אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"פ 59506-01-13 מדינת ישראל נ' ג.

ת"פ 59506-01-13 מדינת ישראל נ' ג.

תאריך פרסום : 02/11/2015 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום ירושלים
59506-01-13
07/09/2015
בפני השופטת:
חגית מאק-קלמנוביץ - ס. נשיא

- נגד -
מאשימה:
מדינת ישראל
עו"ד שירה קרואני ארד
נאשם:
י.ג.
עו"ד אשר אוחיון
הכרעת דין
 

 

 

החלטתי לזכות את הנאשם מהעבירות המיוחסות לו, כפי שאפרט להלן:

רקע

1.נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של תקיפה לפי סעיף 379 לחוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן: החוק), ועבירה של גרימת חבלה חמורה לפי סעיף 333 לחוק. על פי עובדות כתב האישום, ביום 5.9.12 בשעה 2:00 או בסמוך לה, ברח' יפו בירושלים, תקף הנאשם את פנחס מנדלזון וכן תקף את משה שקוביצקי במכת אגרוף בפניו וגרם לו חבלה חמורה, בעקבות ויכוח ביניהם.

הנאשם כפר בכתב האישום וטען לטעות בזיהוי.

2.מטעם התביעה העידו שני עדי הראיה שהיו מעורבים באירוע (להלן: המתלוננים), וכן שוטר סיור שהוזעק למקום. הנאשם העיד להגנתו. לאחר עדות הנאשם הגישה המאשימה בקשה לשמיעת עדי הזמה, ובהסכמת הצדדים הוגשו מסמכים חלף עדויות אלה, כפי שאפרט בהמשך.

לאחר שמיעת העדויות ועיון בראיות אני סבורה כי בין העדויות השונות קיימים פערים משמעותיים ביותר, הנוגעים לעובדות המהותיות של האירוע ויורדים לשורשו של עניין. במצב כזה לא ניתן לקבוע מעבר לספק סביר כי הנאשם הוא שביצע את העבירות, ועל כן החלטתי, כאמור, לזכות את הנאשם.

ראיות התביעה

3.עד התביעה מאיר לוק הוא שוטר סיור שנקרא לאירוע. הוא ערך מזכר ודו"ח פעולה, ת/1 ות/2, אולם לא זכר את האירוע זיכרון חי (עמ' 6 שורות 29, 30). בשני המסמכים תיאר העד כי עצר את החשוד – הנאשם כשהוא רודף אחרי המתלוננים במהלך העיכוב, וכי נראה שתוי. אין מחלוקת על כך שהשוטר לא נכח באירוע התקיפה עצמו ושמע עליו מפי המתלוננים בלבד.

בדו"ח הפעולה ת/1 מופיע תיאור החשוד כמי שלבש חולצת פסים כחולה ומכנסי ג'ינס (עמ' 1 לדו"ח). כפי שיתברר בהמשך, תיאור זה אינו תואם את לבושו של הנאשם בעת שנתפס. עוד נאמר בדו"ח כי החשוד נעצר כאשר הוא רודף אחרי המתלוננים. גם לגבי עובדה זו יובהר בהמשך כי אינה עולה בקנה אחד עם יתר הראיות בתיק. עוד נכתב בדו"ח כי הצדדים הובאו לתחנה, כאשר המתלוננים ביקשו להגיש את תלונתם למחרת בבוקר. כמו כן ציין השוטר כי החשוד נראה "שתוי ולא מפוקס".

4.העד משה שקוביצקי תיאר כי הוא וחברו פנחס מנדלסון הלכו מכיכר ספרא לכיוון כיכר ציון. הם היו לבושים בלבוש חרדי. הנאשם הלך בצד השני של הכביש והפנה אליהם אמירות מתריסות על כך שלא שירותו בצבא. לאחר מכן קנה סיגריות, התלונן על מחירן הגבוה וחזר והאשים את המתלוננים בכך שלא שירתו בצבא (עמ' 11). העד השיב לו כי הוא יכול לעבור לגור בקנדה, ואז חבט בו הנאשם באגרוף חזק לפניו, שגרם לו לזעזוע מח קל ולשבירת משקפיו. לדברי העד הוא נפל ולא יכול היה לתפקד למשך דקה או שתיים. הנאשם ניסה לפגוע גם בחברו פנחס, ולאחר מכן ברח מהמקום. לדברי העד חברו פנחס רדף אחרי התוקף וראה אותו נכנס לבית ברחוב שמאי 4 (בתיאור שמסר וגם בחקירתו הנגדית הבהיר העד כי אינו בטוח לגבי מספר הבית. ראו גם עמ' 14 שורה 16), ועולה עד הקומה הרביעית. בהמשך העד עצמו ראה את הנאשם יורד מביתו. העד תיאר כי הנאשם ברח וחברו פנחס רדף אחריו, ואילו הוא עצמו המתין במקום כיון שהכיר את הסביבה וידע שהנאשם יחזור לנקודה שבה נמצא. במקום עברה ניידת שראתה את הנאשם בורח ושני העדים רודפים אחריו, והשוטרים עצרו את הנאשם. העד תיאר עוד כי מיד לאחר המעצר זיהה העד את הנאשם והעיד כי לא היה לו ספק לגבי זהות העצור, כי הוא נראה אותו הדבר ולבש אותו הדבר, וכי הוא מזהה את הנאשם גם היום (עמ' 11).

5.העד הבהיר כי הנאשם יצא מביתו, פנה ימינה ולאחר מכן שוב ימינה וכך השלים סיבוב והגיע שוב לנקודה שבה המתינו לו המתלוננים (עמ' 15). הוא המשיך ותיאר כי לאחר האירוע הלכו הוא וחברו לתחנת המשטרה, אך החליטו שלא להגיש תלונה באותו לילה (עמ' 18).

שקוביצקי העיד כי עובר לאירוע הנאשם דיבר בעיקר עם חברו, וכי דיבר במבטא רוסי כבד שלא ניתן לטעות בו (עמ' 12 שורה 26).

לשאלת ב"כ הנאשם בחקירה הנגדית השיב העד כי בזמן התקיפה הנאשם לא היה לבדו והיה עמו אדם נוסף (עמ' 19 שורות 10, 11).

6.העד פנחס צבי מנדלזון נכח עם שקוביצקי בזמן המפגש הנטען עם הנאשם ואירוע התקיפה, והוא המתלונן הנוסף בתיק, אם כי הוא עצמו לא נפגע פגיעה ממשית.

העד תיאר כי הלך ברחוב יפו יחד עם חברו המתלונן הנוסף. הנאשם פנה אליהם והתקיים שיח לגבי שירות בצבא. כבר בשלב זה סיפר העד כי יחד עם הנאשם היה אדם נוסף. לדבריו אחרי שהלכו כ-30 מטר הנאשם חזר אליהם, קרא לעברם שהם חרדים ואינם משרתים בצבא, העיף את אגרופו בניסיון לפגוע בו, אולם הוא עצמו חמק והאגרוף פגע בפניו של חברו (עמ' 20). מנדלזון הוסיף ותיאר כי לאחר האירוע הנאשם קרא לעברם שהוא "יכול על שניהם", וחברו ניסה להרגיע אותו ולהרחיקו מהמקום. הוא עצמו עקב אחרי הנאשם דרך רחוב סלומון לרחוב שמאי עד שהנאשם הגיע לרח' שמאי 12, נכנס לבניין ועלה, ואילו הוא המתין למשטרה. לאחר כעשרים דקות הנאשם יצא מהבניין והחל לברוח מסביב לחניון, והוא רץ אחריו ושמר על טווח ראיה. לאחר שהנאשם חזר מרחוב שמאי העד ראה את השוטרים ואמר להם לתפוס אותו. הנאשם נתפס ולאחר מכן הלכו המתלוננים למשטרה להגיש תלונה (עמ' 20 וראש עמ' 21).

7.באשר לנסיבות עיכובו של הנאשם העיד מנדלזון כי הנאשם יצא מביתו, החל לרוץ, הקיף את הבניין ולבסוף חזר ונתפס על ידי השוטרים (עמ' 22). עדותו של מנדלזון בכלל, וההתייחסות לחלק זה של האירוע בפרט, מעוררות תמיהות רבות. כך, לדוגמא, לא ברור מדוע, על פי גירסת העד, יצא הנאשם מביתו. האם הנאשם ידע שהעד ממתין לו. אם כן, מדוע יצא מביתו ישר לזרועות המשטרה והמתלוננים. לא ברור גם האם העד שמר על קשר עין עם הנאשם לאחר שהנאשם יצא מביתו ועד שעוכב על ידי השוטר. מנדלזון העיד כי שמר על קשר עין עם הנאשם כשעקב אחריו עד ביתו ולאחר מכן כשהנאשם יצא מביתו והחל לרוץ (עמ' 20 שורות 25, 28, עמ' 22 שורות 5, 16, 17, עמ' 24 שורה 3). עם זאת, העד הודה כי לא ציין עובדה זו בהודעתו במשטרה והעלה את הדבר לראשונה בעדותו בבית המשפט (עמ' 24 שורה 26 ואילך). העד הטיל אמנם את האחריות על החוקרים, אולם העובדה המדברת בעד עצמה היא שעובדה מהותית ביותר תוארה לראשונה בעדות בבית המשפט.

8.מנדלזון אישר כי בהודעתו במשטרה תיאר מפגש אחד בלבד עם הנאשם, שבו התרחשה התקיפה, ולא תיאר מפגש נוסף כיון שחשב שאינו רלוונטי (עמ' 21 שורות 5-8). בחקירתו הנגדית אישר כי בתיאור התקיפה עשה שימוש במילה "לפתע" ותיאר "לפתע ניגש אלינו בחור" (עמ' 25 שורה 10 ואילך). תיאור כזה אינו מתיישב עם מצב של מפגש קודם בין המתלוננים לבין הנאשם, כך שהמשמעות הסבירה של התיאור שמסר עד זה במשטרה היא שהמפגש הראשון בין הנאשם למתלוננים היה באירוע התקיפה. זאת בניגוד לתיאורו של העד שקוביצקי ולעדותו של מנדלזון בבית המשפט.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ