אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"צ 15157-02-14 אברהם מלכה נ' ברנד פור יו בע"מ, מיה תעשיות מזון מ.ת.מ בע"מ, היועץ המשפטי לממשלה

ת"צ 15157-02-14 אברהם מלכה נ' ברנד פור יו בע"מ, מיה תעשיות מזון מ.ת.מ בע"מ, היועץ המשפטי לממשלה

תאריך פרסום : 03/12/2014 | גרסת הדפסה
ת"צ
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
15157-02-14
27/11/2014
בפני סגן הנשיאה :
יצחק ענבר

- נגד -
המבקש:
אברהם מלכה
עו"ד אמיר ישראלי ושלומי כהן
משיבות:
1. ברנד פור יו בע"מ
2. מיה תעשיות מזון מ.ת.מ בע"מ
3. היועץ המשפטי לממשלה

עו"ד אסף רנצלר
עו"ד עומר וגנר
עו"ד פרקליטות מחוז ת"א (אזרחי)
פסק דין

 

 

 

1.המבקש הגיש נגד המשיבה בקשה לאישור תובענה ייצוגית. במוקד בקשתו עמדה הטענה לפיה המשיבות, יבואניות ומשווקות של מוצר המכונה על ידיהן "אורז פרסי מובחר", מפרות את תקן ישראלי 1208, האוסר סימון אורז מעובד בכינויי איכות כגון "משובח", "מעולה", "מובחר" וכיוב'. בכך הן מטעות את הצרכן אשר סבור כי הוא רוכש מוצר טוב יותר מאורז בסיסי ומוכרות לו אותו במחיר גבוה יותר. לפיכך עתר המבקש לסעד הצהרתי לפיו המשיבות מפרות בהתנהלותן את הדין, וכן לצו עשה לפיו יורה בית המשפט למשיבות לתקן את סימון המוצר ולהסיר את המילה "מובחר" מאריזתו. בנוסף עתר המבקש לפיצוי כספי בגין נזקים ממוניים ובלתי ממוניים שנגרמו לו ולחברי הקבוצה וזאת בסך של 2,500,000 ש"ח.

 

2.ביום 22.4.2014 הוגשה בקשה בהסכמה למחיקת המשיבה 1 מן התובענה וזאת בשל היותה משווקת המוצר ולא היבואנית, וכן משום שהמשיבה 2 לקחה על עצמה את מלוא האחריות בקשר עם מוצר זה.

 

3.ביום 25.8.2014 הגישו הצדדים הודעת הסתלקות במסגרתה טענה המשיבה, בין היתר, כי אין למבקש עילת תביעה אישית נגדה; כי לא נגרם למי מחברי הקבוצה נזק כלשהו, וודאי לא נזק בר פיצוי, בעקבות השימוש בכינוי "מובחר"; התובענה אינה מתאימה להידון כייצוגית; הסימון נעשה בתום לב; הטענה בדבר פגיעה באוטונומיה של הרצון אינה ראויה בנסיבותיו של תיק זה שכן המבקש אינו טוען שחוסר הוסף למוצר או נעדר ממנו ולא כי נגרמה סכנה בריאותית למשתמשים בו. ככל שהיה ליקוי טכני בסימון הרי שעסקינן בזוטי דברים שאין ראוי לנהל בגינם הליך ייצוגי. נוכח האמור ומבלי לגרוע מהטענות דלעיל נאותה המשיבה 2 לשנות את סימון המוצר ולהסיר את המילה "מובחר" משם המוצר המוטבע על גבי אריזתו. לאור זאת הגיע המבקש לכלל מסקנה כי אין טעם להמשיך בניהול התובענה נגדה והוא עותר להסתלק ממנה, ובכלל זה מהתביעות הכספיות שבקש להגיש נגד המשיבה בשם חברי הקבוצה, אשר נאמדו בבקשת האישור ב-2.5 מיליון ש"ח. המשיבה מצידה מתחייבת לשלם למבקש גמול בסך 1,000 ש"ח ושכ"ט לב"כ המבקש בסך 10,000 ש"ח בתוספת מע"מ.

 

4.אמות המידה לאישורו של הסדר הסתלקות מסוג זה שלפנינו - אשר בקרב העוסקים בתחום נהוג לכנותו: "הסדר הסתלקות מתוגמלת" (על שום הגמול ושכר הטרחה שהוסכם על תשלומם במסגרתו) – נדונו אך לא מכבר בהרחבה בפסק דיני בת"צ (ת"א) 1469-02-13 עידן לוי נ' פסטה נונה בע"מ (להלן – עניין "פסטה נונה").

 

כפי שצוין באותו עניין, הסדרי הסתלקות מתוגמלת הולכים והופכים לדרך סיומן הנפוצה והמקובלת, בבחינת "ברירת מחדל", של תובענות ייצוגיות בתחום סימון מוצרי מזון. הסדר ההסתלקות שלפנינו מבטא אף הוא מגמה רחבה ומפושטת זו.

 

בפסק דיני הנ"ל בעניין פסטה נונה קבעתי, בין היתר, כי -

 

"...חסרונותיהם ונזקיהם של הסדרי הסתלקות מתוגמלת בתחום סימון מוצרי מזון, ובכלל אלו הסדרי ההסתלקות שלפנינו, גבוהים לאין שיעור מתועלותיהם. לא זו בלבד שהסדרים אלו אינם מייצרים הרתעה של ממש, אלא שאישורם על ידי בית המשפט מתמרץ את הגשתן של תביעות סרק, מזה, ושל הסתלקויות מתביעות מבוססות לכאורה, מזה. בהינתן האפשרות לסיים את התובענות בהסתלקויות שרווח קל ומהיר בצידן, נחלש התמריץ להגיש תביעות ייצוגיות מבוססות בתחום סימון מוצרי מזון ולהתמיד בניהולן, ותחת זאת מוצף בית המשפט במאות תביעות ייצוגיות שמגישיהן גמרו מראש אומר להסתלק מהן. מצב העניינים הקיים - שבו הולכים הסדרי הסתלקות מתוגמלת והופכים ל"ברירת מחדל" של תובענות ייצוגיות בתחום סימון מוצרי מזוןמכרסם, אפוא, בתכליותיו של חוק תובענות ייצוגיות, מכביד על הנתבעים ועל בית המשפט שלא לצורך וגורם לזילות מכשיר התובענה הייצוגית. בית המשפט מצווה לפעול לצינון תמריציהם של התובעים ובאי הכוח המייצגים לערוך הסדרי הסתלקות מסוג זה ודרך המלך לעשות כן הנה להימנע מאישור תשלום גמול ושכר טרחה למסתלקים".

 

5.אשר לסמכותו של בית המשפט לפעול לאיתור מייצגים חילופיים חלף אלו שהסתלקו קבעתי באותו עניין, כי "שקלולם של מכלול השיקולים שפורטו לעיל מוביל למסקנה, כי סמכות בית המשפט שבסעיף 16(ד)(1) לחוק תופעל רק במקרים חריגים ויוצאי דופן, שבהם הנזק העלול להיגרם על ידי ההסתלקות לאינטרס הציבורי או לחברי הקבוצה הוא מיידי, מוחשי וניכר".

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ