אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"צ 26213-07-13 נדב סיליס נ' יקבי הנגב בע"מ, ש.ע.ל. רובין בע"מ

ת"צ 26213-07-13 נדב סיליס נ' יקבי הנגב בע"מ, ש.ע.ל. רובין בע"מ

תאריך פרסום : 02/12/2014 | גרסת הדפסה
ת"צ
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
26213-07-13
26/11/2014
בפני סגן הנשיאה:
יצחק ענבר

- נגד -
המבקש:
נדב סיליס
עו"ד אמיר ישראלי ושלומי כהן
משיבות:
1. יקבי הנגב בע"מ
2. ש.ע.ל. רובין בע"מ

עו"ד ג'וליאן חדאד
עו"ד מוטי ארד ומירב אליהו
פסק דין


1.המבקש הגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד המשיבות במסגרתה טען כי הן מטעות את ציבור לקוחותיהן ומפרות תקנים רשמיים כאשר הן מייצרות ומשווקות מוצרי "עראק בטעמים" המכונים "Arack Mabrouka" בעוד שבהתאם להוראות הדין מדובר במוצרים שאין לכנותם "עארק". לטענת המבקש בהם לתקן ישראלי 1572 ניתן לכנות "עארק" מוצר שכמות הכוהל בו אינה פחותה מ-37.5%, בעוד במוצרים נושא התובענה אחוז הכוהל עומד במרבית המקרים על 28%. כמו כן, למוצרים הנדונים הוספו סוכרים באופן שאינו עומד אף הוא בתקן. לטענת המבקש הוא רכש את מוצרי המשיבות מתוך הנחה כי המוצר עומד בקריטריונים לכינויו כ"עארק", ואילו היו יודע את העובדות לאשורן לא היה רוכש את המוצר הנדון. התנהלות זו של המשיבות עולה לטענתו כדי הפרת חובה חקוקה והטעיה.

 

המבקש עתר לסעד הצהרתי לפיו המשיבות הפרו את הוראות הדין בעניין סימון המוצר כ"עארק", וכן לצו עשה לפיו ייאסר עליהן לכנות את המוצרים נושא התובענה "עארק" – בעברית או באנגלית. בנוסף עתר המבקש לפיצוי כספי בגין נזקים ממוניים ובלתי ממוניים שנגרמו לטענתו לחברי הקבוצה וזאת בהיקף של 3,000,000 ש"ח.

 

2.ביום 6.3.2014 הגישה המשיבה 1 את תגובתה לבקשת האישור במסגרתה טענה, בתמצית, כי במועדים הרלוונטיים סימנה המסחרי היה "Arack Mabrouka" והוא התנוסס על כלל משקאותיה, לרבות ליקרים, כך שאין מוצר מיוחד שכונה "Arack Mabrouka". כמו כן בחזית כל בקבוק התנוסס ממילא אחוז הכוהל במוצר ולפיכך אין ולא יכולה להיות הטעיה. הטעמים של המשקאות וכן צבעם מעוררים אף הם חשד של כל אדם סביר כי אין עסקינן בעארק. לטענת המשיבה 1 גם תקני הסימון הישראלים לא הופרו וניתן להשתמש בתואר עארק, "היות ומדובר בשם מקובל שניתן למוצר מזון". המשיבה 2 לא הגישה תגובה לבקשת האישור.

 

3.הצדדים הגישו בקשת הסתלקות מוסכמת, במסגרתה צוין כי לפנים משורת הדין ומבלי שהדבר יהווה הודאה בטענות המבקש נאותה המשיבה 1 לשנות את תוויות המוצרים נושא התובענה כך שייכתב עליהן "ליקר" קודם לציון טעם המשקה כחלק משם המוצר. שינוי זה ייעשה רק לאחר אישור בקשת ההסתלקות, שכן המשיבה 2 עודנה מחזיקה מלאי מהמוצרים הנדונים. הצדדים הסכימו כי אין בבקשת ההסתלקות כדי לפגוע בסימן המסחר "Arack Mabrouka" ובזכותן של המשיבות לשווק את כל מוצרי המשיבה 1, לרבות המוצרים נושא בקשת האישור, כאשר סימן זה מופיע בהבלטה על גבי תוויותיהם. נוכח האמור הסכים המבקש להסתלק מבקשת האישור ובכלל זה מהתביעות שבקש להגיש בשם חברי הקבוצה בגין נזקיהם, שנאמדו ב-3 מיליון ₪, ואילו המשיבות הסכימו לשלם גמול למבקש בסך 10,000 ש"ח ושכר טרחה לב"כ המבקש בסך 20,000 ש"ח בתוספת מע"מ.

 

4.אמות המידה לאישורו של הסדר הסתלקות מסוג זה שלפנינו - אשר בקרב העוסקים בתחום נהוג לכנותו: "הסדר הסתלקות מתוגמלת" (על שום הגמול ושכר הטרחה שהוסכם על תשלומם במסגרתו) – נדונו אך לא מכבר בהרחבה בפסק דיני בת"צ (ת"א) 1469-02-13 עידן לוי נ' פסטה נונה בע"מ (להלן – עניין "פסטה נונה").

 

כפי שצוין באותו עניין, הסדרי הסתלקות מתוגמלת הולכים והופכים לדרך סיומן הנפוצה והמקובלת, בבחינת "ברירת מחדל", של תובענות ייצוגיות בתחום סימון מוצרי מזון. הסדר ההסתלקות שלפנינו מבטא אף הוא מגמה רחבה ומפושטת זו.

 

בפסק דיני הנ"ל בעניין פסטה נונה קבעתי, בין היתר, כי -

 

"...חסרונותיהם ונזקיהם של הסדרי הסתלקות מתוגמלת בתחום סימון מוצרי מזון, ובכלל אלו הסדרי ההסתלקות שלפנינו, גבוהים לאין שיעור מתועלותיהם. לא זו בלבד שהסדרים אלו אינם מייצרים הרתעה של ממש, אלא שאישורם על ידי בית המשפט מתמרץ את הגשתן של תביעות סרק, מזה, ושל הסתלקויות מתביעות מבוססות לכאורה, מזה. בהינתן האפשרות לסיים את התובענות בהסתלקויות שרווח קל ומהיר בצידן, נחלש התמריץ להגיש תביעות ייצוגיות מבוססות בתחום סימון מוצרי מזון ולהתמיד בניהולן, ותחת זאת מוצף בית המשפט במאות תביעות ייצוגיות שמגישיהן גמרו מראש אומר להסתלק מהן. מצב העניינים הקיים - שבו הולכים הסדרי הסתלקות מתוגמלת והופכים ל"ברירת מחדל" של תובענות ייצוגיות בתחום סימון מוצרי מזוןמכרסם, אפוא, בתכליותיו של חוק תובענות ייצוגיות, מכביד על הנתבעים ועל בית המשפט שלא לצורך וגורם לזילות מכשיר התובענה הייצוגית. בית המשפט מצווה לפעול לצינון תמריציהם של התובעים ובאי הכוח המייצגים לערוך הסדרי הסתלקות מסוג זה ודרך המלך לעשות כן הנה להימנע מאישור תשלום גמול ושכר טרחה למסתלקים".

 

5.אשר לסמכותו של בית המשפט לפעול לאיתור מייצגים חילופיים חלף אלו שהסתלקו קבעתי באותו עניין, כי "שקלולם של מכלול השיקולים שפורטו לעיל מוביל למסקנה, כי סמכות בית המשפט שבסעיף 16(ד)(1) לחוק תופעל רק במקרים חריגים ויוצאי דופן, שבהם הנזק העלול להיגרם על ידי ההסתלקות לאינטרס הציבורי או לחברי הקבוצה הוא מיידי, מוחשי וניכר".

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ