אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"צ 1318-99 גדיש קרנות גמולים בע"מ ואח' נ' אלסינט בע"מ ואח'

ת"צ 1318-99 גדיש קרנות גמולים בע"מ ואח' נ' אלסינט בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 06/06/2016 | גרסת הדפסה
ת"צ
בית המשפט המחוזי חיפה
1318-99
26/05/2016
בפני השופט:
א' קיסרי

- נגד -
התובעות:
פסגות קופות גמל ופנסיה בע"מ ואח'
הנתבעים:
אלסינט בע"מ (מוזגה אל תוך אלביט הדמיה בע"מ) ואח' .
החלטה

  1. ביום 28.5.12 ניתן פסק דין בע"א 2718/09, שבו אישר בית המשפט העליון את ניהולה של התביעה בת"א 1318/99 זה כתובענה ייצוגית ("פסק הדין"). בסעיף 51 לפסק הדין קבע בית המשפט העליון כי:

    "עילות התביעה שבהן תעסוק התובענה הייצוגית הן קיפוח בעלי מניות המיעוט באלסינט באופנים הבאים: מכירת שליטה חובלת והתקשרות בעסקאות נגועות בעניין אישי של בעלת השליטה אגב הימנעות מחלוקת דיבידנד. בנוסף, תיבחן בתביעה הטענה כי נושאי המשרה באלסינט הפרו בהתנהגותם את חובת האמונים וחובת הזהירות שהוטלו עליהם. הסעד הנתבע בתובענה הוא פיצוי כספי בגין הנזקים שנגרמו, לפי הטענה, למערערים וליתר חברי הקבוצות".

  2. בעקבות כך הוחזר הדיון לבית משפט זה, והצדדים הגישו כתבי טענות מתוקנים. לאחר השלמת ההליכים המקדמיים (ובכללם גם בקשה, שנדחתה, לדחיית התובענה על הסף) ושמיעת עדותו של המצהיר מטעם התובעות, הוגשה בקשה (מס' 205) לאישור הסדר פשרה חלקי. על פי הסדר הפשרה, תשלום סכום הפשרה ישמש לסילוק סופי, מלא ומוחלט של כל חבות אפשרית של הנתבעים המתפשרים (כהגדרתם בהסדר הפשרה (נספח 1 לבקשה)) בגין עילת המלונות והמרינה (כהגדרתה בסעיף 1 של הסדר הפשרה), וכן בגין כל טענה או עילת תביעה אחרת שניתן לייחס להם או למי מהם אחריות בגינה. יצוין כי הנתבעת 6 ("אלרון") ונושאי משרה באלרון (הנתבעים 18, 19, 25, 27 ו-30), אשר כונו בהסדר הפשרה "הנתבעים האחרים", הוצאו מכלל תחולת הסדר הפשרה. עם זאת, הסדר הפשרה חל גם על נתבעים שבזמנים הרלוונטיים שימשו – בנוסף להיותם נושאי משרה באלרון – גם כנושאי משרה בנתבעת 1 ("אלסינט") או בנתבעת 2 ("אלביט"), וכן על אלסינט ואלביט.

  3. דומה כי על רקע פסק דינו של בית המשפט העליון, והוראותיו בנוגע לעילות התובענה הייצוגית והנתבעים בה, הסדר הפשרה מצריך בחינה מדוקדקת, ועל אחת כמה וכמה כך נוכח הוראת סעיף 19(ב)(1) לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 ("החוק"), המורה כי "בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא לאחר שקיבל חוות דעת מאדם שמינה לשם כך שהוא בעל מומחיות בתחום שבו עוסקת הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית (בסעיף זה - בודק)...". ובמה דברים אמורים? כפי שמעידות הוראות הסדר הפשרה, הסדר הפשרה נועד לסלק את החבות בגין עילת המלונות והמרינה שעל פי מהלך הדברים נולדה ביום 9.9.99, והיא מאוחרת לעילת המכירה החובלת (כמשמעה בהסדר הפשרה). בנוסף, הסדר הפשרה מסלק גם כל חבות אחרת (למעט בגין עילת המכירה החובלת). עם זאת, כפי שצוין בפסק דינו של בית המשפט העליון, לסמיכות האירועים שבין מועד מכירת השליטה באלביט ובאלסינט (עילת המכירה החובלת) למועד ההחלטה על עסקת המלונות והמרינה יש משמעות הן בהקשר של עילת המכירה החובלת, הן בהקשר של עילת המלונות והמרינה. לכן, נראה שהתשובה לשאלה אם תשלום הסכום המוסכם, היינו 46 מיליון ₪ (שממנו יש לנכות סכומים בגין גמול לתובעות ושכר טרחה לבאי כוחן) הוא פיצוי סביר והוגן, כשמדובר בסילוק חבות בגין כל עילה (למעט חבות הקשורה בעילת המכירה החובלת) איננה מובנת מאליה וגם אינה ניתנת רק בידי בית המשפט, בהינתן המגבלות הדיוניות הקיימות ובהיעדר מידע הדרוש לצורך ההערכה.

  4. סעיף 19(א) לחוק מורה כי בית המשפט "לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה...", וכאשר עיינתי בנימוקי הבקשה לאישור הסדר הפשרה מצאתי שלא ניתן להיעתר לבקשת הצדדים שלא למנות בודק בהתאם להוראת סעיף 19(ב)(1) לחוק. אכן, כפי שמציינים הצדדים בבקשתם, קיימת בפסיקה נטייה להימנע ממינוי בודק במקום שבו עומדת לדיון שאלה משפטית, וההכרעה אם לאשר הסדר קשורה רק בהערכת הסיכוי והסיכון הכרוכים בהמשך ניהול ההליך (ראו למשל ת"צ 37908-11-12 פרילוק נ' קול החזקה בע"מ (8.12.15)). עם זאת, בת"צ 30028-04-11 יצחקי נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (11.6.15) החליט השופט פרופ' ע' גרוסקופף למנות משפטן כבודק (בקשה לעיון חוזר בהחלטה נדחתה (ת"צ 30028-04-11 יצחקי נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (29.6.15)) ולדעתי, בכל הכבוד, ההנמקה שניתנה שם טובה גם בענייננו, ואולי ביתר שאת.

  5. בהיבט העובדתי יש לציין שהנתבעים המתפשרים טרם הגישו תצהירים, וממילא התשתית העובדתית בכל הנוגע לגרסתם היא רק זו הכלולה בכתבי טענותיהם. עוד יש לציין כי אף שנימוקי הבקשה לאשר את הסדר הפשרה עוסקים בהוראת סעיף 19(ג)(2) לחוק, שלפיה על בית המשפט המאשר את הסדר הפשרה לבחון את הפער שבין הסעד המוצע בהסדר הפשרה לסעד שחברי הקבוצה היו זוכים בו לו הייתה התובענה הייצוגית מוכרעת לטובתם, אין בהם הסבר התומך במסקנה שסכום הפיצוי הוא סביר בהתחשב בנסיבות העניין. בהיבט המשפטי, כפי שציינתי, עילת המלונות והמרינה אינה עומדת לבדה, ובהיבטים מסוימים היא קשורה גם לעילת המכירה החובלת. בשלב זה של ההליך, כאשר הסדר הפשרה הוא חלקי ונועד ליישב את התביעה בקשר לעילת המלונות והמרינה, אישורו כבר עתה מחייב את בחינתו גם על רקע העובדה שהדיון בעילת המכירה החובלת עתיד להימשך, על כל המשתמע מכך, לרבות בעניין הסיכוי והסיכון הכרוכים בכך.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ