אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"פ 64832-01-15 מדינת ישראל נ' מטר(עציר), ת"פ 61170-02-15 מדינת ישראל נ' מטר(עציר)

ת"פ 64832-01-15 מדינת ישראל נ' מטר(עציר), ת"פ 61170-02-15 מדינת ישראל נ' מטר(עציר)

תאריך פרסום : 25/04/2016 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית המשפט המחוזי חיפה
64832-01-15,61170-02-15
12/01/2016
בפני השופט:
דניאל פיש

- נגד -
מאשימה:
מדינת ישראל
עו"ד אבי אור-זך
נאשמים:
1. ג'מאל מטר
עו"ד כנעאנה איברהים
עו"ד נאג'י עאמר – סניגוריה ציבורית
גזר דין

1. הנאשמים הורשעו על פי הודאתם ביום 13.10.15 בעבירות המפורטות בכתב האישום המתוקן (בשלישית): שוד מזויין- עבירה לפי סעיף 402 (ב) + 29 לחוק העונשין, עבירות בנשק- לפי סעיף 144 (ב) רישא + סעיף 29 לחוק וחבלה ברכב- עבירה לפי סעיף 413 ה לחוק + סעיף 29 לחוק.

2. בהתאם לכתב האישום המתוקן, במועד שאינו ידוע למאשימה אך עובר ליום 8.1.15 בשעה 17:50 לערך, קשרו הנאשמים- ג'מאל מטר ומחמוד מטר ואדם אחר שזהותו אינה ידועה (להלן: "השודדים"), קשר לשדוד את סניף בנק ערבי- ישראלי בכפר נחף. לשם כך, הצטיידו בשלושה כלי נשק- שני אקדחים ורובה, במסכות סקי שחורות לפנים וכפפות לידיים. השודדים הגיעו ביום 8.1.15 בשעה 17:49 לבנק ששהו בו באותה עת למעלה מעשרה לקוחות, לרבות ילדים. השודדים היו רעולי פנים, לבשו כפפות ואחזו כל אחד בכלי נשק. הנאשם 2- מחמוד נכנס ראשון לבנק וירה באקדחו באוויר. אחריו, נכנס הנאשם 1- ג'מאל כשהוא אוחז ברובה. השודד הנוסף שמר ליד הדלת ונכנס מידי פעם לבנק כשהוא רעול פנים ואוחז באקדח. לאחר שהשודדים ירו באוויר, פנה הנאשם 2 אל אחת הקופאיות והורה לה לפתוח את הדלת לידה והיא עשתה כן. לאחר מכן הורה לה לתת לו את הכסף ולפתוח את הקופות, בעוד הנאשם 1 מאיים בנשקו על לקוחות הבנק. הפקידה אמרה שהמפתח נמצא אצל המנהלת והנאשם 2 משך אותה לעבר חדרה של מנהלת הסניף. לאחר מכן, משך את מנהלת הסניף בזרועה לעבר חדר הכספות, שם הורו לה הנאשמים באיומי נשקים לפתוח את הכספות. מנהלת הסניף אמרה שישנו מנגנון השהייה של עשר דקות בטרם תפתח הכספת והנאשם 2 איים עליה כי ירה בה אם לא תפתח. בעוד מנהלת הסניף נמצאת בחדר הכספות, יצא הנאשם 2 מחדר הכספות, פתח מגרות בדלפק והכניס לשקית, אותה הוציא מכיסו, כסף מזומן בסך כולל של כ- 19,000 ₪ וכן שיקים ומסמכים שונים. לאחר מכן, שבר הנאשם 2 חפצים שונים בבנק, ביניהם מסך מחשב ומכשיר טלפון שהיו על הדלפק וכן עציץ וחפצים נוספים, תוך שהוא צועק ומקלל בערבית. הנאשם היה באותה עת בבנק ואיים על הלקוחות בנשקו. מנהלת הסניף אמרה לשודדים כי דרוש מפתח שני לכספת הנמצא אצל פקיד בשם בהא. השודדים פנו ושאלו את הנוכחים מיהו בהא והלה יצא בידיים מורמות והביא עימו את המפתח. בהגיעו לנאשם 2 בעט בו בישבנו וצעק עליו מדוע לא אמר שבידו מפתח נוסף. בהא הכניס את המפתח לכספת אולם השודדים נמלטו מהמקום בטרם היא נפתחה. השודדים יצאו מהבנק כששללם בידם, שקית שהכילה כ-19,000 ₪ וכן שיקים. עם מנוסתם, ירו באוויר והנאשם 1 ירה לפחות ירייה אחת בנשקו לעבר שמשת מכונית שעמדה בחניית הבנק.

3. יובהר כי כתב האישום תוקן, באופן שהוראות החיקוק של קשירת קשר לפשע, יריות באיזור מגורים והיזק בזדון נמחקו ממנו, אם כי העובדות ביחס להן נותרו.

עמדות הצדדים בטיעונים לעונש 

4. המאשימה בטיעוניה לעונש טענה כי לחובת הנאשם 1 10 הרשעות קודמות בעבירות סמים, אלימות, איומים ורכוש. נטען כי הוא הורשע בין היתר בעבר בעבירה של שוד מזויין והחזקת נשק שלא כדין וריצה בעבר מאסר בפועל של כ-3 שנים. עוד נטען כי לחובת הנאשם 2 הרשעה קודמת אחת בעבירות סמים, החזקת נשק ותחמושת שלא כדין, בגינה ריצה מאסר בפועל לתקופה של 18 חודשים. נטען כי הנאשם 1 הינו כבן 55 ועצור מיום 8.1.15 בעוד שהנאשם 2 הינו כבן 37 ועצור מיום 10.2.15 ועד היום וכן היה עצור בימים 20.1.15-21.1.15. נטען כי הצדדים הגיעו להסדר טיעון לאחר שנשמעו מספר עדים ללא כל הסכמה לעניין הענישה. נטען כי עקרון ההלימה מחייב ענישה מכבידה של מאסר בפועל, מאסר מותנה וקנס.

5. באשר לרכיב המאסר בפועל נטען כי מדובר במספר עבירות המהוות אירוע אחד וכי מתחם הענישה ההולם הוא 6-9 שנות מאסר בפועל. נטען שכתוצאה ממעשי הנאשמים נפגעו ערכים חברתיים של הגנה על שלמות הגוף ורכושו של אדם, בטחון הפרט והציבור ושמירה על הסדר התקין במדינה. נטען כי המתחם המבוקש תואם את מדיניות הענישה הנהוגה. המאשימה הפנתה לע"פ 986/12 מ.ד. נ' מ"י, תק- על 2014 (2), 4876 (7.5.14) שם נאשם הורשע בשוד בנסיבות מחמירות והושתו עליו 10 שנות מאסר בפועל. בית המשפט העליון העמיד את העונש על 6.5 שנות מאסר בפועל. נטען כי במקרה אליו הפנתה המאשימה נגרמו חבלות לקשישה ונשדד סכום כסף גבוה יותר אך במקרה דנן ישנם קורבות רבים שחוו סכנה ממשית לחייהם תחת איומי נשק, מצד מספר שודדים בחבורה. עוד נטען כי באותו מקרה אוזכרו מקרים נוספים כגון השתת 9 שנים בפועל בגין שוד בצוותא תוך שימוש בסכין, נקיטת אלימות חמורה והשפלה לפרק זמן לא קצר, גניבת כלי נשק והרשעה בעבירות נוספות; השתת 6 ו-9 שנים בפועל בגין שוד בחבורה של זוג קשישים בביתם תוך שימוש באלימות וגרימת חבלה על ידי נאשמים עם עבר פלילי מכביד; השתת 10 שנים בפועל בגין שוד על ידי אסיר ברישיון עם עבר פלילי מכביד, כשבעברו הרשעה קודמת ברצח; השתת 5 שנים בפועל בגין שוד ועבירות נוספות, כשהשוד בחבורה, תוך תכנון מוקדם ושימוש באלימות; השתת 5 שנים בפועל בגין שוד ועבירות נוספות, כאשר היתה הכרות מוקדמת ושימוש באלימות אך החבלות לא היו חמורות. עוד הפנתה המאשימה לת"פ (חי') 164-04-12 מ"י נ' רפאילוב (10.9.12) שם נאשם הורשע בעבירת ניסיון שוד בנסיבות מחמירות, כאשר דובר בשוד עם אדם נוסף של סניף דואר באמצעות אקדחי צעצוע. נטען כי נקבע מתחם של 4-6 שנות מאסר ובשל הנסיבות המקלות של הנאשם הספציפי הושת עונש ברף הנמוך- 4 שנות מאסר. נטען כי המקרה דנן חמור יותר משמעותית. נטען שאין חולק כי הנאשמים והאחר תכננו מבעוד מועד את השוד והצטיידו לקראתו; כי חלקם של הנאשמים היה זהה; כי הנזק שהיה צפוי להגרם מביצוע העבירה הינו פציעה של ירי של מי מהלקוחות והעובדים בבנק וכן גניבת סכום כסף גדול יותר וכי הנזק שנגרם מביצוע העבירה הוא הפחדה ואיומים על חייהם של קורבות רבים במקביל, כולל ילדים וכן נזקים של חפצים שנהרסו וכסף שנגנב. בנוסף, נגרם נזק לרכב מחוץ לסניף הבנק.

 

6. באשר לקביעת העונש בתוך המתחם נטען כי יש לקבוע שעונשם של הנאשמים יתקרב לרף העליון של המתחם. נטען כי לשני הנאשמים עבר פלילי, לנאשם 1 עבר מכביד ולנאשם 2 הרשעה חמורה. עוד נטען כי יש צורך בהרתעת הנאשמים מפני ביצוע עבירה נוספת וצורך בהרתעת הרבים מפני ביצוע עבירות מסוג זה. נטען ששני הנאשמים הורשעו בעבר בעבירות נשק והנאשם 1 הורשע בעבר בשוד מזוין וכי הדבר לא הרתיע אותם מלחזור ולבצע עבירות. נטען כי תסקיר שירות המבחן שהוגש לגבי הנאשם 1 הינו שלילי ביותר וכי קצינת המבחן שלא באה בהמלצה טיפולית, קבעה כי קיימת רמת סיכון גבוהה להשנות העבירות וציינה כי הנאשם לא לקח אחריות למעשיו ולא גילה אמפטיה כלפי קורבנות העבירה. עוד צוין כי הנאשם מתקשה להפנים את גבולות החוק ומגלה התנהגות פורצת גבולות וכן נוטה לטשטש את הגבולות בין האסור למותר. באשר לתסקיר הנאשם 2 נטען כי גם הוא שלילי וכי נקבע שקיימת מסוכנות גבוהה להשנות מעורבות בפלילים. צוין כי הנאשם אומנם הביע חרטה אך למעשה הרחיק עצמו מאחריות למעשיו בטענה שהיה תחת השפעת אלכוהול ואינו זוכר את כל הפרטים. לטענת המאשימה, הנאשמים לא עשו מאמצים לתיקון תוצאות העבירה ולא החזירו את הכספים שנגנבו. עוד נטען כי לא ניתן לראות במעשי הנאשמים שיתוף פעולה עם רשויות אכיפת החוק כגון מסירת הנשקים בהם בוצעה עבירה, על מנת שלא ישמשו לביצוע עבירות נוספות ולסיכון חיי אדם.

7. בא כח הנאשם 1 הפנה להסדר הטיעון במסגרתו נאמר בסעיף 1 כי סעיף 8 לעובדות כתב האישום יתוקן בהתאם. נטען כי בכתב האישום המתוקן נותרו עובדות שאינן מתאימות, שעה בה נמחקו האישומים של קשירת קשר לפשע, ירי באזור מגורים והיזק בזדון. נטען כי עבירת הירי באזור מגורים נמחקה מכתב האישום ואינה צריכה להוות נסיבה מחמירה. כך נטען גם בנוגע לקשירת הקשר המצוינת בסעיף 3 לכתב האישום המתוקן המציין-"בהתאם לקשר האמור בסעיף 1". באשר לתסקיר נטען כי הנאשם הודה בפני קצינת המבחן, שספק אם הבינה אותו. עוד נטען כי בסוג עבירה כזו, אין לצפות שתהיה המלצה טיפולית. נטען כי הנאשם הבהיר בבית המשפט שהוא נוטל אחריות ואומנם לא ביקש דרך טיפולית או שיקום אך אין פירוש הדבר אי לקיחת אחריות. נטען שלנאשם הרשעות בעבירות שאינן חמורות וכי העבירה הרצינית היחידה בגינה הורשע היתה בשנת 1982 ומאז כ-33 שנים לא ביצע עבירה חמורה. נטען שיתר העבירות אינן מעידות על אופי עברייני. נטען לחסכון בזמן שיפוטי ובזמנם של הצדדים והעדים ולמתן משקל להודאת הנאשם. נטען כי ע"פ 986/12 אליו הפנתה המאשימה חמור מהמקרה שבפנינו, כי נוהלו שם הוכחות וכי הנזק למתלוננת היה אדיר ונגנב כסף רב. בא כח הנאשם הפנה לת"פ 41294-08-14 מדינת ישראל נ' עשאן 19.8.15) שם הורשע נאשם בעבירות של קשירת קשר לפשע, החזקת נשק, שוד בנסיבות מחמירות ואיומים. נקבע מתחם של 12 חודשי מאסר עד 4.5 שנות מאסר ונגזרו על הנאשם 18 חודשי מאסר בפועל. נטען כי במקרה דנן המתחם הוא 18-33 חודשי מאסר. עוד הפנה בא כח הנאשם לע"פ 7543/13 גאדאללה נ' מדינת ישראל (13.1.14)- 4 אירועים שנדונו יחדיו. נטען שנגזרו עונשים של 24 חודשי מאסר בפועל בעבירות של שוד בנסיבות מחמירות. עוד הפנה הסניגור לגזר דין מדינת ישראל נ' שלמה קולשוב (7.12.15), שם דובר ב-4 עבירות של שוד בנסיבות מחמירות ונגזר עונש של 3.5 שנות מאסר בפועל. לעניין עבירת הנשק הפנה בא כח הנאשם לגזר דין מדינת ישראל נ' אתיר עזב (24.6.13), שם הורשע נאשם בעבירה של נשיאת נשק במשך 6 שנים ונגזרו עליו 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות. נטען כי הנאשם עצור קרוב לשנה וכי תנאי המעצר במתקן כליאה קשים יותר ויש להתחשב בכך. התבקש להתחשב בגילו של הנאשם ובבני משפחתו.

8. בא כח הנאשם 2 טען כי הנאשם הודה ונטל אחריות מלאה על מעשיו. נטען כי התמורה להודאתו היתה מינורית עת לא תוקנו עובדות כתב האישום ויש ליתן לכך משקל. נטען כי הנאשם נטל אחריות בפני שירות המבחן, הביע חרטה ואמפטיה לנפגעי העבירה והכיר בכך שפעל בניגוד לחוק. עוד נטען כי עלה מהתסקיר שהנאשם השתדל לנהל אורח חיים נורמטיבי, לפרנס את ילדיו שנותרו אצלו לאחר הליך גירושים והשתדל להוות דוגמא אישית לילדיו כשנגמל מסמים באופן יזום ומזה 7 שנים אינו משתמש. נטען כי מצוקה כלכלית היא שהובילה אותו לביצוע העבירות. עוד נטען כי שירות המבחן התרשם שהוא מבין את ההשלכות של מעשיו ומוכן לשאת בעונש שיוטל עליו. נטען שהנאשם לא מתחמק מאחריות והדבר מעיד על חרטה ממעשיו. נטען שהנאשם התייחס בצמצום לחלקו של הנאשם 1 אך אין לזקוף זאת לחובתו שכן בפסיקת בית המשפט העליון הוכרה אפשרות שהנאשם לא יספק מידע כדי לא לפגוע בבני משפחתו. בא כח הנאשם הפנה לע"פ 1888/02 מדינת ישראל נ' מקדאד וע"פ 115/82 מועדי ואח' נ' מדינת ישראל. נטען שלנאשם ישנה הרשעה בודדת שבוצעה על רקע של מצוקה כלכלית. נטען כי האירוע הסתיים ללא פגיעות גופניות וכי הסכום שנלקח אינו משמעותי ביחס לשוד בנק. התבקש שסכום הפיצוי יעמוד ביחס שישר לסכום שנלקח. נטען לחסכון זמן שיפוטי משמעותי היות ורשימת עדי התביעה כללה כ-51 עדים. עוד התבקש לקבוע מתחם ענישה אחד לגבי כל העבירות בהן הורשע הנאשם כפי שנקבע בעניין ג'אבר ובעניין יוסף דלאל בע"פ 1261/15. נטען שדובר בעבירות שבוצעו בסמיכות ובמקום אחד. בא כח הנאשם ביקש להפנות למקרים שנסיבותיהם חמורות יותר מהמקרה דנן והושת עונש פחות חמור מהמתחם אותו ביקשה המאשימה לקבוע. בא כח הנאשם הפנה לע"פ 1804/10 מאהר דוחא נ' מדינת ישראל (24.11.10) שם דובר על שוד בנק בחבורה המצוידת באקדחים, ירי בתוך הבנק ולכיוון השומר שנחבל בברכו ונזקק לניתוח, שם הושת עונש של 5 שנות מאסר. עוד הפנה בא כח הנאשם לת"פ 42326-01-11 מדינת ישראל נ' עדיאל וינר (20.3.13) שם לנאשם היו 160 עבירות קודמות במסגרת 17 הליכים ונשמעו הוכחות. הושת עונש של 5 שנות מאסר כולל הפעלת המאסרים מותנים. נטען כי הנאשם היה עצור בנוסף במעצר בית מלא בין 21.1.15-25.1.15 ויש לקחת זאת בחשבון. התבקש להשית עונש שיחפוף את תקופת מעצרו והצופה פני עתיד.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ