אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"צ 2036-11-11 משתלת הכפר בע"מ נ' עיריית רמת גן

ת"צ 2036-11-11 משתלת הכפר בע"מ נ' עיריית רמת גן

תאריך פרסום : 07/09/2015 | גרסת הדפסה
ת"צ
בית המשפט המחוזי כבית-משפט לעניינים מנהליים
2036-11-11
30/08/2015
בפני השופטת:
מיכל נד"ב

- נגד -
המבקשת:
משתלת הכפר בע"מ
המשיבה:
עיריית רמת גן
פסק דין
 

 

 

  1. ביום 1.11.11 הגישה המבקשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבה לפי חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 להשבת חיובי ארנונה ששולמו ביתר עקב כך שכל חלק מ"ר חויב כמ"ר שלם (להלן: "בקשת האישור" ו"חוק תובענות ייצוגיות", בהתאמה).

  2. תמצית בקשת האישור - המבקשת בעלת נכס בתחומה של המשיבה (להלן: "הנכס") בשטח של 715.58 מ"ר המחויב בפועל לפי שטח של 716 מ"ר.

    סעיף 8 בחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב, התשנ"ג-1992 (להלן: "חוק ההסדרים") קובע כי רשות מקומית תטיל ארנונה לפי "יחידת שטח". תקנה 3(א) בתקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות), התשס"ז-2007 (להלן: "תקנות ההסדרים") (שנחקק מכוח סעיף 8 בחוק הסדרים) קובעת כי "חישוב שטחו של נכס לצורך הטלת ארנונה כללית יהיה במטרים רבועים; הארנונה הכללית אשר תוטל על נכס תהיה בסכום המתקבל ממכפלת מספר המטרים הרבועים של הנכס בסכום הארנונה למטר רבוע" (ההדגשה הוספה –מ' נ'). תקנה 4 בתקנות ההסדרים קובעת כי "מועצה רשאית להטיל ארנונה כללית לגבי – (1) בנין – לכל מטר רבוע...". מכאן, שנקבע כי שיטת המדידה תעשה במטרים רבועים וכי יחידת השטח שניתן להיטל בגינה ארנונה היא מטר רבוע. המשיבה, קבעה בצו הארנונה שלה כך: "יחידת שטח – מטר רבוע, מ"ר, פירושו כל מטר רבוע או חלק ממנו..." וכן קבעה כי "חלק מ-מ"ר העולה על 0.5 מ"ר (כולל) יחושב במטר מרובע שלם". למשיבה אין סמכות לחייב בגין חלק ממ"ר אלא רק בגין מ"ר שלם (להלן: "העילה הראשונה"). למשיבה גם אין סמכות ל"עגל" את שטחי הנכסים ולחייב בגין שטחים שלא קיימים (להלן: "העילה השנייה").

    הקבוצה בשמה הוגשה בקשת האישור היא "נישומים אשר חויבו בארנונה בגין נכסיהם, ואשר שטחם בפועל מסתיים בחלק מ"ר העולה על 0.5 מ"ר, וזאת בשנתיים שלפני הגשת תובענה זו ועד ליום בו תחדל העירייה מהגבייה הלא-חוקית" (סעיף 2 בבקשת האישור).

  3. יצוין כי בקשת האישור שהוגשה היא אחת מבקשות אישור רבות שהוגשו באותו עניין לבית משפט זה ולבתי משפט אחרים.

  4. ביום 11.3.14 הוריתי על עיכוב הדיון בבקשת האישור של המבקש, ושל מבקשים נוספים בתיקים אחרים באותו עניין, עד להכרעת בית המשפט העליון, נוכח העובדה שהשאלה הוכרעה בבית המשפט המחוזי בחיפה ברע"א 2453/13 עמר נ' עיריית חדרה (14.4.15) (להלן: "עניין עמר"), והוגשה בר"ע בעניינה.

  5. בעניין עמר נדונה שאלת חוקיות עיגול שטחי נכסים לצורך חיוב בארנונה, שאלה שהתעוררה כאמור בתובענות ייצוגיות רבות שהוגשו נגד רשויות שונות.

  6. בעניין עמר נקבע בעניין שעמד לדיון, קרי עיגול השטחים, כי:

    "השילוב בין התכליות הפרטניות של דיני ההקפאה בתחום הארנונה לבין התכליות הכלליות של דיני המס מוביל למסקנה, כי פרשנותה הראויה של תקנה 3(א) לתקנות ההסדרים היא שעל כל הרשויות המקומיות לפעול לפי השיטה המדויקת. במילים אחרות, עליהן לחשב את הארנונה לתשלום בגין הנכסים שבתחומן על בסיס נתון השטח המדויק שנמדד עבור כל נכס, כולל חלקי מטרים רבועים. לאור מסקנה פרשנית זו, גבייה לפי שיטה אחרתעיגול תמיד למעלה, עיגול תמיד למטה, או עיגול מעלה-מטה לסירוגיןהיא גבייה בלתי חוקית".

    עוד נקבע שם לעניין תחולת ההלכה :

    "לפיכך, אנו מחליטים כדלקמן: השיטה המדויקת היא השיטה המחייבת לפי תקנה 3(א) לתקנות ההסדרים. הלכה זו תחול פרוספקטיבית בלבד. בנוסף, מועד תחילתה של ההלכה מושהה, כך שהיא תיכנס לתוקף ביום 1.1.2018. יחד עם זאת, החל מיום 1.1.2016, על רשויות מקומיות שיש בידיהן נתונים מדויקים בדבר שטחי הנכסים שבתחומן או חלקם לחייבם בארנונה לפי השיטה המדויקת. כמו כן, החל ממועד זה, רשויות מקומיות שלא מצויים בידיהן הנתונים המדויקים לגבי כל הנכסים או חלקם, אך יבצעו מדידות חדשות של נכסים קיימים, ימדדו נכסים חדשים או יקבלו נתונים בדבר השטח המדויק של נכסים שבתחומן בדרך אחרת, יקבעו את שומת הארנונה עבור נכסים אלו לפי השיטה המדויקת. נדגיש, כי ההוראה לגבי תקופת המעבר תחול רק על שומות עתידיות, שיוצאו לשנת 2016. היא לא תחול על חובות ארנונה שלא שולמו על פי שומות עבר".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ