אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"צ 24550-03-14 לילאן מדינה ואח' נ' עיריית ירושלים ואח'

ת"צ 24550-03-14 לילאן מדינה ואח' נ' עיריית ירושלים ואח'

תאריך פרסום : 28/06/2016 | גרסת הדפסה
ת"צ
בית המשפט המחוזי ירושלים כבית-משפט לעניינים מנהליים
24550-03-14
21/06/2016
בפני השופט:
משה סובל

- נגד -
המבקשות :
1. לילאן מדינה
2. ענת כהן

עו"ד עינב כהן
המשיבות:
1. עיריית ירושלים
2. חברת הגיחון בע"מ

עו"ד אביב ברנט
החלטה
 

 

1.עיינתי בטיעוני המבקשות ובאסמכתאות שהגישו בעקבות החלטתי מיום 15.5.14.

 

2.גם אם אומר – ולעת הזאת לא אמרתי – כי מקובל עלי עקרון אי-הסימולטניות בין יסוד הגביה לבין יסוד ה"שלא כדין" הנדרשים לפי פרט 11 בתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (תשומת הלב לכך שבית המשפט העליון קבע דיון בפני מותב שלושה ליום 1.8.16 בבקשת רשות ערעור על החלטת כב' השופטת מ' נד"ב בתיק ת"צ 37240-12-12, עליה מסתמכות המבקשות, ובה הוכר העיקרון הנ"ל) – אפילו אז יעמדו המבקשות בפני משוכה נוספת נוכח הוראת סעיף 21 לחוק: "אישר בית המשפט תובענה ייצוגית בתביעת השבה נגד רשות, לא יחייב את הרשות בהשבה לגבי תקופה העולה על 24 החודשים שקדמו למועד שבו הוגשה הבקשה לאישור". הוראה זו מתעוררת במלוא עוצמתה במקרה דנן, בו הבקשה לאישור התובענה הייצוגית הוגשה ביום 12.3.14, בעוד שמקובל על המבקשות כי הגבייה נשוא הבקשה פסקה לכל המאוחר ביום 1.1.11, היינו למעלה מ-24 חודשים טרם הגשת הבקשה לאישור. מכאן, לכאורה, שגם אילו הייתה מתקבלת עמדת המבקשות לעניין פרשנות פרט 11, עדיין לא היה מוסמך בית המשפט להושיט להן וליתר חברי הקבוצה הנטענת את סעד ההשבה המתבקש בתובענה.

 

3.לא נעלמו מעיני דברי כב' השופטת נד"ב בסיפא של פסקה 51 להחלטתה הנ"ל, כי "אין חשיבות למועד היווצרות יתרת הזכות" מכיוון שיתרות הזכות הן "בבחינת זכות שמתחדשת מידי יום". דא עקא, קבלת גישה זו תאיין לכאורה את המגבלה שנקבעה בחוק לעניין תובענה ייצוגית נגד רשות, שהרי תביעת השבה על פי פרט 11 לתוספת השנייה בגין גביית סכומים שלא כדין על ידי הרשות, מניחה מאליה קיומה של יתרת זכות בגין אותה גבייה בלתי-חוקית. נמצא אפוא כי חרף מגבלת 24 החודשים האמורה בסעיף 21 לחוק לגבי תביעת השבה נגד רשות, יהיה ניתן לתבוע לעולם השבה גם של סכומים שגבתה הרשות למעלה מ-24 חודשים טרם הגשת הבקשה לאישור. תוצאה כזו עומדת בניגוד לתכליתו של סעיף 21 להגביל את היקף ההשבה בתובענה ייצוגית נגד רשות, במטרה להביא ל"צמצום האפשרות לתבוע בדרך של תובענה ייצוגית בגין מלוא הנזק הקנייני" ובכך ליצור "איזון עדין בין הרצון להשתמש בתובענה הייצוגית ככלי להרתעת הרשות הציבורית, למניעה ולהפסקה של גבייה בלתי חוקית תוך איחודן של תביעות פרטניות לתביעה אחת, ובין הרצון למנוע פגיעה קשה בניהול התקציבי של הרשות" (בג"ץ 2171/06 כהן נ' יו"ר הכנסת (29.8.11) פסקה 41; ראו עוד עע"מ 6687/11 מדינת ישראל נ' אבוטבול (25.12.12) פסקאות 22-21; עע"מ 2978/13 מי הגליל נ' יונס (23.7.15) פסקאות כד-כה; ס' גולדשטיין "הערות על חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006" עלי משפט ו (תשס"ז) 7, 13). בהתאם, רואה הפסיקה את תקופת 24 החודשים האמורה בסעיף 21 לחוק כמתייחסת למועד הגבייה, כך שלא ניתן לתבוע בתובענה ייצוגית נגד רשות כספים שמועד גבייתם מוקדם למעלה מ-24 חודשים למועד הגשת בקשת האישור. להלן מספר דוגמאות: "תביעה ייצוגית להשבה כנגד רשות מוגבלת להשבת סכומים שנגבו במהלך 24 חודשים האחרונים" (ת"צ (נצ') 22406-08-13 לוסיא גלס בע"מ נ' עיריית נצרת עילית (10.6.14)); "סעיף 21 לחוק תובענות ייצוגיות, התוחם את תקופת הגבייה לגביה ניתן לחייב בהשבה ל-24 חודשים שקדמו למועד הגשת הבקשה לאישור תובענה ייצוגית" (ת"צ (ת"א) 24742-07-11 מן נ' מדינת ישראל (2.2.14)); "בהנחה שאכן מיולי 2008 אין יותר גבייה מפרה, אין אפשרות לאשר את התובענה כיון שלפי החוק העירייה מחויבת בהשבת גבייה לא חוקית שהתרחשה בשנתיים שקדמו לבקשה לאישור התובענה" (ת"צ (ת"א) 17522-09-12 טוטיאן נ' עיריית חולון (7.10.15); ההדגשות הוספו). גישה זו יושמה גם כאשר בקשת אישור התובענה הייצוגית עסקה, בדומה למקרה שלפנינו, בפיקדון שגבתה עירייה מהתובע (באותה פרשה: פיקדון להבטחת קיום תנאי היתר בניה). משהתברר כי העירייה חדלה לגבות את הפיקדון בשנת 2009, שלוש שנים טרם הגשת הבקשה בשנת 2012, לא אושרה התובענה הייצוגית אף שהמבקש לא קיבל חזרה את הפיקדון אותו שילם. בית המשפט קבע כי במצב כזה אין צורך אף לא בהודעת חדילה מטעם העירייה "שהרי הסעד של השבה בתובענה ייצוגית נגד רשות מוגבלת לתקופה של 24 חודשים שקדמו למועד שבו הוגשה הבקשה לאישור (סעיף 21 של חוק תובענות ייצוגיות), ובענייננו הוגש ההליך לבית משפט זה באפריל 2012" (ת"מ (חי') 41177-04-12 מאירסון נ' עיריית חיפה (23.12.12)).

 

4.אוסיף כי אילו הייתה נבחנת בענייננו שאלת התיישנות תביעת ההשבה על פי הוראות חוק ההתיישנות, תשי"ח-1958, לא הייתה יכולה להישמע הטענה כי התביעה אינה מתיישנת לעולם מכיוון שעילתה מתחדשת מידי יום. הלכה היא כי "מירוץ ההתיישנות מתחיל במועד אחד בלבד... מאותה עת ואילך קצובות לו לנפגע שבע שנים", ואין הנפגע יכול באמצעות פניות חוזרות ונשנות אל הרשות לקבלת כספו "לייצר כך לעצמו עילת תביעה חדשות לבקרים" (ע"א 5964/03 עיזבון ארידור נ' עיריית פתח תקוה, פ"ד ס(4) 437, 464). אותו מועד אשר ממנו מתחיל מרוץ תקופת ההתיישנות הוא ה"יום שבו נולדה עילת התובענה" (סעיף 6 לחוק ההתיישנות), כלומר: "היום, בו מתגבשות העובדות המהותיות המזכות את הנושה (התובע) בקיום החיוב כלפיו על ידי החייב (הנתבע)" (ד"נ 32/84 עיזבון וויליאמס נ' Israel British Bank, פ"ד מד(2) 265, 271). עיקרון זה, בדבר קיומו של יום אחד ויחיד בו התגבשה לראשונה זכאותו של התובע לקבל פסק דין לטובתו ושממנו מתחילה לרוץ תקופת ההתיישנות, הוא עיקרון התקף גם בתביעות השבה, לרבות בעילה של עשיית עושר ולא במשפט או בעילה של החזקת כספים שלא כדין. כפי שנאמר בע"א 403/63 תמיר נ' שמאלי, פ"ד יח 47, 53 (לגבי התיישנות תביעה להשבת שכר דירה שנגבה שלא כדין): "אין כאן עילת תביעה נמשכת. כל מקרה של גביית שכר דירה... מהווה עילה בפני עצמו". הוא הדין בענייננו: אם נכונה טענת מבקשת 1 כי בשנת 2005 התגבשה זכאותה להחזר הפיקדון מהמשיבות על פי סעיף 8(ג) לחוק העזר, עקב כך שבאותה שנה היא עזבה את העיר ירושלים ומכרה את דירתה בה; ואם נכונה טענת מבקשת 2 כי הזכאות שלה להחזר הפיקדון השתכללה בשנת 2011 בה נאסר על המשיבות לגבות פיקדון במסגרת חוק העזר – כי אז במועדים אלה נולדה עילת התביעה של המבקשות להשבה, ויש למנות את תקופת ההתיישנות החל ממועדים אלה. ואם כך לעניין תקופת ההתיישנות הקבועה בחוק ההתיישנות, כך גם לעניין תקופת ההתיישנות המקוצרת הקבועה בסעיף 21 לחוק תובענות ייצוגיות לגבי תביעת השבה נגד רשות (בש"א (ת"א) 30858/06 פלדמן נ' איגוד ערים אזור דן (30.8.09) פסקה 45; ת"מ (ת"א) 101/09 לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים נ' מרכז השלטון המקומי (5.11.10) פסקה 67; ת"מ (חי') 203/06 איזנברג נ' מחסני ערובה נעמן בע"מ (31.8.06) פסקה 16): לכאורה, תקופה זו נמנית אף היא החל ממועד מוגדר, אחד ויחיד, ואינה מתחדשת מידי יום.

 

5.המבקשות יודיעו עד ליום 30.6.16 האם נוכח האמור בהחלטה זאת הן עומדות על בקשתן לאישור התובענה הייצוגית. לאחר קבלת הודעת המבקשות, ובהתאם לאמור בה, אחליט על המשך הטיפול בתיק.

 

המזכירות תשלח את ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ט"ו סיוון תשע"ו, 21 יוני 2016, בהעדר הצדדים.

Picture 1

משה סובל, שופט

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ