אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"פ 7634-09-15

ת"פ 7634-09-15

תאריך פרסום : 11/07/2016 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום ירושלים
7634-09-15
06/11/2015
בפני השופט:
ד"ר אוהד גורדון

- נגד -
המאשימה:
מדינת ישראל- ענף תביעות מחוז ירושלים
הנאשם:
אנטוני ברמס דקנס (עציר)
עו"ד נ' קאופמן
החלטה
 

 

החלטה זו עניינה בטענות מקדמיות, שהעלתה ההגנה בישיבה מיום 25.10.15. הצדדים הגישו פירוט עמדותיהם בכתב, בימים 29.10.15 ו-1.11.15.

 

העדר סמכות מקומית

  1. במישור זה הועלו שתי טענות. ראשית, בישיבה האמורה טענה ההגנה כי העבירה לא בוצעה בישראל. בהמשך, בעמדה שהוגשה בכתב, שינתה ההגנה את טיעונה וגרסה כי אפשר שהעבירה לא בוצעה במחוז ירושלים.

  2. את הטענה האחרונה העברתי לתגובה נוספת של המאשימה, שלא התקבלה במועד. ברי, כי ההכרעה בה נשענת על הנתונים שבידי הצדדים ואינם בפני בית המשפט בשלב זה. לכן, החלטה זו לא תתייחס אליה. הצדדים יוכלו להתייחס אליה בדיון הבא.

  3. אשר לטענה הראשונה, אין בידי לקבלה כבסיס לביטול האישום. לפי עובדות כתב האישום (שעליהן, בשלב זה, מתבססת ההחלטה) האיומים הושמעו בשיחות טלפון אינטרנטיות בין הנאשם לבין המתלוננת. האחרונה, כך צוין, מתגוררת בישראל. כפי שצוין בעמדת המאשימה, די בכך שדבר איום נקלט בידי אדם המצוי בישראל כדי להוות עבירה שבוצעה "כולה או מקצתה בתוך שטח ישראל" (סעיף 7(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977).

     

    לא בוצעה עבירה

  4. הנאשם טוען כי אין מקום להעמידו לדין בגין הדברים שנטען כי נאמרו על ידו למתלוננת.

  5. ההכרעה בטענה מקדמית זו נסמכת על העובדות הנטענות בכתב האישום (סעיף 149(4) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982). השאלה היא האם עובדות אלה, אם תוכחנה, מגלות עבירה של איומים.

  6. ההכרעה בשלב זה נשענת, כאמור, על הנטען בכתב האישום. עיון באמירות המיוחסות לנאשם מעלה כי לא ניתן לקבל שכתב האישום אינו מגלה עבירה. העבירה הרלבנטית היא עבירת האיומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, העוסקת במי ש"מאיים על אדם בכל דרך שהיא בפגיעה שלא כדין בגופו, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב או בפרנסתו, שלו או של אדם אחר, בכוונה להפחיד את האדם או להקניטו". העבירה מבקשת לגונן על הפרט, בדגש על שלוות נפשו, מפני מעשי הפחדה והקנטה שלא כדין, וכן לגונן על חופש הפעולה והבחירה שלו שעלולים להיות מושפעים מן האיום (ע"פ 103/88 ליכטמן נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 6.9.1989)).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ