אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"פ 59165-01-14 מדינת ישראל נ' צבי

ת"פ 59165-01-14 מדינת ישראל נ' צבי

תאריך פרסום : 23/09/2016 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום ירושלים
59165-01-14
14/09/2016
בפני השופט:
איתן קורנהאוזר

- נגד -
מאשימה:
מדינת ישראל
נאשמים:
דוד צבי
הכרעת דין
 

 

כללי

  1. כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות גניבת רכב - לפי סעיף 413ב' לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין"), גניבה בידי עובד – לפי סעיף 491 לחוק העונשין, ומתן ידיעה כוזבת – לפי סעיף 246 לחוק העונשין.

     

    בהתאם לעובדות כתב האישום, עבד הנאשם כנהג משאית בחברה לשיווק ביצים (להלן: "החברה"), אשר מחסניה ממוקמים במושב אורה (להלן: "המושב"). ביום 12.1.14, קשר הנאשם קשר עם אחמד ג'ואברה ("להלן: אחמד"), לגנוב משאית בה נהג במסגרת עבודתו, השייכת לחברה ושוויה מוערך ב- 350,000 ₪ (להלן: "המשאית"). אחמד הציע כי מכרו בשם ג'אבר (להלן: "ג'אבר") יחבור אליהם ולשם ביצוע הגניבה. למחרת, בשעה 19:00 לערך, נפגשו הנאשם ואחמד בצומת אורה הסמוך למחסן. הנאשם ואחמד נסעו מעבר למחסום גילה ברכב הנאשם, שם אספו את ג'אבר. השלושה נסעו לחנות "קולב" הממוקמת במושב, אליה נכנס הנאשם ורכש שני צעיפי "חם צוואר" במטרה למנוע את זיהויים בעת הגניבה. בהמשך, שבו אל המחסנים שבמושב, שם מסר הנאשם לג'אבר את מפתחות המשאית ואת קוד ההנעה. ג'אבר הניע את המשאית והשלושה נסעו לחברון, כאשר הנאשם ואחמד ברכבו של הנאשם וג'אבר במשאית, שם פורקה המשאית ב"משחטת רכב". הנאשם ואחמד סיכמו כי כספי התמורה ממכירת חלקי המשאית יועברו אליהם באמצעות ג'אבר. ביום 14.1.14, מסר הנאשם בתחנת משטרה ידיעה כוזבת לפיה חלקו בגניבה בוצע בעל כורחו, תוך שאחמד מאיים עליו בסכין הצמודה לצווארו.

     

    הנאשם, בתשובתו לכתב האישום, הודה בעובדות לפיהן אכן נטל חלק בגניבת המשאית, באופן המפורט בכתב האישום, אולם טען כי הדברים נעשו תחת איומי סכין של אחמד, ללא כל תכנון מוקדם, וכן כי לא הובטחה לו כל תמורה. למעשה, זהו גדר המחלוקת בתיק, כאשר הנאשם טען כי פעל תחת כורח לבצע את המעשים, בשל איומים כנגדו בסכין וכן איומים מילוליים לפגוע בו ובמשפחתו.

     

    בנסיבות אלה, נשמעו הוכחות. במהלך פרשת התביעה העידו בעל החברה, בנימין אלמליח (להלן: "בנימין"), אחמד, אשר העיד כי הנאשם הציע לו לגנוב את המשאית בצוותא ושלל את גריסת הנאשם לגבי איומים מצדו, עובד החברה שחר זמיר (להלן: "שחר"), וכן השוטר ערן אופיר (להלן: "השוטר ערן"), אשר שכפל סרטוני אבטחה. בנוסף, הוגשו בהסכמה מסמכים שונים, כגון הודעות הנאשם, פלטי שיחות טלפון, איכונים, וכן סרטונים.

    במסגרת פרשת ההגנה, העידו הנאשם, אביו מרדכי צבי (להלן: "אביו של הנאשם"), וחברתו בעת האירוע, הודיה לוי (להלן: "החברה הודיה").

     

    דיון והכרעה

  2. כאמור לעיל, העובדות המתייחסות לאופן גניבת המשאית, אינן שנויות במחלוקת. טיעוני ב"כ הנאשם בסיכומיו, התייחסו לחוסר מהימנותו של אחמד, וכן לכך שהנאשם בחר לפנות אל המשטרה ולמסור עדות, על אף שיכול היה לטעון כי החזיר את מפתחות המשאית למקומם, כפי שלטענתו התבקש לומר על ידי בנימין.

    כפי שפירט ב"כ הנאשם, אכן ניתן למצוא סתירות בעדותו של אחמד, ביחס להודעותיו במשטרה, ואף סתירות בין הודעותיו השונות. יש לציין, כי אחמד נחקר תחת אזהרה בגין עבירת שוד מזויין וכן בגין עבירת גניבת המשאית. גירסתו אכן התפתחה במהלך חקירותיו, עד לגרסה שהוצגה בבית המשפט. יחד עם זאת, בשונה מטיעון ב"כ הנאשם כי ראיות המאשימה נסמכות על עדות אחמד בלבד, אני מוצא כי קיימות ראיות רבות המבססות את המסקנה היחידה האפשרית לגבי אופן מעורבות הנאשם באירוע, זאת בהתאם לניסוח עובדות כתב האישום. ניתוח הראיות ומשקלן המצטבר, אינו מקים ספק שמא, יתכן, יש ממש בגרסתו של הנאשם לגבי אופן התרחשות הדברים. יודגש, כי החלטה זו ניתנת לאחר שיקול זהיר ביותר של עדות אחמד, אשר שיקר בחקירותיו במשטרה, וכן תוך מתן משקל לכך שהעיד בדיון זה בטרם נגזר דינו בגין אותו אירוע. לפיכך, יפורטו להלן הראיות השוללות את הסברו של הנאשם לאופן התרחשות האירוע.

     

  3. הנאשם העיד כי פעל, לאורך שעות, תחת השפעת איומיו של אחמד: תחילה, לאחר האיום הראשון, ביצע הנאשם "סגירה" של קו החלוקה עם מעסיקו בנימין, ובמקום להשאיר את מפתחות המשאית בקופסא המיועדת לכך במשרד, פעל תחת החשש מפני האיום ולקח את המפתחות עימו (עמ' 35 ש- 13-15 לפרוט'); בהמשך, תחת איומי סכין של אחמד, הסיע אותו מעבר למחסום גילה, שם אספו את ג'אבר, והסיע אותם בחזרה אל המושב; בהמשך, בכניסה למושב, נכנס הנאשם לחנות ורכש שני "חם צוואר" על מנת שלא יבחינו במבצעי הגניבה (עמ' 35 ש- 20 עד עמ' 36 ש- 2 לפרוט'); בהמשך, בשל הפחד שאחז בו, מסר הנאשם את מפתחות המשאית לאחמד ואת הקוד שלה לג'אבר; בהמשך, לאחר שג'אבר הניע את המשאית והחל לנהוג בה, הסיע הנאשם את אחמד אחרי המשאית ואף לפניה, בדרך ל"משחטת הרכב" בחברון, שוב – תחת איומי אחמד; בהמשך, הסיע הנאשם את אחמד בחזרה דרך מחסום גילה (עמ' 36 ש- 3-22 לפרוט').

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ