אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> טנוס נ' קרדן רכב בע"מ

טנוס נ' קרדן רכב בע"מ

תאריך פרסום : 14/05/2017 | גרסת הדפסה
ת"צ
בית המשפט המחוזי ירושלים
25935-09-15
10/05/2017
בפני השופטת:
תמר בזק רפפורט

- נגד -
המבקשת:
רולא טנוס
המשיבה:
קרדן רכב בע"מ
פסק דין


בפניי בקשה משותפת ומוסכמת מטעם הצדדים להסתלקות המבקשת מן הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, לפי
סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן – החוק). 

  1. ביום 21.9.2015, פנה המבקש בתובענה ובבקשה לאשרה כייצוגית (להלן – בקשת האישור), כנגד חברת קרדן רכב בע"מ (להלן – המשיבה), הזכיינית של חברת השכרת הרכב הבינלאומית Avis בישראל. הטענה העומדת בבסיס בקשת האישור הינה כי חוזה השכרת הרכב הנחתם בין המשיבה לבין לקוחותיה מטעה אותם לחשוב כי דמי טיפול בסך 50 ₪ בתוספת מע"מ, שהמשיבה גובה בגין טיפול בחיובי נסיעת לקוחותיה בכבישי אגרה, הם תשלום חובה המהווה חלק בלתי נפרד מההתקשרות בין המשיבה לבין לקוחותיה.

  2. כעולה מבקשת האישור, ביום 6.7.2015, שכרה מהמשיבה רכב למשך 10 ימים, אשר במהלכם נסעה בכביש אגרה. כעולה מבקשת האישור, כעבור זמן מה קיבל המבקשת חשבונית מטעם המשיבה, או אז נוכחה לראות כי בשל העובדה שנסעה בכביש אגרה, חויב כרטיס האשראי שלה בסך של 50 ₪, לפני מע"מ, בגין דמי טיפול מטעם המשיבה, וזאת בנוסף לתשלום בגין הנסיעות עצמן. בבקשת האישור פורט נוסח הסעיף הרלבנטי לעניין המחייב בתשלום דמי טיפול: "הנני מסכים ומתחייב לשלם קנסות תנועה וחנייה וחיובים בגין שימוש בכבישי אגרה. בנוסף ומבלי לגרוע מהאמור, הנני מסכים ומתחייב לשלם לכם דמי טיפול בגין הסבת הדוחות/כתבי האישום/ חיובי כביש האגרה בשיעור של 50 ₪ + מע"מ לכל הסבה כאמור". לטענת המבקשת, תנאי זה בחוזה מנוסח באופן מטעה, כך שהניחה, כפי שהניחו לקוחות נוספים של המשיבה, כי אם לקוח של המשיבה רוצה לנסוע בכביש אגרה הוא לא יכול לוותר על דמי הטיפול. אולם, כעולה מבקשת האישור, לאחר שביצעה המבקשת בדיקה עצמאית באתר האינטרנט של חברת "דרך ארץ", מפעילת כביש 6, גילתה כי שוכרי הרכב של המשיבה יכולים להתקשר עצמאית עם חברת "דרך ארץ", ובכך לחסוך את דמי הטיפול.

  3. ביום 19.4.2016, הגישה המשיבה תשובה מטעמה לתובענה ולבקשת האישור, בטענה כי דין בקשת האישור להידחות על הסף, ולחילופין להידחות לגופה. המשיבה טענה בתשובתה, כי מצגיה אינם מטעים כלל וכי הם משקפים ללקוחות במדויק, את סכום דמי הטיפול שייגבה מהם בגין כל חיוב ובנוסף לו אם ייסעו בכביש 6 בכלי הרכב של המשיבה, כאשר המשיבה היא זו שתגבה את החיוב. לטענת המשיבה, היא איננה מציגה לקהל לקוחותיה מצג לפיו הם מחויבים למנגנון שלפיו הם משלמים באמצעותה לכביש 6, וממילא המשיבה אינה מונעת מהם את האפשרות לברר ולהתקשר במנגנון אחר לצורך נסיעותיהם בכביש 6. עוד נטען, כי במעמד ביצוע עסקת השכרת הרכב, נציגי המשיבה אף מסבירים ללקוחות המתעניינים בכך אודות האפשרות להתקשר עצמאית עם "דרך ארץ". לטענת המשיבה, בזמן אמת המבקשת כלל לא התעניינה בנושא זה. אשר להצדקה הכלכלית לגביית דמי הטיפול הטעימה המשיבה, כי חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ"ה-1995, החיל את חובת התשלום למפעיל הכביש בגין נסיעה בכבישי אגרה על בעל הרכב (דהיינו, המשיבה), ולא אפשר לחברות השכרת הרכב להסב את החיוב, עליו הן יודעות בדיעבד, אל שוכר הרכב. בכך, לטענת המשיבה, יצר המחוקק אחריות מוחלטת החלה על חברות ההשכרה בגין נסיעות בכבישי אגרה שאינן בשליטתן, בעוד שנהג הרכב בפועל אינו נושא באחריות בכל הנוגע לנסיעתו בכביש 6 והתשלום בגינה. כתוצאה מכך, טוענת המשיבה, מוטל נטל אדמיניסטרטיבי משמעותי הכרוך בגביית תשלומים מלקוחותיה בגין נסיעתם בכביש 6, ובכללו שיוך אלפי הנסיעות השונות המרוכזות בחשבונית לעסקאות השכר הרכב הספציפיות, איתור הלקוח וחיובו בגין הנסיעות שביצע. מעבר לכך, טוענת המשיבה, כי חשופה היא לסיכוני גביה מלקוחותיה מאחר שאין בידיה אמצעי אכיפה לגביית התשלום. עוד טענה המשיבה, כי התקשרות של שוכר רכב לזמן קצר באופן ישיר עם "דרך ארץ" אינה פשוטה וחסרונותיה עולים על יתרונותיה, הן מהטעם שהמנוי בכביש 6 נכנס לתוקף רק 3 ימי עבודה מהרגע שבו נרשם המנוי ומשכך אינו רלבנטי לשוכרים רבים; הן מהטעם שלצורך התקשרות באחד מסוגי המנויים על הנוסע להתייצב אישית במשרדי "דרך ארץ", לקבל מכשיר "פסקל", להפקיד ערובה ולהחזיר את הפסקל בסוף המנוי למשרדים; והן מהטעם שלקוחות אשר יתקשרו באופן עצמאי עם "דרך ארץ" עשויים לשכוח לבטל את המנוי במועד סיום השכרת הרכב ובשל כך להיות מחויבים בתשלום בגין נסיעות שביצעו הלקוחות הבאים ששכרו את אותו רכב. כן טענה המשיבה, כי התובענה אינה ראויה להתברר כתובענה ייצוגית מהטעם שאינה מעוררת שאלות משותפות של עובדה ומשפט.

  4. במענה לכך טענה המבקשת בתגובתה מיום 23.5.2016, כי דין טענות המשיבה להידחות הן בהיבט המשפטי והן בהיבט העובדתי, מאחר שהמסקנה הנובעת מנוסח הסעיף הרלבנטי בהסכם הינה שהלקוח מחויב בגין תשלום דמי הטיפול וכי לא עומדת בפניו אפשרות אחרת של התקשרות באופן עצמאי עם מפעילת כביש האגרה.

  5. לאחר שני דיונים שנערכו בפניי ביום 8.6.2016 וביום 20.3.2017, אשר במהלכם לובנו המחלוקות וב"כ הצדדים שמעו את הערות בית המשפט ואת המתווה המוצע על ידו, באו ב"כ הצדדים בדין ודברים, וביום 28.3.2017, הגישו הצדדים את הבקשה המוסכמת הנדונה להסתלקות המבקשת מהתובענה ומבקשת האישור, מבלי שיהא בבקשת הסתלקות זו כדי ליצור מעשה בית-דין ביחס לשאר חברי הקבוצה.

  6. במסגרת הסכם ההסתלקות, סוכם בין הצדדים , כי בתוך 60 יום ממועד מתן פסק הדין המאשר את בקשת ההסתלקות, תתקן המשיבה את חוזה ההשכרה בהתאם לנוסח שהוצג לבית המשפט במסגרת דיון קדם המשפט, כדלקמן:

    "בגין שימוש בכביש אגרה יחויב שוכר הרכב בדמי טיפול בסך של 50 ₪ בתוספת מע"מ וזאת בנוסף לחיוב עבור השימוש בכביש אגרה. יובהר, כי בתנאים מסוימים שוכר הרכב יכול להתקשר במנוי עצמאי ישירות מול מפעילת כביש האגרה (להלן: "מנוי עצמאי"), ואין באמור לעיל משום המלצה. התקשרות במנוי עצמאי וכל תשלום הקשור והנובע ממנה, וכן ביטול המנוי העצמאי, יהיו באחריותו הבלעדית של השוכר ועל חשבונו בלבד. המשכירה ו/או מי מטעמה לא תשא בשום תשלום לרבות תשלום קנס וכיוצ"ב הנובעים ו/או הקשורים בנסיעת השוכר בכביש אגרה ו/או במנוי העצמאי. השוכר מוותר על כל טענה ו/או תביעה כלפי המשכירה ו/או מי מטעמה בקשר עם המנוי העצמאי, לרבות בגין אי ביטול המנוי העצמאי וכל חיוב שיוטל עליו, אם יוטל עליו, בקשר עם נסיעות שנעשו ברכב ששכר לאחר תקופת השכירות במקרה של אי ביטול המנוי העצמאי על ידי השוכר".

  7. נוכח זאת, הגיעו המבקשת ובא כוחו למסקנה, כי הושגו מטרות הגשת התובענה, כי האינטרס הציבורי יצא נשכר, וכי בנסיבות העניין אין טעם בהמשך בירורה של בקשת האישור.

  8. כן הוסכם, כי המשיבה תשלם למבקשת ולבא כוחה גמול ושכר טרחה בסך של 40,000-50,000 ₪, בתוספת מע"מ כדין. כפי שהובהר בבקשה, פרט לסכומים אלה לא קיבלו המבקשת ובא כוחה, ואף לא יקבלו בעתיד, במישרין או בעקיפין, כל טובת הנאה או תמורה בקשר להסתלקותם מבקשת האישור, ואף תצהירים מתאימים צורפו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ