אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"צ 46432-01-14 יושע נ' עיריית הוד השרון

ת"צ 46432-01-14 יושע נ' עיריית הוד השרון

תאריך פרסום : 05/01/2015 | גרסת הדפסה
ת"צ
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד כבית-משפט לעניינים מנהליים
46432-01-14
30/12/2014
בפני השופטת:
מיכל נד"ב

- נגד -
המבקש:
עמית יושע
המשיבה:
עיריית הוד השרון
החלטה
 

 

  1. לפניי בקשת המבקש לתקן את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהגיש, שעניינה חיוב בארנונה שלא כדין של שטחים משותפים מלבד חדרי מדרגות, אשר לא חויבו בעבר, למרות נוסח צו הארנונה שלשונה דומה. בבקשה עותר המבקש להוסיף עילה של הפליה פסולה כעילה נוספת להשבה. זאת נוכח העובדה שמתגובת המשיבה עלה כי היא נוהגת הפליה פסולה שכן היא חייבה בגין השטחים הנוספים, מלבד חדרי המדרגות, רק את מחזיקי הדירות בבניינים שאוכלסו לאחר שנת 2010.

     

  2. בעניין ברמ 4303/12 אינסלר נ' המועצה האזורית עמק חפר (22.11.12) עמד בית המשפט העליון על השיקולים המנחים לתיקון בקשה לאישור תובענה ייצוגית. נפסק שם כי בית המשפט הדן בבקשה לתיקון כתב טענות נדרש לאזן בין אינטרס התובע, אינטרס הנתבע ואינטרס הציבור. נקבע שבשל מאפייניו הייחודיים של הליך התובענה הייצוגית יש לאזן בין האינטרסים באופן שונה מאשר בתובענה "רגילה". שכן בעוד שבתובענה רגילה בעל דין מייצג את האינטרס שלו הרי שבבקשה לאישור תובענה ייצוגית המבקש ובא כוחו מייצגים את אינטרס חברי הקבוצה וכן את אינטרס הציבור, במימוש תכליותיו של מוסד התובענה הייצוגית. על כן כשמדובר בתובענה ייצוגית דחייה של בקשת תיקון עלולה לפגוע באינטרס חברי הקבוצה ובאינטרס הציבור.

    בהתאמה נקבע כי מאזן האינטרסים השונה משפיע על ארבעת השיקולים המנחים לתיקון תובענה רגילה: האחד - שהתיקון דרוש כדי להכריע בשאלה השנויה במחלוקת בין בעלי הדין. כשמדובר בתובענה ייצוגית, יש אינטרס ציבורי בבירור המחלוקת ובהשגת תוצאה יעילה. מקום שהתיקון נדרש לשם כך, תיטה הכף להתירו.

    השני - סיבה השיהוי בהעלאת הטענה שמבוקש להוסיפה ולעיתוי שבו מוגשת בקשת התיקון. התובענה הייצוגית מאופיינת בפער מידע האינהרנטי בין התובע לבין הנתבע; כמו כן התובענה הייצוגית נפתחת בבקשה, שעליה לכלול את התשתית העובדתית המלאה ואת הראיות התומכות בה כבר במועד הגשתה, ולפני הליכי גילוי כלשהם. על כן, בשונה מתביעה "רגילה", דרך המלך להוסיף ראיות וטענות עובדתיות שלא נטענו מלכתחילה בבקשת האישור אך דרושות לשם הכרעה בה, היא לבקש לתקן את בקשת האישור.

    השלישי -הפגיעה שהתיקון יסב לבעל הדין היריב. "ככלל, כאשר התיקון עלול לגרום נזק שאינו ניתן לפיצוי באמצעות פסיקת הוצאות – אין להרשות את התיקון. אולם הכלל שלפיו הכף תיטה להתיר את התיקון כאשר הנזק ניתן לריפוי באמצעות פסיקת הוצאות עומד בעינו גם בבקשה לתיקון בקשת אישור. טעם הדבר הוא כי הטרחה והעלויות הנוספות שהתיקון גורם לנתבע אינם משמשים הצדקה מספקת להימנע מן התיקון כשזה נדרש לבירור השאלה האמיתית השנויה במחלוקת". בית המשפט שם קובע עוד: "ככל שהתיקון מרחיב את היריעה במידה רבה יותר, כך היקף הטרחה והעיכוב שייגרם לנתבע גדול יותר, ובית המשפט נדרש לתת לכך ביטוי בסכום ההוצאות שיפסוק. מנגד, ככל שמדובר בתיקון הנובע מפער המידע המובנה, וככל שמבוקש להתייחס למידע שלא הייתה לתובע דרך להיחשף אליו אלא במסגרת התשובה לבקשת האישור, כך תיטה הכף שלא לפסוק הוצאות או לפסוק אותן על הצד הנמוך. בהקשר זה בית המשפט נדרש לאזן בין החשש מאפקט מצנן שימנע הגשת בקשות תיקון מוצדקות לבין הסכנות הטמונות בניצול לרעה של התובענה הייצוגית, עליהן עמדנו לעיל" (ס' 18 בפסק הדין).

    הרביעי - תום ליבו של מבקש התיקון.

  3. בענייננו מתנגד המשיבה לבקשת התיקון ממספר טעמים: הבקשה הוגשה חדשיים וחצי לאחר הדיון המקדמי; התיקון מביא לעובדות וסעדים סותרים; השאלה העובדתית אינה משותפת לחברי הקבוצה; המבקש לא ביסס תביעתו כנדרש; המבקש פועל בחוסר תום לב; לפי ההלכה אין להתיר תיקון בקשה ייצוגית בשלב זה; מדובר בתביעה חדשה ושונה.

     

  4. לאור ההלכה שנקבעה בעניין אינסלר, נראה לכאורה כי הבקשה עומדת בתנאי שהתיקון דרוש על מנת שכל עילות ההשבה הרלבנטיות יעמדו בפני בית המשפט, העילה הנוספת נודעה למבקש רק לאור תגובת המשיבה ונוכח פערי המידע בין הצדדים. אין באמור משום הבעת דעה באשר לסיכויי העילה האמורה. אציין עוד כי אינני מקבלת את טענת המשיבה כי התיקון מביא לעילות סותרות, אני סבורה שמדובר באותה קבוצה ובאותן עילות.

     

  5. עם זאת אני סבורה שהמבקש נקט שיהוי רב בהגשת בקשתו. עילת ההפליה עלתה כבר מתגובת המשיבה שהוגשה ביום 1.5.14. המבקש אף טען כך במפורש בבקשתו לתיקון הבקשה בסעיף 13. ביום 4.9.14 נקבע התיק להוכחות ליום 11.1.15 ורק ביום 17.11.14, שישה חודשים לאחר שנודעה למבקש עילת ההפליה, הוגשה בקשת התיקון. בתצהיר שצורף לבקשת התיקון לא ניתן כל הסבר לשיהוי הרב.

     

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ