אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"צ 38325-03-10 עיזבון המנוחה גאולה בויטלר נ' שירותי בריאות כללית

ת"צ 38325-03-10 עיזבון המנוחה גאולה בויטלר נ' שירותי בריאות כללית

תאריך פרסום : 10/09/2014 | גרסת הדפסה
ת"צ
בית המשפט המחוזי חיפה
38325-03-10
03/09/2014
בפני השופט:
אלכס קיסרי

- נגד -
המבקש:
עזבון המנוחה גאולה בויטלר ז"ל
המשיבה:
שירותי בריאות כללית
פסק דין
  1. חלוט. אמנם באותו עניין עמדה לדיון בקשה לאישור, שתחילת ההליך בה קדמה לכניסתו לתוקף של החוק, ואילו בענייננו מדובר בהליך שהחל לאחר כניסתו לתוקף של החוק, אולם אף-על-פי-כן דומה שבקשת האישור שבפניי אינה נטולת קשיים. ראשית, מפני שלדעתי תחולתה של ההלכה שנפסקה בעניין אלסינט מוגבלת להליך ייצוגי (בקשת אישור או תביעה שאושרה כייצוגית) שהחל קודם לכניסתו לתוקף של החוק והיה תלוי ועמד באותה עת. יחד עם זאת אני סבור שגם קריאה מרחיבה של ההלכה בעניין אלסינט לא תביא למסקנה שניתן להחיל מכוחה את החוק על תובענה, שבזמן הרלוונטי להיווצרות העילה לא היה בנמצא הליך המאפשר את אישורה כייצוגית, ולכן איני רואה כיצד ניתן לאשר כייצוגית תביעה שעילותיה נוצרו קודם לשנת 1994, מועד חקיקת תיקון 3 לחוק הגנת הצרכן. שנית, על רקע עילות התביעה שעליהן ביקשה המבקשת להשתית את תביעתה האישית, נראה שגם אם מניחים שהחוק חל על בקשת האישור במתכונתה המתוקנת, קיים קושי לקבלה. בסעיף 21 של בקשת האישור המתוקנת טענה המבקשת לקיומן של עילות מכוח חוק הגנת הצרכן ובסעיף 23 היא טענה לקיומן של עילות מכוח דיני החוזים. לפי סעיף 4(א)(1) לחוק יכול להגיש בקשה לאישור רק מי שיש לו "עילה בתביעה או בעניין כאמור בסעיף 3(א)...", ולפי סעיף 3(א) התביעות שבגינן ניתן להגיש בקשת אישור הן אלו המנויות בתוספת השנייה לחוק. עיון בתוספת השנייה ילמד שלענייננו יכולה להיות רלוונטית רק תביעה לפי סעיף 1 לתוספת שעניינו "תביעה נגד עוסק, כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, בקשר לעניין שבינו לבין לקוח, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו". ניסוח זה מטיל לדעתי הגבלה על אפשרות אישורה כייצוגית של תביעת המבקשת בכל הנוגע לתקופה שקדמה לחוק ביטוח בריאות, בין השאר משום שנראה לי שקיים קושי לייחס למשיבה מעמד של עוסק, כמשמעו בחוק הגנת הצרכן, בתקופה שקדמה לחוק ביטוח בריאות. יש לזכור שעד מועד כניסתו לתוקף של חוק ביטוח בריאות חלש על היחסים שבין המשיבה לבין מבוטחיה הסדר משפטי שונה מזה המוכר כיום, ונראה לי שטענות המשיבה בעניין זה (בסעיף 14 של תשובתה לבקשת האישור המתוקנת) אינן משוללות יסוד.

     

  2. סיכום ביניים הוא אם כן, שבכל הנוגע לפרק הזמן שלאחר 1.1.95 אין לבית משפט זה סמכות עניינית לדון בתובענה, ובכל הנוגע לפרק הזמן שקדם לכך, התקופה הרלוונטית לדיון בהליך ייצוגי מוגבלת לפרק הזמן שבין 22.7.94 ל-31.12.94.

     

  3. מכאן גם נובעות שתי מסקנות. האחת, שהגדרת הקבוצה המיוצגת טעונה שינויים כך שייאמר "ניצולי שואה המקבלים רנטה וחברים ומבוטחים אצל המשיבה אשר בכל מועד שקדם ליום 31.12.94 היו זכאים לפטור מתשלום עבור טיפולים רפואיים, תרופתיים ואגרות שונות בגין מחלות שהוכרו להם עקב רדיפת הנאצים ועוזריהם... אולם המשיבה גבתה מהם תשלומים וכן יורשיהם של ניצולי שואה שכאלה שהלכו לעולמם" (ההדגשות שלי, א"ק). המסקנה האחרת היא, שאישורו של ההסדר יהווה מעשה בית דין רק בנוגע לאותן עילות שבגינן ניתן היה להגיש בקשה לאישור בתקופה שבין 22.7.94 ל-31.12.94, היינו, רק עילות מכוח חוק הגנת הצרכן.

     

  4. מסקנה נוספת, שלא ניתן להפריז במשמעותה, היא שבהיבט המעשי, לדיון המתנהל יש נגיעה מעטה להסדר שגובש בין הצדדים ואשר אישורו מתבקש עתה, ודומה שהיועמ"ש צדק כשהעיר על כך בדבריו. במילים אחרות, משהוסכם שתחילת התקופה שבגינה יושבו לחברי הקבוצה תשלומים עבור תרופות וטיפולים היא שנת 1999, אזי ברור שבחלקו האופרטיבי אין ההסדר מתייחס לתשלומים ששולמו למשיבה בתקופה שלגביה יש לבית משפט זה סמכות עניינית, וממילא אין מקום – ולדעתי גם אין זה ראוי – שאחווה דעה בשאלות שעליהן יהיה על בית הדין לעבודה לתת את דעתו.

     

  5. בצד כל אלה, ובהינתן העובדה שצוינה לעיל שהסמכות העניינית מוגבלת לעילות שנוצרו לפני, ולכל המאוחר עד, יום 31.12.94, מתעוררת מאליה שאלת ההתיישנות, שכן לפי סעיף 5(1) לחוק ההתיישנות תשי"ח–1958 ("חוק ההתיישנות") תקופת התיישנות התביעה של כל אחד מחברי הקבוצה היא שבע שנים. המבקשת טענה אמנם שבנסיבות העניין יש לקבוע שמתקיימות הוראות סעיפים 7 ו-8 לחוק ההתיישנות, וכי יש למנות את התקופה רק מיום שנודע למבקשת דבר קיומם של ההסכמים עם הרשויות בגרמניה, שעליהם הושתתה התביעה, וגם היועץ המשפטי לממשלה התייחס לעניין זה בעמדתו בנוגע לאישור הסדר הפשרה. סעיף 8 לחוק ההתיישנות אכן מורה שבנסיבות שבהן "נעלמו מן התובע העובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן" יחל מניין התקופה במועד שבו נודעו לתובע העובדות המהוות את עילת התביעה (ע"א 523/12 ג'מילה אסמאעיל נ' לשכת הסדר המקרקעין (15.1.14)). כאשר מדובר בתביעת היחיד, מאפשרת ההוראה להתגבר על מחסום ההתיישנות, אלא שבהקשר של אישור תובענה כייצוגית יכולה הוראת סעיף 8 של חוק ההתיישנות לעמוד למכשול למבקש האישור, שכן על פי טיבה הוראה זו מבוססת על ידיעותיו הסובייקטיביות של כל אחד מחברי הקבוצה, ובנסיבות דומות כבר נפסק שניתן לדחות עקב כך את בקשת האישור (ע"א 6887/03 חיים רזניק נ' ניר שיתופי אגודה ארצית שיתופית להתיישבות (20.7.10)).

     

  6. על יסוד האמור לעיל אני סבור שיתרונותיו של הסדר הפשרה עולים על חסרונותיו, ובכל הנוגע לעילות התביעה שהן בסמכותו של בית משפט זה עניינם של חברי הקבוצה מצדיק את אישורו של ההסדר. במיוחד כך, כאשר הסכמת המשיבה להסדר הותנתה בכך שהוא יחול כמקשה אחת גם על בקשת האישור שהוגשה לבית הדין לעבודה. לכן, דחיית הבקשה לאישור ההסדר שהוגשה לבית משפט זה יכולה להביא לתוצאה של הכשלת ההסדר כולו וגם בכך מצאתי נימוק המצדיק את קבלת הבקשה.

     

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ