אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"צ 46035-08-16 בשן נ' מדינת ישראל

ת"צ 46035-08-16 בשן נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 31/03/2017 | גרסת הדפסה
ת"צ
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו כבית-משפט לעניינים מנהליים
46035-08-16
20/03/2017
בפני השופטת:
ארנה לוי

- נגד -
מבקשת:
מדינת ישראל
משיב:
מאור בשן
החלטה

לפני בקשת המבקשת למתן ארכה להודעת חדילה, כך שההודעה תוגש עד סוף חודש מרץ 2017. הבקשה מתבססת על הוראות סעיף 9 לחוק התובענות הייצוגיות, תשס"ו – 2006 (להלן: "החוק"), המעניק לרשות תקופה בת תשעים ימים, שתחילת מניינה מיום הגשת הבקשה לאישור, על מנת לחדול בתוך פרק הזמן האמור מן הגביה שבשלה הוגשה הבקשה לאישור. ככל שמוגשת הודעת חדילה במועד, לא תאושר תובענה ייצוגית בתביעת השבה כנגד רשות ונשמטת הזכות לנהל תובענה ייצוגית להשבת סכומים, אשר על פי הנטען נגבו על ידי הרשות שלא כדין בעבר. הסעיף האמור ממשיך וקובע, כי ניתנת סמכות לבית המשפט להאריך התקופה "מטעמים שירשמו".

הבקשה לאישור בענייננו עוסקת בגביית כפל אגרת רישיון רכב במקרים מסוימים. הבקשה הוגשה ביום 18.8.16, כך שפרק הזמן אשר עמד לרשות המבקשת להגיש הודעת חדילה הסתיים עוד בחודש נובמבר 2016. יוער, כי טרם הגשת הבקשה לאישור פנה המשיב פניה מוקדמת למבקשת באשר לנושא הבקשה ביום 14.7.16 וביום 27.7.16. לאחר הגשת הבקשה לאישור הגישה המבקשת בקשה לסילוק הבקשה לאישור על הסף, בטענה שחדלה מגביה עוד ביום 28.8.16 באמצעות הנחיות שפרסמה למנהליה, בהן הובהרו המקרים בהם ניתן לגבות כפל אגרה. לבקשה צורף תצהיר ובו נאמר כי המבקשת חדלה מגביה בפועל במועד האמור. המשיב הגיב לבקשה וטען כי מדובר בטענה שאינה אמת, שכן המבקשת לא חדלה מגביה בפועל והיא ממשיכה לגבות כפל אגרת רישיון רכב שלא כדין, כמתואר בבקשה לאישור. לאחר תגובה זו הגישה המבקשת בקשתה זו, למתן ארכה למתן הודעת חדילה.

במסגרת בקשתה דנן טוענת המבקשת כי היא הופתעה לגלות, כי על אף ההנחיות שהופצו לכל משרדי הרישוי, נותרו סניפים מסוימים בהם לא נערכה הקפדה על ההנחיות, ולכן, בדצמבר 2016 נשלחה הנחיה נוספת לכל מנהלי לשכות משרד הרישוי. הנושא הודגש גם ביום עיון שהתקיים לממונים במשרד הרישוי. המבקשת טוענת כי בבדיקה שערכה חלה ירידה הדרגתית בכמות חיובי הכפל השגויים, אם כי היא מודה שבחודש נובמבר 2016 הייתה עליה בחיובים אלו. המבקשת טוענת כי החדילה במקרה דנן אפשרית רק באופן מדורג ולאורך זמן, ובהתחשב בכך שהמבקשת קרובה מאד להשגת היעד, הפסקת חיובים שגויים, היא מעריכה כי לכל המאוחר בסוף חודש מרץ 2017 לא יהיו חיובים שגויים במערכת. לפיכך, טוענת המבקשת, יש לאפשר לה הארכה המבוקשת על ידה לבצוע החדילה.

המשיב מתנגד לבקשה. הוא טוען כי הודעת החדילה שהגישה המבקשת הייתה הודעה כוזבת מבלי שהמבקשת טרחה לבצע לכל הפחות את הצעדים המינימליים המתבקשים לצורך הטמעת החדילה עליה הצהירה. אין חולק כי על המבקשת לחדול מגביית היתר האסורה שבצעה, אך אין בכך כדי לאיין חובתה להשיב הכספים שגבתה ביתר, כיון שהתנאים שקבע המחוקק המזכים את הרשות מפטור מהשבה לא מתקיימים בענייננו. מתן ארכה תהווה פרס למבקשת, אשר פעלה מתוך רשלנות בוטה וזלזול בחובותיה. לצורך סעיף 9 לחוק אין די בהודעה על חדילה או בחדילה חלקית. המשיב טוען כי ארכה לבצוע חדילה היא סעד יוצא דופן וכי לא התקיימו התנאים למתן סעד זה. אין מדובר בחדילה מסובכת, הדורשת תהליך ארגוני מורכב, אלא בהבהרה פשוטה לעובדי משרד הרישוי. מדובר בפעולות בסיסיות אשר על המבקשת היה לבצע מלכתחילה, מיד כאשר נודע לה על הגביה האסורה.

שקלתי טענות הצדדים. אני סבורה שלא מתקיימים בענייננו טעמים המצדיקים קבלת הבקשה להארכת תקופת החדילה. כאמור, סעיף 9 לחוק מעניק לרשות זכות יתר, מעין חסינות, אשר מאפשרת לה להימנע מחובת השבה של סכומים אותם גבתה ביתר, באמצעות הודעת חדילה, כאשר הרשות נדרשת להוכיח כי חדלה מן הגבייה בפועל בתוך המועד הקבוע בחוק (ראה: רע"א 6340/07 עיריית תל אביב נ' טיומקין, 13.2.11). בנסיבות שנקבעו בסעיף האמור העדיף המחוקק את האינטרס הציבורי הרחב ושמירה על הקופה הציבורית על פני אינטרס קבוצת האזרחים, אשר שילמה תשלומי יתר, ואפשר לרשות לצאת פטורה לגמרי מחובת ההשבה, כאשר לכל היותר היא תחויב לשאת בגמול לתובע הייצוגי ובשכר טרחה לבא כוחו. נקודת האיזון שבחר המחוקק, בה תינתן לרשות הגנה, היא פרק זמן של תשעים ימים, במהלכם ניתנה אפשרות לרשות לבחון מעשיה ולתקן דרכיה. כאשר מוגשת בקשה לשינוי נקודת איזון זו ולשינוי המסגרת הקשיחה שקבע המחוקק, נדרשים "טעמים שירשמו", שהרי בהארכת המועד יש משום פגיעה משמעותית בקבוצה, אשר לא תזכה להשבה, זכות הקיימת לה על פי הדין. הפסיקה קבעה במספר הזדמנויות ששיקול הדעת המופעל בבקשות מסוג זה ראוי שיהא מצומצם למקרים חריגים וכי ההיעתרות לבקשות אלו תהיה בזהירות ובמשורה (ראה למשל: ת"צ (מחוזי מרכז) 8746-11-10 קופלוביץ נ' המועצה המקומית גני תקוה, 28.4.11; ת"צ (מחוזי מרכז) 1640-04-11 עיריית חולון נ' התנועה להגינות שלטונית, 7.8.11; ת"צ (מחוזי י-ם) 27840-01-14 דניאל עברי נ' מי שמש בע"מ, 13.8.15; ת"צ (מחוזי חיפה) 12006-10-15 סעדיה פסחוב נ' עירית חדרה 27.12.15; ת"צ (מחוזי י-ם) 42430-09-14 בן עזרא נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים, 13.4.16).

הבקשה לארכה מסתמכת רק על הטענה, כי המבקשת לא הצליחה עדיין להתארגן ולבצע חדילה מלאה, בשל קשיים בהעברת ויישום נהלי העבודה הראויים לכל העובדים הרלוונטיים במשרד הרישוי. אין מדובר בהנמקה המצדיקה מתן ארכה, ואין מדובר במקרה חריג, שהרי במקרים רבים הרשות תוכל לטעון כי פרק הזמן של תשעים הימים אינו מספק על מנת ליישם הגביה, כיון שעליה להדריך עובדים רבים. לכך מצטרפות נסיבות העניין שלפנינו. המבקשת ידעה על הבקשה ועל הטענה כנגד גביית הכפל עוד בחודש יולי 2016, לפני כשמונה חודשים. ממועד זה יכלה המבקשת לפעול ולבצע חדילה בפועל אך נראה שלא עשתה כל פעולה של ממש. גם לאחר מועד זה, דומה שהמבקשת לא פעלה באמצעים אפקטיביים על מנת לבצע חדילה מלאה בפועל והסתפקה במשלוח הנחיה כתובה, מבלי לפקח באופן צמוד על מילויה על ידי כל הפקידים העוסקים בנושא. כך, בחודש נובמבר 2016, על פי נתוני המבקשת עצמה, דווקא חלה עליה במספר המקרים בהם נגבתה אגרה לא כדין. מקובלת עלי טענת המשיב, כי נראה שאין מדובר בחדילה הדורשת צעדים מורכבים ומסובכים באופן יוצא דופן וכי פרק הזמן שקבע המחוקק מתאים גם למקרה זה. עוד יוער, כי עד עצם היום הזה המבקשת אינה מודיעה על חדילה בפועל ואינה מתחייבת על מועד חדילה בפועל, אלא מציינת שתמשיך לפעול להפסקת הגבייה, מתוך הערכה ותקווה שעד סוף חודש מרץ, כארבעה חודשים וחצי מעבר למועד שנקבע על ידי המחוקק, תבוצע החדילה באופן מלא. יוזכר, שהמבקשת כבר הודיעה על חדילה בפועל בחודש אוגוסט 2016 ורק לאחר תגובת המשיב התברר שהודעתה לא תאמה את המציאות. דומה שהתנהלות זו של המבקשת, אשר מגישה תצהיר שאינו אמת לבית המשפט, מבלי לבדוק העובדות, אינה רצינית, בלשון המעטה, ובוודאי שאינה מצדיקה חריגה מהכלל שקבע המחוקק לגבי המקרים בהם זכאית הרשות לזכות יתר. המבקשת לא ניצלה את תקופת החסד שניתנה לה על ידי המחוקק ואין כל הצדקה בנסיבות העניין להעניק לה תקופת חסד ממושכת נוספת.

לאור כלל האמור, בקשת המבקשת לארכה להגשת הודעת חדילה נדחית. המבקשת תשא בהוצאות בקשתה זו בסך 3500 ₪.

המבקשת תגיש תגובתה לבקשה לאישור בתוך 45 ימים, ימי פגרה במניין, זכות תשובה לתגובה 45 ימים לאחר מכן.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ