אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דבוש נ' יפאורה־תבורי בע"מ

דבוש נ' יפאורה־תבורי בע"מ

תאריך פרסום : 27/11/2017 | גרסת הדפסה
ת"צ
בית המשפט המחוזי תל־אביב–יפו
39840-05-15
21/11/2017
בפני השופטת:
שושנה אלמגור

- נגד -
התובע:
אביב דבוש
עו"ד שרון ענבר־פדלון
עו"ד טלי לופו
הנתבעת:
יפאורה־תבורי בע"מ
עו"ד הלל איש־שלום
עו"ד ברק גולן
עו"ד שביט נאורי
פסק-דין
 

 

 

בעקבות בקשה לאישור הסדר פשרה לפי הלכת סבו מיום 06.03.17

לפניי בקשה לאשר הסדר פשרה לפי סעיף 18 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו–2006 (להלן: חוק תובענות ייצוגיות).

 

א)           המחלוקת שהצטיירה מתוך כתבי הטענות לא נסבה על העובדות, כי אם על פירושן הנכון. בשנת 2011 החלה המשיבה לשווק משקאות בארבעה טעמי פירות ש-95 אחוז מהרכבם הם מים מזוככים. בצידה האחד של התווית שהודבקה על-גבי הבקבוק, מתחת לסמליל “Schweppes”, הודפסה בגדול המילה “water”, מתחתיה נכתב „בתוספת ויטמינים ומינרלים“, ובתוך כתם צבע כעין טיפה צוין טעם המשקה.

 

בבקשה לאישור התובענה הייצוגית גרס המבקש כי למרות הטקסט הבולט על הבקבוקים, והגם שבאתר המרשתת של המשיבה כונו המוצרים „סדרת המים בטעמים“, „[...] המעניקה חווית שתית מים [...]“ ו„עשירה בויטמינים ומינרלים [...]“, לא במים עסקינן, על אחת כמה וכמה במים מינרליים. לכל היותר מדובר, לתפיסת המבקש, במשקאות קלים. לטענתו ריכוז הסוכרים במשקה משמעותי, וריכוז המינרלים לא צוין על הבקבוק כלל. את הטענה כי אין לכנות את המוצר „מים“ או “water” סמך בין השאר על הטענה כי אין להחיל על המוצר את התקנים הנוגעים למים. בהקשר זה הוא מפנה להגדרת „מזון“ בפקודת בריאות הציבור (מזון) [נוסח חדש], התשמ"ג–1983 (להלן: פקודת בריאות הציבור): „כל מצרך, זולת סמים או מים, המשמש מזון או משקה לאדם, וכל מצרך שבדרך כלל נותנים אותו במזון אדם או משתמשים בו להרכבתו או להכנתו, לרבות חמרים נותני טעם ותבלינים“ (ההדגשה אינה במקור). התקן הרלוונטי – ועל כך שני הצדדים מסכימים – הוא תקן ישראלי ת"י 1071 – משקאות לא-כוהליים. הסעד שעתר לו המבקש הוא צו עשה, לסמן את המוצרים כדין (ובפרט למחוק את המילה “water” ולציין את ריכוז המינרלים), וכן פיצוי כספי על נזק הממון, שאותו שׁם המבקש מחצית ממחיר המוצר הממוצע, ועל הנזק הלא-ממוני, כמו עוגמת נפש ופגיעה באוטונומיה של הרצון.

 

אם כן עילות התביעה הן הפרת ההוראות שבתקנים אשר נזכרו לעיל ובתקן ישראלי – ת"י 1145 – סימון מזון ארוז מראש, ובפרט נוסח סעיף 8 כפי שתוקן בגיליון תיקון 7, שעניינו סימון תכולתו של רכיב באחוזים כאשר הוא מודגש בסימון במילים; הפרת הוראתן של תקנה 4 ושל התוספת השנייה לתקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי), התשנ"ג–1993 (להלן: התקנות); הפרת סעיף 21 לפקודת בריאות הציבור (מזון) [נוסח חדש], התשמ"ג–1983; הפרת הוראותיו של חוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981, בדבר איסור הטעיה, חובת הגילוי וניצול מצוקת הצרכן (המשיבה טענה בצדק כי נוסח הסעיף הדן בעילה זו הוחלף עוד לפני שהוגשה הבקשה); עשיית עושר ולא במשפט; הפרת חובה חקוקה לפי סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]; עוולת הרשלנות לפי סעיפים 35 ו-36 לאותה פקודה.

 

מעבר לעובדה שלדעת המשיבה, התיק עוסק בעניין של מה-בכך והתנאים שעל בית המשפט להיווכח בקיומם לפני שיאשר תובענה ייצוגית אינם מתקיימים, היא ביקשה להסתמך על לשון סעיף 2.12 לתקן 1145, אשר מגדיר את „שם המזון“ „שם המתאר תיאור נכון ולא מטעה את מהותו של המזון“. לעומת זאת „שם מקובל“ הוא „שם דמיוני או כינוי, שניתן למוצר מזון“, לפי סעיף 2.13. סעיף 4.3 ופסיקתם של בתי המשפט מתירים להוסיף את השם המקובל על שם המזון, וזהו נוהג רווח בקרב יצרני המזון. ”Schweppes Water“ הוא השם המקובל וגם סימן מסחר רשום, אליבא דמשיבה (אף כי שתי המילים אינן מופיעות על התווית ברצף וגם צורתן הגרפית שונה), והמילים „בטעם [...]“ „אפרסק“, „תפוח“, „ענבים“ או „פירות יער“ הן תוספת שמתארת את המשקה. שם המזון, כנדרש בתקן 1071, הוא „משקה בטעם [...] על בסיס מים מזוככים“. בצד רשימת הרכיבים וטבלת הסימון התזונתי הוא מספק תיאור מלא של המוצר, והוא אינו מוצנע אלא מסומן בהבלטה בראש התווית. לגישת המשיבה אין לומר אפוא כי הופרה חובה החקוקה באחד התקנים. בתשובה חידד המבקש שתקן סימון מזון ארוז מראש מורה לסמן את שם המזון בצד הגלוי לעין הצרכן של התווית, אבל שם מובלט מה שהמשיבה מכנה השם המקובל. הוא עמד על כך שהמבקשים לערוך את קניותיהם מרחוק, במרשתת, יכולים לחזות במוצר רק מצידו האחד; הרושם המתקבל אצל הצרכנים, כלשונו, הוא שמדובר ב„מים בתוספת ויטמינים ומינרל[י]ם בטעמים“. לשיטתו ”“water ו„מים“, המתארים נוזל שלו הוקדש תקן ספציפי, אינם יכולים להיחשב מונח דמיוני או כינוי.

 

לטענת המשיבה מובן מאליו שהמשקה אינו מים פשוטים או מים מינרליים. אם העובדה שיש לו טעם פרי אינה מצביעה על כך, הצרכן יכול לקרוא חוץ משם המזון גם את רשימת הרכיבים, שלפיה הוספו לו חומרי טעם וריח. על-כן לטענה כי שם כזה או אחר היה יכול להטעות אין יסוד, היא גורסת, וממילא המבקש לא הציע דרך להראות מי מחברי הקבוצה הוטעה. הוא אף לא הראה שבמוצר נפל פגם או שאיכותו נחותה, לדברי המשיבה. גם על הוראות הדין בכל הנוגע לציון שיעורם של המינרלים במשקה המשיבה והמבקש אינם רואים עין בעין: לדעת המשיבה לא חלה עליה חובה לעשות כן (ראו תקנה 4(א) לתקנות). להגנתה היא טוענת כי המינרלים הם תוספת ואינם נחוצים להבחנה בין המשקה הזה ובין אחרים; וכי הם אינם רכיב במשקה וכי לא צוינו בשמו ולא סומנו בטבלת הסימון התזונתי, שרק אז תקן סימון מזון ארוז מראש (סעיף 8) מורה לסמן את שיעורם. המשיבה גם תוהה מדוע המבקש בדק מה שיעור המינרלים במשקה רק אחרי שקנה אותו, אם ייחס לו חשיבות. מכל מקום בחודש מאי 2015, שבו נפתח התיק, פסקה הוספתם של ויטמינים למשקה הנדון. באותם ימים שונו אריזות ‚שוופס‘ לסוגיהן השונים, ומתוויתו של המשקה הזה נמחק המשפט „בתוספת ויטמינים ומינרלים“. לכך ענה המבקש כי האריזה עדיין הטעתה לאחר השינוי, בהזכירו כי ריכוז המינרלים לא השתנה. הוא גם ביקש לקבל ש„סימון“ ו„סימון תזונתי“ אינם היינו-הך, ומכאן שהמשיבה הייתה חייבת לסמן את ריכוז המינרלים מרגע שציינה את עובדת הימצאותם.

 

המשיבה הוסיפה כי אף לכאורה לא הוכחו הנזקים שלהם טען המבקש, והחברים בקבוצה אינם זכאים להשבה או לפיצוי על תחושות שחשו. זאת מכיוון שהמבקש קיבל את התמורה לכסף ששילם, לא ביטל את העסקאות ונהנה ממוצר שאינו סטנדרטי או איכותי פחות מאחרים.

 

ב)           בדיון הראשון שבו גוללו הצדדים את טענותיהם הסתמנה אפשרות להידברות. המלצתי על כך בתום ישיבה שבה הראתה המשיבה שתי תוויות חלופיות להדבקה על הבקבוקים. כעבור פחות מחודשיים, בדיון הבא, התברר שהמשיבה החלה להיערך להחלפת התוויות הקיימות לפנים משורת הדין. הליך זה הושלם זה מכבר, וכיום הבקבוקים נושאים את התוויות החדשות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ