אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"צ 22988-11-12 זמושצ'ינסקי נ' משאבי מים פרדס חנה - כרכור בע"מ ואח'

ת"צ 22988-11-12 זמושצ'ינסקי נ' משאבי מים פרדס חנה - כרכור בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 16/06/2015 | גרסת הדפסה
ת"צ
בית המשפט המחוזי חיפה
22988-11-12
12/02/2015
בפני השופט:
א' קיסרי

- נגד -
המבקש:
איתי זמושצ'ינסקי
המשיבה:
משאבי מים פרדס חנה - כרכור בע"מ
פסק דין
 

 

המבקש הגיש בקשה לאשר תובענה ייצוגית שעניינה גבייה ביתר של אגרה בגין התקנת מד מים. נטען כי סכומי האגרה שגובה המשיבה עולים על המותר לה על פי הוראות חוק עזר לפרדס חנה-כרכור (אספקת מים) תשכ"ח-1968 ("חוק העזר"). המשיבה הגישה תשובה לבקשת האישור והמבקש הגיש תשובה לתשובה, ולאחר מכן הגישו הצדדים בקשה משותפת לאישור הסכם פשרה.

עיקרו של הסכם הפשרה הוא שבגין גביית היתר בעבר תשיב המשיבה, בדרך שנקבעה בהסכם הפשרה, 78% מהסכום העודף, בצירוף הפרשי הצמדה שיחושבו מהמדד הידוע במועד גביית האגרה עד למדד הידוע במועד חתימת הסכם הפשרה.

 

בנוגע לאופן השבת סכום הגבייה העודפת הוסכם כי הדבר ייעשה על דרך של קיזוז מחשבונות צריכה שוטפים וייפרס על פני שלושה חשבונות עוקבים. במקרה שתיוותר יתרה לאחד מחברי הקבוצה, היא תסולק בתשלום באמצעות המחאה.

 

אשר להסדרה העתידית נקבע בהסכם כי המשיבה תגבה אגרת מד מים לפי חוק העזר בלבד. בנוגע למקרים שבהם יהיה מקום להשבת פיקדון בגין מד מים, נקבעו בהסכם הפשרה הסדרים בנוגע לתושבי היישוב פרדס חנה-כרכור המעתיקים את מקום מגוריהם בתוך היישוב וגם לכאלה המעתיקים את מגוריהם אל מחוץ ליישוב.

 

לאחר שהוגשה הבקשה ביקשתי הבהרה בנוגע לשיקול שעמד ביסוד קביעת שיעור של 78% להחזר בגין גביית האגרה, והמבקש הגיש הבהרה שלאחר שעיינתי בה נחה דעתי שהיא משקפת שיקול ראוי של הערכת סיכויים וסיכונים הקשורים בתובענה ובבקשת האישור.

 

לא הוגשו התנגדויות או הודעות פרישה והיועץ המשפטי לממשלה ("היועץ המשפטי") הודיע שאינו מתנגד להסכם הפשרה, אולם בצד זאת הוא העיר שמן ההסכם נעדר הסבר של אופן חישוב הסכום שיש להשיבו ופירוט בנוגע לגודלה של הקבוצה. עוד העיר היועץ המשפטי שלעמדתו המשיבה היא גוף פרטי שאינו מהווה "חברה למתן שירותי מים וביוב" כמשמעות המונח בחוק תאגידי מים וביוב תשס"א-2001 ("חוק תאגידי מים"). להשקפתו, המשיבה אינה נמצאת בשליטת הרשות המקומית, והיא קיבלה את הזיכיון להפעלת משק המים עוד לפני חקיקת חוק תאגידי מים ("חוק תאגידי מים"), ולכן היא אינה נכנסת לגדר הגדרת "רשות" כמשמעה בחוק תובענות ייצוגיות תשס"ו-2006 ("החוק").

 

הצדדים הגישו תגובות לעמדת היועץ המשפטי, ולאחר שעיינתי בהן אני מחליט לאשר את הסכם הפשרה, לאחר שמצאתי, כפי שמחייב אותי לעשות סעיף 19(א) לחוק, שבנסיבות העניין ההסדר הוא ראוי, סביר והוגן.

 

לכאורה יכולה להתעורר השאלה מדוע יש להסתפק בהשבה בשיעור של 78%, שכן אם אין מחלוקת שמדובר בגביית יתר שאינה תואמת את הוראות חוק העזר ניתן היה לצפות שההשבה תהיה מלאה. בהבהרה שהגיש המבקש הוא הצביע על כך שהמשיבה טענה שהיא זכאית להגנת סעיף 21 לחוק המגביל את תקופת ההשבה בגין גביית יתר על ידי רשות ל-24 חודשים שקדמו למועד הגשת בקשת האישור. המבקש ציין בהבהרתו שקבלת טענה זו של המשיבה ממילא הייתה מקטינה את סכום ההשבה לחברי הקבוצה, ועל רקע זה שיעור של 78% משקף הערכה ראויה של הסיכויים והסיכונים הכרוכים בהליך. לעניין זה קשורה כמובן הערתו של היועץ המשפטי שהצביע על כך שהמשיבה אינה תאגיד שהוקם על פי חוק תאגידי מים, ולכן מעמדה אינו כשל תאגיד כזה, ואין לראותה כ"רשות" לעניין תביעה להשבת סכומים שנגבו שלא כדין, כאמור בפרט 11 של התוספת השנייה לחוק. אף שהדבר לא נאמר במפורש בעמדתו של היועץ המשפטי, ניתן להניח שהערתו בנושא מעמדה הסטטוטורי של המשיבה משליכה על השאלה אם אכן קיימת לגביה ההגבלה שבסעיף 21 לחוק, ומכאן גם לשאלה אם שיעור ההשבה שהוסכם עליו הוא ראוי.

 

אכן, מעיון בתשובת המשיבה כמו גם בפסק הדין בת"א 25141-03-11 מועצה מקומית פרדס חנה-כרכור נ' משאבי מים פרדס חנה-כרכור בע"מ (1.2.14) עולה כי מעמדה של המשיבה הוא כשל בעל זיכיון שניתן לה בשנות התשעים על ידי החברה לתשתיות זורמות פרדס חנה-כרכור בע"מ ("תשתיות") שהיא תאגיד עירוני הנמצא בבעלות ובשליטת המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור ("המועצה"). הזיכיון שניתן למשיבה הוא על פי הסכם בעקבות מכרז שפרסמה תשתיות. בהקשר הנוכחי אין צורך להרבות בתיאור הפרטים, אולם ברור מכתבי הטענות שפעולות המועצה ותשתיות נעשו על דעת ובאישור משרד הפנים, ולכן, אם הייתי צריך להכריע בכך אני נוטה לדעה שעל יסוד הדברים שנאמרו בת"א 3647/09 חברת הגיחון בע"מ נ' חיים קורפו (11.2.10) הייתי מאמץ את ההשקפה שיש לראות את המשיבה כמי שקיבלה על עצמה לעשות פעולות אשר החובה לעשותן מוטלת על המועצה ולכן, בשינויים המתאימים, גם ניתן לראותה כ"רשות" כמשמעה בחוק על כל המשתמע מכך, הן לגבי האפשרות להודיע על חדילת גבייה, ובכך לחסום את התביעה להשבה בגין התביעה בעבר, והן לגבי ההגבלה הקבועה בסעיף 21 לחוק לעניין משך התקופה שבגינה ניתן לתבוע השבה של גביית יתר.

 

משהוסכם על השבה של מרבית הסכום המהווה גביית יתר, אני מוצא את ההסכם כסביר ולכן החלטתי לאשרו. בנסיבות העניין מתחייבת המסקנה שקיימות לכאורה שאלות מהותיות של עובדה ומשפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, שכן מדובר בגביית יתר בנסיבות דומות מכל חברי הקבוצה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ