אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"פ 8761-12-12 מדינת ישראל נ' הובלות ומסחר בע"מ ואח'

ת"פ 8761-12-12 מדינת ישראל נ' הובלות ומסחר בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 07/09/2015 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום כפר סבא
8761-12-12
05/03/2015
בפני השופט:
אביב שרון

- נגד -
מאשימה:
מדינת ישראל - המשרד להגנת הסביבה
נאשמים:
1. ש.כ.ן. הובלות ומסחר בע"מ 2. חוגי כהן אליה 3. מוטאוע עבד אל חי 4. מרדכי כהן אור
עו"ד חגי בן שושן
עו"ד אריה בדנר
גזר דין

 

 

כתב האישום והרשעת הנאשמים

1.הנאשמים הורשעו לאחר שמיעת הראיות בעבירות של פינוי פסולת לאתר שאינו מורשה, בניגוד לסעיפים 7(ד) ו-13(ב)(4א) לחוק שמירת הנקיון, תשמ"ד-1984 (להלן – חוק שמירת הנקיון) יחד עם סעיף 29(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977. בנוסף, הורשע נאשם 2 בעבירה של הפרת אחריות נושא משרה (פינוי פסולת לאתר שאינו מורשה), בניגוד לסעיף 15 לחוק שמירת הנקיון.

הנאשמים זוכו מעבירה של איסור לכלוך והשלכת פסולת ברשות הרבים, בניגוד לסעיפים 2 ו-13(ג)(1א) לחוק שמירת הנקיון יחד עם סעיף 29(א) לחוק העונשין.

 

2.העובדות העומדות בבסיס הרשעת הנאשמים מפורטות באריכות בהכרעת הדין ולצורך גזירת הדין, יובאו להלן עיקריהן.

נאשמת 1 עוסקת בהובלות, שינוע מכולות ופינוי פסולת ובבעלותה משאית מסוג וולבו (להלן – המשאית). נאשם 2 הינו מנהל תפעול בנאשמת 1. נאשם 3 הועסק כנהג בנאשמת 1. נאשם 4 ביצע במועד הרלוונטי עבודות שיפוץ בבית בכפר-סבא ובבעלותו מפעל באזור התעשיה אלפי מנשה (להלן – המפעל). נאשם 4 סיכם עם נאשם 2 כי נאשמת 1 תבצע עבורו עבודות פינוי פסולת בנין מהבית ששיפץ. ביום 1.12.11, בהוראת נאשמים 2 ו-4, השליך נאשם 3 באמצעות המשאית, בשתי הזדמנויות, פסולת בנין, שכללה שברי בלטות ועפר, בחצר המפעל. תמורת פינוי פסולת הבנין כאמור שילם נאשם 4 לנאשמים 1 ו-2 סך של 1,600 ₪ (800 ₪ עבור כל הובלה) (ראה ת/3, ת/4).

פסולת הבנין שפונתה הושלכה בחלק האחורי של חצר המפעל, סמוך לגדות ואדי (ראה התמונות ת/8).

 

3.בהכרעת הדין נקבע כי לאור מבנה חצר המפעל, אשר הינה מגודרת על ידי גדר פח (איסכורית) והכניסה אליה סגורה על ידי שער חשמלי, לא הוכח שפסולת הבנין הושלכה על ידי הנאשמים ב"רשות הרבים" כמשמעותו בסעיף 1 לחוק שמירת הנקיון ובכפי שפורש ברע"פ 8478/10 אליאס נ' המשרד להגנת הסביבה (24.11.10) (ראה סעיף 13 להכרעת הדין), אם כי, כאמור, ההתרשמות מן הראיות היתה כי הפסולת הושלכה בסמוך לגדת הואדי שבחלק האחורי של החצר. על כן, זוכו הנאשמים מעבירה של השלכת פסולת ברשות הרבים בניגוד לסעיף 2 לחוק שמירת הנקיון.

יחד עם זאת, נדחתה טענתם של נאשמים 3-1 שלא ידעו שהפסולת שהם מובילים היא פסולת בנין וכי הוטעו לחשוב כי הפסולת מיועדת ליישור הקרקע בחצר המפעל. עוד נדחתה טענתו של נאשם 4 לפיה כל שביקש מנאשם 2 הוא הובלת "עפר" וכי פסולת הבנין שהושלכה בחצר מפעלו היא לא אותה הפסולת שפונתה מהבית ששיפץ. על כן, הורשעו הנאשמים, כאמור, בהשלכת פסולת באתר שאינו מורשה, ובנוסף, הורשע נאשם 2 בעבירה של הפרת אחריות של נושא משרה בתאגיד.

 

טיעוני ב"כ הצדדים

4.ב"כ המאשימה הפנה לערכים החברתיים המוגנים שנפגעו מביצוע העבירות על ידי הנאשמים, ובהם פגיעה באיכות הסביבה ובאסתטיקה הסביבתית, זיהום הסביבה ויצירת פוטנציאל סיכון ללכלוך וזיהום של רשות הרבים, כאשר פסולת הבנין הושלכה בסמוך לגדות הואדי. התובע ביקש לראות בפסיקה הנוהגת לגבי עבירה של השלכת פסולת ברשות הרבים כ"נקודת מוצא" עונשית. בהעדר פסיקה לענין העבירה בה הורשעו הנאשמים (פינוי פסולת לאתר שאינו מורה, להבדיל מעבירה של השלכת פסולת ברשות הרבים), הפנה התובע לגזר דינו של כב' הש' קובו בת.פ. (פ"ת) 29603-01-12 מדינת ישראל נ' דאודאו ואח' (4.12.13), במסגרתו הובאה פסיקה רבה הדנה במתחמי ענישה בעבירה של השלכת פסולת ברשות הרבים, בנסיבות שונות, וביקש להטיל על הנאשמים קנסות ברוח פסיקה זו.

לטענת התובע, חלקו של נאשם 4 ונסיבות ביצוע העבירה על ידו גדולים יותר מחלקם של נאשמים 3-1, שכן נאשם 4 הוא שנתן את ההנחיה להעביר את פסולת הבנין לשטח שלו, הוא מודע לקירבה של החצר בה הושלכה הפסולת לואדי ולנחל וידע היכן אמורה להיות מושלכת הפסולת. עוד בענין נאשם 4 – האינטרס הכספי היה שלו, והמניע לביצוע העבירה על ידו היה כלכלי, שכן בכך שהורה על השלכת הפסולת בחצרו, חסך הוצאות העברת הפסולת למטמנה חוקית.

התובע טען כי אין להעניק לזיכויים של הנאשמים מעבירה של השלכת פסולת ברשות הרבים משקל רב, שכן, מרבית טיעוניהם העובדתיים נדחו והם נמנעו מלהודות וליטול אחריות על ביצוע העבירות בהן הורשעו בסופו של יום.

 

5.ב"כ נאשמים 3-1 טען כי הנאשמים נורמטיביים, שומרי חוק ונעדרי עבר פלילי. לטענתו, לא בכדי אין בנמצא פסיקה הדנה בעבירה של פינוי פסולת לאתר שאינו מורשה (בניגוד לסעיף 7(ד) לחוק שמירת הנקיון), שכן המאשימה נוהגת להגיש כתבי אישום רק כאשר מדובר בהשלכת פסולת ברשות הרבים, ונמנעת מלהגיש כתבי אישום מקום שמדובר בעבירה הנדונה, כשגורמי השטח מסתפקים באזהרה בלבד. הסנגור הפנה לתדפיס מתוך אתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה, בו מפורטים, לטענתו, "תעריפי קנסות" לעבירות אשר דומות בנסיבותיהן לעבירה בה הורשעו הנאשמים, קנסות הנעים בין 250 ל-3,000 ₪.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ