אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"צ 1318-99 גדיש קרנות גמולים בע"מ ואח' נ' אלסינט בע"מ ואח'

ת"צ 1318-99 גדיש קרנות גמולים בע"מ ואח' נ' אלסינט בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 07/07/2015 | גרסת הדפסה
ת"צ
בית המשפט המחוזי חיפה
1318-99
04/05/2015
בפני השופט:
א' קיסרי

- נגד -
התובעות:
פסגות קופות גמל ופנסיה בע"מ ואח'
הנתבעים:
אלסינט בע"מ ואח' .
החלטה
 

 

  1. הנתבעים 1, 2, 13–16, 22–23, 25–26, 28–29 ("הנתבעים") הגישו בקשה שהוכתרה בכותרת "אכיפת צווים מקדמיים". בגדר הבקשה עתרו הנתבעים להורות לתובעות לקיים את החלטת בית המשפט מיום 10.2.14 באופן (א) שהתובעות יגלו את המסמכים שברשותן שהם מסוג אלה שהתבקשו בגדר בקשה מס' 146 ויאפשרו עיון בהם; (ב) שהתובעות יפרטו אילו מסמכים (שהתבקשו) יצאו מרשותן ובאילו נסיבות; (ג) שהתובעות יפרטו את המאמצים שנקטו לאיתור המסמכים וגורלם; (ד) שהתובעות תבהרנה כיצד זה עמדתן במסגרת הליכי הגילוי עולה בקנה אחד עם חובתן לשמור מסמכים כקבוע בדין. לחלופין ביקשו הנתבעים לאפשר חקירה נגדית של המצהירים בתצהירי גילוי מסמכים.

     

  2. בהחלטה מיום 15.4.15 קבעתי שאף שלכאורה היה מקום לדחות את הבקשה, על התובעות להשיב לה, ובמיוחד כך על רקע האופן שבו נוסחו תצהירי גילוי המסמכים מטעם התובעות, וליתר דיוק – סעיף 3 בכל אחד מן התצהירים, שבחלקו הרלוונטי נאמר: "לא עלה בידי החברה לאתר את כלל המסמכים, אך החברה ממשיכה לנסות ולאתר את כלל המסמכים".

     

  3. התובעות השיבו לבקשה והנתבעים השיבו לתשובה, ולאחר שעיינתי בכתבי הטענות החלטתי לקבל את הבקשה בחלקה – שהתובעות ימסרו, בתוך פרק הזמן שיפורט להלן, תצהירי גילוי מסמכים, שבהם יצוין כל מסמך המצוי בידי כל אחת מן התובעות, ואשר עניינו החזקה במניות הנתבעת 1 ("אלסינט") או הנתבעת 2 ("אלביט"), בפרק הזמן שתחילתו במועד הגשת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית וסיומו ביום הגשת כתב התביעה המתוקן, היינו 18.3.13.

     

  4. כפי שציינו הצדדים בכתבי טענותיהם, עניין זה איננו חדש והוא כבר עמד על הפרק בבקשה מס' 146, שבה עתרו הנתבעים למתן צו "לגילוי ועיון בכלל המסמכים המעידים על היסטוריית בעלות התובעות 1-5 במניות אלסינט בע"מ (הנתבעת 1, א"ק) ו/או במניות אלביט הדמיה בע"מ (הנתבעת 2, א"ק) החל משנת 1999 ועד להגשת כתב התביעה המתוקן, לרבות בעניין רכישת ומכירת מניות החברות בתקופה זו". לאחר עיון בכתבי הטענות שהוגשו בגדר בקשה 146 דחיתי את הבקשה, על סמך טענת התובעות כי המסמכים אינם מצויים ברשותן. הנתבעים עתרו לעיון מחדש בהחלטה, ובדיון שהתקיים ביום 10.2.14 דחיתי את הבקשה בעיקרה, אולם על רקע דברי באת כוח התובעות כי העניין נמצא עדיין בבירור וייתכן שניתן לאתר חלק מן המסמכים, הוריתי לתובעות לתמוך בתצהיר את טענתן שאין ברשותן מסמכים. בעקבות כך מסרו התובעות תצהירים, ומעיון בהם עולה כי למעט התצהיר שמסרה התובעת 1, בכל התצהירים האחרים נאמר כי נעשים ניסיונות לאתר את כלל המסמכים המעידים על היסטוריית הבעלות במניות, וכי "למועד תצהיר זה עדיין לא עלה בידי החברה והמתפעל לאתר את כלל המסמכים, אך החברה והמתפעל ממשיכים לנסות לאתר את המידע" (התצהירים צורפו כנספחים 2 לבקשה הנוכחית).

     

  5. כאמור, עקב ניסוח דומה במרבית התצהירים ביקשתי את תשובת התובעות לבקשה, ולאחר שעיינתי בה לא הונחה דעתי, ודומני כי התובעות נתלו בניסוח הלא מוצלח של העתירה, הן בבקשה מס' 146 והן בבקשה הנוכחית, ומצאו בכך פתח להימנע מלגלות מסמכים רלוונטיים (בהנחה, כמובן, שאלה מצויים ברשותן). ליתר דיוק, בעתירתם של הנתבעים לגילוי מסמכים ועיון בהם (בקשה 146) הם ניסחו את בקשתם כך: "גילוי ועיון בכלל המסמכים המעידים על היסטוריית הבעלות של התובעות...", ונראה שהתובעות מצדן (למעט התובעת 1) רואות בניסוח זה עילה מספקת להימנע מגילוי אותם מסמכים המצויים ברשותן. ביטוי לכך מצוי בסעיפים 3, 4 ו-12 של תשובת התובעות, שם הן טוענות בניסוחים שונים טענה דומה, כי לא ניתן להיענות לבקשת הנתבעים מכיוון שהיא נסבה על "כלל מסמכי היסטוריית הבעלות ולא על חלקם". לדברים אלה אין יסוד, וגם אם ניסוח העתירה בבקשה 146 אינו מוצלח, התובעות אינן יכולות להיבנות מכך ואינן יכולות להימנע מגילוי אותם מסמכים רלוונטיים המצויים ברשותן.

     

  6. על אחת כמה וכמה נכון הדבר על רקע דברי באת כוח התובעות בדיון מיום 10.2.14, שהעניין עדיין נמצא בבירור וייתכן שניתן לאתר חלק מן המסמכים. ניתן היה לצפות בעקבות דברים אלה שבתצהיר הבא יפורטו המסמכים שאותרו, ובצד זאת גם הצהרה שהמסמכים שאותרו הם כל המסמכים הרלוונטיים ואין עוד מסמכים זולתם. אלא שחלף זאת נקטו התובעות בתצהירי הגילוי בלשון המגלה טפח ומסתירה טפחיים, שלפיה למועד עריכת התצהיר עדיין לא עלה בידי החברה (כל אחת מן התובעות 2–5) לאתר את כלל המסמכים. פשוטו של מקרא הוא, שלמועד עריכת התצהיר עלה בידי כל אחת מן התובעות 2–5, שמטעמן ניתן התצהיר, לאתר חלק מן המסמכים, ואם כך הדבר – אין מניעה מלהורות להן לגלות מסמכים אלה.

     

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ