אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"צ 41348-03-16 ציגלר ואח' נ' מדינת ישראל ואח'

ת"צ 41348-03-16 ציגלר ואח' נ' מדינת ישראל ואח'

תאריך פרסום : 08/09/2016 | גרסת הדפסה
ת"צ
בית המשפט המחוזי חיפה
41348-03-16
04/09/2016
בפני השופט:
א' קיסרי

- נגד -
מבקשות:
1. מדינת ישראל
2. רשות מקרקעי ישראל

משיבים:
1. גד ציגלר
2. הגר ציגלר

החלטה

  1. בקשה לסילוק על הסף של בקשה לאישור תובענה ייצוגית.

  2. המשיבים הגישו בקשה לאשר תובענה ייצוגית נגד המבקשת 1 ("המדינה") והמבקשת 2 ("רמ"י"), שבה הם טוענים שהמדינה ורמ"י הפרו חובות המוטלות עליהן כלפי המשיבים וכלפי חברי הקבוצה, וכפועל יוצא מכך יש לחייבן לשלם למבקשים סכום של כ-81,000 ₪ ולחברי הקבוצה סכום של כ-500,000,000 ₪.

  3. הרקע העובדתי לתביעה ולבקשת האישור הוא, בתמצית הקיצור, הליכי הפקעת קרקע בשטח של 5,800 דונם באזור צפת, אשר בגינם חייבת המדינה לשלם פיצויי הפקעה בהתאם לפקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), 1943 ("הפקודה"). המשיבים טוענים שמורישם היה בעל זכויות במקרקעין שבשנת 1976 פורסמה הודעה על הפקעתם בהתאם לסעיפים 5 ו-7 לפקודה, וביום 27.10.83 התפרסמה הודעה לפי סעיף 19 לפקודה בדבר הפקעתם של המקרקעין. ביום 10.11.83 נרשמו המקרקעין בשמה של המדינה. לטענת המשיבים, בדין ודברים שהיה להם עם רמ"י בשנת 2011 הוצע להם פיצוי המבוסס רק על שווי המקרקעין שהופקעו, אף שהוראות הפקודה מאפשרות קבלת פיצוי בגין הפקעה לא רק על בסיס שווי המקרקעין שהופקעו (סעיף 12 לפקודה) אלא גם על בסיס שווי דמי חכירה מצטברים (סעיף 13 לפקודה). הם מוסיפים וטוענים שעל המבקשות (בבקשה זו, שהן המשיבות בבקשת האישור) מוטלת חובה להביא לידיעת כל מי שזכאי לפיצוי על פי הוראות הפקודה את קיומן של שתי אפשרויות הפיצוי, ובמיוחד כך כאשר קיים פער משמעותי בסכומי הפיצוי המחושבים לפי כל אחת מן החלופות. על פי הנטען, במקרה של המשיבים הפער הנטען מגיע לכדי 66,000 ₪. בבקשת האישור טענו המשיבים שהתביעה היא ממין התביעות שעל פי התוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו–2006 ("החוק"), ניתן להגישן כתביעות ייצוגיות, שכן לטענתם יש לראות במבקשות, או לכל הפחות ברמ"י, עוסק כמשמעו בחוק הגנת הצרכן, תשמ"א–1981 ("חוק הגנת הצרכן"), ועל פי סעיף 1 לתוספת השנייה לחוק ניתן לאשר את התביעה כייצוגית.

  4. המבקשות הגישו בקשה לסילוק בקשת האישור על הסף, ועיקר טענתן הוא שהמבקשות אינן בגדר עוסק והמשיבים אינם בגדר צרכן, ולכן לא ניתן לאשר את תביעת המשיבים כתביעה ייצוגית. בנוסף וכמתחייב ממהותה של הבקשה, המבקשות טוענות שבנסיבות העניין יש להחיל את ההלכה שנפסקה ברע"א 5154/08 קוסט פורר גבאי את קסירר רו"ח נ' עובדיה קדמי (2.4.09) ("עניין קדמי") בנוגע לסילוק על הסף של בקשה לאישור.

  5. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושקלתי את טענות הצדדים אני מחליט לקבל את הבקשה ומורה על דחיית הבקשה לאישור, מפני שלא מתקיים בה התנאי הקבוע בסעיף 3(א) לחוק, היינו שהתביעה שמבקשים המשיבים לאשר כייצוגית היא כמפורט בתוספת השנייה לחוק.

  6. בפתח הדברים אייחד כמה מילים לשאלה אם ראוי לפצל את הדיון ולדון בבקשת המדינה ורמ"י בנפרד מן הדיון בבקשת האישור. ידועה ההלכה שככלל, אין מקום להפריד את הדיון בבקשה לאישור תובענה כייצוגית מהדיון בבקשה לסילוק בקשת האישור על הסף (רע"א 2598/08 בנק יהב לעובדי מדינה בע"מ נ' ליאור שפירא (23.11.10)). עם זאת נפסק גם שבמקרים המתאימים, שהם אמנם חריגים וקיצוניים, אין מניעה – ואולי אפילו עדיף – לעשות כן (עניין קדמי, רע"א 2022/07 הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' אר און השקעות בע"מ (13.8.07)). התנאי לכך הוא, שבדומה להלכה בעניין סילוק על הסף של תובענה על יסוד תקנה 101(א)(3) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד–1984, הבירור העובדתי והמשפטי בבקשה הוא פשוט, וכתוצאה אפשרית ממנו יישמט הבסיס לטענות שבבקשת האישור בכללותה. למשיבים אין מענה של ממש לטענות המבקשות בעניין זה. הם טוענים שבעניין קדמי נקבע שסילוק על הסף של בקשת אישור הוא החריג, ובבקשת המבקשות כאן יש משום הפיכת החריג לכלל עצמו. בטענה זו אין כלום ואני דוחה אותה. כפי שיוסבר להלן, טענות המבקשות הן שלא ניתן לראות במי מהן כעוסק לעניין סעיף 1 לתוספת השנייה לחוק, כי המשיבים אינם לקוח, וכי התביעה שאישורה כייצוגית מתבקש אינה תביעה נגד עוסק כמשמעות המונח באותו סעיף. שלא כטענת המשיבים, ההכרעה בטענה זו איננה מחייבת בירור עובדתי ומשום כך גם לא נדרש תצהיר לתמיכה בה, ואם בסופו של דבר תהיה המסקנה שהמבקשות צודקות בטענתן, כי אז אין תוחלת לבקשת האישור ואין טעם להמשיך ולברר אותה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ