אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"צ 40303-03-13 שלו נ' מגה קמעונאות בע"מ

ת"צ 40303-03-13 שלו נ' מגה קמעונאות בע"מ

תאריך פרסום : 14/06/2015 | גרסת הדפסה
ת"צ
בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו
40303-03-13
18/08/2014
בפני סגן הנשיאה:
יצחק ענבר

- נגד -
המבקש:
לירז שלו
עו"ד נועם מחלב
משיבה:
מגה קמעונאות בע"מ
עו"ד שירלי פורר והילה סעד
פסק דין
 

 

1.לפני בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית, בהתאם לסעיפים 19-18 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: חוק תובענות ייצוגיות).

 

2.המבקש הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המשיבה בטענה כי היא מוכרת ללקוחותיה מוצרים דומים למוצרים מפוקחים - בהתאם לצו הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירים מרביים לחלב ומוצריו), התשע"ג-2013 (להלן – צו הפיקוח) - וזאת במחירים העולים על המחיר המירבי שנקבע בצו באופן יחסי לגודלם או כמותם. כך, לדוגמא, בעוד צו הפיקוח קובע את המחיר המירבי עבור 100 גרם חמאה (X ש"ח), כאשר המשיבה מוכרת חמאה באריזה בעלת משקל כפול של 200 גרם היא גובה למעלה מכפל המחיר המירבי (היינו: יותר מ-X2 ש"ח), וזאת בניגוד לצו הפיקוח. באותו אופן נוהגת המשיבה ביחס למחיר 1.5 ליטר חלב טרי (רגיל) 3% שומן וביחס לגביע 500 מ"ל שמנת חמוצה (רגילה) 15% שומן, כאשר במסגרת הצו מפוקחים 1 ליטר חלב ו- 200 מ"ל שמנת חמוצה. המבקש טען, כי התנהלות זו מנוגדת לחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996 (להלן – חוק הפיקוח) ולפקודת הנזיקין, מפרה את חובת תום הלב ומהווה עשיית עושר ולא במשפט.

 

המבקש ציין כי, נכון למועדי רכישותיו בסניף המשיבה בחולון, היו מחיריהם המרביים של מוצרי החלב נושא בקשתו בהתאם לצו הפיקוח, כדלקמן: 100 גר' חמאה – 4.05 ש"ח; 1 ליטר חלב טרי (רגיל) 3% שומן - 6.49 ש"ח; 200 מ"ל שמנת חמוצה (רגילה) 15% - 2.45 ש"ח. בהתאם לכך מחיר אריזת חמאה 200 גרם צריך היה להיות 8.10 ש"ח, אולם זו נמכרה למבקש עבור 8.20 ש"ח (נזק נטען בסך 10 אג'); מחיר קרטון 1.5 ליטר חלב טרי 3% אמור היה להיות 9.735 ש"ח, אך נמכר למבקש במחיר 9.79 ש"ח (נזק נטען בסך 5.5 אג'); ומחיר 500 מ"ל שמנת חמוצה 15% אמור היה לעמוד על 6.125 ש"ח, אולם נמכר למבקש עבור 6.59 ש"ח (נזק נטען בסך 46.5 אג'). המבקש רכש במחירים האמורים 2 חבילות חמאה 200 גרם, 2 קרטוני חלב 1.5 ליטר וגביע שמנת 500 מ"ל, ולפיכך סך נזקו הנטען מסתכם ב-77.5 אגורות.

 

בהיעדר נתונים (וללא כל הסבר) אמד ב"כ המבקש את הנזק המצרפי לחברי הקבוצה בגין 7 השנים שקדמו להגשת בקשת האישור בסך של 5,000,000 ש"ח.

 

המבקש עתר להשבת הסכומים ששולמו על ידי חברי הקבוצה ביתר – קרי: מעל למחיר המירבי היחסי הנגזר מצו הפיקוח, ב-7 השנים שקדמו להגשת בקשת האישור.

 

3.נוכח משא ומתן לפשרה לא הגישה המשיבה תגובה לבקשת האישור. עם זאת, במסגרת הבקשה לאישור הסדר הפשרה ציינה כי פעלה כדין, שכן המוצרים נושא בקשת האישור אינם נכללים בצו הפיקוח, וזאת להבדיל מחבילת 100 גרם חמאה רגילה, קרטון 1 ליטר חלב טרי 3% שומן וגביע 200 מ"ל שמנת חמוצה 15% שומן.

 

4.ביום 19.3.2014 הגישו הצדדים בקשה לאישור הסדר פשרה. ביום 24.3.2014 הוריתי על פרסום הודעה בדבר הגשת הבקשה בעיתונים ומשלוח העתק ממנה ליועץ המשפטי לממשלה, לממונה על הגנת הצרכן ולמנהל בתי המשפט. במסגרת ההודעה שפורסמה כאמור, פורטו עיקרי ההסדר והוגדרה הקבוצה. כמו כן, צוין בה, בין היתר, כי בתוך 45 ימים ממועד הפרסום רשאים חברי הקבוצה להגיש התנגדויות להסדר או לבקש רשות לצאת מן הקבוצה. הליכים אלו ננקטו בהתאם לנדרש בסעיפים 19-18 לחוק תובענות ייצוגיות.

 

5.לאחר הפרסומים הנ"ל הוגשה התנגדות מטעם עמותת "היהדות הקראית העולמית" (להלן – המתנגדת), שטענה כי אין לאשר את הסדר הפשרה המוצע. היועץ המשפטי לממשלה הודיע, באמצעות באת כוחו, כי הוא אינו מתנגד לאישור הסדר הפשרה והוא מותיר את ההכרעה לשיקול דעת בית המשפט. לצד זאת, מצא לנכון להציג את עמדת המפקח על המחירים במשרד החקלאות. התייחסותי לעמדת היועמ"ש ולהתנגדות האמורה תובא בהמשך.

6.סעיף 19(א) לחוק תובענות ייצוגיות מורה כי "בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית – גם כי קיימות, לכאורה, שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין." סעיף 19(ג) מוסיף וקובע, כי החלטת בית המשפט אם לאשר הסדר פשרה אם לאו תהיה מנומקת ותכלול, בין השאר, את הגדרת הקבוצה שעליה חל הסדר הפשרה, את עילות התובענה, את השאלות המשותפות לכלל חברי הקבוצה והסעדים הנתבעים ואת עיקרי הסדר הפשרה. בהחלטתו יתייחס בית המשפט, בין היתר, לפער בין הסעד המוצע בהסדר הפשרה לבין הסעד שחברי הקבוצה יכולים היו לקבל אילו היה בית המשפט מכריע בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה, להתנגדויות שהוגשו וההכרעה בהן, לשלב שבו נמצא ההליך, לחוות דעת הבודק, לסיכונים ולסיכויים שבהמשך ניהול התובענה הייצוגית אל מול יתרונותיו וחסרונותיו של הסדר הפשרה, ולעילות ולסעדים שלגביהם מהווה ההחלטה לאשר את הסדר הפשרה מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה שעליהם חל ההסדר. להלן נבחן את הסדר הפשרה המוצע על פי אמות מידה אלה.

 

7.עילות התביעה עליהן התבססה בקשת האישור הינן: הפרת צו הפיקוח וסעיף 11(א)(1) לחוק הפיקוח, העולה כדי עוולה נזיקית (בהתאם לסעיף 39 לחוק הנ"ל), הפרת חובה חקוקה, הפרת חובת תום הלב ועשיית עושר ולא במשפט.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ