אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"צ 30701-02-15 מוסך התאומים נשר בע"מ נ' עיריית נשר ואח'

ת"צ 30701-02-15 מוסך התאומים נשר בע"מ נ' עיריית נשר ואח'

תאריך פרסום : 11/11/2016 | גרסת הדפסה
ת"צ
בית המשפט המחוזי חיפה
30701-02-15
07/11/2016
בפני השופט:
דר' מנחם רניאל

- נגד -
מבקשים:
עיריית נשר
משיבים:
מוסך התאומים נשר בע"מ
החלטה
 

 

זו בקשה לתיקון כתב ההגנה בה ביקשה הנתבעת, בהמשך לפסק דינה של השופטת חיות מיום 12.9.16 בבקשה לרשות ערעור, לטעון שלא ניתן להגיש תובענה יצוגית בעניין שמקומו בהליך יחודי על פי חוק הרשויות המקומיות. התובעת מתנגדת לבקשה.

 

כפי שנקבע בסוף פסק דינה של השופטת חיות, "לבסוף מצאתי לנכון להפנות את תשומת לב הצדדים לפסק הדין שניתן לאחרונה בעע"ם 6685/15 עיריית תל אביב-יפו נ' אספיאדה בע"מ [פורסם בנבו] (‏16.8.2016) (להלן: עניין אספיאדה) בו נפסק כי לא ניתן להגיש תובענה ייצוגית על יסוד עילות התביעה המנויות בסעיף 3(א) בחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל"ו-1976 (להלן: חוק הערר). פסק הדין בעניין אספיאדה אינו קובע אמנם כי ההלכה שנפסקה בו חלה גם על הליכים שהחלו לפני המועד שבו ניתן, ואולם מטבע הדברים יהיה צורך לברר סוגיה זו במסגרת התובענה הייצוגית שאושרה."

 

כלומר, להבנת השופטת חיות, נפסק בפסק הדין בעניין אספיאדה, כי לא ניתן להגיש תובענה יצוגית על יסוד עילות התביעה המנויות בסעיף 3 (א) בחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל"ו-1976. לפי טענות התובעת, זה אינו פירושו הנכון או לפחות לא הבלעדי של פסק הדין אספיאדה. בפסק דין אספיאדה בוטל הליך התובענה היצוגית מכמה טעמים:

א. "בעיקרו של דבר, להשקפתי הטעם לקבלת הערעור נעוץ בכך שהבקשה לאישור תובענה ייצוגית הוגשה על-ידי מי שלא יכול היה להגיש אף תביעה אישית בבית משפט באותו עניין."

ב."אין לעקוף את המסלול הקבוע בחוק הערר אלא במקרים חריגים. לא אחת נקבע כי מקום בו נישום נמנע מנקיטתם של הליכי השגה וערר על יסוד טענה מהטענות הקבועות בחוק הערר, בית המשפט ייטה שלא לאפשר להעלות טענות אלה במסגרת הליך אחר שהחל בבית משפט... הפסיקה הכירה אמנם בקיומו של "פתח צר" המאפשר לבית המשפט להיזקק להכרעה במחלוקת גם כאשר הנושא נתון להליך של השגה וערר במקרים בעלי חשיבות ציבורית עקרונית מיוחדת, אולם, הובהר כי פנייה בדרך הזו "חורגת מדרך השיגרה ושמורה למקרים חריגים בלבד, ובכפוף לסייג זה אין לערב את בתי המשפט בהכרעות ראשוניות במחלוקות הנתונות להשגה ולערר" (עניין עיריית רעננה, בעמ' 493). במרוצת השנים בית המשפט אכן אפשר לתקוף חיוב בארנונה על דרך של עתירה מינהלית במקרים ייחודיים שבהם התעוררו שאלות משפטיות עקרוניות שטרם נדונו... בצד זאת, הודגש כי אין לחרוג מהכלל לפיו טענות הנוגעות לסיווג הנכס צריכות להתברר בהליכי ההשגה הקבועים בחוק הערר "אף אם השאלה שבמחלוקת מגלה פוטנציאל להשפעות רוחב"...שיקולים חריגים נוספים שעשויים להצדיק עקיפה של הליכי השגה וערר נוגעים למודעותו של האזרח להליכי ההשגה המינהליים ומידת הפגיעה ועיוות הדין שיגרמו לו כתוצאה מחסימת דרכו לערכאות השיפוטיות ה"רגילות"."

ג."דברים אלה יפים ביחס לתובענות ייצוגיות בעילות הקבועות בסעיף 3(א) לחוק הערר, שהסמכות בהן מסורה לוועדת הערר. לעומת זאת, מובן כי אין מניעה להגיש תובענה ייצוגית נגד רשות להשבת כספים שנגבו על-ידה בארנונה, בעילות שאינן נמצאות בסמכותה של ועדת הערר".

 

כלומר, ניתן להבין את פסק הדין כקובע שאין לאשר תובענה יצוגית כאשר אין בידי התובע תביעה אישית, או שבדרך כלל אין לאשר תובענה יצוגית בעילות הקבועות בסעיף 3 (א) לחוק הערר, ויש לשקול האם מדובר כאן במקרה החריג, או שכפי שניתן להבין מדברי השופטת חיות, אין לאשר כלל תובענה יצוגית בעילות הקבועות בסעיף 3 (א) לחוק הערר. אלה כמה אפשרויות להבנה של פסק דין אספיאדה, שמן הראוי לדון בהן במסגרת הדיון בתביעה היצוגית, ועל כן, מן הראוי להעלותן במסגרת כתב ההגנה, כך שניתן יהיה לדון בהן.

 

כמו כן יהיה צורך לדון בשאלה האם עילת התביעה בתובענה ייצוגית זו היא עילה הקבועה בסעיף 3 (א) לחוק הערר. אף שטענה זו היתה בידי הנתבעת עוד לפני פסק הדין של השופטת חיות, היא לא טענה טענה זו, לא בכתב התשובה בבקשה לאישור, ולא בכתב ההגנה. אין ספק שאין מדובר בטענה שהנכס אינו באזור שנקבע בהודעת התשלום, ואין מדובר בטענה שהתובעת אינה מחזיקה בנכס, ואין מדובר בטענה שחוב הארנונה נפרע בידי המחזיק. יהיה צורך לדון בטענה האם עילת התביעה היא כאמור בסעיף 3 (א) (2), שנפלה בהודעת התשלום טעות בציון סוג הנכס, גודלו או השימוש בו.

 

עוד טענה שיהיה צורך לדון בה, ומן הראוי להעלותה בכתב ההגנה לשם כך, היא הטענה שלהלכת פסק דין אספיאדה יש תחולה רטרוספקטיבית. גם נושא זה נזכר בפסק דינה של השופטת חיות, ומן הראוי לשמוע את עמדת שני הצדדים בעניין זה, על מנת להכריע ביניהם.

 

על כן, אני נעתר לבקשה לתיקון כתב ההגנה כך שיכלול טענות באשר לתחולת פסק דין אספיאדה על התביעה היצוגית, ובאשר להתאמתה של התביעה לעילה שבסעיף 3 (א) (2) לחוק הרשויות המקומיות, (ערר על קביעת ארנונה כללית).

 

הוצאות בסך 5,900 ₪ ישולמו לפי תוצאות התביעה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ