אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"פ 57956-06-14 מדינת ישראל נ' סניטמן

ת"פ 57956-06-14 מדינת ישראל נ' סניטמן

תאריך פרסום : 18/10/2016 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
57956-06-14
10/10/2016
בפני השופט:
ד"ר שאול אבינור

- נגד -
מאשימה:
מדינת ישראל
עו"ד אופיר אפרתי
נאשם:
חיים שחר סניטמן
עו"ד אוהד מגורי
גזר דין

 

א.רקע כללי:

  1. הנאשם הורשע לפניי, לאחר שמיעת ראיות, בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית לפי הוראות סעיף 378 יחד עם סעיף 380 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין), ובעבירה של שיבוש מהלכי משפט לפי הוראות סעיף 244 לחוק העונשין.

  2. במועד הרלוואנטי לאישום – דהיינו ביום 20.1.13 בשעה 00:30 לערך – שימש הנאשם כמתנדב בצוות משטרתי, יחד עם השוטר איילי אבטאו. הצוות המשטרתי הגיע לבית הספר על-שם שז"ר, בעיר בת-ים, על מנת לטפל באירוע הקמת רעש. במהלך רישום דוחות לנערים שנכחו במקום, ביקש השוטר אבטאו לעכב את מר בליהון צ'קולה – יליד שנת 1996, שהיה באותה העת קטין (להלן – המתלונן) – וזאת לאור התנהגותו. ואולם, חבריו של המתלונן משכו את המתלונן ותקפו את השוטר אבטאו ואת הנאשם.

    המתלונן ניצל את ההזדמנות ונמלט מהמקום. הנאשם החל במרדף רגלי אחר המתלונן ובשלב מסוים תפס אותו בחולצתו והלה החליק ונפל. הנאשם עצר ליד המתלונן, בעוד זה שרוע על הקרקע, אמר לו: "למי אתה חושב שאתה בורח ככה?" והיכה אותו באגרוף בפניו. כתוצאה מן המכה נשבר אפו של המתלונן ונגרמו לו נפיחות ורגישות ניכרת בגשר האף.

    בהמשך הדברים רשם הנאשם דו"ח פעולה (ת/6), בו ציין שהמתלונן נחבל בפניו כתוצאה מהנפילה במהלך המרדף. הנאשם לא ציין בדו"ח כי היכה את המתלונן באגרוף בפניו; והכל בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין.

  3. הנאשם כפר בעובדות הנ"ל, הגם שהודה הן בעצם קרות האירוע והן בכך שהמתלונן נפגע במהלכו. עם זאת – כך לפי טענת הנאשם, שנשמעה באמצעות בא-כוחו – המתלונן נפגע בעת שהתנגד באופן אלים למעצר ולא כתולדה ממכת אגרוף מכוונת של הנאשם בפניו.

    בהמשך הדברים הוסיף ב"כ הנאשם וטען גם להגנה מן הצדק בשל אכיפה בררנית. זאת, נוכח העובדה שהשוטר אבטאו והמתלונן לא הועמדו לדין.

  4. בנסיבות אלה התנהל לפניי הליך שמיעת ראיות מלא, שכלל חקירות שתי וערב של המתלונן, של חוקרי מח"ש ושל השוטר אבטאו. במסגרת הכרעת הדין נדחו טענותיו העובדתיות של הנאשם ונקבע כי עובדות כתב האישום הוכחו כדבעי. בנוסף, נדחו טענות הנאשם לאכיפה בררנית, בעיקר בשל האבחנה הראייתית בין עניינו של הנאשם לבין עניינם של השוטר אבטאו ושל המתלונן.

  5. אין צורך לחזור כאן על פרטי הנמקות הכרעת הדין, והמעיין יעיין שם. יחד עם זאת ראוי לצטט את הקביעות הבאות, משום שיש להן רלוואנטיות גם במישור הענישה:

    ...לא למותר לציין עוד, ולו לצורך הבהרת הדברים והסרת כל ספק, כי במקרה דנא אין כל אפשרות לראות בהתנהגות הנאשם משום הפעלת כוח סביר לצורך ביצוע הדין. גם אם נניח כי בתחילת האירוע, נוכח התנהגותו של המתלונן, הצוות המשטרתי היה רשאי להשתמש בכוח סביר לצורך עיכובו של המתלונן – ולאחר ניסיונו להימלט גם לצורך מעצרו – הרי שמכת אגרוף בפרצוף אינה יכולה להיחשב כשימוש בכוח סביר לצורך ביצוע עיכוב או מעצר. כוח סביר כאמור נועד לצרכי תפיסת חשוד וכבילתו בלבד, על מנת להביאו לחקירה או למשפט. אין כל אפשרות לראות במכת אגרוף בפרצוף אמצעי מתאים למטרה זו, בוודאי כאשר מדובר בחשוד קטין ובאגרוף בעוצמה הגורמת לשבר באף.

    אכן, דומה שלעולם אין זה מיותר לחזור, לשנן וללמד – שוב ושוב – כי משפטנו אינו מכיר בענישה גופנית כלשהי. הלכה למעשה משפטנו סולד ממש מענישה גופנית, סלידה שבאה לידי ביטוי בחקיקת חוק ביטול עונש מלקות, תש"י-1950, בסמוך להקמת המדינה. על אחת כמה וכמה ברור, כי משפטנו אוסר בתכלית האיסור שימוש משטרתי באלימות לצורך ענישה או "חינוך"-כביכול, גם כאשר מדובר בעבריינים. אכן, אין ספק כי תפקיד השוטר הוא תפקיד בעל חשיבות חברתית ראשונה במעלה, ולצורך זה הדין אף הקנה לו סמכויות נרחבות, לרבות בהפעלת כוח סביר לביצוע הדין. ואולם, השוטר רשאי לפעול אך ורק בד' האמות של הסמכתו לפי הדין, וזאת גם כאשר מילוי התפקיד הוא קשה, מאתגר ודורש איפוק רב. לנאשם – כמתנדב במשטרה – לא היתה אפוא רשות כלשהי ל"חנך"-כביכול את המתלונן במכת אגרוף לפרצופו. לפיכך, כאשר הנאשם פעל באופן כזה הוא פעל בניגוד לדין ולא בביצוע הדין (ר' בפסקאות 53-52 להכרעת הדין. ההדגשות הוספו).

  6. לאחר מתן הכרעת הדין עתר ב"כ הנאשם לדחיית הטיעונים לעונש לצורך קבלת תסקיר קצין מבחן, שיתייחס בין השאר לסוגיית ההרשעה. בהיעדר התנגדות המאשימה נעתרתי לבקשה, הגם שציינתי בהחלטה כי כאשר מדובר באלימות משטרתית האפשרות לענישה ללא הרשעה הינה מצומצמת ביותר והנאשם אינו רשאי לפתח ציפיות בכיוון זה (ר' ההחלטה בפרוטוקול, עמ' 44).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ