אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"צ 47928-10-13 הר־פז ואח' נ' עמוסי־נגר יבוא ושיווק עוגן בע"מ ואח',ת"צ 9808-02-14 ברק־צדוק נ' מאיר המהיר וקהלני ריצופים (2010) בע"מ

ת"צ 47928-10-13 הר־פז ואח' נ' עמוסי־נגר יבוא ושיווק עוגן בע"מ ואח',ת"צ 9808-02-14 ברק־צדוק נ' מאיר המהיר וקהלני ריצופים (2010) בע"מ

תאריך פרסום : 07/07/2015 | גרסת הדפסה
ת"צ
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
9808-02-14, 47928-10-13
28/01/2015
בפני השופטת:
שושנה אלמגור

- נגד -
המבקשים (התובעים):
1. עמית הר־פז
2. יומי מנגן
3. ערן דיאמנט
4. אילן דיאמנט

המשיבות (הנתבעות):
1. עמוסי־נגר יבוא ושיווק עוגן בע"מ
2. מודי יבוא ושיווק קרמיקה בע"מ
3. חלמיש חרסינה וקרמיקה (1979) בע"מ
4. חזיבנק דיזיין בע"מ
5. רמי ר. מחסני קרמיקה בע"מ
6. ויה ארקדיה לעיצוב הבית בע"מ
7. נגב קרמיקה שיווק (1982) בע"מ
8. שיש אלוני בע"מ
9. קרמיק דיפו בע"מ
10. י.י.ח. חרש בע"מ
11. ס.פ.ו דומוטק בע"מ

עו"ד רפאל ליבא
עו"ד עמית שלו
עו"ד יוסף סיידוף
עו"ד דורון דן
עו"ד אורן פכטהולד
עו"ד ד"ר רוי בר־קהן
עו"ד רם דקל
עו"ד אהד אנטמן
עו"ד אהרן (רוני) קשלס
עו"ד יוחאי שלף
עו"ד יניב מנו
עו"ד דורון נחמיה
עו"ד קלרה פונרוב
החלטה

 

לפניי בקשת המבקשים להתיר להם לתקן את הבקשות לאישור תובענות ייצוגיות שהגישו, בשני תיקים שהדיון בהם אוחד.

 

המשיבות משווקות כלים סניטריים, מוצרי אינסטלציה, ריצוף וחיפוי ועוד. משיבה 8 עוסקת בבנייה, מתקינה מערכות חימום ומוכרת מוצרים משלימים. בבקשות האישור נטען כי המשיבות מפרות את הוראת סעיף 17ב לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981 (להלן: חוק הגנת הצרכן), אשר מטיל חובה על עוסק אשר מציע, מציג או מוכר טובין לצרכן להציג על-גביהם את מחירם הכולל, שהוא ,,[...] מחיר הכולל את סך כל התשלומים בעבור נכס או שירות ואת סך כל המסים החלים עליהם או על מכירתם והנגבים על ידי עוסק, לרבות [...] מס ערך מוסף, אגרות או תשלומי חובה'' (שם, סעיף 17א). בסעיף 17ד נקבע כי עוסק לא יפרסם ולא ינקוב, במפורש או במשתמע, מחיר של נכס או של שירות המוצע לצרכן אלא אם הוא המחיר הכולל בלבד ורק במטבע ישראלי. אליבא דמבקשים, המחירים שנקבו המשיבות למוצרים שהציגו למכירה לא כללו את המע"מ, או שסכום המע"מ צוין לחוד, ולהשקפתם ציון העובדה שאינם כוללים אותו אינו מספיק כדי למלא אחר דרישות החוק.

 

בתשובותיהן לבקשה השיבו המשיבות, רובן ככולן, בין השאר כי לא נגרם למבקשים כל נזק, באשר הם שילמו מחיר נמוך בהרבה מזה שהיה נקוב על המוצר, אשר המע"מ לא נכלל בו. משיבה 11 לדוגמה ציינה (סעיפים 23, 40 לתשובתה) כי המוצרים בענף הקרמיקה לעולם אינם נמכרים תמורת הסכום המצוין עליהם, והפער בינו לבין המחיר שבו הם נמכרים אדיר (שם, עמ' 2). בשוק זה, לדבריה, נהוג לתת הנחות משמעותיות אשר עשויות להגיע אף לשיעור של ארבעים אחוזים. גם משיבות 1, 4, 5 ו-10 הצהירו כי הן נוהגות להעניק ללקוחות הנחות ניכרות בהיקפים העולים בהרבה על שיעור המע"מ.

 

נוכח תשובות המשיבות המבקשים מבקשים לתקן את בקשות האישור ולהוסיף להן טענות להטעיה ולהפרת חובת הגילוי לפי חוק הגנת הצרכן. את ההפרות הללו הם מוצאים בכך שהמשיבות פרסמו, לשיטתם, מחירים מנופחים למוצרים ולא את מחיריהם הנכונים – ובכך הסתירו מהם מידע מהותי וחיוני. כמו-כן המבקשים חפצים להסתמך על עילות חוסר תום הלב בניהול משא-ומתן לכריתת חוזה ועשיית העושר ולא במשפט, וטוענים כי חובת הזהירות של העוסק כלפי הצרכן הופרה. הם מסתמכים על סעיף 2(א) לחוק הגנת הצרכן, שקובע: ,,לא יעשה עוסק דבר – במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת לרבות לאחר מועד ההתקשרות בעסקה – העלול להטעות צרכן בכל ענין מהותי בעסקה [...]''. אחד העניינים המהותיים הוא ,,המחיר הרגיל או המקובל או המחיר שנדרש בעבר, לרבות תנאי האשראי ושיעור הריבית'' (סעיף-קטן (13)).

 

נוסף על כך המבקשים מפנים לפסק-הדין בבר"ם 4303/12 אינסלר נ' המועצה האיזורית עמק חפר (פורסם באר"ש, 22.11.2012) (להלן: פרשת אינסלר). באותה פרשה ציין כבוד השופט עוזי פוגלמן כי על-פי תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד–1984, אשר חלה גם על תיקון כתבי טענות שהוגשו בתובענה ייצוגית בשינויים המחויבים, על בית המשפט להקפיד שלא לחסום בפני מבקש התיקון (ובתובענה ייצוגית – חברי הקבוצה שאותה הוא מבקש לייצג) את גישתו לערכאות לשם בירור ,,שאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין'' (כלשון התקנה), וגם לאזן בין עניינו לבין האינטרס של המשיב שלא תורחב יריעת המחלוקת אם אין צורך בכך. גם לציבור יש עניין, והוא שמשאביו של בית המשפט ינוצלו ביעילות (שם, פסקה 7 לפסק-דינו). השופט פוגלמן עמד על השיקולים שבית המשפט נדרש לשקול בבואו להכריע בבקשה כזאת: ראשית, עליו לבחון אם תיקון הבקשה דרוש בשביל בירור השאלות האמִתּיות שבמחלוקת. שנית, עליו ליתן את הדעת על המועד שבו ביקש המבקש לתקן את הבקשה: ככל שהוגשה קרוב יותר לתחילת ההליך, כן תתחזק הנטייה להיעתר לה. שלישית, עליו לברר אם התיקון עלול לפגוע בצד-שכנגד – למשל, לשלול ממנו טענת הגנה טובה שהייתה קמה לו, כגון טענת התיישנות. לבסוף עליו לוודא שבקשת האישור לא הוגשה בחוסר תום לב (שם, פסקה 8; ראו גם רע"א 5818/12 עזרום מפעלי מתכת בע"מ (בפירוק) נ' נטפים בע"מ [פורסם באר"ש, 07.08.2012]). בית המשפט הוסיף:

 

,,[...] כשמדובר בתובענה ייצוגית, אין מדובר רק באינטרס של חברי הקבוצה, אלא גם באינטרס הציבור בבירור המחלוקת ובהשגת תוצאה יעילה. מקום שהתיקון נדרש לשם כך, תיטה הכף להתירו. מנגד, ככל שהתיקון נוגע לשאלה שאינה נחזית ככזו שעשויה לסייע לבירור הפלוגתות – תיטה הכף שלא להתירו. יצוין כי עשוי להתעורר קושי להעריך את תרומתו של התיקון לבירור השאלה השנויה במחלוקת לפני שהותר התיקון ולפני שנערך בירור מקיף של בקשת האישור (השוו: רע"א 8761/09 סלקום ישראל בע"מ נ' פתאל, פסקה 5 (לא פורסם, 6.5.2010)). כאשר בקשת התיקון מוגשת בשלב מקדמי של ההליך, קושי זה מצדיק לאמץ אמת-מידה ליברלית. על כן, ככלל, די בכך שבגדרי שיקול זה ייווכח בית המשפט כי על-פני הדברים בקשת האישור אינה בקשת סרק וכי יש יסוד סביר להניח שהתיקון המבוקש יתרום להכרעה בשאלה השנויה במחלוקת.''

 

(פרשת אינסלר, פסקה 14)

 

וסיכם:

 

,,[...] בקשה לתיקון של בקשה לאישור תובענה ייצוגית תיבחן לפי אמת-המידה שה[ו]תוותה בפסיקתנו לתיקון כתבי טענות, תוך מתן משקל למאפייניו הייחודיים של הליך התובענה הייצוגית והשלכתם על האינטרסים המתחרים: אינטרס הציבור בניהול תובענות ייצוגיות מוצדקות, בעיית הנציג המובנית, פער המידע האינהרנטי בין הצדדים, והצורך לפרוש במועד הגשת בקשת האישור את התשתית העובדתית, המשפטית והראייתית כולה. מנגד, בית המשפט יביא בחשבון את הסכנות הטמונות בניצול לרעה של מוסד התובענה הייצוגית לציבור ולנתבע: החשש מתובענות סרק שאינן מגלות עילה והחשש לשימוש בתובענה הייצוגית לצורך יצירת לחץ בלתי הוגן על הנתבע.''

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ