אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דמתי ואח' נ' מנקיינד קורפוריישן ואח'

דמתי ואח' נ' מנקיינד קורפוריישן ואח'

תאריך פרסום : 17/10/2017 | גרסת הדפסה
ת"צ
המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
28811-02-16
12/10/2017
בפני השופטת:
רות רונן

- נגד -
המבקש:
גבריאל דמתי
עו"ד מנור
המשיבים:
מנקיינד קורפוריישן ואח'
עו"ד וייסמן
החלטה
 

 

1.המבקש הגיש נגד המשיבים תביעה ובקשה לאשרה כתביעה ייצוגית. עניינה של התביעה, בקצירת האומר, הוא בטענת המבקש לפיה המשיבה 1 (להלן: "החברה") ויתר המשיבים שהם נושאי משרה ובעלי תפקיד בחברה, הפרו את חובות הדיווח שלהם והציגו לציבור דיווחים ומצגים מטעים שהביאו לניפוח מחיריהן של מניות החברה, באופן שהן נסחרו במחיר גבוה יותר מזה בו היו נסחרות אלמלא כן.

 

החברה היא חברה זרה (הרשומה בארצות הברית ולא בישראל), והיא גם "חברה דואלית". להלן נכנה "חברה דואלית". כל חברה - ישראלית או זרה - שניירות-הערך שלה רשומים ב"רישום כפול", היינו הם נסחרים הן בבורסה הישראלית והן בבורסה זרה. מניותיה של החברה דנן נסחרו מלכתחילה בבורסת ה-NASDAQ, והחל מיום 28.10.2015 החלו מניות החברה להיסחר גם בבורסה לניירות-ערך בתל אביב.

 

2.עניינה של החלטה זו בשאלה ספציפית אחת – מהו הדין החל במקרה דנן בשאלת כללי האחריות בגין ההפרה הנטענת של חובת הדיווח שיוחסה למשיבים. המבקש טען כי הדין החל הוא הדין הישראלי בעוד שלגישת המשיבים, הדין החל הוא הדין האמריקאי. מאחר שמדובר בשאלה מקדמית שתכריע את אופן הבירור של הבקשה בהמשך, העלו הצדדים את טענותיהם בשאלה זו בנפרד.

 

יובהר כי החלטה זו נוגעת לנסיבות הספציפיות של חברה זרה כמו החברה דנן, שמלכתחילה נסחרה כאמור רק בבורסה זרה ולאחר מכן ביקשה להיסחר גם בישראל והפכה כך לחברה דואלית. אין בהחלטה כדי לקבוע מסמרות ביחס למצב אחר (כגון הדין החל על חברה ישראלית שמלכתחילה נסחרה בבורסה בישראל וביקשה להפוך לחברה דואלית ולהיסחר גם בבורסה זרה).

טענות המבקש

3.כאמור, לגישת המבקש, הדין החל על התובענה בשאלת האחריות שיש לייחס למשיבים הוא הדין הישראלי. לגישתו, איפשר חוק ניירות-ערך התשכ"ח – 1968 (להלן: "חוק ניירות-ערך" או "החוק") לחברות להירשם ב"רישום כפול" במטרה להגדיל את נפח המסחר בבורסה בתל אביב. זאת על-ידי עידוד תאגידים הרשומים למסחר בחו"ל להירשם גם בבורסה הישראלית של. העידוד הזה בא לידי ביטוי בהקלות מסוימות שניתנו לתאגידים אלה לעומת תאגידים הרשומים למסחר בבורסה בתל אביב בלבד.

 

בין היתר ביקש המחוקק להקל על תאגידים אלה בנטל הדיווחים, באופן שהם יוכלו לדווח בישראל בהתאם לכללי הדין הזר החל עליהם. כך, בתיקון חוק ניירות-ערך (תיקון מס' 21) במסגרתו חוקק בחוק פרק ה'3 (שיכונה להלן גם: "הסדר הרישום הכפול"), נקבע בין היתר כי חברה דואלית תגיש לרשות ניירות-ערך (להלן: "הרשות") אותם מסמכים שהיא מחויבת להגיש על-פי הדין הזר. המבקש אינו חולק אם כן על כך כי "בפן הדיווחי" התכוון המחוקק להחיל על תאגידים דואליים את כללי הדיווח של הדין הזר. אולם, כך הוא טוען, יש להבחין בין כללי דיווח לבין כללי אחריות. בהקשר של כללי אחריות, יש להחיל על תאגידים דואליים כמו החברה דנן, את הדין הישראלי.

 

4.המבקש הפנה להיסטוריה החקיקתית של הסדר הרישום הכפול, ובפרט לסעיף 35כה(א) בחוק ניירות-ערך בו החיל המחוקק באופן מפורש את כללי האחריות הקבועים בדין הישראלי על חברות דואליות. סעיף זה אמנם בוטל 4 שנים לאחר חקיקתו. אך לגישת המבקש, הביטול לא נעשה על-ידי המחוקק בכוונה לשנות את תחולת כללי האחריות הישראלים על חברות דואליות, אלא מתוך מחשבה שסעיף 38ג שחוקק באותו מועד, הפך את סעיף 35כה למיותר.

 

עוד טען המבקש כי בדו"ח הוועדה שבחנה נושא זה, ועדה שהוקמה על-ידי רשות ניירות-ערך ושבראשה עמד מר דוד ברודט (רשות ניירות-ערך, דין-וחשבון הוועדה לרישום כפול של ניירות-ערך התשנ"ח, להלן: "ועדת ברודט"), נבחנו הקלות רק בנוגע לאופן הרישום ולאופן הדיווח. מסקנותיה של ועדת ברודט, עליהן מבוסס תיקון מס' 21 לחוק, לא נועדו לחול במישור האחריות. המבקש הוסיף כי גם דברי ההסבר להצעת החוק תומכים בגישתו.

 

5.המבקש ציין כי הפרשנות המוצעת על-ידיו עולה בקנה אחד הן עם לשון החוק והן עם כוונתו. לשון החוק לגישתו היא ברורה, ועולה ממנה כי כללי האחריות של הדין הישראלי חלים על חברות דואליות. המבקש הוסיף כי שלילת אחריות של הדין הישראלי על תאגידים דואליים צריכה להיות מפורשת.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ