אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"צ 44000-06-12 חדאד ואח' נ' אסם השקעות בע"מ,ת"צ 51595-06-12 ארגס נ' אסם תעשיות מזון בע"מ

ת"צ 44000-06-12 חדאד ואח' נ' אסם השקעות בע"מ,ת"צ 51595-06-12 ארגס נ' אסם תעשיות מזון בע"מ

תאריך פרסום : 19/05/2015 | גרסת הדפסה
ת"צ
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
51595-06-12
13/11/2014
בפני השופטת:
שושנה אלמגור

- נגד -
המבקשים (התובעים), המשיבות (הנתבעות):
1. מזל חדאד
2. איילה גואטה
3. אילן ארגס

עו"ד רם גורודיסקי ו איל גולדנברג
(הנתבעות):
1. אסם השקעות בע"מ
2. אסם תעשיות מזון בע"מ

עו"ד נעם רונן
החלטה

בענין זה;

(4)קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב.''

את ייחודו של הליך התובענה הייצוגית תיארה כבוד השופטת טובה שטרסברג-כהן ברע"א 4474/97 טצת נ' זילברשץ, פ"ד נד(2) 577, 587א–ב (2000):

,,לאור החשיבות הציבורית הכללית של התובענה הייצוגית וההשפעה שנודעת לה על חוג רחב של תובעים, ובשל הפוטנציאל הבעייתי והסכנות השונות הטמונות במכשיר רב עוצמה זה, ראה המחוקק להנהיג מידה רבה של פיקוח על השלבים השונים של ההליך המשפטי ולהציב בלמים בדמות דרישות שונות, שעל התובע לעמוד בהן בטרם יקבל את האישור להיכנס להיכלה של התובענה הייצוגית. ראשיתו של פיקוח זה בהליך הטרומי של אישור הבקשה להגשת תובענה ייצוגית. כאן נדרש התובע לעמוד ברף גבוה יותר של דרישות בטרם יורשה לייצג את הרבים. רף זה בא לידי ביטוי בנטל ובמידת ההוכחה הנדרשים לצורך מילוי התנאים המקדמיים לאישורה של התובענה כייצוגית. [...]''

בפסיקה מוקדמת יותר (ע"א 2967/95 מגן וקשת בע"מ נ' טמפו תעשיות בירה בע"מ, פ"ד נא(2) 312, 328ה–ו [1997]) חידדה כי פירושו של דבר הוא שראיות מוצגות לבית המשפט ונפרסת לפניו ,,יריעה רחבה של המחלוקת'' עוד קודם שאישר את התובענה הייצוגית, וזאת למען יוכל להחליט כמיטב שיקול דעתו אם להיעתר לבקשה לאשרה, אם לאו. עם זאת הִטעימה שעל המבקש אין להטיל חובת שכנוע כבדה יָתר על המידה, פן ירתיע הדבר מפני הגשת תובענות ייצוגיות, יגרום לדיון להתארך ולהסתרבל ואף ייצור הליכים מרובים באותו עניין (שם, עמ' 329ז–330א; עמ' 323ד, ו). בשאלה עד כמה יש להחמיר דן בהרחבה שנים לאחר מכן גם כבוד המשנה לנשיא אליעזר ריבלין, ברע"א 2128/09 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' עמוסי (פורסם באר"ש, 05.07.2012). לדבריו, ,,[...] אין הצדקה להרחבת היריעה בשלב המקדמי של אישור התובענה הייצוגית'', והטלת מרכז הכובד של בירור התובענה על שלב זה מפרה את האיזון הקבוע בחוק תובענות ייצוגיות בין זכויותיהם של הצדדים. ההגנה על זכויות הנתבעים צריכה להיות מידתית, ובית המשפט נדרש להתרשם כי קיימת ,,אפשרות סבירה'' שחברי הקבוצה יזכו בתביעתם – ,,הא, ותו לא'' (פסקה 15 לפסק-דינו).

3.בהתחשב באמור, אבחן תחילה אם קיימת אפשרות סבירה שהשאלות המשותפות לחברי הקבוצה תוכרענה לטובתם.

סעיף 3(א) לחוק תובענות ייצוגיות מפנה לתוספת השנייה לחוק, המפרטת רשימה של עניינים שבהם מותר להגיש תובענה ייצוגית. לפי פרט 6 לתוספת, ניתן להגיש בקשה ב,,תביעה בקשר למפגע סביבתי נגד גורם המפגע; לענין זה, ,גורם המפגע', ,מפגע סביבתי' – כמשמעותם בחוק למניעת מפגעים סביבתיים''. סעיף 1 לחוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), התשנ"ב–1992 מגדיר מפגע סביבתי בזה הלשון:

,,[...] זיהום אויר, רעש, ריח, זיהום מים, זיהום מי-ים, זיהום על ידי פסולת, זיהום על ידי חומרים מסוכנים, זיהום על ידי קרינה, פגיעה בסביבה החופית, מפגע אסבסט, והכל כשהם בניגוד לחיקוק, לצו, לתכנית, לרשיון עסק או לכל היתר או רשיון אחר, או שיש בהם פגיעה בבריאותו של אדם או גרימת סבל ממשי לאדם[...]''

בפרשה דנן הטענה היא כי החומר המסוכן שדלף ממרכז ההפצה של המשיבות גרם בין היתר למפגע סביבתי. מדובר אפוא בתביעה הקשורה למפגע סביבתי נגד גורם המפגע, ולכן ניתן להגיש בגינה תובענה ייצוגית.

4.לפי סעיף 63 לפקודת הנזיקין, העוולה של הפרת חובה חקוקה מורכבת מחמישה יסודות: הראשון, חיקוק המטיל חובה; השני, המזיק הפר את החובה; השלישי, החיקוק נועד, לפי פירושו הנכון, להגנה על הניזוק או לטובתו; הרביעי, הפרת החובה גרמה לניזוק נזק; החמישי, הנזק הוא מן הסוג או מן הטבע שאליו התכוון החיקוק (ע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית, בית שמש, פ"ד לז(1) 113, 139ז [1982]; ע"א 5792/99 תקשורת וחינוך דתי-יהודי משפחה (1997) בע"מ – עיתון ,,משפחה'' נ' אס.בי.סי פרסום, שיווק וקידום מכירות בע"מ – עיתון ,,משפחה טובה'', פ"ד נה(3) 933, 952א [2001]).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ