותיו כי לא ידע כיצד המסחר מתנהל באמצעותה ולאיזה סיכון הוא חשוף.

ככל שהדברים אמורים בטענה כי המשיבה מצויה בניגוד עניינים – מבקש 1 הסכים כי השפעה על שערי המדדים הנסחרים היא משימה שמעבר ליכולתה של המשיבה. הוא גם אישר כי אינו טוען שמאן דהוא ביקש לגרום לו להפסיד את כספו באמצעות הטיית המסחר (עמ' 27–28 לפרוטוקול; את עדות מבקש 2 בהקשר זה ראו בעמ' 49–50). בידי המבקשים לא עלה להפנות לעסקה כלשהי שבה יעץ להם מי מהסוכנים במשיבה (עמ' 27, שורות 8–15; עמ' 44, שורות 10–11), וגם טענתם כי אחרים הפסידו את כספם אצל המשיבה באותו אופן לא זכתה לאישוש, שכן הם לא ידעו לספק פרטים על אנשים שלכאורה נקלעו לאותו מצב והבהירו כי אינם מכירים אדם כזה באופן אישי (עמ' 26; עמ' 41, שורות 19–21).

נוכח העובדות שתוארו לעיל, ומשהתעורר הספק אם אפשר בנסיבות אלה לנהל את ההליך כתובענה ייצוגית, היה נכון להסתלק מהבקשה. מובן שאם יש בפי תובעים אחרים טענות נגד המשיבה במקרה כזה או אחר, אין באמור לעיל כדי למנוע מהם לנסות ולהוכיחן. אך ככל שהדבר נוגע להליך שנוהל לפניי, לא רק עילות התביעה האישיות של המבקשים לא הוכחו, אלא גם אלו של מי מחברי הקבוצה. הואיל וכך אני רואה לנכון לקבל את בקשת ההסתלקות ולדחות את תביעת המבקשים. המשיבים ניאותו לוותר על הוצאות המשפט שהוציאו, ואליבא דמבקשים בתצהירים שהגישו, פרט לכך לא הם ולא הפרקליטים המייצגים אותם קיבלו איזושהי טובת הנאה בתמורה להסתלקות. אשר-על-כן אינני עושה צו להוצאות.

הערה לסיום: לתיק הוגשו בקשות מטעם מר ליאור ירא-חמיאל רוגובסקי לקבלת המידע והמסמכים שבתיק בית המשפט. לפי הוראותיו של בית המשפט שלחה לו המזכירות את בקשת ההסתלקות, וחלק מהפרוטוקולים אף שוגרו אליו ממשרדם של באי-כוח המבקשים. אשר ליתר המסמכים שבתיק – בית המשפט הפנה את המבקש לאותו משרד (ראו החלטה מיום 24.11.14 בבקשה מס' 28 בתיק האלקטרוני), ושם יימסרו לו עותקים מצולמים כנגד תשלום הוצאות ההעתקה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ