אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"פ 61662-11-15 מדינת ישראל נ' לוי ואח'

ת"פ 61662-11-15 מדינת ישראל נ' לוי ואח'

תאריך פרסום : 20/07/2016 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום טבריה
61662-11-15
14/07/2016
בפני השופט:
יריב נבון

- נגד -
מאשימה:
מדינת ישראל
עו"ד מאיה השילוני
הנאשמים:
1. מאיר ישראל לוי - נדון
2. דוד לוי – נדון
3. יקיר לוי

עו"ד שלומי טדרי
גזר דין(לנאשם מס' 3)

ללא הרשעה

 

1.בישיבה שהתקיימה בתאריך 29.32.2016, במסגרת הסדר טיעון חלקי, הודה והורשע הנאשם בכתב אישום מתוקן, בעבירה של החזקת סכין למטרה לא כשרה, לפי סעיף 186 (א) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977.

2.מעובדות כתב האישום המתוקן עולה כי בתאריך 8.4.2016, החזיק הנאשם בתא מעל בלם היד ברכב בסכין, וזאת להגנתו העצמית, מחוץ לתחום ביתו או חצריו ושלא למטרה כשרה.

3.הצדדים לא הגיעו להסכמה לעניין העונש הראוי לנאשם ואף היו חלוקים בשאלה האם להותיר את הרשעת הנאשם על כנה. יובהר, כי כתב האישום הוגש אף כנגד שני נאשמים נוספים, אך העבירות בהן הורשעו אחרות.

טענות הצדדים:

4.ב"כ המאשימה הדגיש כי שני שותפיו של הנאשם לכתב האישום נדונו למאסר על תנאי וקנס. לדבריו, הכללים להימנעות מהרשעה ברורים וכך אף בכל הנוגע לעבירה של החזקת סכין שלא למטרה כשרה. אין להסתפק במקרה דנן בתרחיש תאורטי לפיו הרשעת הנאשם תפגע בו. לכן יש לגזור על הנאשם מאסר בפועל, בדרך של עבודות שירות, וקנס כספי (התובע לא עתר למאסר על תנאי, אך מדובר ככל הנראה בהשמטה בהיסח הדעת).

5.הסנגור טען כי הנאשם בן 23, נעדר עבר פלילי, חייל בשירות סדיר בעת ביצוע העבירה. החזקת הסכין הייתה כורח המציאות הביטחונית לנוכח שירותו הצבאי קרוב למעלה אדומים. הנאשם לא החזיק בסכין על גופו אלא ברכב, והוא הודה בחקירתו ופירט את נסיבות החזקת הסכין, כאמור. יש לחרוג במקרה דנן מרמת הענישה מכיוון שהנאשם בתחילת דרכו. לשיטת הסנגור לנוכח גילו הצעיר של הנאשם קשה עד מאוד להצביע על פגיעה ממשית בהתאם להלכת כתב. תסקיר שירות המבחן מלמד כי הנאשם שיתף עמם פעולה, הינו בר תקנה, ואף המלצתם הינה להימנע מהרשעתו ולהסתפק בשל"צ. לכן, עתר הסנגור לביטול הרשעת הנאשם ולאימוץ ההמלצות המפורטות בתסקיר שירות המבחן.

6.אביו של הנאשם ציין כי המשפחה עברה טרגדיה עת בנה הראשון נפטר. על אף האמור הנאשם התעקש להתגייס לשירות קרבי, בניגוד לדעת אמו. בשל כך, ומאחר והוא שירת בשטחים, אמו חשבה כי נכון יהא לשים לו סכין ברכב כדי שיוכל לשמור על עצמו. לדבריו אם בנו יורשע הדבר יפגע בעתידו ולכן ביקש להתחשב בו.

הנאשם בדברו ציין כי את מקום עבודתו בבנק כבר איבד לנוכח תיק זה. הנאשם הביע חשש שמא הרשעתו תפגע בו אף במקומות עבודה נוספים אליהם יפנה. הנאשם הביע הסכמה לבצע מס' כפול של שעות של"צ ולחתום על התחייבות להימנע מעבירה בתנאי שלא יורשע.

דיון והכרעה:

7.אין עוררין על הכלל שהמשפט הפלילי צריך להסתיים בדרך כלל בזיכוי או בהרשעה. הסמכות הנתונה לבית המשפט לסיים תיק ללא הרשעה יפה רק למקרים מיוחדים ויוצאי דופן. בעניין זה ראה ר"ע 432/85 רומנו נגד מדינת ישראל, תקדין עליון 85 (ד) עמ' 737; ע"פ 2513/96 ו- 3467/96 מדינת ישראל נ. שמש ואח' נ (3) פ"ד 682 וכן ע"פ 2083/96 תמר כתב נגד מדינת ישראל, פ"ד נב' (3) 337 (להלן: "הלכת כתב").

8.המקור הנורמטיבי לבקשתו של הנאשם מצוי בסעיף 192א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 המסמיך את בית המשפט שהרשיע נאשם לבטל את ההרשעה במסגרת גזר הדין, ולהטיל עליו צו מבחן או צו שירות לתועלת הציבור ללא הרשעה. חלופה עונשית זו מופעלת במשורה, שכן הכלל הרחב הוא כי מקום בו הוכחה אשמתו של אדם, יש, בדרך כלל, להרשיעו בדין (רע"פ 6009/15 קושמקוב נ' מדינת ישראל, פסקה 9 (8.9.2015); רע"פ 3515/12 מדינת ישראל נ' שבתאי, פסקה 17 לפסק דינו של השופט ע' פוגלמן (10.9.2013); ע"פ 5102/03 מדינת ישראל נ' קליין, פסקאות 76 לפסק דינה של השופטת א' פרוקצ'יה (4.9.2007)).

9.בהלכת כתב נקבע כי הימנעות מהרשעה תעשה בהתקיימותם של שני תנאים. התנאי הראשון הוא כי טיב העבירה ונסיבות ביצועה מאפשרות, באותו מקרה מסוים, לוותר על הרשעה, מבלי לפגוע מהותית ביתר שיקולי הענישה. על פי התנאי השני, יש להראות כי הותרת ההרשעה על כנה עלולה להסב פגיעה חמורה בשיקומו של הנאשם. עוד נקבע בפסיקה כי יש להימנע מהרשעה רק בנסיבות יוצאות דופן, כאשר היחס בין הנזק הצפוי לנאשם כתוצאה מההרשעה לבין חומרת העבירה והתועלת של ההרשעה לאינטרס הציבורי אינו סביר (ראו: דנ"פ 8062/12 מדינת ישראל המשרד להגנת הסביבה נ' חברת נמלי ישראל פיתוח ונכסים בע"מ, פסקה 15 לפסק דינו של הנשיא (בדימ') א' גרוניס (02.04.2015); עניין שבתאי לעיל, פסקאות 19-17 לפסק דינו של השופט ע' פוגלמן; עניין קליין לעיל, פסקאות 77-76 לפסק דינה של השופטת א' פרוקצ'יה).

 

יפים לעניין זה דבריה של השופטת א' פרוקציה בע"פ 9893/06 לאופר נ' מדינת ישראל (31.12.2007):

"מנגד, יש לתת את הדעת לנאשם האינדיבידואלי, לנסיבותיו האישיות המיוחדות, ולהשפעת ההרשעה על חייו, ועל סיכויי שיקומו; יש לקחת בחשבון נסיבות אישיות שונות – גיל, עבר פלילי קודם, ונתונים שונים הקשורים למצבו האישי והבריאותי. יש לבחון את השפעת ההרשעה על עיסוקו המקצועי של הנאשם, ועל מצבו הכלכלי והמשפחתי. בסופו של יום, ניצבת השאלה בכל עוצמתה – האם, בנסיבות המיוחדות של הענין, השיקול האינדיבידואלי, על היבטיו השונים, גובר על השיקול הציבורי-מערכתי הכללי, באופן שהגם שהנאשם ביצע את העבירה בה הואשם, סובלת הנורמה החברתית הכללית את אי הרשעתו בדין" (שם, פסקה 11)

10.הקושי המתעורר במקרה שלפניי נובע מכך, שמחד מצווים אנו להילחם בתופעת החזקת הסכין והשימוש בו; מאידך, הרשעת אדם צעיר בעבירה זו עלולה לפגוע בו פגיעה אשר תהא בלתי מידתית ותקשה עליו יתר על המידה לנהל אורח חיים חיובי ויצרני מכאן ואילך.

11.אין חולק כי מדובר בעבירה שיש למנוע ולשרש. המרחק בין החזקת חפצים מעין אלו באופן זמין מחוץ לבית לבין שימוש בהם בסכסוכים אלימים הינו לעיתים קצר מאוד. תמים דעים אני עם המאשימה, כי פגיעתה של הסכינאות בחברה פגיעה קשה היא, וברגיל, דינו של מי שמחזיק סכין שלא כדין, להתחייב בדינו ולהיענש כראוי לו. תחילתה של התופעה המדאיגה של הסכינאות וההשלכות הקשות שלמרבה הצער אנו עדים להן פעמים רבות, היא בעצם החזקת הסכינים, גם בנסיבות שלא מצביעות מראש על אפשרות קרובה של התלקחות מריבה אלימה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ