אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"צ 10601-08-10 רזניק נ' פלאפון תקשורת בע"מ,ת"צ 19997-07-10 קינן נ' חברת פרטנר תקשורת בע"מ,ת"צ 15824-07-10 סיגורה ברניר נ' חברת סלקום ישראל בע"מ

ת"צ 10601-08-10 רזניק נ' פלאפון תקשורת בע"מ,ת"צ 19997-07-10 קינן נ' חברת פרטנר תקשורת בע"מ,ת"צ 15824-07-10 סיגורה ברניר נ' חברת סלקום ישראל בע"מ

תאריך פרסום : 28/08/2014 | גרסת הדפסה
ת"צ
בית המשפט המחוזי מרכז לוד
15824-07-10
18/08/2014
בפני השופטת:
אסתר שטמר

- נגד -
המבקשים:
1. דוד רזניק
2. יפעת קינן
3. שרון סיגורה ברניר
4.

עו"ד גיל רון
עו"ד עופר לוי
עו"ד אהרון רבינוביץ
עו"ד יעקב אביעד ועו"ד מיכל הרצברג
המשיבות:
1. פלאפון תקשורת בע"מ
2.
3. חברת פרטנר תקשורת בע"מ ירון רייטר
4. אריאלה אבלוב ו יעל אפל
5. חברת סלקום ישראל בע"מ מדינת ישראל – אגף המכס בע"מ

עו"ד רון ברקמן
עו"ד עופר אלבוים
עו"ד אוהד דונגי ועו"ד גילעד פורתעו"ד ירון רייטר
עו"ד אריאלה אבלוב ועו"ד יעל אפל עו"ד ברק טל ועו"ד רות לובן עו"ד אלפא ליבנה
פסק דין
  1. בת"מ (מחוזי ת"א) 124/08 גווילי יהושע נ' מדינת ישראל- אגף המכס והמע"מ (21.6.2010, השופט מגן אלטוביה) ("פס"ד גווילי") הוחלט לשנות את ההנחיות שניתנו למשיבות, כך ששיעור המע"מ על חיוב בגין שירותים מסוימים שניתנים בחו"ל ע"י חברת תקשורת יהיה בשיעור אפס.

    אכן, ביום 23.10.2011 הוצאו הנחיות חדשות של אגף המכס ומע"מ.

    המדינה השתמשה בזכותה לפי סעיף 9(ב)בחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 והודיעה על חדילה (ביום 25.10.2011).

     

    2.הבקשות עוסקות בכל סוגי השירותים הסלולריים ללקוח ישראלי בחו"ל. בתשובות, בעיקר בזו של המדינה, נעשתה אבחנה בין השירותים שלגביהם ניתנה הודעת החדילה של המדינה, שירות חו"ל מוזל (או בשם נוסף "call back") ושיחות נכנסות ללקוח בחו"ל, לבין חבילות לשימוש בחו"ל שמחירן משולם מראש עבור מכסה מסוימת של שיחות, מסרונים וגלישה באינטרנט בנפח מסוים. המשיבות סבורות כי החבילות אינן חוסות תחת קביעת בית המשפט בענין גווילי, ואין דינן כדין שירות שניתן בחו"ל, כיוון שנקנו מראש בארץ, ויש לסווגן מבחינת חוק מע"מ כזכות חוזית לקבלת שירות, שבגינה יש לחייב מע"מ בשיעור הרגיל. נטענו טענות נוספות לגבי שירותים פרטניים של החברות. מכל מקום, אין זהות מוחלטת בין עילות התביעה נגד כל אחת מן המשיבות, משום שלא נקטו אותן עמדות בחיוב לקוחותיהן במע"מ על רכיבים שונים בחשבון. להקלת הדיון אדון תחילה בעילות המשותפות, ולאחר מכן בכל אחת מן הבקשות ועילותיה הנוספות.

     

    1. השאלות שלדיון כוללות מלבד עילת הגביה עצמה גם שאלה הנוגעת ליריבות בין הצרכן, העוסק ומדינת ישראל במקום שנטען כי נעשתה גביה עודפת של מס ערך מוסף: האם תביעת הצרכן צריכה להיות מופנית כלפי העוסק שגבה את המס בפועל, או שמא כלפי מדינת ישראל, שאליה הועברו כספי המס? כפועל יוצא יש להתייחס לשאלות מתחום הדיון בתובענות הייצוגיות: האם אפשרות החדילה העומדת למדינת ישראל (סעיף 9(ב) בחוק תובענות ייצוגיות) משפיעה על חיוב חברות הסלולר, והאם ההגבלה לתביעת השבה ממדינת ישראל (לשנתיים לפי סעיף 21 בחוק תובענות ייצוגיות) משפיעה על תקופת התביעה מאת העוסקים?

       

    2. השאלות המתעוררות נוגעות גם להתאמת הנושאים לדיון בתביעה ייצוגית, בעיקר לאור התפלגות אוכלוסיית הצרכנים, שחלקם לא סבלו נזק משום שקיזזו את המע"מ ששלמו או קבלו זיכוי תמורתו.

       

    3. כאמור, הבקשות לאישור תובענות יצוגיות הוגשו רק נגד חברות הסלולר. גם לאחר שצורפה המדינה כבעל דין נוסף לפי החלטתי מיום 5.12.2010, לא תיקנו הצדדים את כתבי בי דין זה כלפי זה או כלפי המדינה.

      לכתחילה ברור כי צירוף המדינה שינה את אופיה של התובענה הייצוגית, שעילתה הוגדרה אזרחית, לעילה מנהלית. לכאורה מדובר בעירוב מין בשאינו מינו. עם זאת, ראוי להזכיר כי הדבר נעשה בהסכמת כל הצדדים. המדינה לא התנגדה לצירוף ואף טענה פוזיטיבית כי מראש היה על המבקשים לכלול אותה בין המשיבות. אמנם הסכמת הצדדים אינה מקנה סמכות עניינית לבית המשפט, אך כיוון שמדובר באותו בית משפט לפחות מן הבחינה הפרסונאלית, נדמה שבנסיבות המיוחדות של עניננו עדיף הצרוף על פני הדיון ללא המדינה (אך ראו בענין אחר עע"מ 7151/04 הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל נ' ליאור דץ פסקה 18 (14.3.2005)).

      זאת ואף זאת: כללי הדיון מחייבים צרוף כל צד רלוונטי. אם היו המבקשים עותרים כנגד המדינה, היה עליהם לצרף את חברות הסלולר. קשה לקבל שיכולים היו להסיט את נושא הדיון, ולמנוע השתתפות משיבים רלוונטיים רק על ידי הגשת התביעה באופן שהוגשה, נגד חברות הסלולר בלבד.

      לא למותר לציין את תקנה 18(ב) בתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע-2010, שקובעת:

      "(א)המשיבים בבקשה לאישור תובענה ייצוגית או הנתבע בתובענה ייצוגית לפי סעיף 5(ב)(2) לחוק יהיו הרשות שנגד החלטתה מכוונת הבקשה לאישור או התובענה, כל רשות אחרת הנוגעת בדבר, וכן כל מי שעלול להיפגע מקבלת התובענה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ