מדינת ישראל נ' אבו סנינה ואח'

בפרק הראשון, אסקור את כתב האישום המקורי, ומעמדו של נאשם 3 בו.

בפרק הבא, יובא כתב האישום המתוקן, שבו הודה הנאשם 3, יחד עם ההערות של הסניגורית, וכן הסדר הטיעון, טיעוני הצדדים ביחס להסדר הטיעון, ובעקבותיהם – הכרעת הדין המרשיעה.

בפרק שלאחריו, יובאו הנתונים של שני גורמים המסייעים לבית המשפט בעת קביעת העונש: עמדת הממונה על עבודות השירות (שעברה שינויים ותהפוכות, כפי שיפורט); ותסקיר שירות המבחן.

בתיק זה יש נתון מיוחד ויוצא דופן: במהלך הדיונים בתיק זה, נחקק חוק ישראלי שבו נקבע עונש מירבי הנמוך מהעונש הקבוע בתקנות ההגנה (שעת חירום) המנדטוריות, שהן החיקוק שלפיו הואשם הנאשם והורשע. מה מידת ההשפעה של התיקון בחוק. בעניין זה אביא את פנייתי לצדדים לכך שיציגו את טיעוניהם המשפטיים, ואת הטיעונים עצמם. כבר עתה אומר, כי לאחר שמיעת הטיעונים ניתן בימים אלה פסק דין של בית המשפט העליון (ע"פ 3393/16) שבו יש התייחסות לנושא זה ביחס לנאשם בתיק אחר, הקשור לנאשם שלפניי, ובית המשפט העליון הפחית את העונש בשל השינוי שחל בגישת המחוקק לעבירה של מתן שירות לארגון טרור, בחוק המאבק בטרור, לעומת תקנות ההגנה (שעת חירום) 1945 (ראה: פסקה 8 להלן וכן פסקה 89 להלן).

בשני הפרקים הבאים יובאו העמדות העונשיות של שני הצדדים, כולל: התייחסות למתחם העונש ההולם ולשיקולי גזירת העונש המתאים.

בחלק הדיון, אקבע בפרק אחד את מתחם העונש ההולם ובפרק שלאחריו את השיקולים למתן גזר הדין המתאים, וסיומו של חלק הדיון יהיה בפרק המסכם שבו תהיה תוצאת גזר הדין.

פרק ראשון: כתב האישום המקורי

לפני קצת יותר מארבע שנים, ביום 4.4.14, הוגש כתב אישום כנגד ארבעה נאשמים, עורכי דין במקצועם, המתאר את העסקתם במשרד אל קודס לשירות חוקתי ומסחר, שנמצא בבעלותם של מדחת מוחמד עיסאווי (כבר אקדים ואומר כי בעניינו של זה ניתן ע"פ 3393/16, שבו, כאמור לעיל, התחשב בית המשפט העליון בחוק המאבק בטרור, לעומת תקנות ההגנה הנ"ל) ואחותו שירין. כנטען בכתב האישום המקורי, ביקרו ארבעת הנאשמים המוזכרים בכתב האישום המקורי, אסירים ביטחוניים מתנועת החמאס והג'יהאד האסלמי (להלן: הארגונים), והעבירו מסרים ארגוניים בין האסירים בבתי הכלא השונים ובין האסירים וההנהגות הארגונים מחוץ לכותלי בית הכלא, וזאת, כדי לקדם או לממן את פעילות ארגוני הטרור.

כתב האישום המקורי ייחס לנאשמים עבירות אלה: מגע עם סוכן זר; מתן שירות להתאחדות בלתי מותרת (עשרות עבירות) ואיסור פעולה ברכוש למטרות טרור (עשרות עבירות).