אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"צ 33489-10-14 אלקיים נ' רשת חנויות רמי לוי שיווק השיקמה 2006 בע"מ

ת"צ 33489-10-14 אלקיים נ' רשת חנויות רמי לוי שיווק השיקמה 2006 בע"מ

תאריך פרסום : 03/09/2015 | גרסת הדפסה
ת"צ
בית דין אזורי לעבודה ירושלים
33489-10-14
30/08/2015
בפני השופטת:
יפה שטיין

- נגד -
התובע/המבקש:
אלירן יוחאי אלקיים
עו"ד צבי ברק
הנתבעת/המשיבה:
רשת חנויות רמי לוי שיווק השיקמה 2006 בע"מ
עו"ד הדס פריזמנט
החלטה

 

מבוא

1. לפני בקשת התובע להוספת ראיה לתיק והיא סרטון שצולם ממכשיר הטלפון הנייד שלו במסגרת לשעות פעילות המשיבה בסניפה שבגבעת שאול.

2. בתגובתה, מתנגדת המשיבה להוספת הראיה מהנימוקים שיפורטו להלן.

3.תמצית טיעוני הצדדים

א.לטענת ב"כ המבקש, בתי הדין לעבודה אינם כפופים לדיני הראיות ולרשותם מתחם שיקול דעת לצורך הכרעה בשאלת קבלת ראיה במסגרת ההליך המתנהל בפניהם, אם לאו; טענת הרחבת החזית- דינה להידחות שכן התביעה מתנהלת לגבי כל עובדי המשיבה בסניפיה השונים ואין להצטמצם דווקא לסניף שבשער בנימין; מכל האמור מבקש התובע לקבל את הסרטון כראיה לתיק.

ב. התנגדות המשיבה: את התנגדותה מבקשת המשיבה לבסס על דיני קבילות ראיות ועל טיעון הרחבת חזית אסורה. כך טוענת, כי הסרטון לא קביל על פי דיני הראיות המקובלים בפסיקה וכן כי, נוכח העובדה שהתביעה דנן עוסקת אך ורק בסניף המשיבה שבשער בנימין, מהווה הבקשה להוספת הראיה הרחבת חזית אסורה; על כן, נטען כי התוצאה המתבקשת בבקשה זו- דחיית בקשת התובע תוך פסילת הראיה.

 

דיון והכרעה

4. דיני קבילות- דיני הראיות:

א. בידוע הוא שבתי הדין לעבודה נוטים לאפשר חריגות מסדרי הדין במקרים מתאימים ובמשורה, על מנת שהפרוצדורה לא תהפוך למיטת סדום הכובלת בה את המתדיינים ובית הדין באופן שאינו מאפשר חקר האמת ועשיית דין צדק. זאת תוך בחינת הפגיעה בצדדים שכנגד ומזעורה ככל הניתן. ס' 32 לחוק בית הדין לעבודה התשכ"ט-1969 פוטר את בית הדין לעבודה מדיני הראיות בהליכים אזרחיים, לבד מהחריגים שנקבעו בסעיפים 24(ב) ו-26(ב) לחוק.

אכן, בית הדין לעבודה קשור בעקרונות שבדיני הראיות (דב"ע מג/3-121 תכשיטי אבדור בע"מ גד כספי, פד"ע טו 212, 216 מול האות ה'), אולם בד בבד נתונה לו האפשרות לגמישות מסוימת שתסייע בידו לעשות צדק:

"... הוראה זו נקבעה בחוק בשל האופי המיוחד של יחסי העבודה המתבררים בבית הדין לעבודה, המושתתים על נורמות משפטיות שונות, בעלות אופי כלכלי-חברתי: החוק; הסכם קיבוצי; צו הרחבה; חוזה אישי. מטרת המחוקק היתה להביא לאכיפה מירבית של נורמות אלה. להשגת מטרה זו בחר המחוקק לשחרר את בית הדין מהמסגרת של דיני הראיות, ואיפשר לבית הדין, וכן לצדדים להליך האזרחי, גמישות בעניין הסייגים והתנאים לקבלת ראיות... ברוח זו נפסק שבבית הדין לעבודה אין מקום ל'משחק פורמלי' בסוגיית דיני הראיות (דב"ע לו/1-0 המוסד לביטוח לאומי - קרול שוורץ, פד"ע א 14, 16). יחד עם זאת, ההלכה מקדמת דנא היא כי 'בתי הדין לעבודה קשורים וקשורים בעקרונות הצדק לעניין ראיות בהליך שיפוטי' (דב"ע לא/8-0 פרלה - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ב 93, 98). בשל כך הודגשה חשיבותו של הדיון המוקדם בהליך, ונקבע כי 'חיוני הוא שימצו את האפשרויות שבסעיף 18(ד) לחוק גם על מנת להתוות את מהלך הדיון ולמנוע בכך הפתעות מהצדדים בתחום הראיות וסדר הדין' ...

אין מקום להטיל נוקשות על הגמישות בדיני הראיות אשר המחוקק ציוה בסעיף 32 לחוק בית הדין לעבודה. יש, על כן, לבחון כל עניין שבראיות המתעורר בבית הדין לעבודה, על-פי מטרת המחוקק וכן המטרה להשגת הצדק בסכסוך שבין הצדדים".

(דב"ע (ארצי) נז/268-3 ראדא תעשיות אלקטרוניות - אורי תדמור; ע"ע (ארצי) 270/99 עמותת בית החולים הכללי משגב לדך - רמי לוי)

ב. הגשת הראיה בשלב זה של ההליך, יש בצירופה כדי לסייע בגילוי האמת ופתרון המחלוקת בין הצדדים, אם כי אין בה כשלעצמה כדי לקבוע בשלב זה של הדיון את המשקל שיש לתת לראיה זו.

ג. בשים לב לשלב בהליך בו נמצא התיק, אין בכך משום פגיעה שאינה ניתנת לתיקון בצד שכנגד, שכן יתאפשר לו לחקור בנוגע אליה בדיון ההוכחות הקבוע בתיק וכן לטעון לגביה בסיכומיו.

ד. מן הראוי שתונח בפני בית הדין היריעה השלמה והמלאה של טענות הצדדים והמסמכים התומכים בהן על מנת שניתן יהיה לראות את תמונת המציאות ולקבוע את העובדות באופן המדויק ככל שניתן.

ה. בנוסף לכל האמור לעיל, יצוין כי המגמה הרווחת בדין הישראלי היא מעבר משאלת הקבילות לשאלה של משקל. בהתאם, אין מקום לפסול הגשת הראיה בשלב זה, והמשקל שיינתן לה (ככל שיינתן לה), יידון בשים לב לטענות הצד שכנגד בעניין.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ