אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"צ 29851-04-16 אלפסי ואח' נ' רשות מקרקעי ישראל ואח'

ת"צ 29851-04-16 אלפסי ואח' נ' רשות מקרקעי ישראל ואח'

תאריך פרסום : 27/10/2016 | גרסת הדפסה
ת"צ
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
29851-04-16
18/09/2016
בפני השופטת:
ד"ר מיכל אגמון-גונן

- נגד -
המבקשים:
1. מלכה אלפסי
2. יוסף כהן

עו"ד משה קריף
עו"ד גולן קאשי
המשיבים:
1. רשות מקרקעי ישראל
2. עירית תל-אביב-יפו

עו"ד לימור חלד-רון
עו"ד אורנה אחרק-פרלוק
עו"ד אורנית צילקר-בר
עו"ד עמי פזטל
החלטה
 

 

המבקשים הגישו תובענה ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית, שעניינה מתן פיצוי לתושבי גבעת עמל.

 

בדיון מקדמי שקיימתי בבקשה ביום 19.7.16, הצעתי מתווה פשרה שיכיר בזכותן של המשפחות שהתישבו במקום במהלך מלחמת השחרור, לקבל פיצוי. ציינתי כי מי שלטעמי זכאי לסעד הן אותם משפחות שיושבו במקום במהלך הקרבות, תושבים שגרו בשכונות הדרומיות של תל אביב שהופצצו באותה עת. ציינתי (בעמ' 8 לפר' ש' 15-20): "מי שבאמת זכאי לתרופה או לסעד...באופן עקרוני, באופן מהותי, הם אלה שיישבו אותם שם". הוספתי וציינתי כי: "אם המדינה מיישבת אנשים במקום מסוים, אז היא צריכה להיות אחראית להם, ואחר כך לדאוג להם". עמדתי על כך שניתנו התחייבויות כאלו בכתב. עוד ציינתי כי הצעתי את מתווה הפשרה לאור תחושות הקיפוח של המתיישבים והצורך "לסגור את הפצע הזה ולרפא אותו" (עמ' 19 לפר' ש' 2). עמדתי על כך כי המתווה המוצע "ייעשה צדק הסטורי" עם אותן משפחות שהגיעו למקום.

 

בפרוטוקול הדיון פרשתי את המתווה הראוי בעיני לתשלום פיצוי כאמור. כיון שיכול היה להתעורר קושי באיתור המשפחות שהגיעו למקום במהלך המלחמה, עוד לפני קום המדינה, הצעתי לצדדים כי פיצוי במתווה המוצע יינתן רק לאותן משפחות שהתיישבו במקום עד שנת 1961. לאחר קום המדינה ניתנה התחייבות של ראש הממשלה דאז, דוד בן גוריון ז"ל, ליישב את המשפחות שעברו לגבעת עמל במהלך הקרבות בבתי קבע במקום. בשנת 1961 התקבלה החלטה למכור חלק עיקרי מקרקעות גבעת עמל לב.פ. פיתוח, חברת בת של סולל בונה. בהסכם שנחתם ביום 24.2.61 הוכרה זכותם של תושבי גבעת עמל למגורים ושיכון במקום. בשלב זה התגוררו בגבעת עמל הן משפחות המתיישבים הראשונים הן משפחות בודדות נוספות, אך ההסכם משנת 1961 לא ערך הבחנה ביניהם. על פי המסמכים ככל הנראה היו במקום באותו שלב בין מאה למאה ועשרים משפחות, רובן המשפחות שיושבו במקום בשנת 47 או בסמוך לכך. לאחר מועד זה הגיעו משפחות רבות נוספים למקום, עד שבשנת 1965, העירייה במזכר פנימי מציינת כי יש במקום כ-350 משפחות. לאור זאת הצעתי כי המועד הקובע לזכאות לפיצוי יהיה יום חתימת ההסכם, 24.2.61, והפיצוי יינתן רק למשפחות שהתגוררו במקום באותה עת.

 

ציינתי כי לו היה מתקיים ההסכם, אזי בסמוך לשנת 61, כל אחת מהמשפחות שהיו במקום הייתה מקבלת דירה בגבעת עמל, ומאותו שלב היה מדובר בנכס שהיה עובר במשפחה. על כן הצעתי כי כל משפחה גרעינית שהייתה במקום עובר להסכם עם ב.פ פיתוח, תקבל פיצוי בשווי דירה בגודל ובשווי ממוצע באזור, בניכוי של פיצויים ששולמו, אם שולמו לחלק מאותן משפחות בעבר. הדגשתי כי ככל ששולמו פיצויים למי שהגיע למקום לאחר המועד הקובע, פיצויים אלו לא יופחתו מסכום הפיצוי.

 

הבהרתי כי מדובר בהסדר מורכב ליישום, אך ניתן, לדעתי, לבצעו באמצעות ועדה של מומחים הכוללים עורכי דין, שמאים ורואי חשבון, שיבחנו הן את הזכאות לפיצוי, הן את גודלה ושוויה של דירה ממוצעת באזור, הן יעריכו וישערכו סכומי פיצוי ששולמו בעבר. הבהרתי כי אין מקום להיכנס לפרטי ההסדר עד שתתקבל הסכמה עקרונית של כל הנוגעים בדבר.

 

אשר לאחריות לשאת בפיצוי, הצעתי, על אף שבאותו שלב היזמים טרם היו חלק מהתיק, כי האחריות לפיצוי תוטל על בעלי הקרקע (היזמים), לפי הזכויות היחסיות שלהם בקרקע (לרבות עיריית תל אביב יפו המחזיקה כ-12% מהקרקע). כן הצעתי כי המדינה תשתתף באחוזים בודדים בפיצוי (עד 9%). במסגרת ההסכם מי ששילם פיצוי לאותן משפחות שנכללות בהסדר, הסכום יופחת מחלקו.

 

כך, למעשה המתווה הוא כזה: השמאים יקבעו את גודלה ושוויה של דירה ממוצעת באזור. קופת הפיצוי תכלול שווי של דירה ממוצעת כפול 120. בעלי הקרקע לרבות העירייה, והמדינה בשיעור שהוצע לעיל, יעבירו לקופת הפיצוי סכומים אלו לפי חלקם היחסי, בניכוי פיצוי ששולם על ידי מי מהם למי מהמשפחות הזכאיות לפיצוי בשיערוך להיום.

 

כל משפחה הסבורה שהיא זכאית לפיצוי, והתגוררה ביום הקובע בגבעת עמל, תוכל לפנות לוועדה, להוכיח כי התגוררה במקום, וכן להביא צו ירושה או אישור בית משפט לגבי העברת הזכויות בתוך המשפחה. כל משפחה שתמצא זכאית, תקבל, על פי המסמכים שתגיש, פיצוי בסכום של שווי דירה ממוצעת באזור, בניכוי פיצויים שקיבלה קודם לכן.

 

 

כיוון שהיזמים, בעלי הקרקע כיום, טרם צורפו לתיק בשלב הראשוני, הוריתי לנציגי המדינה לבוא בדברים עם היזמים, וכן למבקשים לשקול את העניין, והוריתי לצדדים להודיע האם הם מסכימים עקרונית למתווה הפשרה, שאז ניתן יהיה לגבש את פרטיו ואופן יישומו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ