צורף ואח' נ' בנק הפועלים בע"מ ואח'

(אישור תובענה ייצוגית )

המבקשים הגישו ביום 16.8.16 בקשה לאישור תובענה כייצוגית (להלן "בקשת האישור"), שעניינה הוא הנזק שנגרם ללקוחות המשיבים בשל התנערות המשיבים מקיום חובתם לבדוק את התאריך הנקוב לפירעון השיק שהוגש לבנק, כך שהלכה למעשה שיקים רבים שטרם הגיע מועד פירעונם, מכובדים ונפרעים על ידי המשיבים, וזאת בניגוד לס' 73 לפקודת השטרות [נוסח חדש] (להלן "פקודת השטרות").

1. הבקשה לאישור התובענה כייצוגית

    

   1. בקשת האישור הוגשה כנגד המשיבים, שלושה בנקים הפועלים בישראל: בנק הפועלים בע"מ; בנק לאומי לישראל בע"מ; ובנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ (להלן בהתאמה "בנק הפועלים", "בנק לאומי" ו- "הבנק הבינלאומי") אשר בבעלותם, בין היתר, מספר סניפים בהם ניהלו המבקשים את חשבונותיהם.

   2. ס' 73 לפקודת השטרות מצוי תחת הפרק השלישי לפקודת השטרות (סימן א'),תחת הכותרת שיקים המשוכים על בנקאי . ס' 73(א) לפקודת השטרות מגדיר מהו שיק; ואילו סעיף קטן (ב) קובע כי שיק הנושא תאריך מאוחר ליום הוצאתו (להלן "שיק דחוי"), לא יהיה בר-פירעון ולא יהיה ניתן לקיבול, אלא מהתאריך הנקוב בו. להלן נוסחו :

      73.(א)שיק הוא שטר חליפין משוך על בנקאי ובר-פרעון עם דרישה; הוראות פקודה זו החלות על שטר חליפין בר-פרעון עם דרישה יחולו על שיק, חוץ מענין שיש לו הוראה אחרת להלן.

      (ב)שיק יכול שהתאריך הנקוב בו יהיה מאוחר מיום הוצאתו, אולם שיק כזה (שיק מאוחר) לא יהיה בר-פרעון ולא יהיה ניתן לקיבול, אלא מהתאריך הנקוב בו.

       

      המבקשים טענו כי סעיף זה מעגן בחוק את מעמדו של מוסד השיק הדחוי, וקובע מפורשות כי הבנק אינו רשאי לפרוע שיק במועד מוקדם מהמועד הנקוב בשיק והשיק לא ניתן לקיבול, וזאת ללא קשר לסכום השיק. קיבול הוגדר בפקודת השטרות ס' 16 –

      16 (א)קיבול שטר פירושו גילוי דעתו של הנמשך על הסכמתו לפקודת המושך.

       

      נמשך שקבל עליו את השטר נקרא קבל. רק הנמשך יכול להתחייב בתורת קבל.

   3. המבקשים טוענים כי ס' 73(ב) לפקודת השטרות מטיל על הבנק חובה לסרב לכבד ולפרוע שיקים דחויים המוצגים לפירעון בטרם זמן, ולא בכדי בחר המחוקק – בשנת 1980 – לבטל את הסעיף הקודם שקבע כי שיק שהוצא לפני היום הרשום בו כתאריך השיק או שאינו נושא תאריך יהיה בר פירעון עם הוצאתו - ולהחליפו בסעיף הקובע כי השיק הדחוי יהיה בר פירעון מהתאריך הנקוב על גביו. לטענת המבקשים, המשיבים אינם מקיימים את הוראות פקודת השטרות, והתחוור להם כי קיימים מקרים רבים בהם נפרעו שיקים המשוכים מחשבונותיהם על אף העובדה שטרם הגיע מועד הפירעון הנקוב בהם, וזאת אף בניגוד לחובת הזהירות והנאמנות שחבים המשיבים ללקוחותיהם. כך, למשל, שיק שמסר המבקש 1 (להלן "מר צורף") נפרע ביום 15.11.15, על אף העובדה שמועד הפירעון הרשום על גביו היה 20.11.15; שלושה שיקים שנמסרו על ידי המבקשת 2 (להלן "גטסבי") לפסגות נפרעו ביום 20.11.14, על אף העובדה שמועד פירעונם היה דצמבר 2014; ינואר ופברואר 2015. בדומה, שיק שנמסר על ידי המבקשת 3 (להלן "האיטלקית"), ושמועד פירעונו החוקי חל ביום 20.1.16, נפרע כבר ביום 26.11.15; וכך גם לגבי שיקים נוספים שמסרו המבקשים, ובכלל זה המבקשת 4 (להלן "גב' שני"), מתוך חשבונות הבנק שלהם אצל המשיבים.

   4. מר צורף מתייחס לשיק שמשך שנפרע טרם מועדו בבנק לאומי.

      גטסבי והאיטלקית (חברות בע"מ, שהמבקש 1 נכון למועד הגשת התובענה היה בעל מניות ודירקטור בחברה הראשונה ודירקטור בחברה השניה), מתייחסות לשיקים שהחברות משכו והם נפרעו טרם זמנם בבנק הפועלים .

      גב' שני (שהיא חמתו של המבקש 1) מתייחסת לשיק שמשכה שנפרע טרם מועדו בבנק הבינלאומי.

   5. פירעון השיקים על ידי המשיבים בטרם הגיע מועד פירעונם, נעוץ בנוהל פנימי, שאינו גלוי לציבור ואיננו בידיעתו, לפיו נמנעים המשיבים מלבדוק את מועדי הפירעון הנקובים בשיקים מתחת לסכום מסוים. המבקשים תמכו את טענותיהם, בין היתר, בצילומי המחאות שנמסרו על ידם ונפרעו בטרם התאריך הנקוב בהן, בתדפיסי חשבונות הבנק שלהם אצל המשיבים, המעידים על הפירעון המוקדם, ובתכתובות ושיחות שקיימו עם נציגי המשיבים.

   6. הקבוצה שהוגדרה בבקשת אישור הינה -

      "כל בעל חשבון בנק אצל מי מבין המשיבים, אשר שיק המשוך מחשבונו הוגש לבנק כלשהו לפירעון טרם המועד הנקוב על-גבי השיק, ואשר לא הוחזר מחמת "הצגת טרם זמנו" (או כל נוסח דומה), אלא טופל על-ידי מי מבין המשיבים, וזאת בין אם השיק כובד ובין אם חולל, בין אם בעל החשבון גילה את הטעות בפירעון השיק טרם זמנו, ובין אם לאו, בשבע השנים שקדמו למועד הגשת בקשה זו ועד הגשת התובענה הייצוגית לאחר אישורה".

      כן נתבקשה הגדרת תת קבוצה אשר הינה –

      "מי מבין חברי הקבוצה, אשר שיק המשוך מחשבונו שהוגש לבנק כלשהו לפירעון, טרם המועד הנקוב על-גבי השיק, טופל אך חולל ולא כובד מחמת העדר כיסוי מספיק".

   7. עילות התובענה אשר עומדות בבסיס בקשת האישור הן: הפרת חובה חקוקה – ס' 73(ב) לפקודת השטרות וזאת בהתאם לס' 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן "פקודת הנזיקין"), רשלנות לפי ס' 35 לפקודת הנזיקין, הטעיה לפי ס' 3 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), תשמ"א-1981 (להלן "חוק הבנקאות"), עשיית עושר ולא במשפט מכח חוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט – 1979 (להלן "חוק עשיית עושר") והפרת חוזה מכח חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג – 1970 (להלן "חוק החוזים").

2. הנזקים הנטענים והסעדים המבוקשים

   1. הנזק האישי – המבקשים טוענים כי במעשי ומחדלי המשיבים נגרמו להם נזקים ממוניים ובלתי ממוניים, ובכלל זה פגיעה באוטונומיה; עוגמת נפש; טרדה וטרחה; חיובי ריבית; חיובי עמלות ופגיעה בשם הטוב. המבקשים מעמידים את הפיצוי בגין הפגיעה באוטונומיה בסך של 50 ₪ לכל מקרה, בגין הטרדה והטרחה בסך 15 ₪ לכל מקרה, בגין חיובי ריבית בסך של 12.5 ₪ בגין כל מקרה, ובגין עמלות(עמלת טיפול בשיק ועמלה עבור הדפסת השיק ) סך של 1.71 ₪ בגין כל מקרה הנוגע לבנק הפועלים, 2.01 ₪ בגין כל מקרה הנוגע לבנק לאומי ו- 2.16 ₪ בגין כל מקרה הנוגע לבנק הבינלאומי.

      בגין הפגיעה בשם הטוב העמידו המבקשים את הפיצוי בסך של 1,000 ₪ בגין כל אירוע של פירעון מוקדם, אשר לטענתם מגיע לחברי תת הקבוצה אשר הוגדרו כקבוצת האכ"מ, להם עומדת עילה מכח חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה - 1965.

   2. הנזק הקבוצתי – המבקשים הסתמכו על נתוני בנק ישראל כפי שפורסמו בספר האדום לשנת 2014, ועל דוח ועד המסלקה לשנת 2014. על יסוד המידע שהיה בידיהם במועד הגשת בקשת האישור, טוענים המבקשים כי קיימים 8,336,700 שיקים דחויים המצויים בסיכון לפירעון בטרם מועדם, וכי הם מעריכים שרק אחד מכל עשרים שיקים דחויים מוגש לפירעון טרם זמנו. לפיכך, קיימים לטענתם 416,835 שיקים דחויים אשר מוגשים לפירעון בטרם זמנם בכל שנה, ובמכפלת 7 שנות התביעה מדובר ב- 2,917,845 מקרים של שיקים דחויים שנפרעו בטרם זמנם.

   3. באשר לתת הקבוצה הנוגעת לאכ"מ, מעריכים המבקשים כי 2% מכלל השיקים הדחויים שנפרעו בטרם זמנם (היינו 2,917,845 שיקים דחויים כאמור לעיל) חוללו והוחזרו מחמת העדר כיסוי מספיק. לפיכך, מעריכים המבקשים כי בתת קבוצה זו מדובר בכ- 58,356 מקרים.

   4. לסיכום, המבקשים העמידו את סכום הפיצוי הנתבע מבנק הפועלים, המחזיק לשיטתם ב- 29.4% משוק הבנקאות, בסך של 85,097,244 ₪.; את סכום הפיצוי הנתבע מבנק לאומי בסך של 82,160,966 ₪; ואת סכום הפיצוי הנתבע מבנק לאומי בסך של 24,716,954 ₪; ובסה"כ – 191,975,164 ₪. כן עתרו המבקשים לסעד הצהרתי הקובע את חובת המשיבים לבדוק – בדוק היטב – את יסוד התאריך על גבי כל שיק שמוצג לפירעון, יהיה סכומו אשר יהיה ולהימנע מכיבוד ופירעון שיקים שמועד פירעונם טרם הגיע, או אי-כיבוד מחמת העדר כיסוי מספיק; לכל סעד אחר לטובת הקבוצה או חלקה, לטובת הציבור כולו או חלקו, בהתאם להוראות סעיף 20(ג) לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן "החוק"); להורות על פרסום התובענה; לאשר את התובענה כייצוגית; ולהשית על המשיבים את הוצאות המבקשים ושכ"ט באי כוחם.

   5. המבקשים סבורים כי בקשת האישור עומדת בכל התנאים הקבועים בחוק. לשיטתם, עילת התביעה נמנית על העילות הנקובות בחוק שניתן להגיש בגינן תובענות ייצוגית, וזאת בהתאם לס' 3(א) והתוספת השנייה לחוק, שכן המשיבים הינם תאגידים בנקאיים. התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, וכי השאלות הנדונות יוכרעו לטובת הקבוצה, והכל בהתאם לס' 8(א)(1) לחוק. כן טוענים המבקשים כי התובענה הייצוגית דנן הינה הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקות שהתגלו בין הצדדים, בהתאם להוראות סעיף 8(א)(2) לחוק; וכי עניינם של חברי הקבוצה ייוצג וינוהל על ידם בדרך הולמת ובתום לב.

3. טענות המשיבים בתמצית

   1. טענות בנק הפועלים

      1. בנק הפועלים טוען כי בהתאם לתנאים הכללים עליהם חתמו חלק מהמבקשים, היה עליהם לבחון בעצמם את החשבון, להעיר את הערותיהם ולהסב את תשומת לב הבנק לכל ליקוי/ שיבוש/ שגיאה שאירעה ביחס לבקשה או הוראה שלהם לבנק. בנסיבות אלה, כאשר לקוחות הבנק, ובכלל זה חלק מהמבקשים, קיבלו על עצמם אחריות למקרה שלא יפעלו בהתאם לתנאים הכללים, ובשים לב לכך שהם הפרו את חובת הזהירות שלהם והחובה למנוע נזק, ניתן לראות בהם כמי שהביעו את הסכמתם לפירעון המוקדם, משלא פנו ו/או לא ביצעו פעולות אשר היו מקטינות את נזקיהם המוכחשים ממילא.

      2. בנוסף, טען בנק הפועלים כי חלק מהשיקים מושא בקשת האישור הוחזרו על ידו – וביוזמתו - מחמת "הוצג טרם זמנו", כך שממילא אותם שיקים אינם יכולים להקים עילת תביעה, לא כל שכן כאשר הקבוצה אותה מבוקש לייצג כוללת רק לקוחות ששיקים שלהם לא הוחזרו מפאת הפקדתם טרם הזמן. הבנק גם טען כי ס' 73(ב) לפקודת השטרות אינו אוסר עליו או על המשיבים לעשות שימוש ב"נוהל הבדיקה", וזאת, בין היתר, מאחר שאותו סעיף מכוון אך ורק לנפרע על פי השיק או למי שביצע קיבול לשיק. לטענת הבנק, הוא מפעיל שיטות שונות ומגוונות לצורך בקרה ומעקב על שיקים, אלא שאין באפשרותו להפעיל את כלל שיטות הבקרה על כל שיק ושיק, והוא מתאים לכל שיק או לסוגי שיקים את שיטות הבקרה והמעקב המתאימות ביותר, תוך שהוא מאזן בין רצונו למנוע שימוש לרעה בשיקים לבין הצורך בפירעון מהיר ויעיל שלהם. בהקשר זה מציין הבנק, כי הוא מאפשר ללקוחותיו להצטרף למערכת דיווח שיקים משוכים, ובאמצעותה לעדכן את הבנק באופן תדיר בפרטי השיקים שנמסרו לצדדים שלישיים, לרבות תאריך הפירעון של אותם שיקים, כך שכאשר הם מוצגים לפירעון – בודקת המערכת הממוחשבת האם התאריך שבו השיק הוצג לפירעון תואם את התאריך המדווח על ידי הלקוח.

      3. הבנק הבהיר, כי בכל מקרה שהתחוור לו כי שיק הופקד לפני מועד פירעונו, פעל הבנק במהירות וביעילות להחזרת השיק, ובמקרה הצורך זיכה את חשבון המבקשים בסכום השיק לפי יום הערך הרלוונטי. הבנק מוסיף וטוען, כי לאחר תיקון רישום השיק, פקיד הבנק בעצם מנטרל את יתרת החובה העודפת שיצר השיק שנפרע בחשבון, ככל שקיימת, וזאת על מנת שהלקוח לא יחויב בחיובי ריבית יתר.

      4. יתרה מכך, טען בנק הפועלים כי תחושותיו האישיות של מר צורף, אינן רלוונטיות הואיל והוא אינו לקוח של בנק הפועלים.

      5. כן נטען כי לא מתקיימים התנאים המצטברים לאישור התובענה כייצוגית, כאמור בס' 8(א) לחוק:

         • עילת תביעה אישית – המבקשים אינם אוחזים בעילת תביעה אישית כנגד בנק הפועלים, ודאי לא כזו המשתלבת בעילה הנטענת של הקבוצה אותם הם מבקשים לייצג, כאשר הנזקים עליהם מצהיר המבקש מר צורף לא נגרמו למבקשות 3-2. לטענת הבנק, עיון בתצהירו של מר צורף מלמד כי הוא נערך באופן מגמתי, ורווי פרטים שגויים, ולכאורה הוא גם שידל את גב' שני למסור תצהיר שנעדר קשר למציאות, עובדה שמטילה בספק את יושרו ותום ליבו של תובע ייצוגי, המבקש – בין היתר - סעד מן היושר. בהעדר עילת תביעה אישית, ונוכח חוסר תום הלב של המבקשות 3-2, אשר מעולם לא פנו לבנק הפועלים בטרוניה כי נגרמו להם אותם נזקים עליהם הצביע מר צורף , יש לדחות את בקשת האישור על הסף, מבלי צורך לדון בה לגופה. מוסיף בנק הפועלים ומציין, כי לא יכולה לקום למבקשות 3-2 פגיעה באוטונומיה ו/או תביעת פיצוי בגין נזקים בלתי ממוניים, נוכח היותן תאגידים, ולכן זוהי הסיבה בגינה ניסו המבקשים להשתמש במר צורף אשר יצהיר כי אותם נזקים בלתי ממוניים נגרמו לו באופן אישי.

            

         • התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה – בקשת האישור נסובה על טענת המבקשים כי בנק הפועלים אינו מבצע בדיקות מספקות לשיקים. מדובר בטענה שאינה מבוססת על שום ראיה, וכי לא ניתן ללמוד מבקשת האישור מהי אותה בדיקה קפדנית אותה דורשים המבקשים כי הבנק יבצע. מאחר שלביטוי הבדיקה הקפדנית אין שום נפקות משפטית, ובשים לב לכך שאופי הבדיקה הנדרשת לא הובהר, סבור בנק הפועלים כי הבקשה אינה מפרשת שאלות מהותיות של עובדה או משפט הנוגעת לבנק הפועלים. נטען כי למבקשים אין תשתית ראייתית לכך שבנק הפועלים אינו מפעיל קריטריונים סבירים לבדיקתם של מיליוני השיקים שעוברים תחת ידו, ושהמבקשים כשלו בביסוס קיומה של שאלה מהותית כלשהי אותה ניתן לברר במסגרת תביעה ייצוגית.

            

           זאת ועוד, לטענת בנק הפועלים טענה בדבר פירעון מוקדם של שיק היא עניין אינדיבידואלי, שמחייב בדיקה של נתונים רבים ביחס לכל מקרה בנפרד, שאינה מעלה שאלות משותפות. על מנת לערוך את הבירור, ולהתגונן מפני התביעה, יהיה צורך לבחון את חלקו ומידת אחריותו של הבנק בכל מקרה פרטנית.

            

           בדיקה פרטנית זו תחייב בירור עילת תביעה אישית של כל חבר קבוצה, ככל שימצא כזה, הכוללת חקירת עדים ואף הגשת הודעות לצדדים שלישיים. מקום בו מתעוררות שאלות אינדיבידואליות כגון אלו שפורטו לעיל, לא ניתן לשלול מהנתבע לחקור את כל אחד מחברי הקבוצה.

            

           בנוסף, טוען בנק הפועלים כי לא ברור איזו קבוצה, אם בכלל, אמורה התובענה הייצוגית לשרת, ולמעשה לא ברור אם קיימת בכלל קבוצה כזאת. המבקשים לא הוכיחו כי קיים לקוח אחד של בנק הפועלים שבשמו ניתן לנהל תובענה ייצוגית, ובוודאי שלא קבוצה של לקוחות. הדברים מקבלים משנה תוקף, לשיטת בנק הפועלים, לאור העובדה שהנזק העיקרי הנטען נוגע לפגיעה באוטונומיה של הפרט, והמבקשות 3-2, בתור היותן תאגידים, כלל לא יכולות להשתייך לקבוצה שנגרם לה נזק כזה.

            

           המבקשים גם כשלו להוכיח כי קיימת אפשרות סבירה להכרעה בשאלות שבמחלוקת לטובת הקבוצה. המבקשים לא הצליחו להניח תשתית ראייתית ומשפטית שיש בה כדי לשכנע כי הבנק הוא זה שאחראי למנוע פירעון שיקים טרם זמנם, ולא הוכיחו שהבנק הוא זה שיש להטיל עליו אחריות לכל המקרים הקונקרטיים, שטרם הוכחו, בהם נפרעו שיקים טרם זמנם. לפיכך, אין סיכויים טובים שהתובענה תוכרע לטובת הקבוצה.

            

         • התובענה הייצוגית אינה הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת – כל השאלות המרכזיות שמתעוררות בתביעה, דורשות בירור פרטני ביחס לכל אחד ואחד מחברי הקבוצה הנטענת, כך שהתובענה תהיה דרך בלתי יעילה בעליל להכרעה במחלוקת ובלתי ניתנת ליישום מעשי. קיימת דרך יעילה יותר והיא פניה לבנק בבקשה לבטל את ההפקדה המוקדמת "עם ערך". אין גם כל הצדקה לנהל את ההליך כאשר רוב הבנקים החברים במסלקה אינם נוכחים בדיון.

            

         • אין יסוד סביר להניח כי עניינם של חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת ובתום לב – המבקשים לא עמדו בחובתם לאסוף את המידע הרלבנטי לבקשת האישור ולהביא אותו כהווייתו לבית המשפט. המידע שנמסר הוא מגמתי, מלאכותי וחסר, ואף נטענו הצהרות בלתי נכונות. ניכר רצונם של המבקשים למנוע מבית המשפט להגיע לחקר האמת, וחלף זאת הם בחרו לנפח את הנזק הנטען. מדובר במקרה מובהק של התנהלות חסרת תום לב של מי שמבקש לשמש כתובע ייצוגי, בין היתר באמצעות מסירת פרטים שאינם אמת, ויצירת תביעה יש מאין, במיוחד כאשר לא נערכה על ידי המבקשים פניה מוקדמת לבנק הפועלים, שהינה פועל יוצא של החובות שהוטלו על המבקש להיות תובע ייצוגי.

            

   2. טענות בנק לאומי

      1. בנק לאומי ביקש לגדר את בקשת האישור, ביחס אליו, אשר מושתתת לטענתו רק על שיק אחד שמשך מר צורף לטובת צד שלישי בשם אב-אל שירותי חשמל בע"מ (להלן "אב-אל"). בנק לאומי טוען כי נוכח הודאתו של מר צורף בסעיף 36 לתצהירו, כי השיק שמועד פרעונו היה 20.11.15 ונפרע מחשבונו ביום 15.11.15 אך בשל פנייתו לבנק ביום 18.11.15 לתיקון הטעות תוקנה הטעות (השיק הוחזר לו ולא כובד ) - אין לראות אותו כחלק מהקבוצה אותה הוא עצמה הגדיר. כמו כן טוען בנק לאומי כי מר צורף אינו אוחז בעילת תביעה אישית כנגד הבנק, לא כל שכן כזו המשתלבת בעילה הנטענת בשם הקבוצה אותה הוא מבקש ליישם, וכי די בכך על מנת לדחות את בקשת האישור על הסף.

      2. בנק לאומי הטיל ספק בהצהרותיו של מר צורף, שכן מר צורף נוהג לעקוב באדיקות אחר הפעילות בחשבונו, כך שיש להטיל ספק בהצהרתו כי הדבר נתגלה לו רק מעיון מקרי. נטען כי ביום 18.11.15 הוחזר השיק לטובת אב-אל מהסיבה "הוצג טרם זמנו", וחשבונו של מר צורף זוכה בסכום השיק לפי יום ערך 15.11.15.

      3. כן נטען כי מר צורף יודע היטב כי לא נוצרו לו חיובי ריבית או חיובי עמלות בגין השיק לפקודת אב-אל, וניתן להיווכח מעיון בפירוט החשבון שנשלח לו ביום 10.12.15. לפיכך, טוען בנק לאומי כי הוא לא נגרם למר צורף כל נזק, והוסיף כי אין ראיות לכך שנציגת הבנק גילתה לו כי קיימים הנחיות ונהלים ספציפיים המחלקים את השיקים הנבדקים למספר קטגוריות ובהתאם להן נקבע טיב והיקף בדיקות השיקים בטרם העברתם לפירעון.

      4. שאר הנימוקים לדחיית בקשת האישור ביחס למר צורף, לרבות הבדיקות הרבות שמבצע הבנק לשיקים; העדר עילת תביעה אישית; היווצרות הנזק הנטען כתוצאה ממעשי/ מחדלי מר צורף; העדר תחולת ס' 73 לפקודת השטרות על הבנק בנסיבות העניין; וכיו"ב, דומים עד זהים לעמדת בנק הפועלים, ולפיכך אין צורך לחזור עליהם.

          

   3. טענות הבנק הבינלאומי

      1. הבנק הבינלאומי התייחס באופן ממוקד לגב' שני, וטען כי תצהירה מנותק מן המציאות, וכל מטרתו היא הסתרת מצב הדברים כהווייתו, תוך ניצול ציני של מוסד התובענות הייצוגיות. לטענת הבנק, בניגוד לגרסת גב' שני, השיק הנזכר בתצהירה נפרע בחשבונה על דעתה ובהתאם לרצונה החופשי, וכי לא נגרם לה כל נזק. הבנק טוען כי הגב' שני גויסה על ידי צר צורף למשוך באופן מלאכותי שיק לטובת צד שלישי, למרות שלא היה לה כל צורך במשיכת השיק. גם הגב' שני, בדומה לשאר המבקשים, עוקבת באופן רציף אחר התנועות בחשבונה באמצעים מקוונים שהבנק העמיד לרשותה, ידעה היטב בזמן אמת כי השיק הופקד על ידי צד שלישי, ועם זאת לא פנתה לבנק בטרוניה כלשהי בטרם הגשת בקשת האישור.

      2. נטען כי בשיחה שקיימה נציגת הבנק עם הגב' שני ביום 1.11.16, השמיעה הגב' שני גרסה שונה בתכלית מתצהירה בתיק זה, והפריכה אותה כליל. כך, בין היתר, התברר כי הגב' שני שודלה על ידי מר צורף למשוך שיק באופן פיקטיבי, למרות שלא היה לה כל צורך במשיכת השיק. כן הוכח, כי השיק נפרע בהתאם לרצונה החופשי של הגב' שני, וכי לא היו לה שום תחושות קשות כפי שציינה בתצהירה. הגב' שני גם לא הרגישה כל צורך לפנות לבנק הבינלאומי בטרוניה או בקשה לבירור הפירעון המוקדם, בניגוד לתנאים הכלליים המחייבים אותה.

      3. בנסיבות אלה, סבור הבנק הבינלאומי כי הגב' שני אינה כשירה לנהל את התובענה הייצוגית שבנדון, בפרט לאור משיכת שיק פיקטיבי, הסתרת עובדות מהותיות, והיותה חלק מתרגיל תכסיסני, כאשר ממילא לא עומדת לה עילת תביעה אישית, מה שמחייב את דחיית בקשת האישור על הסף.

      4. יתר הנימוקים לדחיית בקשת האישור ביחס לגב' שני, לרבות הבדיקות הרבות שמבצע הבנק לשיקים; העדר עילת תביעה אישית; היווצרות הנזק הנטען כתוצאה ממעשי/ מחדלי גב' שני; העדר תחולת ס' 73 לפקודת השטרות על הבנק בנסיבות העניין; וכיו"ב, דומים עד זהים לעמדת בנק הפועלים ובנק לאומי, ולפיכך אין צורך לחזור עליהם.

4. תשובות המבקשים

   1. המבקשים הגישו תשובות נפרדות לתגובות המשיבים, אולם פרט לעובדות הרלוונטיות לכל מבקש, כלל הטיעונים שעלו בהן דומים עד זהים. בנסיבות אלה, אתייחס בתחילה באופן במרוכז לטענות המבקשים בתשובותיהם, ולאחר מכן אעמוד בקצרה על התשתית העובדתית הרלוונטית לכל מבקש.

   2. את תשובותיהם פתחו המבקשים בכך שבמסגרת תגובות המשיבים לא הכחישו את קיומו של נוהל פסול ובלתי חוקי המכשיר אי בדיקת תאריכי פירעון בשיקים שסכומם נמוכים או לא מצדיקים בירור קפדני. המבקשים הופתעו לגלות כי המשיבים סבורים כי אין זה מתפקידם להתחקות אחר מועד הפירעון הנקוב בשיק,שכן בדיקה שכזו עלולה להטיל עליהם מעמסה כבדה. לטענת המבקשים, לא ניתן לקבל את עמדת המשיבים, וה"סלקציה" בבדיקה על בסיס הסכום חותרת תחת הוראות החוק, ותחת חובותיהם של המשיבים כלפי לקוחותיהם. כך או כך, טוענים המבקשים כי בדיקת תאריכי הפירעון הינה בדיקה פשוטה אשר כל אדם יכול לבצעה, לא כל שכן בנקים המחזיקים במערכות ממוחשבות, ובהעדר בדיקה שכזו מפרים המשיבים את החובות המוטלות עליהם מכח החוק, והכל כאשר משולמת להם עמלה בין היתר בגין אותה בדיקה שאיננה מתבצעת.

      4.3 המבקשים טוענים כי די בפרקטיקה הפסולה בה נוקטים המשיבים, שלא הוכחשה, כדי לקבל את בקשת האישור, ואין לקבל את ניסיון המבקשים להפריד את לקוחותיהם שהיו ערנים וזיהו את הפירעון המוקדם מהקבוצה מושא בקשת האישור. די בכך שהגדרת הקבוצה כוללת גם את בעלי החשבון שגילו את הטעות שבפירעון השיק טרם הזמן והפנו את תשומת הבנק אליה, כדי להכליל אותם תחת הקבוצה ולייחס להם עילת תביעה אישית. המבקשים דוחים את טענות המשיבים לפיהן אין זה מתפקידם לבדוק את תאריכי השיקים המוצגים לפירעון, וזאת, בין היתר, לאור הוראות פקודת השטרות; עמדת הפיקוח על הבנקים (שנדרשה על ידי בית המשפט ואתייחס אליה בהמשך); והוראות חוק הבנקאות.

      4.4 לטענת המבקשים אין לקבל את טענת המשיבים כי "מונע הנזק היעיל" הוא הלקוח, וגם אם יוכיחו זאת אין בכך כדי לגרוע מאחריות הבנק לפירעון המוקדם. מכל מקום, המבקשים סבורים כי הבנק הוא "מונע הנזק היעיל" . ללקוח אין יכולת אמיתית למנוע מצדדים שלישיים להפקיד שיק בטרם זמנו או לעקוב אחר הנעשה בחשבונו בכל רגע נתון, לעומת הבנקים אשר מאמצם בהקשר זה הינו קל (בדיקת תאריך השיק) ובכל מקרה מקבלים על כך תמורה מלאה מלקוחותיהם.

      ולענין התשתית העובדתית - בתמצית.

      4.5 מר צורף, טען בתשובתו כי יש לדחות את טענת בנק לאומי לפיה הוא כתב את התאריך על גבי השיק באופן לא ברור. ההפקדה של השיק בוטלה רק ביום 18.11, כלומר אך ורק לאחר התערבותו ופנייתו לבנק. לכן יש לו עילת תביעה אישית כנגד בנק לאומי, מאחר ששיק שנמשך מחשבונו נפרע בטרם זמנו. העובדה כי מר צורף פנה לבנק בהוראה לתקן את הטעות, אינה גורעת מעילת התביעה אישית שלו.

      4.6 המבקשים 3-2 טענו בתשובתם כי בנק הפועלים מפקיר את לקוחותיו ומאפשר לגופים גדולים במשק להפקיד בעצמם שיקים באמצעות קורא שיקים, ובכך לעקוף כביכול את מנגנון הפיקוח והבקרה. באשר לשאר השיקים שאוזכרו בבקשת האישור, טוענים המבקשים 3-2 כי לבנק הפועלים אין מענה לטענה כי אותם שיקים כובדו ונפרעו על ידו בפועל עובר למועד פירעונם החוקי, והניסיון להתבסס על כתב יד לא ברור – לא יצלח.

      4.7 גב' שני ציינה בנוגע לשיחה המוקלטת עמה, אשר צורפה לתשובת הבנק הבינלאומי כי היא נשארה נאמנה לגרסתה וציינה כי השיק שהיא נתנה נפרע לפני הזמן. לגופו של עניין, הגב' שני טוענת כי לא מצאה הסבר – בתשובת הבנק הבינלאומי - כיצד השיק שלה נפרע בטרם מועד פירעונו.

5. התצהירים המשלימים מלמדים - הבנק כנמשך איננו בודק את מועד הפרעון בשיק (למעט

    

   בקטגוריות נבחרות) -

   1. בדיון שהתקיים ביום 12.3.17, התברר כי המשיבים אכן מפעילים שיטה כלשהי לפיה תאריכי הפירעון בשיקים בגובה סכום מסויים אינם נבדקים, למעט בקטגוריות נבחרות מסוימות. לפיכך נדרשו המשיבים להגיש תצהירים משלימים שיפרטו באילו מצבים לא נבדקים תאריכי הפרעון בשיקים. לבקשת הבנקים נקבע כי באותו שלב יישמר חסיון לגבי גובה סכום השיק שפחות ממנו אין בדיקה של תאריך הפירעון.

   2. ביום 4.5.17 הוגשו לבית המשפט התצהירים המשלימים הכוללים את התייחסות המשיבים לסכום הנקוב בשיק אשר מתחתיו, בדרך כלל, לא נעשית בדיקה אנושית חזותית של השיקים.

   3. התצהיר המשלים מטעם בנק הפועלים: מטעם בנק הפועלים הוגש תצהירו של מר זאב חוגי, מנהל מחלקת תפעול ותהליכים בהנהלה הראשית. מר חוגי התייחס בתצהירו המשלים לשיטות הבקרה והמעקב שמפעיל בנק הפועלים כבנק נמשך על מנת לבדוק מועדי פירעון של שיקים. (טבלה 8 בנ/5). באשר לשיקים שסכומם נמוך מסכום X ושאינם מסוג השיקים המפורטים בטבלה 8, ציין מר חוגי כי מועדי הפירעון המופיעים על גביהם אינם נבדקים. יחד עם זאת פירטה טבלה 8 קטגוריות בהן נעשית בדיקה אנושית חזותית של תאריך הפירעון. כאשר למשל בנק הפועלים הוא גם הבנק הגובה נעשית בדיקה כזו של כל שיק בסניף המציג או במרכז התפעול הבנקאי. הבדיקה מבוצעת תוך כדי תהליך ההפקדה שבמסגרתו נבדקים כלל השיקים המופקדים בבנק. גם כאשר השיק משוך מחשבון נאמנות מתבצעת בדיקה אנושית חזותית של כל שיק בסניף הנמשך. כך גם כאשר מדובר בחשבון קטין; חשבון נפטר; אדם בפשיטת רגל, חברה בפרוק פסול דין או חסוי, חשבון מעוקל, ועוד. באשר לשיקים הנבדקים באופן אנושי חזותי במרכז התפעול הבנקאי ייתכנו מקרים בהם יש עומס חריג ולא ייבדקו שיקים מהסוג שפורט בטבלה אשר סכום השיק איננו עולה על X ( Xחסוי לצורך הדיון ). הסכום מתחתיו לא יבדק מועד פירעון במקרה של עומס השתנה בשנת 2014 באופן שהסכום היום גבוה יותר .

   4. התצהיר המשלים מטעם בנק לאומי: מטעם בנק לאומי הוגש תצהירו של מר אהרון סלע, מנהל מרכז מומחיות בבנק. מר סלע ציין בס' 8 לתצהירו נ/8 כי בנק לאומי כבנק נמשך בודק באופן אנושי-חזותי כל שיק מעל לסכום של Y (Y חסוי לצורכי הדיון). גובה הסכום השתנה במהלך שבע השנים שקדמו להגשת התובענה, באופן שהוא עולה במשך השנים, ובכל מקרה הפעם האחרונה שהשתנה היה בשנת 2014. שיקים הנמוכים מסכום Y אינם נבדקים אנושית חזותית , למעט אם הם נכללים במקרים שפורטו בטבלה 9 בנ/8. טבלה 9 מתארת קטגוריות נבחרות בהן בנק לאומי כבנק נמשך בודק את השיקים בדיקה אנושית חזותית : אם למשל הוא גם הבנק הגובה, או אם הלקוח נרשם למערכת שיק פלוס או צ'ק אין, אם הבנק הגובה הוא בנק זר, אם מדובר בשיק בנקאי, שיק לבטחון, אם השיק נמשך מחשבון קטין, נמשך מחשבון נפטר, נמשך מחשבון חורג ממסגרת האשראי, נמשך מחשבון מוגבל או מעוקל, מחשבון נאמנות ועוד מספר מקרים. מר סלע ציין כי הבנק מבצע בדיקות מדגמיות לכ- 10% מהשיקים שסכומים אינו עולה על הסכום הנקוב בס' 8 לתצהירו, במקרים שאינם נכללים בטבלה 9.

   5. התצהיר המשלים מטעם הבנק הבינלאומי: מטעם הבנק הבינלאומי הוגש תצהירו של מר שלמה לוגשי. מר לוגשי ציין בס' 8 לתצהירו המשלים כי בשבע השנים שקדמו לבקשת האישור בודק בנק לאומי באופן אנושי-חזותי כל שיק מעל לסכום של Z ( Zחסוי לצורכי הדיון). מתחת לסכום זה, הבנק הבינלאומי כבנק נמשך בודק בדיקה חזותית אנושית שיקים במקרים המפורטים בטבלה 9 בתצהיר נ/10, דהיינו –כאשר הבנק הבינלאומי הוא גם הבנק הגובה, כאשר הבנק הגובה הוא בנק זר, כאשר השיק במטבע זר, וכן הלאה, מקרים שבעקרון דומים למה שכבר פורט לעיל בהתייחס לבנקים האחרים. שיקים שאינם עונים לקריטריונים המפורטים בטבלה והם מתחת לסכום Z , אינם נבדקים באופן אנושי חזותי.

   6. המכנה המשותף לכל התצהירים המשלימים שהוגשו הוא כי המשיבים, כבנקים נמשכים, אינם בודקים - באמצעים אנושים חזותיים – את תאריכי הפירעון הנקובים בשיקים שנמשכים על ידם, כאשר מדובר בשיקים הנמוכים מסכום שנקבע על ידם ואינם עונים לקטגוריות נבחרות שצויינו בטבלאות. הקריטריונים המנחים לעניין בדיקת השיקים, מוסדרים בנוהל פנימי אצל כל אחד מהמשיבים, נוהל אשר אינו חשוף לעיני לקוחותיהם.

   7. בהתייחס לסעיפים בתצהירים המשלימים הנוגעים לסבירות הנוהל אותו מפעילים המשיבים, ולעניין גידור סיכוניהם, אשר המבקשים בקשו הוצאתם מהתצהיר המשלים, קבעתי כי אלו נושאים מצריכים בירור והתייחסות במסגרת שמיעת התובענה הייצוגית עצמה, אם תאושר.

6. עמדת המפקחת על הבנקים

   1. בהעדר הסכמה מטעם הצדדים לוותר על חקירת המצהירים מטעמם, נחקרו המצהירים.

   2. בתום הדיון והחקירות, וטרם הכרעה בקשתי את עמדת המפקחת על הבנקים בקשר לסוגיה מושא בקשת האישור. למען הדיוק, זהו נוסח הפניה למפקחת על הבנקים -

      "המבקשים הגישו בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד בנק הפועלים, בנק לאומי והבנק הבינלאומי במסגרתה טענו כי נגרמו להם נזקים שונים (טענות המוכחשות על ידי הבנקים) כתוצאה מכך ששיקים דחויים המשוכים מחשבונותיהם בבנקים אלו הוצגו לפירעון טרם מועדם, כובדו ונפרעו על ידי הבנקים וזאת למרות שתאריך הפירעון על גבי השיקים טרם הגיע.

      המדובר בהתנהלות הבנקים המשיבים בכובעם כבנק הנמשך.

      במהלך הדיון בבקשה לאישור תובענה ייצוגית ואגב הגשת תצהירים התברר כי למעט בחשבונות בעלי קריטריונים מיוחדים (כגון: חשבונות של חסויים, חשבונות של קטינים חשבון נאמנות, חשבון מעוקל וכו' ) בכל יתר חשבונות הבנקים, הבנקים אימצו לעצמם סף לבדיקה המבוסס על סכום השיק, לפיו רק שיק שסכומו מעל לאותו סף, ייבדק על ידם תאריך פירעון השיק ומאותו סף ומטה השיקים אינם נבדקים, ולכן שיקים דחויים אלו שיופקדו טרם זמנם יכובדו ויפרעו על ידי הבנקים טרם זמנם.

      נכון להיום סף הבדיקה, שרק מעל סכום זה נבדק תאריך הפירעון הוא כדלקמן :

      בבנק הפועלים X ₪

      בבנק לאומי Y ₪.

      בבנק הבינלאומי Z ₪.

      יצוין כי הבנקים אינם מביאים מידע זה לידיעת ציבור הלקוחות, המסתמך על כך ששיק דחוי יפרע מהחשבון רק במועדו.

      מתבקשת עמדת המפקחת על הבנקים לעניין התנהלות זו של הבנקים. אודה לקבלת תגובת המפקחת בתוך 45 יום מהיום. "

   3. כמענה, הובאה תגובת עו"ד חן פליישר , מחלקה משפטית, מטעם בנק ישראל - המציינת את עמדת בנק ישראל. לא התקבלה כל תגובה מד"ר חדווה בר, שהיתה במועד הרלוונטי המפקחת על הבנקים. להלן אביא את התגובה במלואה:

      "1. שיק הינו אמצעי תשלום מקובל במשק הישראלי. סעיף 73(א) לפקודת השטרות [נוסח חדש] (להלן -הפקודה) מגדיר שיק כ"שטר חליפין משוך על בנקאי ובר-פרעון עם דרישה". הגדרת שיק עושה שימוש במונח "שטר חליפין", אשר מוגדר בסעיף 3(א) לפקודה כ"פקודה ללא תנאי ערוכה בכתב מאת אדם אל חברו, חתומה בידי נותנה, בה נדרש האדם שאליו ערוכה הפקודה לשלם לאדם פלוני או לפקודתו, או למוכ"ז, סכום מסויים בכסף, עם דרישה או בזמן עתיד קבוע או ניתן לקביעה".

      2. לעניין מועד פירעון השיק, קובע סעיף 73(ב) לפקודה כי "שיק יכול שהתאריך הנקוב בו יהיה מאוחר מיום הוצאתו, אולם שיק כזה (שיק מאוחר) לא יהיה בר-פרעון ולא יהיה ניתן לקיבול, אלא מהתאריך הנקוב בו". סעיף זה חל כמובן גם ביחס לבנק עליו משוך השיק.

      3. בהתאם למתואר לעיל, כאשר לקוח מושך שיק מחשבון השיקים שלו, הבנק מחויב לפעול לפי הוראת הלקוח, כפי שבאה לידי ביטוי בהוראות המפורטות על גבי השיק, לרבות לעניין מועד פירעון השיק.

      4. בעניין זה, ראו גם את פרק 206 לכללי מסלקת השיקים הבין-בנקאית (אשר מסדירים את היחסים בין מסלקת השיקים למשתתפים בה), אשר קובע כי אם בנק אינו נכון לכבד ממסר אשר הוצג לו במסלקה, מאחת הסיבות המפורטות בנספח 305, הוא רשאי להחזירו, תוך ציון סיבת ההחזרה. נספח 305 מונה בין סיבות ההחזרה גם את סיבה מס' 19 "הוצג לפני זמנו".

      5. לעניין הפרקטיקה הנהוגה על ידי המשיבים, לפיה כל בנק אימץ לעצמו סף לבדיקה המבוסס על סכום השיק, כמתואר בהחלטת בית המשפט הנכבד, נציין כי במסגרת הוראות ניהול בנקאי תקין הנקבעות על ידי המפקח על הבנקים לפי פקודת הבנקאות, 1941, לא נקבע איסור מפורש לניהול הסיכון הכרוך בטיפול בשיקים באופן המתואר. איסור כאמור לא נקבע גם במסגרת כללי מסלקת השיקים הבין-בנקאית.

      עם זאת, עמדת בנק ישראל היא כי לצורך עמידה בהוראות הפקודה, לרבות מניעת פירעון שיק שטרם הגיע מועד פירעונו, ובשים לב לשיקוליו העסקיים של הבנק - בנק נדרש לנהל את הסיכון, לקבוע נהלים ברורים ולקיים בקרות שוטפות (בין אם בקרות ידניות ובין אם ממוכנות).

      6. לבסוף, נבהיר כי ככל שמתברר לבנק נמשך כי פרע שיק אשר טרם הגיע מועד פירעונו, הרי שמוטלת עליו אחריות לתקן את הפעולה שביצע מכוח השיק, ואף לפצות את הלקוח על נזקיו, ככל שנגרמו כאלה. במקרה כזה, מצופה מהבנק לפעול באופן מהיר ויעיל לתיקון הטעות ולפיצוי הלקוח, כאמור".

   4. אציין, כי כל אחד מהצדדים בסיכומיו סבר שעמדת בנק ישראל, כאמור, מחזקת באופן ממשי את טענותיו. אני מוצאת לנכון להעיר, כבר בשלב זה, כי העובדה שלא נקבע "איסור מפורש" בהוראות הניהול הבנקאי או במסגרת כללי המסלקה איננה מכשירה סטייה מהוראות החוק. הכלל הוא כי בדרך כלל אין צורך בהוראה ברמה הירארכית נמוכה יותר מהחוק כאשר האיסור קבוע בחוק עצמו.

       

      דיון והכרעה

      7. עילות התובענה - כללי

      7.1 הליך הבקשה לאישור תובענה ייצוגית הינו הליך מקדמי אשר לא נועד לבירור התביעה לגופה, אלא מהווה "פרוזדור" שבאמצעותו ניתן להיכנס ל"טרקלין" (רע"א 4556/94 טצת נ' זילברשץ (26.05.96) כב' הנשיא ברק).

      7.2 בשלב מקדמי זה של אישור הבקשה נדרש בית המשפט לבחון האם התנאים לאישור התובענה הייצוגית הקבועים בחוק מתקיימים. בחינה זו צריכה להיעשות בזהירות מירבית, והרשות צריכה להינתן במקרים המתאימים בלבד, על מנת שלא תתבררנה תביעות סרק ייצוגיות (רע"א 3489/09 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' חברת צפוי מתכות עמק זבולון בע"מ (11.04.13) (להלן "עניין מגדל").

      7.3 אישור הבקשה מותנה בהתקיימותם של תנאי החוק הבאים: הבקשה נמנית על רשימת הנושאים שבעניינם ניתן להגיש תביעה ייצוגית (ס' 3 לחוק והתוספת השנייה לו); זהות המבקש נמנית על אחת החלופות האפשריות לזהות מגיש הבקשה (ס' 4 לחוק); קיומם של ארבעת התנאים הקבועים בסעיף 8(א) לחוק, שזו לשונו:

      "(1) התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה;

      (2) תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין;

      (3) קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת; הנתבע לא רשאי לערער או לבקש לערער על החלטה בענין זה;

      (4) קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב".

      7.4 נושא תובענה זו נמנה על רשימת הנושאים שניתן לבררם כתובענה ייצוגית. התובענה נכללת בפרט 3 לתוספת השנייה לחוק, הקובע:

      "תביעה נגד תאגיד בנקאי, בקשר לענין שבינו לבין לקוח, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו".

      כלל המשיבים הינם תאגידים בנקאים; וכלל המבקשים הינם לקוחותיהם של המשיבים.

       

      8. הדרישות הקבועות בס' 8 (א)(1) לחוק

      8.1 ס' 8(1)(א) לחוק קובע כי:

      "התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה".

      8.2 לעניין קיומן של שאלות משותפות בעלות סיכוי סביר להכרעה לטובת חברי הקבוצה- נוסחו של סעיף זה אינו דורש כי כל שאלותיהם של חברי הקבוצה יהיו זהות, אלא די בכך שיתעוררו שאלות משותפות (לא בהכרח זהות) לחברי הקבוצה וכי משקלן של השאלות המשותפות יהיה גבוה ממשקלן של השאלות האינדיבידואליות. ע"א 6887/03 רזניק נ' ניר שיתופי אגודה ארצית שיתופית להתיישבות (20.07.10):

      "השאלה מתי היעדר אחידות בין חברי הקבוצה יביא לדחיית הבקשה לאישור תובענה ייצוגית היא שאלה קשה ומורכבת, שדומה כי עד כה טרם זכתה לעיון ממצה בפסיקת בית משפט זה. במספר מקרים נדחו בקשות לאישור תובענה ייצוגית, בין היתר על רקע קיומם של רכיבים אינדיווידואליים ... מנגד, לא פעם הובעה הדעה כי הבדלים בין חברי הקבוצה אינם מובילים בהכרח למסקנה כי לא ניתן לאשר תובענה כייצוגית. מחלק מפסקי הדין ניתן להבין שקביעה זו אינה מוגבלת לשוני המתבטא בגובה הנזק בלבד, אלא היא עשויה להשתרע גם על נושאים הקשורים לעצם הזכאות... טרם גובשו קריטריונים ברורים בשאלה מהי מידת האינדיווידואליות הנסבלת בגדר תובענה ייצוגית ומתי נחצה קו הגבול שמעבר לו אין לאשר תובענה ייצוגית. נראה, כי יש ליתן משקל בעניין זה לשאלה מה היקפם של הנושאים הפרטניים לעומת הנושאים המשותפים. כמו כן, יש לבחון האם קיימת דרך הוגנת ויעילה להתמודד עם השאלות האינדיווידואליות המתעוררות בגדר התובענה הייצוגית".

      8.3 בקשת האישור שבפניי מעלה מחלוקות משפטיות ועובדתיות המשותפות מול חברי הקבוצה, וביניהן: האם חלה על המשיבים חובה חוקית לבדוק את תאריך השיק המוצג לפירעון בטרם פירעונו ולסרב לפרוע שיקים בטרם הגיע מועד פירעונם? האם המשיבים הפרו את חובתם לבדוק את תאריך הפירעון ולסרב לפרוע שיקים בטרם מועד פירעונם? האם קיים נזק ומתקיים הקשר הסיבתי? גם אם היקף הנזק הנטען הוא בעיקרו אינדיבידואלי, אין בכך כדי להקים מחסום בגין הגשת תובענה ייצוגית כאשר השאלות המתעוררות במקרה זה- משותפות.

      8.4 איני מקבלת את עמדת המשיבים כי בקשת האישור אינה מעלה שאלות מהותיות של עובדה או משפט. המחלוקת המשפטית העובדתית המשותפת הינה האם הבנק פורע שיקים – שלא כדין - בטרם הגיע מועד פירעונם. זוהי השאלה העיקרית המשותפת, ולטעמי אין כל משמעות לאופי הבדיקה המתבצעת על ידי הבנק, למהותה או להיקפה. כאשר קיימת חובה למשיבים לבדוק את השיקים בטרם העברתם לפירעון, תהא הבדיקה אשר מקיימים המשיבים אשר תהא, ובשים לב לכך שלכאורה המשיבים מפרים את חובתם זו, אזי מתעוררות שאלות משותפות לכל חברי הקבוצה. מאותם הנימוקים, אני גם סבורה שהשאלה האם הנוהל הפנימי אותו מפעילים המשיבים חוקי או מנוגד לחוק , הינה שאלה שאין מקום להכריע בה בשלב זה, שלב בו הטענה המרכזית לדיון היא אם פקודת השטרות מטילה על המשיבים חובה שלא לפרוע שיק בטרם הגיע מועד פירעונו.

      8.5 בעניין מגדל נקבע כי על מנת שהתובענה תאושר כייצוגית על התובע הייצוגי להניח תשתית משפטית וראייתית התומכת לכאורה בתביעתו:

      "בשונה מן התובע בתביעה רגילה, המבקש לאשר תובענה כייצוגית אינו יכול להסתפק בעובדות הנטענות בכתב התביעה, אלא מוטלת עליו החובה להוכיחן באופן לכאורי. במקרה הצורך, המבקש צריך לתמוך את טענותיו בתצהירים ובמסמכים הרלוונטיים. בית המשפט שדן בבקשה נדרש להיכנס לעובי הקורה, ולבחון היטב – משפטית ועובדתית – האם מתקיימים התנאים לאישור התובענה כייצוגית ....מבחנים אלה לא נקבעו בעלמא, אלא נועדו להביא לשימוש מושכל בכלי התובענה הייצוגית, לנוכח השפעתו המכרעת על הנתבעים ועל התנהלותם העסקית, כמוסבר לעיל.....

      התובענה הייצוגית אינה צריכה להציב מחסום גבוה בפני תובעים ייצוגיים, וכי יש להביא בחשבון את פערי המידע הקיימים בין הצדדים. עם זאת, אין משמעות הדברים שהנטל המוטל על התובעים הייצוגיים יהיה קל כנוצה. על התובע הייצוגי להרים נטל ראשוני – נטל שיש לתת לו משמעות, מבלי שיהיה כבד מנשוא, תוך שבית המשפט נותן דעתו, בכל מקרה ומקרה, לקושי היחסי העומד בפני התובע הייצוגי כאשר הוא נדרש להוכיח את תביעתו לכאורה". (ההדגשה אינה במקור)

      8.6 המבקש נדרש לעמוד ברף גבוה יחסית על מנת לשכנע בסבירות סיכויי התביעה. דיון בשיקולים השונים המעצבים את גובה הרף הנחוץ, התקיים בעע"מ 980/08 עופר מנירב - רו"ח נ' מדינת ישראל - משרד האוצר (06.09.2011), תוך השוואת הרף הנחוץ לרף בהליך אזרחי רגיל. המגמה היא ליצור איזון כך שמחד לא יהיה הנטל על התובע הייצוגי כבד מדי, אך מאידך אין לפטור אותו מחובת השכנוע לעניין סיכויי התובענה -

      "... במסגרת הליך הבקשה לאישור תובענה ייצוגית יש ליצור איזון בנושא נטל ומידת ההוכחה הנדרשים מהתובע הייצוגי, על מנת לא להטיל עליו נטל כבד מדי מחד גיסא, אך עם זאת לא לפטור אותו מחובת שכנוע מאידך גיסא. "אין להעמיד דרישות מחמירות מדי לעניין מידת השכנוע, משום שאלה עלולות להטיל על הצדדים ועל בית-המשפט עומס-יתר בבירור הנושא המקדמי, דבר העלול לגרום להתמשכות המשפט, לכפילות בהתדיינות ולרפיון ידיים של תובעים ייצוגיים פוטנציאליים" (עניין מגן וקשת, בעמ' 329). מאידך, מידת הוכחה קלה מדי עלולה לפגוע בנתבע שייאלץ לעמוד בהוצאות כבדות של ההליך, ואף להביאו להסכים לפשרה גם בתביעה אשר אין בה ממש. כך גם עלולים להיפגע הפרטים שייוצגו על ידי הקבוצה ואשר דחיית התביעה תיצור מעשה בית דין לגביהם ותחסום אותם מלהגיש את תביעתם האישית באופן מבוסס יותר ... מכל מקום נדרש בית המשפט בהליך אישור תובענה ייצוגית להיכנס לעובי הקורה ולבחון את התובענה לגופה, האם היא מגלה עילה טובה והאם יש סיכוי סביר להכרעה לטובת התובעים."

      9. ההכרעה לטובת הקבוצה - המסגרת הנורמטיבית

       

      9.1 ס' 73 לפקודת השטרות קובע כדלקמן:

      "(א) שיק הוא שטר חליפין משוך על בנקאי ובר-פרעון עם דרישה; הוראות פקודה זו החלות על שטר חליפין בר-פרעון עם דרישה יחולו על שיק, חוץ מענין שיש לו הוראה אחרת להלן.

      (ב) שיק יכול שהתאריך הנקוב בו יהיה מאוחר מיום הוצאתו, אולם שיק כזה (שיק מאוחר) לא יהיה בר-פרעון ולא יהיה ניתן לקיבול, אלא מהתאריך הנקוב בו".

      9.2 יוער כי סעיף זה חוסה תחת סימן א' לפרק השלישי לפקודת השטרות, אשר מוגדר בכותרתו "שיקים משוכים על בנקאי". ס' 73(ב) לעיל קובע כי שיק שהתאריך הנקוב בו יהיה מאוחר מיום הוצאתו, ובעגה העממית שיק דחוי, לא יהיה בר פירעון אלא מהתאריך הנקוב בו.

      9.3 המחלוקת בין הצדדים נסובה על השאלה האם סעיף זה מטיל על המשיבים חובה חוקית להימנע מלפרוע שיקים בטרם הגיע מועד פירעונם אם לאו, והאם המשיבים עומדים בחובתם זו, ככל שקיימת. המשיבים טענו כי הסעיף איננו מכוון לבנק הנמשך אלא לנפרע ולמי שבצע "קיבול" בשיק.

      10. פרשנות החקיקה ולשון החוק

       

      10.1 . על לשון החוק כנקודת מוצא בפרשנות, עמדו בתי המשפט בשורה של פסקי דין. ראו למשל ע"א 8569/06 מנהל מיסוי מקרקעין חיפה נ' אלברט אברהם פוליטי, פ''ד סב(4) 280, פס' 25:

      "נקודת המוצא לפרשנות היא לשון החוק, כאשר מבין מגוון האפשרויות הלשוניות על בית המשפט לבחור את הפרשנות המגשימה את תכלית החקיקה. אכן, המשמעות המשפטית תקבע על פי התכלית המונחת ביסוד החקיקה, עם זאת יש לזכור כי "גבול הפרשנות הוא גבול הלשון" (ע"א 1900/96 טלמצ'יו נ' האפוטרופוס הכללי (כבא-כוח היועץ המשפטי לממשלה), פ"ד נג(2) 817, 827 ב (1999)). "כל פרשן חייב להתחשב במגבלות הלשון. המשמעות המשפטית של הלשון, אשר נועדה להגשים את התכלית המונחת ביסודה, חייבת להתיישב עם אחת המשמעויות הלשוניות של הטקסט. אמת, המרכיב הלשוני אינו תנאי מספיק לפרשנות, אך הוא תנאי הכרחי לה" (ע"א 3622/96 חכם נ' קופת חולים "מכבי", פ"ד נב(2) 638, 647-646 (1998))..."

      10.2 עמד על כך, כב' הנשיא לשעבר פרופ' אהרון ברק, בספרו פרשנות במשפט - פרשנות החקיקה (כרך שני, 1993), עמ' 201:

      "זוהי קונסטרוקציה משפטית המשמשת לשופט בפרשנות דבר החקיקה. עליו ליתן ללשון החקיקה אותה משמעות המקדמת באופן הטוב ביותר את תכלית החקיקה. תכלית החקיקה זו המדיניות ואלה המטרות אשר דבר החקיקה נועד להגשים".

      10.3 אני סבורה כי לשון החוק מתיישבת עם עמדת המבקשים לפיה סעיף זה חל על המשיבים, בתור היותם בנקים נמשכים, והוא אוסר עליהם לפרוע שיק בטרם הגיע מועד פירעונו. למסקנה זו הגעתי על יסוד מספר טעמים:

      א. ס' 73 מצוי תחת פרק שלישי לפקודת השטרות – "שיקים"; החוסה תחת סימן א' – "שיקים משוכים על בנקאי". ס"ק (ב) קבע כי שיק לא יהא בר פירעון ולא יהיה ניתן לקיבול אלא מהתאריך הנקוב בו. המשתמע מהלשון כי זוהי הוראה החלה על הבנקים, המחייבת אותם להימנע מפירעון שיק אלא מהתאריך הנקוב בו;

      ב. ס' 3 לפקודת השטרות קובע כי שיק הינו שטר חליפין המהווה פקודה לשלם לאדם סכום כסף מסוים, לעיתים בזמן עתידי קבוע מראש. הפקודה המוזכרת בס' זה הינה פקודה של הלקוח לבנק לשלם סכום מסוים מהחשבון המקושר לשיק, ולכן בהתאם לס' זה היה על המשיבים להיענות לדרישת לקוחותיהם ולהימנע מלפרוע שיקים בטרם הגיע מועד פירעונם;

      ג. ס' 73(ב) לפקודת השטרות ביטל את ההוראה הישנה לפיה השיק הדחוי הוא בר פירעון עם הוצאתו, בניגוד למצב כיום שהוא בר פירעון רק ממועד הפירעון הנקוב בו;

      ד. גם נציגת המחלקה המשפטית בשם בנק ישראל סבורה כי לפי לשון החוק סעיף 73(ב) לפקודת השטרות חל על הבנקים בתור היותם בנקים נמשכים ומחייב אותם. על חשיבות עמדת המאסדר ראו רעא 9778/16 שולמית זליגמן נ. הפניקס חב' לביטוח בע"מ (31.5.18).

      10.4 כידוע, תכלית החקיקה מורכבת מתכלית סובייקטיבית ואובייקטיבית. הראשונה- משקפת את המטרות והיעדים שיוצר הנורמה ביקש להגשים, עליה ניתן ללמוד מלשון החוק, ההיסטוריה החקיקתית, וכיו"ב. השנייה – משקפת את המדיניות והמטרות שנועדה אותה נורמה להגשים, כלומר מהי הנורמה "הראויה" של דבר החוק בהתייחס ליסודות הכללים של השיטה [ר' (בג"צ 693/91 אפרת נ' הממונה על מרשם האוכלוסין במשרד הפנים, פ"ד מז(1) 749, 763 (1993)); בג"ץ 7081/93 בוצר נ' מועצה מקומית "מכבים-רעות", פ"ד נ(1) 19, 25 (1996)].

      10.5 משילוב אפוא של לשון החוק שפורטה לעיל - הכוללת את ההיסטוריה החקיקתית ובפרט השינוי שחל בס' 73 לפקודת השטרות –והמטרות שנועד ס' 73(ב) לפקודת השטרות להגשים, אני סבורה כי ס' 73(ב) אכן הטיל לכאורה חובה על הבנק לסרב לפרוע אותם בטרם הגיע מועד הפירעון. כך עולה לטעמי מלשון החוק, וכך בוודאי עולה מהתכלית האובייקטיבית אשר באה להגשים את אינטרס הציבור שלא יפרעו שיקים בטרם הגיע מועד פירעונם.

      10.6 זוהי גם עמדת בנק ישראל, לפיה "כאשר לקוח מושך שיק מחשבון השיקים שלו, הבנק מחויב לפעול לפי הוראות הלקוח כפי שבאה לידי ביטוח בהוראות המפורטות על גבי השיק, לרבות לעניין מועד פירעון השיק". המשיבים התמקדו, ולא בכדי, בחלק קטן מעמדת בנק ישראל המתייחס לנוהל הפנימי ולסף הבדיקה המבוסס על סכום השיק, אולם התעלמו באופן ממשי מעמדת בנק ישראל לפיה ס' 73(ב) חל על המשיבים כבנקים נמשכים, וכי הבנקים מחויבים לפעול לפי הוראת הלקוחות, כפי שבאה לידי ביטוי על גבי השיק. העובדה שבעמדת בנק ישראל צוין כי אין איסור מפורש לניהול סיכון הכרוך בטיפול בשיקים, אינה מכשירה לכאורה את הפרת פקודת השטרות, ואת הפרת הוראת הלקוח לבנק שלא לחייב את חשבונו בטרם הגיע מועד הפירעון. בכל מקרה, טענת המשיבים כי הם מנהלים את הסיכון בסבירות ויעילות, הינה שאלה שצריכה להתברר במסגרת התובענה גופה אם תהיה נחוצה, וספק אם יש בה לאיין את העילה של הפרת החובה החקוקה, אם תוכח.

      10.7 לצד הוראת החוק שפורטה לעיל, הרי שלכאורה על המשיבים גם להימנע מפירעון שיקים דחויים לנוכח חובת הזהירות והנאמנות שהם חבים ללקוחותיהם. כפי שציינה המפקחת על הבנקים, וכפי שעולה מהוראות פקודת השטרות, השיק הינו שטר חליפין במסגרתו מציין אדם איזה סכום כסף בכוונתו לשלם למאן דהוא, ובאיזה מועד הוא מבקש שישולם אותו הסכום. כאשר השיק מגיע לבנק הנמשך, עליו לוודא את תאריך הפירעון הנקוב בו בטרם יאשר את פירעונו, ובכך למלא אחר פקודת הלקוח. לענין זה משנה חשיבות כאשר הנוהל הבנקאי בו מדובר נשאר חסוי מפני הלקוח.

       

      11. האם פעלו המשיבים למניעת פירעון שיקים שטרם הגיע מועד פירעונם?

      11.1 לאחר שעמדתי על ההוראה החוקית אשר אוסרת על פירעון שיק בטרם הגיע מועד פירעונו; ולנוכח חובת הזהירות והאמון של המשיבים כלפי לקוחותיהם המחייבת אותם לפעול בהתאם לדרישות הלקוח, אפנה לדרך טיפולם של המשיבים בכל הנוגע לשיקים מושא בקשת האישור.

      11.2 כאמור, ולאור תשובה עמומה של המשיבים לבקשת האישור, ביקשתי מהמשיבים להגיש תצהירים משלימים מטעמם במסגרתם יפורטו מהם הקריטריונים הספציפיים לפיהם שיקים מסוימים לא נבדקים לגבי מועד פירעונם. מעיון בתצהירים המשלימים עלה כי המשיבים, כולם, מקיימים נוהל פנימי שאינו גלוי לקהל לקוחותיהם, לפיו תאריכי שיקים שסכומם נמוך מסכום כלשהו, אינם נבדקים (אלא במקרים מסוימים המוגדרים מראש או כתוצאה מבדיקות מדגמיות).

      11.3 במילים אחרות, המשיבים הודו כי הם אינם בודקים את תאריכי פירעון במכלול השיקים אשר עוברים תחת ידיהם. בשלב זה אין צורך לבחון את הסיבות בגינן לא נבדקים כלל השיקים, אלא די לבחון האם המשיבים פורעים שיקים בטרם הגיע מועד פירעונם כפי שעולה מהמקרים הפרטיים של המבקשים.

      11.4 די גם לצורך שלב זה לקבוע כי אותו נוהל בדיקה לפיו לא נבדקים תאריכי הפירעון בכלל השיקים, לא מגולה על ידי הבנקים לקהל לקוחותיהם, ורק עם פנייתם בטרוניה ו/או בבקשת הבהרה מדוע השיק נפרע בטרם זמנו, מתקנים הבנקים את ה"טעות" בהפקדת אותם שיקים.

      11.5 הוצגו בפני בית המשפט בשלב זה מספר מקרים בהם פרעו המשיבים שיקים שטרם הגיע מועד פירעונם, ובכלל זה: (1) שיק המשוך מחשבון מר צורף לטובת אב-אל שמועד הפירעון על גביו הינו 20.11.15, אולם נפרע על ידי בנק לאומי ביום 15.11.15. (2) מספר שיקים המשוכים מחשבון גטסבי לטובת פסגות. מועדי הפירעון על גבי השיקים היה 15.1.14; 15.1.15; ו- 15.2.15, אולם כלל השיקים נפרעו על ידי בנק הפועלים ביום 20.11.14. (3) שיק המשוך מחשבון האיטלקית לטובת א.ל. לוי הובלות אשר נפרע על ידי בנק הפועלים ביום 26.11.15, למרות שתאריך הפירעון על גביו הינו 10.1.16. (4) שיק המשוך מחשבון גב' שני לטובת מר דוד אברון אשר נפרע על ידי הבנק הבינלאומי ביום 3.3.16, למרות שמועד הפירעון על גביו הינו 20.3.16.

      11.6 סיכום ביניים: המבקשים הראו כי קיימים מקרים בהם המשיבים אינם מכבדים את הוראותיהם, ובכלל זה פורעים שיקים מחשבונם על אף שטרם הגיע מועד פירעונם. יש לציין כי טענת המשיבים כי לא נערכה פנייה מקדמית אשר הייתה עשויה לייתר את התובענה ייצוגית, ואף הייתה מאפשרת למבקשים לשקול אם באמת ובתמים המקרה שמדובר מצדיק את הגשת בקשת האישור, אינה יכולה לסייע להם – ולו בשל העובדה שהם לא מכחישים את הנוהל הפנימי שהם מקיימים, ובכלל זה שלא נבדקים תאריכי הפירעון בכלל השיקים אשר מוצגים לפירעון, נתון אשר מוביל לכך ששיקים דחויים מופקדים בטרם זמנם.

      11.7 דומני, כי במקרה זה פניה מוקדמת לא הייתה מתקנת את העוולה לכאורה. אציין כי בכל מקרה אין חובה מפורשת של פנייה מוקדמת, והיבטיה השונים במקרה דנן מובילה למסקנה כי פניה שכזו, כאמור, ממילא לא הייתה מובילה לפי עמדת המשיבים לשינוי הנוהל הפנימי ו/או לבדיקת התאריכים בכלל השיקים. שימוש המשיבים במונח "נטרול" הנזק שנגרם ללקוחות כתוצאה מפירעון מוקדם, איננה מסייעת בידם. החזרת הכסף לחשבון הלקוח, עם ערך נכון או ללא ערך נכון, אינה "מנטרלת" את הנזק שנגרם לו עד לאותו שלב (לרבות אם חולל, ואז צדדים שלישיים עשויים לבוא לאותו לקוח בטענות או להפסיק לקיים עמו קשרים עסקיים/ מסחריים) ולרבות אם הלקוח היה צריך לבצע פעולות כאלה ואחרות על מנת להביא לתיקון הטעות, ביחס אליהן הוא אינו מפוצה על ידי המשיבים.

      11.8 הנה כי כן, התמונה המצטיירת מהראיות שהוצגו בפני בית המשפט היא כי על אף ההוראה המופיעה בסעיף 73(ב) לפקודת השטרות, ועל אף נתוני השיקים עליהם חתמו המבקשים, המשיבים פרעו שיקים שטרם הגיע מועד פירעונם. הדברים מקבלים משנה תוקף נוכח העובדה שהמשיבים לא מכחישים זאת אלא נאחזים בטענה כי לא קיימת הוראה האוסרת עליהם לעשות שימוש בנוהל בדיקה או בטענה שמדובר בניהול סיכונים סביר ויעיל.

      11.9 די אפוא בכך כדי לקבוע כי קיימת אפשרות סבירה שהשאלות המשותפות לחברי הקבוצה יוכרעו לטובת הקבוצה.

      12 עילות התובענה

      12.1 הפרת חובה חקוקה

      סעיף 63 לפקודת הנזיקין קובע כי:

      "(א) מפר חובה חקוקה הוא מי שאינו מקיים חובה המוטלת עליו על פי כל חיקוק - למעט פקודה זו - והחיקוק, לפי פירושו הנכון, נועד לטובתו או להגנתו של אדם אחר, וההפרה גרמה לאותו אדם נזק מסוגו או מטבעו של הנזק שאליו נתכוון החיקוק; אולם אין האדם האחר זכאי בשל ההפרה לתרופה המפורשת בפקודה זו, אם החיקוק, לפי פירושו הנכון, התכוון להוציא תרופה זו.

      (ב) לענין סעיף זה רואים חיקוק כאילו נעשה לטובתו או להגנתו של פלוני, אם לפי פירושו הנכון הוא נועד לטובתו או להגנתו של אותו פלוני או לטובתם או להגנתם של בני-אדם בכלל או של בני-אדם מסוג או הגדר שעמם נמנה אותו פלוני".

      ס' 63 לעיל קובע חמישה יסודות מצטברים לתחולתו: חובה המוטלת על המזיק מכוח חיקוק; החיקוק נועד לטובתו של ניזוק; המזיק הפר את החובה המוטלת עליו; ההפרה גרמה לניזוק נזק; הנזק שנגרם הוא מהסוג אליו התכוון החיקוק (ר' ע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש, פ"ד לז(1) 113 (1982)). עתה נותר לבחון האם בענייננו מתקיימים לכאורה יסודות עוולה זו.

      חובה המוטלת על המזיק מכוח חיקוק – לכאורה, וכפי שציינתי לעיל, ס' 73(ב) לפקודת השטרות מטיל על המשיבים חובה להימנע מלפרוע שיקים בטרם הגיע מועד פירעונם.

      החיקוק נועד לטובתו של ניזוק – לכאורה, וכפי שפורט לעיל לעניין תכלית החקיקה של פקודת השטרות, הרי שהיא נועדה, בין היתר, לטובת ציבור מוסרי השיקים, והיא נועדה להבטיח כי שיקים שימסרו לא יפרעו בטרם הגיע מועד פירעונם.

      המזיק הפר את החובה המוטלת עליו –המשיבים פורעים שיקים – בתור היותם בנקים נמשכים – בטרם הגיע מועד פירעונם.

      ההפרה גרמה לניזוק נזק – ללקוחות המשיבים נגרם לכאורה נזק בכך שלא כובדו הוראותיהם שלא להפקיד שיקים בטרם הגיע מועד פירעונם.

      הנזק שנגרם הוא מהסוג אליו התכוון החיקוק – הנזק שנגרם הוא אכן הנזק הנובע מפעולה אותה פקודת השטרות נועדה למנוע.

      בנסיבות אלה, הנני סבורה כי לכאורה מתקיימים כל היסודות המצטברים לתחולתו של ס' 63 לפקודת הנזיקין.

      12.2 הטעיה

      המבקשים טוענים כי המשיבים הפרו את סעיף 3 לחוק הבנקאות, האוסר על הבנקים להטעות במעשה או במחדל בכל ענין מהותי. לשיטתם, גם אם נוהל הבדיקה הינו חוקי, היה על המשיבים לגלותו ולא להסתירו מעיני הציבור.

      סעיף 3 לחוק הבנקאות קובע:

      " לא יעשה תאגיד בנקאי - במעשה או במחדל, בכתב או בעל-פה או בכל דרך אחרת - דבר העלול להטעות לקוח בכל ענין מהותי למתן שירות ללקוח (להלן - הטעיה); בלי לגרוע מכלליות האמור יראו ענינים אלה כמהותיים:

      (1) המהות והטיב של השירות;

      (2) מועד מתן השירות;

      (3) התשואה והתועלת שניתן להפיק מהשירות;

      (4) זהות נותן השירות;

      (5) החסות, העידוד או ההרשאה שניתנו למתן השירות;

      (6) המחיר הרגיל או המקובל או המחיר שנדרש בעבר בעד השירות;

      (7) חוות דעת מקצועית שניתנה לגבי טיב השירות או מהותו;

      (8) תנאי אחריות לשירות;

      (9) תקופת מתן השירות ודרכי חידושו ".

      עיון בסעיף זה מעלה כי קיימים שני תנאים מצטברים להיווצרות ההטעיה: האחד כי התאגיד הבנקאי הטעה את הלקוח במעשה או במחדל; והשני הוא שההטעיה הינה מהותית לענין מתן השרות ללקוח.

      בענייננו ההטעיה הינה תולדה של מעשה, הפקדת שיק לפירעון טרם הגיע מועד הפירעון וניתן להוסיף לכך את המחדל, של אי גילויו של הנוהל הפנימי שמתקיים אצל כל אחד מהמשיבים. באלו יש לטעמי כדי להטעות לכאורה את לקוחות המשיבים אשר מסתמכים על הבנק הנמשך. ברור אפוא שלקוח של בנק, אשר מוסר למאן דהוא שיק דחוי המשוך מחשבונו, סבור כי הבנק הנמשך יבדוק את תאריך הפירעון הנקוב על גבי אותו שיק, וימנע מלאשר את פירעונו בטרם הגיע אותו מועד. העובדה שלבנק יש נוהל פנימי לפיו לא נבדקים תאריכי הפירעון בשיקים שסכומם נמוך מסכום מסיים, הינה עובדה שהבנק לא מגלה ללקוחותיו.

      ההקבלה שעשו המשיבים בין חשיפת המידע לגבי הנוהל הפנימי ולגבי העובדה שהשיקים מוצגים לפירעון ללא בדיקת התאריך, לבין חשיפת מידע בקשר לאמצעים שהם נוקטים כדי למנוע פריצה לכספות או למערכות המחשב שלהם, אינה מתאימה. לא מדובר כאן בסוד שחשיפתו עתידה להוביל לפריצה לכספות הבנק או למערכות המחשוב שלהם.

      ס' 3(1) לחוק הבנקאות קובע כי יש לראות את "המהות והטיב של השירות" כענין מהותי. אני מקבלת את עמדת המבקשים לפיה מדובר ב"מהות והטיב של השירות" שניתן להם, ולפיכך מדובר בעניין מהותי.

      אציין, כי בניגוד לטענת המשיבים - אין הכרח לקיומה של הטעיה בפועל, ומעיון בסעיף החוק עולה כי מדובר במעשה או מחדל אשר עלול להטעות לקוח.

       

      12.3 רשלנות; הפרת חוזה; עשיית עושר ולא במשפט

      בחרתי להתייחס לשלוש עילות התביעה שלעיל בצוותא כעילות משניות לאחר דיון בעילות המרכזיות לעיל.

      א. רשלנות - יסודות עוולת הרשלנות הינם: קיומה של חובת זהירות, התרשלות (הפרת חובת הזהירות), נזק וקשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק. התרשלות הינה הפרת חובת הזהירות במעשה או במחדל. במקרה שבנדון טוענים המבקשים בסיכומיהם כי למשיבים חובת זהירות כלפי לקוחותיהם, המשיבים אינם פועלים באמצעים סבירים העומדים לרשותם למניעת פירעון שיק טרם זמנו ובכך מפרים את חובתם, כי המשיבים היו יכולים וצריכים לצפות שאי בדיקת תאריכי הפירעון בשיקים ואי גילוי הנוהל הפנימי ללקוחות יכול היה לגרום נזק ללקוחות, ונזק כזה אכן נגרם.

      ב. הפרת חוזה - תביעת המבקשים הנוגעת להפרת החוזה בינם לבין המשיבים נעדרת תשתית עובדתית ומשפטית מתאימה. הואיל ולא הוצגה בפני הוראה פרטנית מתוך חוזה אישי המסדיר את יחסי הצדדים שלטענת המבקשים הופרה. לפי תנאי ניהול החשבון אצל כל אחד מהמשיבים, מוטלת לכאורה אחריות על המבקשים לעקוב אחר הנעשה בחשבונם, והבנקים המשיבים פטורים מאחריות לשימוש בלתי מוסמך בשיקים שנעשה על ידי צדדים שלישיים.

      הטענה לקיומו של הסכם מכללא (שהועלתה בבקשת האישור), נזנחה בסיכומים ומכל מקום לא הוסבר ולא הוכח שקיים הסכם מכללא שכזה, אשר ניתן להסיק את עצם קיומו מהתנהגות הצדדים [ר' גבריאלה שלו דיני חוזים – החלק הכללי,399-398(2005)].

       

      ג. עשיית עושר - סעיף 1(א)לחוק עשיית עושר קובע:

      "מי שקיבל שלא על פי זכות שבדין נכס, שירות או טובת הנאה אחרת (להלן – הזוכה) שבאו לו מאדם אחר (להלן – המזכה), חייב להשיב למזכה את הזכיה, ואם השבה בעין בלתי אפשרית או בלתי סבירה – לשלם לו את שוויה.''

      לעילת עשיית עושר ולא במשפט שלושה יסודות מצטברים: (1) פלוני קיבל טובת הנאה (התעשר); (2) על חשבון זולתו; (3) ושלא-כדין'' [רע"א 5768/94 א.ש.י.ר. יבוא יצור והפצה נ' פורום אביזרים ומוצרי צריכה בע"מ, פ"ד נב(4) 289, 335 [1998])]. הגדרת יסוד ההתעשרות הינה הגדרה רחבה, הכוללת נכס, שירות או טובת הנאה אחרת. תחת יסוד זה נכללים כספים, נכסים או שירותים שניתנה לנהנה [ר' דניאל פרידמן, דיני עשיית עושר ולא במשפט, כרך א 94 (מהדורה שניה, 1998)].

      המבקשים טענו כי רווחי הבנקים מרקיעים שחקים, ומטרת הנוהל הפסול היא לחסוך בעלויות תפעול ולהגדיל אף יותר את שורת הרווח. המשיבים מאידך טוענים כי לא הוכח שהם מרוויחים מיישום נוהל הבדיקה, וגם אם קיים בו פגם, עלויותיו של נוהל מחמיר יותר תגולגל בסופו של דבר על הציבור.

       

      אם יעמדו המבקשים על עילה זו, שאולי מתייתרת נוכח הדיון בעילות הקודמות, יהיה עליהם להוכיח את קיומן של יסודות העילה, לרבות התעשרות הבנק מעצם הפירעון המוקדם של שיקים מהבנק הנמשך, עובדה הקשה בהוכחה, מה גם שלגבי עמלות ששולמו - העמלות משולמות מכוח הוראה חוזית, שמוציאה מתחולה את דיני עשיית העושר.

      [ר' בהקשר זה ע"א 11/87 מדינת ישראל נ' חירם לנדאו, פ"ד מג(4) 287, 292 (1989); ע"א 11/84 רבינוביץ נ' שלב, פ"ד מ(4) 545, פס' 9; ו- ת"צ (מרכז) 22190-01-13 אילנית נדב נ' התאגיד המנהל של המאגר לביטוח רכב חובה ("הפול") בע"מ (5.4.16), פס' 14].

      13 קיומו של נזק לכאורי וקשר סיבתי

      13.1 המבקשים טוענים כי הפרת חובתם של המשיבים הסבה ללקוחותיהם נזקים ברי פיצוי, ממונים ושאינם ממוניים. הנזקים הנטענים פורטו בבקשת האישור (ר' ס' 2 לעיל), ובקצרה הם נוגעים לחיובי ריבית בגין כספים ששולמו ויצאו מהחשבון בין מועד הפירעון בפועל לבין המועד המאוחר והחוקי; חיובי עמלות אשר משולמות לבנקים בעבור פירעון השיק, ובגין עלות השיק עצמו; פיצוי בגין טרדה וטרחה – גילוי כישלון הבנק מחייב את הלקוח בהמתנה ממושכת לנציג אנושי, מתן הסברים וכו'; פגיעה באוטונומיה של הפרט וזכות הקניין.

      13.2 יוער, כי חיוב בגין עמלה נוספת כאשר הלקוח גילה את הטעות והבנק תיקן אותה בדיעבד, לא פורטה בבקשת האישור, וממילא לא בוססה, כך שדי בכך כדי לדחותה על אתר.

      13.3 המשיבים טוענים כי לא נגרם למבקשים כל נזק. לגבי הריבית, חיובי ריבית יכולים להיגרם רק אם החשבון היה ביתרת חובה; המבקשים לא הוכיחו שכך היה במקרים הנדונים; ומכל מקום אם מתברר כי השיק נפרע טרם זמנו, מבצעים המשיבים פעולות תיקון עם ערך נכון, באופן שבו הפקדת השיק "מנוטרלת". באשר לעמלה, הרי שזו הנוגעת למשיכת שיק משקפת את כלל הטיפול של הבנק הנמשך בשיק, עלות מערכות הסליקה והטיפול בתיקון הפעולה ככל שמתברר כי נפרע טרם זמנו. בנוגע לטרדה והטרחה, המשיבים סבורים כי מדובר בטענה סתמית שלא הוכחה. באשר לפגיעה הנטענת באוטונומיה, זו נועדה להגן על הגרעין הקשה של בריאותו ושלמות גופו של אדם, ואין לכך כל קשר לענייננו. בנוסף, לגטסבי ולאיטלקית, נוכח היותן תאגידים, ממילא לא עומדת זכות לתבוע בגין נזקים לא ממוניים.

      13.4 סעיף 4(ב) לחוק קובע לעניין הוכחת הנזק בשלב בקשת האישור כדלקמן:

      "לענין סעיף זה, כאשר אחד מיסודות העילה הוא נזק –

      (1) בבקשה לאישור שהוגשה בידי אדם כאמור בסעיף קטן (א)(1) – די בכך שהמבקש יראה כי לכאורה נגרם לו נזק;".

      13.5 המבקשים, כאמור, טוענים לנזק שנגרם להם כתוצאה מהפרת חובת המשיבים להימנע מלפרוע שיקים בטרם הגיע מועד פירעונם. נזק נטען זה חולק על ידם לנזק ממוני ובלתי ממוני, כפי שצוין לעיל. באשר לנזק הממוני, לאור קביעתי כי מתקיימת לכאורה הפרת חובה חקוקה, וכן הטעיה לפי חוק הבנקאות, ובשים לב לעמדת המפקחת על הבנקים לפיה על הבנקים לפצות את לקוחותיהם בגין שיקים שנפרעו בטרם זמנם, ניתן כבר בשלב זה לומר כי קיימת אפשרות סבירה שטענתם של המבקשים בדבר אחריות המשיבים לנזק שנגרם להם בעקבות ההפרות תבוסס על ידם במסגרת התובענה הייצוגית. באשר להיקף הנזק הנטען, הרי שהמקום לבררו הוא במסגרת התובענה גופה ולא במסגרת בקשת האישור [ר' ת"צ (מרכז) 14144-05-09הראל פיא קרנות נאמנות בע"מ נ' לנדמארק גרופ בע"מ(27.12.2012), פס' 159].

      13.6 חשוב לציין גם כי במסגרתה של תובענה ייצוגית ניתן לבחון את קיומו של הקשר הסיבתי מנקודת מבט של "תובע על" המבטא את האינטרס המשותף של כל חברי הקבוצה. כך שגם אם לא מתקיים במקרה זה קשר סיבתי במובנו הפרטני, יסוד הקשר הסיבתי מתקיים במובנו הקבוצתי [ע"א 10085/08 תנובה נ' עזבון המנוח ראבי ז"ל, 04.12.11].

      13.7 לאור כל האמור לעיל, מצאתי כי בענייננו הוכיחו המבקשים ברמה הנדרשת בשלב זה את קיומם של קשר סיבתי ונזק בעקבות הפרת חובתם של המשיבים שלא לפרוע שיקים בטרם הגיע מועד פירעונם.

      13.8 יוער, כי לא נעלמה מעיני טענת המשיבים באשר לכמות השיקים אשר מוחזרים על ידם בכל שנה מהסיבה "הוצג בטרם זמנו"; להיקף השימוש בשיקים בשנים האחרונות; ולמערכות אשר הוקמו על ידם ומאפשרות ללקוחות לעדכן מראש בדבר תאריך הפירעון המוסכם, באופן שבו נמנעת האפשרות לפירעון שיק בטרם הגיע מועד פירעונו. טענות אלו אכן עשויות להוות אינדיקציה לכך שלכאורה לא מדובר בתופעה רחבת היקף של פירעון שיקים בטרם זמנם. לא נעלמו גם מעיני טענות המשיבים באשר לתיקון הטעות "עם ערך נכון", והטענה כי ללקוחות האחריות לעקוב אחר הנעשה בחשבונם (אשר עשויים למנוע או להפחית את הנזק הנטען), אולם אין בכך כדי להביא לדחיית בקשת האישור.

      13.9 אמנם במהלך הליך הפקדת שיק בטרם הגיע מועד פירעונו מעורבים מספר גורמים, ובכלל זה הגורם שהפקיד בעצמו את השיק והבנק המשמש כבנק הגובה. בהחלט יתכן שקיימים מצבים בהם ניתן לייחס לאותם גורמים אשמה בגין הפירעון המוקדם של השיק. יש אפוא שרשרת של גורמים שפעולותיהם עשויות לגרום לפירעון המוקדם של השיק. עם זאת, וגם אם לאותם גורמים יש אחריות לפירעון אותם שיקים, אין זה פוטר את הבנק הנמשך מלמלא את הוראות הלקוח כפי שבאו לידי ביטוי על גבי השיק. בסופו של יום, סכום התשלום מושא אותו שיק "נלקח" מחשבונו של אותו לקוח של הבנק הנמשך. גם אם ניתן לייחס לכל גורם שלישי אשם תורם כלשהו או אחריות כלשהי בגין הפעולה שבוצעה ו/או הנזק שנגרם, הרי שאשמה זו צריכה להתברר במסגרת היקף הנזק שאותו יש לברר במסגרת התובענה הייצוגית עצמה. מובן כי כל טענות המשיבים בהקשר זה שמורות להם. אזכיר כאן כי טענת המשיבים כי שיקים מסוימים מושא בקשה זו נכתבו באופן לא ברור נסוגה מפני עדות נציג הבנק כי ללא קשר לבהירות הכיתוב של התאריך, השיקים לא נסקרו בשל סכומם.

      סיכום ביניים: מכל האמור עולה המסקנה כי המבקשים הראו אפשרות לנזק לכאורי, וקיימת אפשרות סבירה שהשאלות שבבסיס התובענה תוכרענה לטובת הקבוצה נוכח קיומן של עילות התביעה אשר פורטו לעיל.

      14. יתר דרישות ס' 8 לחוק

      14.1 ס' 8(א)(2) עד 8(א)(4) לחוק קובעים כדלקמן:

      "(2) תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין;

      (3) קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת; הנתבע לא רשאי לערער או לבקש לערער על החלטה בענין זה;

      (4) קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב.".

      14.2 סעיף 8(א)(2) לחוק דורש כתנאי כי התובענה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת. אכן, עולה כי הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת הניצבת בהליך זה היא באמצעות תובענה ייצוגית. מדובר במחלוקות עובדתיות ומשפטיות שתוצאותיהן נוגעות לכלל הקבוצה. איני מקבלת את טענת המשיבים לפיה קיימת דרך יעילה יותר והיא פניה לבנק בבקשה לבטל את ההפקדה המוקדמת "עם ערך". תיקון טעות המשיבים, בדיעבד, אינו מכשיר את ההפרה לכאורה בזמן אמת – היא פירעון השיק בטרם הגיע מועד פירעונו.

      14.3 לעניין התאמת המבקש לשמש כמייצג הקבוצה - המשיבים סבורים כי אין זה ראוי שהמבקשים ייצגו את הקבוצה לאור הסתרת עובדות; התנהלות בלתי הולמת וחסרת תום לב; ומתן הצהרות שאינן אמת.

      14.4 התאמתו של מבקש לשמש כתובע מייצג איננה עילה לדחיית בקשה לאישור תובענה ייצוגית. כידוע בית המשפט רשאי להחליף את התובע המייצג אם מצא שזה אינו מתאים (ס' 8(ג) לחוק). בכל מקרה, אני סבורה כי דחיית בקשת האישור על יסוד טענות המשיבים הינה מרחיקת לכת. די בשלב זה לקבוע כי יש למר צורף יש עניין ממשי בתובענה הייצוגית, והבנה מסוימת של מסגרתה, ולפיכך אין כל סיבה נראית לעין שעניינם של כלל חברי הקבוצה לא ייוצג על ידו בדרך הולמת ובתום לב [ר' רע"א 8268/96 שמש נ' רייכרט, פ"ד נה(5) 276, 304-303].

      14.5 אין גם מקום לקבל את עמדת המשיבים, ולדחות את בקשת האישור, הואיל וגטסבי והאיטלקית נתנו למר צורף ייפוי כח לפעול מטעמן. לא מצאתי כל פסול בכך שהמבקשות 3-2 אפשרו למר צורף להגיש את התובענה הייצוגית בשמן, לא כל שכן כאשר האירועים הנטענים בבקשת האישור אירעו כאשר מר צורף היה בעל מניות ו/או כיהן דירקטור. טענת המשיבים כי מי שהמחה את זכויותיו וחובותיו לצד אחר אינו יכול לבוא יותר ולתבוע בשמו כלל לא בוססה, וממילא אינה רלוונטית לענייננו אנו, שכן בהחלטת שתי המבקשות (נ/3-4) נקבע כי מר צורף רשאי להגיש בשמן את בקשת האישור.

      14.6 לא מדובר בהמחאת זכויות/ חובות במובן הקלאסי, אלא במתן האפשרות להגיש בשמן של החברות תובענה ייצוגית (להבדיל מבעל דין אשר תובע בשמו, מכח המחאת זכות שניתנה לו על ידי אחר). למעשה המבקשות 3-2 אפשרו למר צורף לייצג את עניינן במהלך התובענה הייצוגית, והחלטה זו התקבלה על ידן לאחר שהוסבר להם על מהות התביעה. לכן, מי שצריך להפגין מידת התמצאות במהות ההליך, זהות הצדדים והמסכת העובדתית הרלוונטית, הינו מר צורף, אשר חתם על תצהיר מטעם המבקשות 3-2, וכן הינו מיופה כח לייצג את עניינן במסגרת התובענה דנן.

      14.7 יוער, כי העובדה שהמבקשות 2-3 אפשרו למר צורף לנהל בשמן את התובענה, ואף ויתרו על כל סכום שיפסק לטובתן במסגרת התובענה, ככל שיפסק, אינה מובילה בהכרח למסקנה כי אין להן עניין בתביעה. העובדה ששיקים של המבקשות 3-2 נפרעו בטרם הגיע מועד פירעונם, מעידה כי יש להן אינטרס אמיתי בבירור התובענה, וכי לא מדובר בגורמי "קש" או בתובעים "פיקטיביים".

      14.8 באשר לגב' שני – אין מחלוקת כי היא יזמה בכוונת מכוון משיכת שיק מחשבונה על מנת לבחון האם הוא נפרע בטרם זמנו. גב' שני הודתה כי פנה אליה מר צורף, ולאור פנייתו היא יזמה את משיכת השיק מחשבונה. גב' שני הוקלטה (ללא ידיעתה) על ידי נציגת הבנק הבינלאומי, ובמסגרת שיחה זו ציינה כי מר צורף היה זה שלקח את השיק ורצה לבחון האם הוא יפרע, ואף ציינה כי מדובר בניסוי. אף על פי כן, מעדותה של הגב' שני, ומהאמור בתגובתה לתשובת הבנק הבינלאומי לבקשת האישור, עולה כי יש לה עניין אישי בבירור התובענה. בנסיבות אלה, לא הוכח כי גב' שני לא ראויה לשמש כתובעת מייצגת, ולא מצאתי כל פסול בכך שהיא נקטה יוזמה המכוונת להגשת תביעה ייצוגית (ראו בהקשר זה רע"א 4363/17 נקניק נהריה כשר זוגלובק בע"מ נ' ירון (24.8.17)).

      14.9 אני מוצאת לנכון להעיר כי מהראיות שהונחו בפני עד כה, יתכן ולגב' שני יהיה קושי להוכיח נזק שאינו ממוני, אולם היקף הנזק יתברר במסגרת הדיון בתובענה עצמה (כך גם באשר לפגיעה באוטונומיה של גטסבי והאיטלקית, נוכח היותם תאגידים).

      14.10 לעניין התאמת באי כוח המבקשים לשמש כבאי כוח הקבוצה - לא מצאתי כל טענה ו/או נימוק הפוסל מבאי כוח המבקשים לייצג את הקבוצה ועל כן, אין כל מניעה שהם ישמשו כבאי כוח המייצגים בהליך.

      14.11 לעניין הגדרת הקבוצה – איני מקבלת את טענת המשיבים לפיה "לא קיימת קבוצה ששיקים שמשכו הוצגו לפירעון וכובדו טרם זמנם, ושנגרם להם נזק עקב כך". מהנתונים שנפרסו בפני בית המשפט עד כה, עולה כי בכל שנה עוברים תחת ידי המשיבים כמויות אדירות של שיקים, כבנקים נמשכים, וכי בחלק ניכר מאותם השיקים, כלל לא נבדקים תאריכי הפירעון בטרם מתן האישור לפירעונם. למסקנה זו ניתן גם להגיע לאור הצהרת נציג בנק הפועלים (עמ' 31 לפ' הדיון מיום 23.4.18), לפיה רק כ- 15%/16% מסך השיקים נבדקים באופן חזותי. בנסיבות אלה, אין ספק שמדובר בקיומה של קבוצה המאפשר ניהול תובענה ייצוגית. באשר להיקף הנזק – זה יתברר במסגרת התובענה עצמה.

      14.12 אני מקבלת גם את בקשת המבקשים להגדיר תת קבוצה של לקוחות המשיבים אשר שיקים דחויים שמסרו חזרו מחמת העדר כיסוי מספיק. סבורני כי יש יסוד סביר להניח כי תת קבוצה כזו קיימת, ולו מן הטעם שהשיקים שלא נבדקים באופן חזותי הינם שיקים בסכומים נמוכים (יחסית), אשר ניתנים לרוב על ידי אנשים פרטיים, המנהלים בבנק חשבון דביט, מה גם שחלקם משתייכים לאוכלוסיה מוחלשת, חסרת הבנה בפרטים מסוג זה.

      14.13 טענת המשיבים כי יש לקיים חקירה פרטנית לגבי כל שיק, הינה מסוג הטענות שעשויות להשפיע על גודל הקבוצה, זהותה והפיצוי אשר יינתן לכל אחד מחברי הקבוצה, ואין בה כדי להוביל לדחיית בקשת האישור. ר' בהקשר זה רע"א 3425/16 אל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ נ' ברנד, (11.7.2016), פס' 16:

      "לבסוף יש לדחות את טענת המבקשת לפיה לא היה מקום להתיר למשיב לנהל נגדה תובענה ייצוגית מן הטעם שלא ניתן להכריע בה לטובת הקבוצה מבלי לקיים בירור פרטני בנוגע לזכאותו של כל אחד מחבריה לפיצוי. אמנם, ישנם מקרים שבהם לא ניתן יהיה לאשר תובענה ייצוגית בשל קיומה של שונות גדולה בין חברי הקבוצה המיוצגת המחייבת בירור פרטני בנוגע לזכאותו של כל אחד מהם לסעד המבוקש בתובענה. ואולם, הלכה היא כי בית המשפט לא יידחה בקשה לאישור תובענה ייצוגית בשל קיומה של שונות בין חברי הקבוצה בהקשר זה אלא במקרים שבהם ברור כבר בשלב בקשת האישור כי לא ניתן להתגבר על הקשיים שמעוררת שונות זו באמצעות הכלים שמעמיד סעיף 20 לחוק תובענות ייצוגיות או פתרונות אחרים שנדונו בפסיקה (ראו: ע"א 6887/03 רזניק נ' ניר שיתופי אגודה ארצית שיתופית להתיישבות, [פורסם בנבו] בפסקה 27 (20.7.2010); וע"א 7141/13 קונקטיב גרופ בע"מ נ' דבוש, [פורסם בנבו] בפסקאות 6-3 לחוות דעתה של השופטת ד' ברק-ארז ופסקה א' לחוות דעתו של השופט י' דנציגר (‏5.11.2015)). כפי שציין בית המשפט קמא, אף שבמקרה דנן ייתכן קושי להוכיח את זכאותו של כל אחד מחברי הקבוצה לפיצוי, אין לומר כבר בשלב זה כי לא ניתן להתגבר עליו באמצעות אחד ההסדרים הייעודיים שפותחו לשם כך בחקיקה ובפסיקה ולפיכך, השונות הקיימת בין חברי הקבוצה במקרה דנן אינה עילה לדחייתה של בקשת האישור".

      14.4 לטעמי, הקבוצה העיקרית הינה כל לקוחות המשיבים אשר שיקים שמסרו נמשכו על ידי המשיבים בטרם הגיע מועד הפירעון הנקוב בהם, וביחס לקבוצה זו בוודאי שלא ניתן לקבוע בשלב זה כי קיימת שונות גדולה בין כל חבר קבוצה לאחר.

      14.5 סבורני, אם כן, כי גם יתר התנאים הדרושים בחוק מתקיימים בעניינו.

      15 עילת תביעה אישית

      15.1 לטענת המשיבים, היה על המבקשים להוכיח קיומה של עילת תביעה אישית, שהינה תנאי מוקדם לעצם בירור התאמתה של התביעה להתברר כייצוגית. מאחר שלשיטתם אין למבקשים עילת תביעה אישית, יש לדחות את בקשת האישור על אתר, ולא לאפשר את החלפת התובע המייצג.

      15.2 בפתח הדברים אציין כי העדר עילת תביעה אישית אינה מוליכה בהכרח לדחיית בקשת האישור. לפי לשון החוק בעניין זה, ובכלל זה על פי ס' 8(ג)(2) לחוק, משמצא בית המשפט כי מתקיימים התנאים המפורטים בס' 8(א) לחוק, אך למבקש לא עומדת עילת תביעה אישית, "יאשר בית המשפט את התובענה הייצוגית אך יורה בהחלטתו על החלפת התובע המייצג" [ר' בהקשר זה רע"א 2128/09 הפניקס חברה לביטול בע"מ נ' עמוסי, ס' 9 (5.7.12).

      15.3 בבדיקת העילה האישית של כל אחד מהמבקשים עולה כי אכן קיימת להם עילה אישית המאפשרת להם להכלל בקבוצה הרחבה. מר צורף הראה כי שיק המשוך מחשבון הבנק הפרטי שלו נפרע על ידי בנק לאומי בטרם הגיע מועד פירעונו. העובדה שאותו שיק הוחזר על ידי הבנק, לאחר פנייתו של מר צורף, ולאחר מכן חשבונו זוכה עם "ערך נכון", אינה מאיינת את הטענה הנטענת כנגד הבנק. הגדרת הקבוצה כוללת גם בעלי חשבון שגילו את הטעות של פירעון השיק טרם מועד פרעונו .(ראו בנוסח הגדרת הקבוצה "בין אם בעל החשבון גילה את הטעות שבפירעון השיק טרם זמנו, ובין אם לאו"". המילים "ואשר לא הוחזר מחמת הצגה טרם זמנו", מכוונות להחזרה שהיא מיד עם הצגתו ולא במועד שלאחר גילוי הלקוח על ההפקדה לפרעון בטעות. .

      15.4 גטסבי והאיטלקית– בדומה למר צורף, החברות הניחו תשתית ראייתית לפיה שיקים מחשבונן, המנוהל אצל בנק הפועלים, נפרעו בטרם הגיע מועד פירעונם. מאותם הנימוקים שפורטו ביחס למר צורף, גם לגטסבי ולאיטלקית קיימת עילת תביעה לכאורה כנגד בנק הפועלים.

      15.5 גב' שני – גם ביחס לגב' שני הונחה תשתית ראייתית לפיה שיק מחשבונה, המנוהל אצל הבנק הבינלאומי, נפרע בטרם הגיע מועד פירעונו. לפיכך, ומאותם הנימוקים שפורטו לעיל, גם לגב' שני קיימת עילת תביעה כנגד הבנק הבינלאומי.

      15.6 באשר לתת הקבוצה שהוגדרה - תת הקבוצה אמורה לכלול לקוחות במצב דביט , ששיק דחוי נפרע מחשבונם טרם מועד הפירעון, בין אם כובד (במסגרת האשראי הדביטורי) ובין אם הוחזר כאכ"מ. הואיל ואין חולק כי אף לא אחד מהמבקשים נמנה על תת הקבוצה הנ"ל, ברי כי לא ניתן לאשר את המבקשים כתובעים מייצגים אשר יעמדו בראש תת קבוצה זאת [ר' תצ (מרכז) 5285-03-15‏ ‏ רוברט דיאם נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ (31/01/18)].

      המבקשים אינם שייכים לתת קבוצה זו ואינם מחזיקים בעילת תביעה בהקשר זה ("עילה בגין לשון הרע ופיצוי בגין פגיעה בשם הטוב "). לפיכך, ובהתאם לסעיף 8(ג) ו- (10(ב) ו-(ג) לחוק, אני מאפשרת לב"כ המבקשים להגיש בקשה לצירוף/ החלפת תובע/ים מייצג/ים אשר יהיו כשרים לייצג את תת הקבוצה. היה ולא יאושר תובע מייצג, כאמור, בין אם חלופי ובין אם נוסף, תהא התובענה מושתתת רק על טענות הקבוצה הראשית, כפי שהוגדרה לעיל.

      16. סוף דבר

       

      16.1 לאור כל האמור לעיל, אני מאשרת את התובענה הייצוגית. לפי דרישת ס' 14 לחוק, ובהתאם לסמכותי לאשר את הבקשה בשינויים בהתאם לס' 13 לחוק, אני קובעת כדלקמן:

      • הגדרת הקבוצה הראשית –"כל בעל חשבון בנק אצל מי מבין המשיבים אשר שיק המשוך מחשבונו שהוגש לבנק כלשהו לפירעון, ואשר לא הוחזר מלכתחילה מחמת "הצגה טרם זמנו " (או כל נוסח דומה) אלא טופל על ידי מי מבין המשיבים , וזאת בין אם השיק כובד ובין אם השיק חולל, בין אם בעל החשבון גילה את הטעות שבפירעון השיק טרם זמנו, ובין אם לאו, בשבע השנים שקדמו למועד הגשת בקשת האישור ועד הגשת התובענה הייצוגית לאחר אישורה".

         

        (ב) הגדרת תת הקבוצה: "כל בעל חשבון בנק דביטורי אצל מי מבין המשיבים, אשר שיק המשוך מחשבונו שהוגש לבנק כלשהו לפירעון, טרם המועד הנקוב על-גבי השיק, נפרע , או חולל מחמת העדר כיסוי מספיק". ניהול התובענה הייצוגית בקשר עם תת קבוצה זו, כפוף לכך שתוגש כאמור, עד לא יאוחר מיום 8.9.18 בקשה מטעם ב"כ המבקשים להחלפת/ הוספת תובע מייצג, אשר מחזיק בעילת תביעה אישית רלוונטית לתת קבוצה זו.

        (ג) התובעים המייצגים ובאי כוחם: התובעים המייצגים ובאי כוחם בבקשת האישור ישמשו כבאי כוח ותובעים מייצגים לעניין הליך זה (בשלב זה, כאמור לעיל, רק ביחס לקבוצה הראשית).

        (ד) עילות התובענה: הפרת חובה חקוקה – ס' 73(ב) לפקודת השטרות וכן הטעיה לפי ס' 3 לחוק הבנקאות, רשלנות ועשיית עושר ולא במשפט. השאלות העיקריות הן האם מוטלת על המשיבים חובה לבדוק את תאריכי השיקים המוצגים לפירעון בטרם פירעונם? האם מוטלת על המשיבים חובה שלא לפרוע שיקים בטרם הגיע מועד פירעונם? האם התנהלות המשיבים עולה כדי הפרת חובה חקוקה וכדי הטעיה? האם רשלנות ? האם מתקיימים יסודות עשיית עושר ולא במשפט ? והאם נגרם נזק לחברי הקבוצה.

        (ה)  הסעד הנתבע: פיצוי כספי בגין נזקים ממוניים ולא ממוניים (ס' 2.4-2.1 לעיל). סעדים הצהרתיים (ס' 2.4 לעיל).

        16.2 לאחר שאקבל את עמדת ב"כ המבקשים לגבי תת הקבוצה, ותתקבל החלטה לכאן או לכאן בענין זה, יפרסמו ב"כ המבקשים הודעה על אישור התובענה הייצוגית בהתאם לאמור בסעיף 25 לחוק תובענות ייצוגיות. טיוטת ההודעה תועבר לפני פרסומה לבית המשפט על פי הוראות סעיף 25(ד) לחוק.

        16.3 ההודעה תפורסם בשני העיתונים היומיים הנפוצים ביותר בישראל. המשיבים יישאו בהוצאות הפרסום בחלקים שווים ביניהם. עותק ההודעות לאחר פרסומה יישלח למנהל בתי המשפט לשם רישומה בפנקס לפי סעיף 25(ז) לחוק תובענות ייצוגיות.

        16.4 המשיבות יגישו כתב הגנה בתוך 45 ימים מן המועד שבו יוחלט האם התובענה כוללת גם את תת הקבוצה האם לאו.

        16.5 נוכח התוצאה אליה הגעתי, המשיבים יישאו בחלקים שווים ביניהם בהוצאות המבקשים ובשכ"ט ב"כ המבקשים בסך של 15,000 ₪.

        16.6 המזכירות תמציא החלטה זו לבאי כוח הצדדים ולמנהל בתי המשפט.

        16.7 התיק אלי למעקב ביום 8.9.19

         

        ניתנה היום, ט"ז אב תשע"ט, 17 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.