אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ריטר נ' רכבת ישראל בע"מ

ריטר נ' רכבת ישראל בע"מ

תאריך פרסום : 21/05/2017 | גרסת הדפסה
ת"צ
בית המשפט המחוזי ירושלים
20901-03-15
17/05/2017
בפני השופטת:
תמר בזק רפפורט

- נגד -
המבקש:
רון ריטר
עו"ד נועם צוקר
המשיבה:
רכבת ישראל בע"מ
עו"ד רונית סיטון זלקינד
עו"ד שירלי רימברג
עו"ד מאור ראבי
פסק דין
 

 

בפניי בקשה להסתלקות מבקשה לאישור תובענה כייצוגית לפי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן –החוק).

  1. ביום 15.3.2015, פנה המבקש בתובענה ובבקשה לאשרה כייצוגית (להלן – בקשת האישור), כנגד רכבת ישראל בע"מ (להלן – המשיבה), שעניינן גרימת מפגעי זיהום אוויר וריח בתחנת רכבת מודיעין-מרכז (להלן – התחנה), תוך הפרת הוראות חוק אוויר נקי, התשס"ח-2008 (להלן – חוק אוויר נקי) והתקנות שהותקנו על פיו, חוק למניעת מפגעים, התשכ"א-1961 (להלן – חוק למניעת מפגעים), וכן החוק למניעת מפגעים (תביעות אזרחיות), התשנ"ב-1992.

  2. לעניין מפגע זיהום האוויר נטען בתובענה ובבקשת האישור, כי זיהום האוויר בתחנת הרכבת מודיעין מרכז עולה כדי מפגע סביבתי. בבקשת האישור נטען, כי לבקשת המשיבה, בין התאריכים 9.2.2014-20.2.2014, הציבה חברת א.ש. שירותי מחקר בע"מ תחנת ניטור אוויר. כעולה מהבקשה, תחנת הניטור בדקה שלושה סוגים של מזהמי אוויר: תחמוצות חנקן (NOX), דו תחמוצת החנקן (NO2) וחלקיקים נשימיים עדינים (PM2.5). לפי הנטען, מזהמים אלה מוכרים כמזהמים האופייניים לתחבורה המונעת בדיזל כגון, בין היתר, קטרי רכבת. בבקשת האישור הודגש, כי התוצאות העלו חריגות משמעותיות מערכי המזהמים הקבועים בחוק אוויר נקי, ובחלק לא מבוטל משעות פעילות התחנה, בוודאי בשעות העמוסות, נמדדו ריכוזים המהווים סיכון בריאותי לבני אדם הנחשפים אליהם. לבקשת האישור צורף דו"ח ניטור (נספח ה' לבקשת האישור), וכן חוות דעת מומחה מטעמה, פרופ' גבריאל איזביצקי, לעניין השפעה של גורמים סביבתיים על הריאות (נספח י"ג לבקשת האישור). לעניין מפגע הריח טען המבקש, כי על אף שלמבקש ברור כי הריח ברציפי התחנה הינו חזק ובלתי סביר, הרי שאין בחוק הגדרות כמותיות לעניין זה. על כן, טען המבקש, כי בהתאם לאמור בפסיקה, הקביעה האם מדובר במפגע ריח תיעשה על סמך תחושות סובייקטיביות של הנפגעים.

  3. בבקשת האישור פורטה ההתכתבות בין המבקש לבין המשיבה בעניין זה (נספח י"ד לבקשת האישור). כעולה מהבקשה, בעקבות תלונת המבקש, פנה בא-כוחו ביום 25.12.2014, במכתב למשיבה שעניינו חשד לזיהום אוויר בתחנת הרכבת מודיעין מרכז, ובו ביקש לעיין בתוצאות בדיקות ניטור האוויר בתחנה. במענה לכך, ביום 5.1.2015, השיב עו"ד שלמה ששון רייך מהלשכה המשפטית של המשיבה, כי 3 חודשים קודם לכן החלה המשיבה בשדרוג מערכות האוויר בתחנה, וכי ב"כ המבקש מוזמן לעיין בתוצאות בדיקות הניטור בתיאום עם היחידה לאיכות הסביבה של הרכבת. עוד עולה מההתכתבות בין הצדדים, כי ביום 12.1.2015, השיב ב"כ המבקש למכתבה של המשיבה, ובמכתבו ביקש לדעת אילו פעולות נעשו בעניין זה ואילו פעולות מתוכננות להתבצע ומה לוח הזמנים המוקצב לכך. במענה לכך, השיב עו"ד רייך במכתבו מיום 27.1.2015, כי המשיבה שכרה יועצי אוורור על מנת לבצע מספר פעולות הקשורות למערכת האוורור וכן מסר כי עבודות שדרוג מערכת האוורור תימשכנה עד שנה. עוד צוין בבקשת האישור, כי על פי מידע שהגיע לידי המבקש, ביום 5.11.2014, פנה ד"ר צור גלין, ראש אגף איכות אוויר ושינוי אקלים במשרד להגנת הסביבה, למר אודי קפלנסקי, סמנכ"ל חטיבת ביטחון, בטיחות ואיכות סביבה ברכבת ישראל, במכתב שעניינו צמצום זיהום האוויר מפעילות רכבת ישראל (נספח ט"ו לבקשת האישור).

  4. ביום 6.9.2015, הגישה המשיבה כתב תשובה מטעמה, במסגרתו טענה להגנתה, כי דין התובענה ובקשת האישור להידחות הן במישור העובדתי והן במישור המשפטי. המשיבה הדגישה כי לפי בדיקות ניטור שביצעה בחודש אפריל 2015 (מיום 1 באפריל עד יום 12 באפריל), אשר תוצאותיהן צורפו לכתב התשובה, לא קיים בתחנת מודיעין מרכז זיהום אוויר החורג מהדין ומהתקנות הרלבנטיות, יהא מקור הזיהום אשר יהא. לדברי המשיבה, בטרם ערכה והגישה את כתב התשובה, על מנת לחסוך בעלויות ובזמן שיפוטי יקר, פנתה היא לב"כ המבקש והעבירה אליו את תוצאות ניטור אפריל 2015, מהן כאמור עולה, כי אין זיהום אוויר חורג בתחנה.

  5. אשר לבדיקות זיהום האוויר שנערכו בשנת 2014 עליהן מתבסס המבקש בבקשתו, טענה המשיבה, כי במסגרת ביקורת פנים-ארגונית, ובתיאום עם המשרד להגנת הסביבה ודרישותיו, וכן עם הרשות המקומית של העיר מודיעין, ביצעה המשיבה בחודש פברואר 2014 בדיקות ניטור איכות אוויר ברציפי תחנת מודיען מרכז. לפי הנטען, בדיקות אלה, אשר לא הוכנו לצרכי הליך משפטי כלשהו, בין לעניין קבילותן ובין לעניין משקלן, תיארו את מצב ריכוז החומרים בנקודה הנמדדת עבור הזמן הנמדד, ללא בדיקה או קביעה באשר למקורותיהם. המשיבה ציינה, כי בהמשך לבדיקות אלה, ביצעה היא עבודות תיקון ושדרוג במערכת האוורור הקיימת בתחנה, אשר הפחיתו את ריכוז החומרים הנמדדים בתוך התחנה, בין שמקורם ברכבות המשיבה ובין שמקורם בסביבה. המשיבה ביקשה להדגיש, כי עבודות התיקון והשדרוג, ועל אחת כמה וכמה הליך התכנון והמכרז שקדם להן, החלו חודשים ארוכים קודם להגשת בקשת האישור, ואף קודם לפנייתו הראשונה של ב"כ המבקש למשיבה, והסתיימו בסמוך להגשתה. המשיבה טענה, כי לא עשתה דבר בעקבות בקשת האישור וזו ממילא הגיעה לידיה בסיום הטיפול במערכת האוורור בתחנה. כן טענה המשיבה, כי העיר מודיעין מדורגת במקום השני ברשימת הערים עם זיהום האוויר הגבוה בישראל, וזאת לפי דו"ח ארגון הבריאות העולמי. לטענת המשיבה, המבקש בחר להתעלם מעובדה זו ולא טרח לבדוק את השלכותיה לעניין אחריות המשיבה לזיהום האוויר הנטען.

  6. לעניין הנזק טענה המשיבה, כי חוות הדעת שהוגשה מטעם המבקש בסוגיית הנזק אינה אלא חוות דעת כללית, בבחינת סקר ספרות של פוטנציאל הסיכון הקיים בנושא זיהום אוויר והשפעתו כל בריאות האדם, שלא ניתן להתבסס עליה על מנת לקשור בין הרמות הספציפיות של זיהום האוויר ומשך הזמן אליו נחשף בפועל ציבור הנוסעים בתחנת מודיעין מרכז, לבין קיומו של סיכון ל"נזק בריאותי" כזה או אחר שעלול להיגרם למבקש או לחברי הקבוצה הנטענת, יהא מקור הזיהום אשר יהא. לדברי המשיבה, בדיקות הניטור מתייחסות לפרקי זמן ארוכים מפרקי הזמן בהם שוהים, לטענת המבקש עצמו, הוא או חברי הקבוצה הנטענת ברציפי התחנה. עוד טענה המשיבה לעניין הנזק, כי כעולה מחוות הדעת של המומחה לטוקסיקולוגיה מטעמה, ד"ר שלמה אלמוג, בפרק הזמן הקצר שבו שוהים המבקש וחברי הקבוצה הנטענת בתחנת מודיעין מרכז, אף אם שהותם הקצרה שם נעשית פעמיים ביום, בכל יום ויום, ובהנחה שבכל פעם שהם שוהים שם מתרחשת חריגה מערכי הסביבה, לאורך כל זמן שהותם – אין בכך כדי לגרום לנזק בריאותי.

  7. במענה לכתב התשובה, הגיש המבקש ביום 3.1.2016 תגובה מטעמו, במסגרתה טען, כי טענת ההגנה של המשיבה לפיה כיום אין זיהום אוויר בתחנה, ככל שהיא נכונה, איננה רלבנטית שכן תכליתו של חוק תובענות ייצוגיות הינה מתן פיצוי כספי לחברי הקבוצה בגין נזקים שאירעו להם בגין החשיפה למפגע סביבתי. לעניין זיהום האוויר הכללי בעיר מודיעין טען המבקש, כי המדובר בטענה מיתממת ומקוממת שכן רציפי הנוסעים בתחנה ממוקמים בתוך מנהרה תת קרקעית ארוכה הסגורה מצידה האחד. עוד נטען בהקשר זה, כי התקלה שנתגלתה במערכת האוורור ברציפים הייתה משמעותית עד שהתעורר הצורך לבצע עבודות תיקונים רבות כמפורט בכתב התשובה. על כן, הטעים המבקש, ברור כי מקור התקלה בהתנהלותה של המשיבה באי סילוק של העשן שנפלט מהרכבות בתוך מתחם הרציפים. לטענת המבקש, במשך פרק זמן ממושך, אלפי נוסעים נחשפו לזיהום אוויר האסור על פי חוק, אשר סיכן את בריאותם. המבקש צירף לתגובתו חוות דעת משלימה מטעם פרופ' איזוביצקי.

  8. במסגרת דיון קדם משפט שנערך בפניי, ביום 8.3.2017, לאחר ששמעו הצדדים את הערות בית המשפט, גובש המתווה המוסכם הבא:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ