אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"צ 39507-07-14 מוגרבי ואח' נ' בנק דיסקונט לישראל בעמ

ת"צ 39507-07-14 מוגרבי ואח' נ' בנק דיסקונט לישראל בעמ

תאריך פרסום : 17/11/2016 | גרסת הדפסה

ת"צ
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
39507-07-14
09/11/2016
בפני השופטת:
אסתר שטמר

- נגד -
המבקשים:
1. מיה (מרסל) מוגרבי
2. יובל לפינר

עו"ד גיל רון
עו"ד אהרון רבינוביץ
עו"ד יעקב אביעד
המשיב:
בנק דיסקונט לישראל בע"מ
עו"ד בעז פייל
עו"ד גיתית רמות-אדלר
החלטה

 

בקשה לאישור תובענה ייצוגית שעניינה עמלות שבהן חייב המשיב ("הבנק") את לקוחותיו שחשבונם הוגדר חשבון סטודנט, בשיעור שעלה על התעריף שהוצג בתעריפון הבנק או בפרסומיו. 

  • המבקשים נשואים זה לזו, וניהלו בבנק חשבונות סטודנט. לטענתם, עדכון תעריפי הבנק בסוגים שונים של עמלות לא הוחל על בעלי חשבונות סטודנט קיימים, כי אם על בעלי חשבון סטודנט חדש בלבד. לטענת המבקשים, תעריפון הבנק אינו מבחין בין סוגי סטודנטים. גם מפרסומי הבנק אין ללמוד כי התעריפון המפורסם חל רק על מי שפתחו חשבון סטודנט באותה שנה, או בכלל כי קיימים חשבונות סטודנט מסוגים שונים. מטרת התובענה הייצוגית לגרום לבנק להפסיק את האבחנה הפסולה בין הסטודנטים החדשים לבין אלו שחשבונותיהם הוגדרו חשבון סטודנט בשנים קודמות.

     

  • כחלק מן הטיעון הציגו המבקשים את הדוגמאות הבאות:

    עמלת מינימום בגין פעולה בניירות ערך: שיעורה בתעריפון 4.2014 - 0.54% מסכום העסקה ולא פחות מ-35 ₪. עד חודש אוגוסט 2008 שלמו סטודנטים 0.5% למניות ו-0.4% לאג"ח. בתעריפון אוקטובר 2008 נקבעה לסטודנטים עמלה של 0.25% הן למניות הן לאג"ח. בתעריפונים של שנת 2008 לסטודנטים לא נקבעה עמלת מינימום. בתעריפון 8.2011 נקבעה עמלת מינימום של 22 ₪ לסטודנטים, ואולם העמלה שנגבתה מן המבקשים החל מ 19.12.2011 וכלה ב 19.3.2014 היתה גבוהה יותר, ונעה בין 25 ₪ לבין 44 ₪.

    פטור מעמלת דמי כרטיס אשראי: עד חודש אוגוסט 2012 היו סטודנטים פטורים מדמי כרטיס אשראי למשך 3 שנים. בעדכון התעריפון מחודש אוגוסט 2012 הוארכה ההטבה למשך כל התקופה שבה מוגדר החשבון כחשבון סטודנט, 4 שנים. למרות זאת חויבו חשבונות קיימים של סטודנטים בעמלת דמי כרטיס אשראי בשנה הרביעית.

    עמלת פעולה על ידי פקיד: עד ספטמבר 2014 גבה הבנק עמלת פעולה ע"י פקיד בסכום נמוך ב-75% מעמלת הפעולה על ידי פקיד שנגבתה מבעלי חשבון "רגיל". החל ב-14.9.2010 ניתן לסטודנטים פטור מעמלות אלו. אך הפטור לא ניתן לבעלי חשבון סטודנטים ותיק.

    עמלת חליפין: היתה בעבר בשיעור 50% מן העמלה שנגבית מלקוחות "רגילים", ושונתה ב- 14.9.2010 כך שניתן לסטודנטים פטור מלא מעמלת חליפין. גם כאן, לטענת המבקשים חויבו סטודנטים ותיקים בתשלום העמלה כפי שחויבו בעבר.

     

  • עילות התביעה שהמבקשים טוענים להן הן הפרת סעיפים 9ט' ו-9י' בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), תשמ"א-1981 ("חוק הבנקאות"), הפרת חובה חקוקה, הפרת חוזה, הטעיה, רשלנות, עשיית עושר ולא במשפט, הפרת החובה לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת בביצוע חיוב חוזי, והפרת חובת הנאמנות המוגברת המוטלת על תאגיד בנקאי.

    הסעדים שנתבקשו כוללים השבת הסכומים שגבה הבנק מעבר לשיעורים שהוצגו בתעריפון או בפרסומים בתוספת הפרשי הצמדה וריבית (לפי ריבית חובה), וצו שיאסור על גביית היתר הנטענת.

     

  • הבנק סבור כי טעות בידי המבקשים: עם פתיחת חשבון הסטודנט נמסרו למבקשים ולחברי הקבוצה פרטי ההטבות, ונקבע כי תקפן למשך 4 שנים. ההסכם שנכרת בין הבנק לבין המבקשים וכל יתר חברי הקבוצה כולל תנאים קונקרטיים לתקופה קצובה, ואינו כולל שינוי התנאים במהלך התקופה. בכל שנה יכול הבנק לשנות את התנאים לקבוצת הסטודנטים שפתחו חשבון באותה שנה. השינויים בהטבות לקבוצות הסטודנטים אינם רק להגברת ההטבות, כי אם גם להפחתתן. על כן היעתרות לבקשת האישור עלולה גם לפגוע בחברי הקבוצה, כתלות בסוג ההטבות ובמידת הרלוונטיות שלהן למי מחברי הקבוצה. ככלל, הטבות מעבר למחירים הנקובים בתעריפון, שמופנות לפלחים מסוימים באוכלוסיה, אינן דורשות כל פרסום מיוחד. ההטבות לקבוצות אוכלוסיה (ביחס לעמלות בלבד) מפורסמות בנספח לתעריפון הבנק.

     

  • חשבונה של המבקשת סווג "אקדמיק 2009" למשך 4 שנים (נספח 6). מיום 16.9.2013 שויך החשבון לקבוצת "בוגרי תואר", למשך שנתיים. בשנים 2012 - 2014 בקשה המבקשת וקבלה הטבות נוספות בחשבון זה.

    חשבונם המשותף של המבקשים נפתח כחשבון סטודנט בסיווג "אקדמיק 2011" למשך 4 שנים. בטופס פרטי החשבון צוין סוג החשבון "אקדמיק 2011". צורף טופס עיקרי חבילת ההטבות של קבוצת "אקדמיק 2011" (נספחים 9 ו-11 לתשובת הבנק, בהתאמה).

    לנוכח האמור טוען הבנק כי המבקשים היו מודעים לכך שחשבונותיהם נושאים את ההטבות לקבוצת אקדמיק 2009 ואקדמיק 2011 בהתאמה, וכי לא סברו שחלים עליהם כללים אחרים. יתרה מזו, כי הם מבקשים ליהנות הן ממעמדם במסגרת הקבוצה, הן מן התנאים שבקשו לשנות לטובתם, ועתה גם מן התנאים שמופיעים בתעריפון ואינם חלים עליהם.

    הבנק הסכים כי קיימים הבדלים בין התנאים שהוצעו לסטודנטים בשנים השונות:

    עד 2011 ניתנה הנחה של 50% בעמלות חליפין. 2011-2014 – פטור מלא מעמלה זו.

    עד 2008 ניתנה הנחה של 50% בעמלת הפקדה או משיכה של מזומן מחשבון מטבע חוץ. בשנת 2009 בוטלה.

    עד 2008 עמלת קניה או מכירה של אג"ח בבורסות בחו"ל – 0.30%, ומשנת 2009 עלתה ל- 0.35%.

    גם תנאי הסף משתנים: בשנת 2013 נקבע סף לגיל ההצטרפות: מקסימום 36. בשנת 2014 – גיל 32.

    הצדדים ויתרו על חקירת המצהירים מטעמם, וסיכמו עמדותיהם בכתב.

     

    דיון

     

  • הדיון נסב על שאלה עיקרית אחת: האם ההטבות לקבוצת הסטודנטים הן ההטבות שנקבעו בעת הצטרפות כל אחד מן הסטודנטים לחשבון סטודנט או שמא חלות על חשבונות הסטודנט הטבות נוספות, כאלו שמפורסמות בתעריפון של הבנק. בעוד שהמבקשים אוחזים בדעה האחרונה, הבנק סבור כי זכותו לקבוע הטבות שונות לקבוצות סטודנטים שונות, בין השאר לפי השנה שבה פתחו את החשבון אצלו, ואין לראות בפרטי ההטבות בנספח לתעריפון בשנה ספציפית משום שינוי ההסכם עם כל הסטודנטים שעמם נחתם הסכם בשנים שחלפו. העילה העיקרית היא הפרת חוק הבנקאות וכללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות), תשס"ח – 2008 ("כללי הבנקאות").

     

  • סעיף 9ט בחוק הבנקאות קובע כי הנגיד יקבע רשימה של שירותים שעבורם רשאי הבנק לגבות עמלות מלקוחותיו, הוא התעריף; וכי רשאי הוא גם לקבוע בכללים תעריפונים מצומצמים מתוך התעריפון המלא, לגבי סוגי שירותים בנקאיים או לגבי סוגי לקוחות.

    סעיף 9י' בחוק הבנקאות קובע את חובת הבנק לעמוד בתעריפון המלא או בתעריפונים המצומצמים.

    רשימת העמלות קבועה בכללי הבנקאות, ושיעורן נקבע על ידי כל אחד מן הבנקים.

     

  • תעריפי הבנק לקבוצות שונות של לקוחותיו מפורסמים בנספח לתעריפון "הטבות לקבוצות אוכלוסיה". נספח זה הוא חלק מן התעריפון, ככתוב בראש כל עמוד שלו. הבנק ניסה אמנם, במלים רפות, לטעון כאילו התעריפון המצומצם אינו חלק מן התעריפון, אך עיון בכללי הבנקאות (עמלות) מלמד כי ההתיחסות ל"סטודנטים" נעשתה בנספח א' לתעריפון, ממש כפי שנדרש בתוספת הראשונה לכללי הבנקאות (עמלות). שם נקבע מפורשות: "נספח א' – הטבות לקבוצות אוכלוסיה" הוא בגדר "נספחים לתעריפון, שיימסרו ללקוח". ואכן, התעריפונים שהצדדים מפנים אליהם נושאים כותרת "נספח א'" וכן "הטבות לקבוצות אוכלוסיה".

    על כן אני דוחה את טענת הבנק כאילו אין מדובר בחלק מן התעריפון על פי דין.

     

    אכן, כדברי ב"כ הבנק, הבנק אינו חייב לקבוע הטבות לקבוצת אוכלוסיה מסוימת, לרבות סטודנטים. אך משבחר לתת אותה הטבה, ופרסם אותה בנספח לתעריפון, כאמור בכללי הבנקאות (עמלות) – דין ההטבה כדין התעריפון. כל לקוח שמתאים להגדרה באותו תעריפון – יימנה עם הזכאים להטבה, והבנק אינו יכול למנוע ממנו את ההשתייכות לאותו פלח אוכלוסיה, על סמך פילוח שעשה, שאין לו ביטוי בתעריפון.

     

  • הואיל והבנק נדרש לעמוד בתנאים של התעריפון בזמן הווה, רצוי וראוי לבחון את מילות התעריפון, וכיצד הוחל על קבוצת הסטודנטים.

    עיון בנספח 2 לתשובת הבנק מעלה כי בתעריפונים שהציג החל מן התעריפון המעודכן ל- 1.8.2012 (ועד 2014) מפולחת קבוצת הסטודנטים לשני תעריפים, האחד לסטודנטים לתואר ראשון, והשניה לסטודנטים לתארים מתקדמים. קבוצת הסטודנטים לתואר הראשון כונתה בתעריפונים השונים "סטודנטים לתואר ראשון "קבוצת אקדמיק 2012"", "קבוצת אקדמיק 2013" ו-"קבוצת אקדמיק 2014", בהתאמה, וקבוצת הסטודנטים לתארים המתקדמים כונתה "סטודנטים לתארים מתקדמים ודוקטורנטים "קבוצת אקדמיק תארים מתקדמים 2013", לדוגמא.

     

    "סטודנטים לתואר ראשון" הם מי שעונים על ההגדרה הבאה: "סטודנטים הלומדים לתואר ראשון או לימודי תעודה של לפחות 3 שנים המציגים תעודת סטודנט ו/או שובר לתשלום שכר לימוד מאוניברסיטה/מכללה מוכרת לתואר. תקופת זכאות להטבות בקבוצה: למשך 4 שנים מיום ההצטרפות. גיל מקסימום בקבוצה – 36 שנים"; וקבוצת ה"סטודנטים לתואר שני ודוקטורנטים" מוגדרת "המציגים תעודת סטודנט ו/או שובר לתשלום שכר לימוד מאוניברסיטה/מכללה מוכרת לתואר. תקופת זכאות להטבות בקבוצה: למשך שנתיים מיום ההצטרפות. גיל מקסימום בקבוצה – 40 שנים".

     

    לעומת זאת, בנספחים לתעריפון שצרף הבנק לתקופה שבין 1.7.2008 ועד 10.1.2012, הכותרת היא "סטודנטים לתואר ראשון (4)" או "סטודנטים", ואין בהם התיחסות לשנת ההצטרפות.

     

    תעריפון 2009 נעדר מנספח 2 לתשובת הבנק.

    התעריפים שלאחריו (תעריפון מעודכן ל 2.9.2010) ולפניו תעריפון "מעודכן ל- 5.10.2008 הודפס ב-20.12.2009" כאמור בו, מתיחסים לקבוצה אחת בלבד, המוגדרת "סטודנטים" ללא פירוט כלשהו.

     

    אם כן, נקודת המוצא העובדתית היא שבתעריפונים שעד התעריפון שפורסם ב- 1.8.2012 אין אבחנה בין סוגי הסטודנטים לפי שנת ההצטרפות שלהם לתכנית סטודנט.

     

  • הבנק טען כי בכל השנים 2009-2014 הבחין בין הסטודנטים לפי שנת הצטרפות, ועיקרי תכנית ההטבות שצורפו לבקשת האישור מלמדים על כך (נספח 3 לתשובת הבנק לבקשת האישור. נספח 4 לתשובה כולל את עלוני הפרסום השונים לשנים השונות, וגם שם מצויים אותם הבדלים, בהתאמה):

    בהטבות לשנת 2009 נאמר, למשל: "דיסקונט מציע "אקדמיק 2009" תוכנית ההטבות לסטודנטים. סטודנטים שיפתחו חשבון חדש בדיסקונט יזכו להטבות בעמלות למשך 3 שנים + שנת בונוס נוספת לאחר סיום הלימודים". כך גם בקבוצות "אקדמיק" לשנים 2010-2014.

     

  • הבנק הוסיף וטען, כי תנאי "אקדמיק" לשנה מסוימת יחולו על כל מי שחשבונו סווג "אקדמיק" לאותה שנה. כך, לאורך שנות החשבון (4 שנים בד"כ). הואיל ואלו תנאי החוזה שבין הבנק לבין הלקוח, שינוי בתעריפון המתיחס לפלח הסטודנטים לא יעלה ולא יוריד.

     

    טענה זו נוגדת את לשונו ואת רוחו של סעיף 9י' בחוק הבנקאות. ככל שלפי פשוטו של מקרא והבנת הצדדים התעריפון חל על לקוח מסוים, העובדה שלכתחילה תנאי ההסכם בינו לבין הבנק היו שונים אינה יכולה לעמוד אלא לטובת הלקוח. שינוי המפחית מעמלה מסוימת החל על כל קבוצת הסטודנטים, ללא אבחנה בין שנות "אקדמיק" שונות – יחול על כל חשבון סטודנט.

     

  • האם יחול אותו דין גם משעה שהבנק החל להגדיר את ההטבות בתעריפון לפי שנות "אקדמיק"? כאן המצב המשפטי ברור פחות: שהרי הסטודנט שהצטרף לשנת אקדמיק מסוימת יודע שחשבונו שויך לאותה שנה, ואין לו סיבה להניח שתעריפון שחל על שנת אקדמיק אחרת יחול גם עליו. מנגד, המבקשים הראו כי לפחות במקרה אחד, במועד הגשת בקשת האישור בחודש יולי 2014, קבוצת הסטודנטים בנספח לתעריפון כונתה "קבוצת אקדמיק 2013", כאשר ברור שבאותה עת כבר התקיימה קבוצת "אקדמיק 2014".

     

    אני סבורה כי לצורך הבקשה שלפניי אין להחיל את תנאי הנספח על קבוצות אקדמיק שאינן הקבוצה המצוינת בנספח עצמו: לכתחילה לא חלה על הבנק חובה לקבוע את התנאים המוצעים לקבוצות הסטודנטים השונות בתעריפון. משציין הבנק קבוצת אוכלוסיה מסוימת בתעריפון, עליו לעמוד בו כלפיה. אך אם לא ציין קבוצה מסוימת, לא חלה על הבנק כל חובה כלפיה במישור העמלות, פרט לכך שלא תעלינה על הנקוב בתעריפון הכללי.

     

  • הבנק הוסיף וטען כי אם יוחלו התנאים המשופרים שבתעריפון, יש להוסיף ולהחיל את מלוא התעריפון, גם אם חלק מן התנאים בשנים הבאות אינו מהווה שיפור לחוזה שנכרת עם הלקוח.

    אין לקבל את הטענה: בין הצדדים קיים חוזה, שלפיו נקבעו תעריפים שונים, והוא חל כל עוד אין הדין מתערב בו. הדין מחייב את הבנק להחיל על הלקוחות תנאים משופרים, ככל שקבעם בנספח לתעריפון כלפי לקוחות אחרים באותה קבוצת אוכלוסיה. כשם שהבנק רשאי להציע ללקוחות תנאים טובים מאלו שבתעריפון, כך בודאי הוא כפות בהסכם שלפיו התחייב לתת תנאים טובים יותר. במלים אחרות, התעריפון הקיים אינו יכול להרע את מצבו של הלקוח שעליו הוא חל, אלא רק להיטיב אותו. מסקנה זו נובעת גם מסעיף 5 בכללי הבנקאות (שירות ללקוח) גילוי נאות ומסירת מסמכים), תשנ"ב – 1992.

     

  • הבנק טען עוד, כי הוא רשאי להוסיף הטבות על אלו שניתנות בתעריף או בתעריפון לפי סוגי פילוח אוכלוסיה שימצא לנכון. בכך הוא מסתמך על ת"א (מחוזי ת"א) 1552-08 כורש אופיר נ' בנק הפועלים בע"מ (כב' השופטת ד"ר ד' פלפל; 17/5/2010(. אין מחלוקת שהבנק רשאי להוסיף ולהיטיב עם קבוצת אוכלוסיה כזו או אחרת, אך משקבע הטבה מסוימת בתעריפון, והתעריפון מתייחס כאמור בו לכל אותה קבוצה – נדרש הבנק להעניק אותה הטבה לכל חברי הקבוצה, ממש כאמור בסעיף 9ט' בחוק הבנקאות.

    הבנק הוסיף וטען כי בתנאים הכלליים של החשבון נקבע כי הסיווג לפלחי אוכלוסיה שונים נעשה לפי שיקול דעתו של הבנק לתקופות שונות. מטרתו מתן תנאים או הטבות לתקופות קצובות (סעיף 1.6 בתנאי החשבון נספח 10 לתשובת הבנק).

    הבנק אמנם שמר לעצמו הזכות לשנות את סווג הלקוחות (סעיף 1.6 בתנאים הכלליים של החשבון (מהדורת אפריל 2011), אך כאשר הבנק לא עשה זאת בכלל, ודאי לא במפורש – האפשרות ששמר לעצמו לעשות כן אינה מעלה ואינה מורידה.

     

  • קריאת סעיפים 9ט ו-9י בחוק הבנקאות מלמדת כי שתיים הן המטרות העיקריות בו: איסור גביית עמלה על שירות שאינו מופיע בתעריפון, והגבלת גובה העמלה לזו שמופיעה בתעריפון. אין קביעה מפורשת בקשר להטבות שמעבר לתעריפון.

     

    בדברי ההסבר להצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח)(תיקון מס' 10), התשס"ז-2007, ה"ח הממשלה 668, 669 נאמר:

    "...מטרותיה של הוראה זו הן בעיקר ליצור אחידות בשמות השירותים הבנקאיים ולצמצם את השירותים שבשלהם נגבות עמלות, והכל כדי לשפר את יכולת ההתמצאות של הלקוחות במחירי השירותים שהתאגיד הבנקאי מציע ואת יכולת ההשוואה בין מחירים אלה בתאגידים הבנקאיים השונים".

     

    הדברים נאמרו מפורשות גם בסעיף 9ט(ד) בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), שבו מובהר כי בהתקנת כללים לפי סעיף זה יפעל נגיד בנק ישראל להצגה הוגנת ומובנת של העמלות, כדי להבטיח את יכולת הלקוחות להשוות את העלות של ניהול חשבון ואמצעי תשלום.

     

  • המסקנה המתבקשת ממסמכי הבנק ביחד עם הוראות הדין היא, כי הנספחים לתעריפון שפורסמו עד 1.8.2012 כללו תעריף "סטודנטים" שלא היה מוגבל בתעריפון בכל דרך, ועל כן חל על כל ציבור הסטודנטים. החל מ- 1.8.2012 כוללת ההגדרה את הסטודנטים שחשבונם הוגדר לאותה שנה ("אקדמיק 2012" וכד'), ועל כן היא חלה רק על החשבונות הנושאים שם דומה, ולא על החשבונות שהוגדרו חשבונות "סטודנט" סתם, או "אקדמיק" בצרוף שנה אחרת.

    כלומר שככל שבתקופה עד 1.8.2012 מנע הבנק מבעלי חשבון סטודנט לקבל הטבה שנכתבה בנספח לתעריפון לקבוצת הסטודנטים, הוא הפר את הוראת חוק הבנקאות וכללי הבנקאות.

     

    הפרה זו מקנה למבקשים עילת תביעה גם בנזיקין, מכח סעיף 15 בחוק הבנקאות הקובע "דין נזק שנגרם לאדם על ידי עבירה על הוראות חוק זה, או על כל תקנה שניתנה לפיו, כדין נזק שמותר לתבוע עליו פיצויים על פי פקודת הנזיקין [נוסח חדש]...".

     

  • המבקשים טוענים כי בפרסומים המסחריים (הודעות לעיתונות) התחייב הבנק להעניק את ההטבות ל"סטודנטים החדשים והקיימים" או "לסטודנטים חדשים וללקוחות קיימים". אכן, כך כתוב. הבנק טען (סעיף 179 לתשובתו לבקשת האישור) כי הכוונה ללקוחות קיימים, שחשבונם עדיין לא סווג חשבון סטודנט. אבחנה זו אינה עולה מפשוטן של המלים.

    אני סבורה שלא ניתן, במסגרת הבקשה שלפניי, לחייב את הבנק להציע אותן הטבות לכל קבוצת הסטודנטים מכח הניסוח של ההודעות לעתונות, ולכן יש לדחות את הטענות בעילת ההטעיה.

    בניגוד לקביעה כי הנספח לתעריפון פורסם על פי דין, והוא מחייב על פי דין, באשר לפרסומים יש לברר שאלות של הסתמכות כאמור בפסקי הדין דנ"א01 / 5712 יוסף ברזני נ' בזק ,חברה ישראלית לתקשורת בע"מ, פ"ד נ"ז(6) 385 (2003) וע"א 458/06 עו"ד יובל שטנדל נ' חברת בזק בינלאומי בע"מ (6.5.2009) ודנ"א 5035/09 עו"ד יובל שטנדל נ' חברת בזק בינלאומי בע"מ (8.11.2009). תנאים אלו לא הוכחו בבקשת האישור שלפני.

     

  • משהוכרע כי היה על הבנק להחיל את סעיפי הנספח לתעריפון בכל מקום שבו אינם מצומצמים לחברי קבוצת אקדמיק של שנה מסוימת, עומדת לקבוצה לפחות עילה מכח הפרת חוק הבנקאות, ומכח עוולת הפרת חובה חקוקה. לא ראיתי מקום להוסיף ולבחון בשלב זה את כל העילות הנוספות (פרט לעילת ההטעיה שנדחתה), שאינן אלא עילות נלוות לעילה העקרית. (רע"א 5765/02 אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ נ' עיטל זילברשלג (26.8.2009); ע"א 2505/06 ענת בקר נ' סלקום ישראל בע"מ (9.12.2008); ורע"א 2128/09 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' רחמים עמוסי פסקה 17 (5.7.2012) (בקשה לדיון נוסף נדחתה בד"נ 5666/12 עמוסי רחמים נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ (22.10.2012)).

    יתרה מזו, משאושר כי קיימת אפשרות סבירה שעילה מסוימת תוכרע בתובענה לטובת הקבוצה, נראה מיותר להוסיף ולבחון את שאר העילות, שלצדדים טענות רבות מכוחן. הדיון בהן יתאפשר בשלב הדיון בתובענה הייצוגית.

     

    תנאים לאישור תובענה ייצוגית

     

  • פרט לתנאי של עילת תביעה הנזכר בסעיף 4 (א)(1) בחוק תובענות ייצוגיות, שעליו עמדתי לעיל, קובע סעיף 8 בחוק:

    "(א)בית המשפט רשאי לאשר תובענה ייצוגית, אם מצא שהתקיימו כל אלה:

    (1)התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה;

    (2)תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין;

    (3)קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת; הנתבע לא רשאי לערער או לבקש לערער על החלטה בענין זה;

    (4)קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב."

     

  • שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה: מעצם העובדה שמדובר בפלח אוכלוסיה שהבנק התייחס אליו בנפרד בנספח לתעריפון, ברי כי מדובר בקבוצה. השאלות המשפטיות מתייחסות לכל חברי הקבוצה, וכאמור לעיל, קיימת אפשרות סבירה שתוכרענה לטובת הקבוצה.

    השאלות העובדתיות כמובן אינן זהות: הן תלויות במועד פתיחת חשבון הסטודנט, ובתנאים השונים שהיו בנספח לתעריפון מאלו של "שנת אקדמיק" הספציפית. הן תלויות גם באופן אישי בענינו של כל חבר קבוצה, ובמידת השימוש שלו בשירותים השונים של הבנק, ואם השתמש באותם שירותים שהמחיר עבורם היה שונה בתעריפון. אך בנגוד לדעתו של הבנק, אין צורך בבדיקת החוזה של כל אחד מן הלקוחות עם הבנק, משום שהעילה העיקרית שהוכרה אינה עילה חוזית כי אם הפרת חובה חקוקה.

    למרות הצורך בבדיקה האישית, לא ראיתי בכך מכשול לאישור התובענה הייצוגית (ע"א 6887/03 חיים רזניק נ' ניר שיתופי אגודה ארצית שיתופית להתיישבות פסקאות 24-27 (20.7.2010)).

    השאלות המהותיות משותפות לכל הקבוצה, גם אם יהיה צורך בבירור פרטני.

     

  • הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת: אכן, כאשר מדובר בקבוצה מובחנת, האוחזת בעילת תביעה משותפת, בפרט כאשר מדובר בסכומים שאינם סכומים גבוהים במיוחד לכל אחד מחברי הקבוצה, אך יתכן שבהצטברם הם מהוים סכום נכבד – תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת.

     

  • ייצוג בדרך הולמת ובתום לב: בהקשר זה טען הבנק כי החלת התעריפון העכשווי לא בהכרח מיטיבה עם חברי הקבוצה, וכי יתכן שחלקם אף ייפגעו מהחלתו. עליי לדחות טיעון זה: הבנק אינו רשאי לשנות את תנאי ההסכם לרעה, אלא תוך הודעה פרטנית, כאמור בין השאר במסמכי החשבונות עצמם, אבל בעיקר בסעיף 5 בכללי הבנקאות (שירות ללקוח) גילוי נאות ומסירת מסמכים).

    משום כך, השינוי כתוצאה מן התעריף השונה יכול להיות רק לטובת הלקוח. ועל כן לא ראיתי כל סיבה להניח שדרישות סעיף 8(3) ו-8(4) בחוק תובענות ייצוגיות לא תתמלאנה, כלומר שיש להניח כי ענינם של חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת ובתום לב.

     

    לסיכום

     

  • ניתן אישור להגשת התובענה הייצוגית, לפי ההגדרה הבאה לקבוצה:

    בעלי חשבון סטודנט אשר החל מיום 1.7.2008 (מועד כניסת תיקון מס' 12 בחוק הבנאות לתוקף) ועד 1.8.2012 (מועד חלות התעריפון אשר כינה לראשונה את הסטודנטים בקבוצת "אקדמיק 2012") לא קבלו את ההטבות הנזכרות בתעריפונים הרלוונטיים לגביה.

    עילות התביעה והסעדים המבוקשים הם כמפורט בסעיף 3 לעיל.

     

  • הבנק ישא בהוצאות המבקשים בשלב זה, בסכום כולל של 35,000 ₪.

     

  • הבנק יפרסם מודעה בדבר אישור התובענה הייצוגית, בנוסח שיוגש לאישורי תוך 15 יום.

    המודעה תפורסם בשני עתונים יומיים רבי תפוצה בשפה העברית וכן בעתון רב תפוצה בשפה הערבית ובעתון רב תפוצה בשפה הרוסית, באותיות שגודלן לא יפחת מ-3 מ"מ.

    כמו כן יעביר הבנק את המודעה לידי היועץ המשפטי לממשלה וכן לידי המפקחת על הבנקים (תקנה 16 בתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע-2010), הכל תוך 15 ימים נוספים.

     

  • הבנק יגיש כתב הגנה תוך 45 יום.

     

  • נקבע לקדם משפט בתביעה, ליום 15.2.2017 בשעה 08:30.

     

  • המזכירות תעביר החלטה זו למנהל בתי המשפט, לשם רישומה בפנקס התובענות הייצוגיות.

     

    ניתנה היום, ח' חשוון תשע"ז, 09 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.

     

 

תמונה 2

 

אסתר שטמר , שופטת 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


חזרה לתוצאות חיפוש >>
שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ