אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"פ 5714-05-16 מדינת ישראל נ' מלכה(עציר)

ת"פ 5714-05-16 מדינת ישראל נ' מלכה(עציר)

תאריך פרסום : 24/09/2016 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום ירושלים
5714-05-16
07/09/2016
בפני השופט:
ירון מינטקביץ

- נגד -
המאשימה:
מדינת ישראל
עו"ד מיכל אזולאי
הנאשם:
יוסף חיים מלכה
עו"ד שאול עזרא
גזר דין

רקע

הנאשם הורשע, לאחר שמיעת הוכחות, בעבירות של תקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות ותקיפה הגורמת חבלה של ממש. ואלו עובדות הכרעת הדין:

ביום 26.4.16 בסמוך לשעה 21:30, נעצר הנאשם על ידי שוטרים בשל חשד כי היה מעורב בעבירת אלימות במהלך נסיעה באוטובוס. לאחר מעצרו, הובא הנאשם על ידי שוטרות לתחנת לב הבירה, כשהוא כבול באזיקים.

בעת שהמתין הנאשם בחדר החקירות, הוא לקח מטף כיבוי אש וריסס שלוש שוטרות אשר שמרו עליו באבקה אשר היתה במטף. כתוצאה מכך חשו השוטרות מחנק, אך לא נזקקו לטיפול רפואי.

כמו כן הנאשם קילל את השוטרות במלים "אפסים" ו- "ג'וקים" ואמר להן כי אינו "סופר אותן".

עמדות הצדדים

ב"כ המאשימה הפנתה לחומרת העבירות בהן הורשע הנאשם ולעברו הפלילי. בטיעונה בקשה לקבוע מתחם עונש הולם שבין 8 ל- 18 חודשי מאסר בפועל ולהשית על הנאשם עונש הנמצא בצידו הגבוה של המתחם. כמו כן בקשה להפעיל מאסר מותנה והתחיבות להמנע מעבירה שלחובת הנאשם.

ב"כ הנאשם הפנה לנסיבותיו האישיות של הנאשם והקשיים מהן הוא סובל, כפי שפורטו בתסקיר שירות המבחן. כן הפנה לגילו הצעיר של הנאשם, ולפסיקה העוסקת בבגירים צעירים. לאור אלה ביקש להשית על הנאשם עונש במתחם שנע בין מאסר בעבודות שירות ועד שנת מאסר ולהסתפק בימי מעצרו של הנאשם.

הנאשם ביקש לומר את המילה האחרונה. לדבריו הוא חזר בתשובה לפני שנה, ומאז נטש את דרך העבריינות והיטיב דרכיו. לצד זאת, הנאשם הבהיר כי הוא עומד על כפירתו ונמנע מלהביע חרטה.

מתחם העונש

חומרת מעשי הנאשם ברורה: הנאשם ריסס שלוש שוטרות באמצעות מטף כיבוי אש ופיזר עליהן את האבקה שבמטף – מעשה, אשר מעבר לאלימות שבו, מעיד על זלזול בחוק ובאוכפיו. יתרה מכך, המעשים נעשו בעת שהנאשם היה כבול באזיקים בתוך תחנת משטרה, דבר המעיד על העדר מעצורים ומורא הדין.

מעבר לפגיעה בערך של כיבוד החוק, המעשים בהם הורשע הנאשם פגעו בגופן של השוטרות, אשר חשו מחנק כתוצאה מריסוס החומר עליהן וכן בכבודן. יאמר בהקשר זה, כי שוטרי הסיור מבצעים מלאכה קשה, שוחקת, וכפוית טובה, בתנאים לא קלים תוך חיכוך מתמיד עם פורעי חוק. אין כל סיבה כי יבצעו את מלאכתם כשהם חשופים לאלימות והשפלה, כפי שחוו השוטרות אותן תקף הנאשם.

לאחרונה נפסק, ביחס לנאשם אשר איים על שוטרים ברצח והכה אחד מהם באופן שגרם לו לחבלה (ע"פ 6040/13, נעמן נ' מדינת ישראל, מיום 19.3.14):

"יג. לאחר העיון, החלטנו להיעתר לערעור. סבורים אנו, כי העונש שהוטל על המשיב בגזר דינו של בית המשפט קמא אינו הולם דיו את חומרת עברותיו ואת חשיבותם של הערכים המוגנים אשר נפגעו בהתנהגותו - יכולתם של גורמי אכיפת החוק לבצע את תפקידם, שמירת הסדר הציבורי והגנה על בטחון הציבור, ועם אלה עקרון שלטון החוק וכיבודו, יפים לעניין זה הדברים שנאמרו בע"פ 3236/98 אבו דריס נ' מדינת ישראל (1998):

"השופט המלומד הצביע על חומרתן היתירה של העבירות בהן הורשעו הנאשמים. אכן - כך כתב השופט המלומד - 'פציעותיהם של השוטרים לא היו חמורות, ובידי הנאשמים לא היו כלי חבלה, אך מנגד: "מה שנראה בעיני חמור ומחריד כאחד הוא עצם הרעיון שאזרחים מרשים לעצמם לתקוף שוטרים במהלך מילוי תפקידם, לא בשל מעשה התגרות או מעשה בלתי חוקי שעשו השוטרים, אלא בשל עצם העובדה שהשוטרים רצו לבצע את תפקידם. שוטרי משטרת ישראל נמצאים בחזית המאבק בפשע, לרוב בגופם ממש. לעתים הם מסכנים את חייהם ברצותם למלא את תפקידם כראוי. ביקורת שגרתית של שוטרי סיור ביחס למכונית חשודה היא דבר יום ביומו, ואין להעלות על הדעת שינסו להפריעה באמצעים אלימים הפוגעים בגופם של השוטרים ומסכנים את בריאותם' " (פסקה 3 לפסק דינו של המשנה לנשיא, השופט ש' לוין).

יד. ראו גם ע"פ הייב נ' מדינת ישראל 8704/08 (2009):

מעשיהם של המערערים, שכללו איומים ותקיפה של שוטרים הממלאים תפקיד ציבורי על פי דין הינם בבחינת התנהגות פלילית חמורה ושלוחת כל רסן, אשר קוראת תיגר על אושיות שלטון החוק תוך התעלמות מופגנת מנורמות התנהגות ראויות שיש להקפיד עליהן" (פסקה 8 לפסק דינו של השופט י' דנציגר).

עוד ראו ע"פ 6642/09 מדינת ישראל נ' גביש (2009); ע"פ 194/14 מדינת ישראל נ' מחמוד (2014).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ