אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"פ 59523-09-14 מדינת ישראל נ' תשבי

ת"פ 59523-09-14 מדינת ישראל נ' תשבי

תאריך פרסום : 31/05/2016 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום כפר סבא
59523-09-14
22/05/2016
בפני השופט:
עמית פרייז

- נגד -
מאשימהע"י עו"ד אורית קליינפלד:
מדינת ישראל
עו"ד אורית קליינפלד
נאשםע"י עו"ד ענת קירשנברג, סנגוריה צבורית:
לירן תשבי
עו"ד ענת קירשנברג
הכרעת דין

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום אשר מייחס לו עבירות של תקיפה סתם, לפי סעיף 379 לחוק העונשין; איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין; החזקת סכין, לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין.

על פי הנטען, ביום 6/12/13 הגיע הנאשם, בהיותו תחת השפעת אלכוהול, לדירת שכניו מעל, אוגו (נטליו) סבן (להלן- אוגו) ואסתר סבן (להלן- אסתר), וביקש מהם לחדול להרעיש עם נעליהם. אסתר השיבה לו כי הם חוגגים יום הולדת לבנם ואינם מרעישים. בתגובה החל הנאשם לצעוק על אסתר, ולאחר דין ודברים ביניהם בעניין הרעש, אמר לה כי יגלגל אותה פנימה, ודחף אותה לאחור. הנאשם ואוגו המשיכו לשוחח בפתח הדירה, ומתוכה יצא אחיינם של אוגו ואסתר, אלן כהן (להלן- אלן), ושאל "מה קרה?". הנאשם בתגובה שלף סכין, כיוונו לעבר צווארו של אלן, ואמר "זה מה שקרה". בתגובה נכנסו אוגו, אסתר ואלן לתוך הדירה, סגרו הדלת והזעיקו משטרה.

בתשובתו לכתב האישום אישר הנאשם שעלה לדירת שכניו לעיל לבקש שקט, כיוון שדובר במטרד שבועי, אך לא דיבר עם אסתר, אלא עם אוגו, ולא היה לו עניין עם אלן. מעבר לכך הכחיש הנאשם את המיוחס לו. נוכח כפירת הנאשם נשמעו עדי התביעה, משמע אוגו, אסתר ואלן, וכן מספר שוטרים, כאשר מטעם ההגנה העיד הנאשם לבדו.

עדי התביעה שהיו מעורבים באירוע היו אוגו, אסתר ואלן, כאשר השוטרים ביצעו פעולות חקירה לאחר שהאירוע הסתיים. מסתבר כי גרסאות העדים המעורבים באירוע אינן אחידות, כאשר השוני מתקיים לא רק בהשוואות חיצוניות בין גרסת עד אחד לגרסת משנהו, אלא גם בהשוואות פנימיות בתוך כל גרסת עד ועד, משמע בין עדות במשפט להודעה במשטרה ולדברים בזירת האירוע בפני השוטרים שהגיעו למקום.

ודוק, שוני בין גרסאות עדים לאירוע מסויים הינו אפשרי, ועשוי להיות מוסבר בפערים שבין זוויות הסתכלות, זמני מעורבות, קליטה בחושים, וזיכרון. אף שוני פנימי בין דבריו של עד בהזדמנויות שונות הינו אפשרי, ועשוי להיות מוסבר בעיקר בפערי זמנים בין ההזדמנויות, עד כדי טשטוש זכרון. אולם במקרה זה המדובר בפערים שאיכותית וכמותית לא מאפשרים ביסוס ממצאים לחובת הנאשם ברמה הנדרשת בפלילים. יהיו אשר יהיו הסיבות לפערים אלה, קיומם מותיר לכל הפחות ספק רב בדבר אשמת הנאשם בכל אחת מהעבירות המיוחסות לו, כך שלא ניתן להרשיעו באף אחת מאלה.

כנקודת מוצא לעניין זה יש לבחון את דברי אסתר, שהרי על פי כתב האישום, היא הקורבן לכאורה של העבירה הראשונה שכרונולוגית מיוחסת לנאשם, דהיינו התקיפה באמצעות דחיפתה. והנה, מסתבר כי בעדותה בבית המשפט אסתר לא טוענת כי הנאשם דחף אותה. חלף זאת, פעם אחר פעם מסרה אסתר כי הנאשם הניף ידיו קדימה לעברה, אגב הויכוח הקולני ביניהם, והיא באופן אינסטינקטיבי הלכה אחורה.

כבר על רקע דברים אלה של אסתר יש לדחות מכל וכל את הטענה שהנאשם דחף את אסתר. אם היתה דחיפה, אסתר היתה אמורה לזכור אותה באופן המיטבי מכל המעורבים. שכן, זו מכוונת כלפיה. כמו כן, משום שהיא זו שנמצאת פנים אל פנים מול הנאשם בשלב זה של האירוע. יתר על כן, חלף הדחיפה, בפי אסתר תיאור עובדתי אחר, משמע הנפת ידי הנאשם, ובעקבות זאת הליכתה אחורה. תיאור זה שלה ניתן עוד באמרתה המשטרתית (נ/1), משמע בסמוך לאירוע, שאז זכרונה היה טרי.

לא זו אף זו, ולמעלה מן הנדרש, גם מעדותו של אוגו בבית המשפט עולה כי לא היתה דחיפה. בתיאור השוטף שלו את האירוע אין זכר לדחיפה. כשהוא נשאל מה אירע לאחר שלטענתו הנאשם אמר לאסתר שהוא יגלגל אותה פנימה, אמר שאינו זוכר. כשהוצגה לו אמרתו המשטרתית לצורך ריענון זיכרון, עמד על כך שאינו זוכר. זאת למרות שבאמרה זו העד מתבטא באופן נחרץ כי היתה דחיפה, להבדיל מניסיון דחיפה (בעיקר ש' 11-12 לת/1). מטבע הדברים העד נמנע מלומר כי במשטרה אמר דברים לא נכונים, אך מכך לא ניתן יהיה להשלים החוסר בעדותו בבית המשפט; הרי מדובר בטענה לאקט אלים כלפי אשתו, שאם היה כה ברור לעד כטענתו במשטרה, היה נותר בזכרונו של העד גם שנתיים לאחר האירוע, עת העיד בבית המשפט.

היחיד מבין עדי האירוע שמדבר בבית המשפט על דחיפתה של אסתר בידי הנאשם הוא אלן. לדבריו, הדבר ארע בעת שהגיע למקום והיה מאחורי אסתר, כך שזו נדחפה עליו. ניתן היה לסבור כי מדובר בפרשנות שגויה שלו את העובדות שתיארה אסתר, משמע שהנאשם הניף ידיו קדימה לעברה, והיא נעה אינסטינקטיבית אחורנית. אך אלן טען בעדותו מפורשות כי ראה את הנאשם דוחף בידו את כתפה של אסתר, ומשכך ברור כי הוא סותר את דברי אסתר עצמה, שכאמור מצופה היה שהיא תעיד על דחיפה אם היתה. סתירה זו מטילה צל על אמינות על כלל גרסתו של אלן ביחס לאירוע.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ