אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"צ 38578-10-15 חנא נ' רכבת ישראל בע"מ

ת"צ 38578-10-15 חנא נ' רכבת ישראל בע"מ

תאריך פרסום : 14/12/2016 | גרסת הדפסה
ת"צ
בית המשפט המחוזי ירושלים
38578-10-15
08/11/2016
בפני השופטת:
תמר בזק רפפורט

- נגד -
תובעים:
רנין חנא
נתבעים:
רכבת ישראל בע"מ
פסק דין
 

 

בפניי בקשה מוסכמת להסתלקות מבקשה לאישור תובענה ייצוגית, לפי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן – החוק).

  1. ביום 29.10.2015, פנתה המבקשת בתובענה ובבקשה לאשרה כייצוגית (להלן – בקשת האישור), כנגד רכבת ישראל בע"מ (להלן: המשיבה ו/או רכבת ישראל), אשר עניינה הותרת דמי הנסיעה בקווי רכבת ישראל על כנם וגבייתם על פי הנטען ביתר, חרף הורדת שיעור המע"מ. בהקשר זה יוער, כי ב"כ המבקש בתיק הנדון מייצג גם תובע אחר אשר הגיש באותו יום תביעה בעילה דומה, אשר הוגשה באותו יום כנגד חברת אגד – אגודה שיתופית לתחבורה ציבורית בע"מ (ראו ת"צ 38467-10-15 תלחמי נ' אגד – אגודה שיתופית לתחבורה ציבורית בע"מ).

  2. במסגרת הבקשה נטען, כי ביום 10.9.2015, חתם שר האוצר על צו מס ערך מוסף (שיעור המס על עסקה ועל יבוא טובין)(תיקון), התשע"ה-2015 (להלן –צו ערך מוסף), אשר קבע כי החל מיום 1.10.2015 שיעור המ"מ יעמוד על 17% במקום על 18%. המבקשת טענה בבקשתה, כי רכבת ישראל נדרשה להוזיל את מחיר דמי הנסיעה באחוז אחד בהתאם. לטענתה, הצרכן אמור לחוש כי בעקבות הורדת המע"מ, הוזל מחיר הנסיעה באופן מיידי. לדברי המבקשת, בנסיעתה מעכו למודיעין, היא שילמה 52 ₪ למרות שהייתה צריכה לשלם 51.6 ₪, בהתאם להורדת המע"מ. כלומר, לטעמה של המבקשת, הרכבת גבתה סכום ביתר באופן בלתי חוקי ועל כן התעשרה שלא כדין, ומשכך קמה למבקשת זכות תביעה כנגד רכבת ישראל.

  3. ביום 30.3.2016, הגישה המשיבה את תשובתה לבקשת האישור, בהשיבה כי דין הבקשה להידחות על הסף, תוך חיוב המבקשת בהוצאות. המשיבה עמדה על המסגרת הנורמטיבית, בציינה, כי דמי הנסיעה ברכת ישראל נקבעים על ידי מחוקק המשנה, מכוח סמכות המסורה לו מכוח פקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל"ב-1972 (להלן –פקודת מסילות הברזל), המסמיכה את שר התחבורה לקבוע, בין היתר, את תעריפי הנסיעה ברכבת. עוד ציינה המשיבה, כי בהתאם לסמכותו בפקודת מסילות הברזל, התקין שר התחבורה את תקנות מסילת הברזל (דמי נסיעה), התשס"ה-2004 (להלן –תקנות דמי נסיעה), המורות כי דמי הנסיעה ברכבת ישולמו כמפורט בתוספת לצו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (דמי נסיעה ברכבת), התשס"ח-2008 (להלן: צו דמי נסיעה), וכי דמי הנסיעה ברכבת כפי שהם נקובים בצו כוללים מס ערך מוסף. כן הבהירה המשיבה, כי לצורך עדכון דמי הנסיעה ברכבת, מחליפים שר התחבורה ושר האוצר מעת לעת את התוספת לדמי הנסיעה, וזאת באמצעות צווי פיקוח. בהקשר זה צוין בתשובה, כי ביום 4.3.2015 פורסם תיקון לצו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (דמי נסיעה ברכבת)(תיקון), התשע"ה-2005, במסגרתו הוחלפה התוספת לצו דמי נסיעה, ועל פיו תעריף הנסיעה ברכבת מתחנת עכו עד למודיעין (הנסיעה נשוא הבקשה), עמד על סך של 52 ₪, הוא הסכום שנגבה כדין מהמבקשת, ללא שנעשה כל תיקון לצו בעקבות הפחתת שיעור המע"מ. אשר על כן, הדגישה המשיבה, כי אין בידיה את הסמכות לשנות את דמי הנסיעה בעקבות שינוי המע"מ, וכי אין לה כל שיקול דעת בעניין. עוד טענה המשיבה, כי בניגוד לנטען בבקשה, צו מס ערך מוסף אינו מקים חובה חוקית להפחית את המחיר שמשלם הצרכן לאור הוזלת המע"מ, אלא אך קובע את שיעור המע"מ. זאת ועוד, לטענת המשיבה, העלאה או הורדה של שיעור מע"מ אינן מחייבות את המוכר או נותן השירות לשנות את המחיר הסופי לצרכן, אלא רק את רכיב המע"מ בלבד, ועל כן, כל שינוי בגובה המע"מ, עלייה או ירידה, אינו משפיע על דמי הנסיעה, אלא ככל שצו הפיקוח יתוקן בעקבותיו. בהקשר זה הטעימה המשיבה, כי הצד השני של מטבע טיעונה של המבקשת, פירושו שכל אימת ששיעור המע"מ עולה, מתעשרים, כביכול, נוסעי המשיבה שלא כדין, כאשר ברור כי לכך לא התכוון המחוקק.

  4. במענה לכך, השיבה המבקשת ביום 23.5.2016, כי מחיר הנסיעה כולל בתוכו את רכיב המע"מ, ועל כן על פי ההיגיון הבריא, עת מתבצעת הורדה בשיעור המע"מ, על המשיבה להפחית את רכיב המע"מ מהסך הכולל של מחיר הנסיעה. לטענתה, בקשת האישור נועדה להביא לכך שהמחיר לצרכן יבטא את שיעור הורדת המע"מ.

  5. ביום 22.6.2016, נערך דיון בפניי, אשר במהלכו שמע ב"כ המבקשת את הערות בית המשפט ביחס לסיכויי התובענה, וביקש שהות נוספת על מנת להודיע לבית המשפט לאן פניו. בעקבות זאת, ביום 31.7.2016, הגישה המבקשת בקשה להסתלקות מבקשת האישור, ללא צו להוצאות. בבקשתה הסבירה המבקשת, כי הגיעה לכלל מסקנה, כי סיכויי בקשת האישור נמוכים. לבקשה צורפו תצהירים המעידים, כי המבקשת ובא כוחה לא קיבלו או יקבלו, במישרין או בעקיפין, טובת הנאה בקשר להסתלקות מבקשת האישור.

  6. המשיבה הסכימה לבקשת ההסתלקות, אך עתרה לחיוב המבקשת בתשלום הוצאותיה בגין הגשת תשובה לבקשת האישור, התייצבות לקדם המשפט ושכר טרחת באי כוחה. המשיבה גורסת, כי אילו המבקשת או באי כוחה היו טורחים לקרוא את הוראות החוק בכל הנוגע לתעריפי הנסיעה ברכבת ישראל, היו הם למדים כי המשיבה מחויבת על פי דין לגבות מנוסעיה את דמי הנסיעה על פי תעריפים שקבע שר התחבורה, הכוללים מע"מ, ללא שינוי בתעריפים בגין שינוי במע"מ. בהקשר זה טוענת המשיבה, כי בטרם הוגשה תגובת המשיבה לבקשת האישור, יצרה ב"כ המשיבה קשר עם ב"כ המבקשת בהבהירה כי אין כל בסיס משפטי לבקשה שכן הרכבת פעלה על פי דין ותעריפי הנסיעה נקבעים על ידי שר התחבורה. לדברי המשיבה, בעקבות שיחה זו, פנה ב"כ המבקשת למשרד התחבורה אך לדבריו לא נענה. המשיבה טוענת, כי חרף זאת, המשיכה המבקשת בניהול ההליכים והמשיבה נאלצה להגיש תגובתה לבקשת האישור ולהתכונן לישיבת קדם המשפט. עמדת המשיבה היא כי עיון בכתבי הטענות של המבקשת מעיד על כך שאלה הוגשו בחופזה, באורח רשלני, ללא כל בדיקה מקדימה, ולו הבסיסית ביותר, כגון היכרות עם התקנות והחוקים הנוגעים לדמי הנסיעה ברכבת. 

  7. בתגובה לכך טענה המבקשת, כי אין הצדקה לפסיקת הוצאות במצב דברים שבו הרכבת התעשרה שלא כדין עקב אי הורדת מחיר דמי הנסיעה על אף ששילמה מע"מ מופחת. לטענת המבקשת, הסוגיה נשוא התובענה נתונה לפרשנות משפטית, והעובדה שפרשנות בית המשפט תאמה את פרשנותה של המשיבה, אינה מעידה על כך שהמדובר בתביעת סרק. לדבריה, המבקשת הייתה מודעת לכך שהמחיר נקבע על ידי שר התחבורה וכי למשיבה אין סמכות לקבוע את המחיר, אולם בכל זאת סברה כי עילת התביעה חזקה. על כן, לדבריה, הגישה את התביעה בתום לב ומתוך אמונה שמדובר בתביעה בעלת ערך חברתי-כלכלי, אשר סיכויי הצלחתה גבוהים.

    דיון

  8. לאחר שעיינתי בבקשת ההסתלקות על תצהיריה, בתשובת המשיבה לבקשה ובתגובת המבקשת לתשובה, וכן בבקשת האישור ובתובענה, כמו גם בתשובת המשיבה לבקשת האישור ובתגובת המבקשת לתשובה זו, הגעתי לכלל מסקנה, כי בנסיבות העניין יש לאשר את בקשת ההסתלקות, בהתאם לסעיף 16 לחוק תובענות יצוגיות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ