אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"פ 56864-09-14 מדינת ישראל נ' ח'ורי(עציר) ואח'

ת"פ 56864-09-14 מדינת ישראל נ' ח'ורי(עציר) ואח'

תאריך פרסום : 01/03/2016 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית המשפט המחוזי חיפה
56864-09-14
22/02/2016
בפני השופט:
אמיר טובי

- נגד -
מאשימה:
מדינת ישראל
נאשמים:
1. סלים ח'ורי - נדון
2. מחמוד כליבאת תומר נוה
3. זכריה זובידאת (עצור) עאדל בויראת

עו"ד באסל פלאח
עו"ד תומר נוה
עו"ד עאדל בויראת
גזר דין

  ההליך וכתב האישום1.הנאשמים 2 ו-3 הורשעו ביום 9.6.15 בעבירות שיוחסו להם בכתב האישום שתוקן במסגרת הסדר טיעון, אליו הגיעו הצדדים, ואשר לא כלל הסכמה לעניין העונש. כתב האישום המתוקן (להלן: "כתב האישום") ייחס לנאשמים החזקה ושימוש בסמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית, עבירות לפי סעיף 7(א) וסעיף 7(ג)(רישא) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] התשל"ג-1973 וסעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.  2.בעובדות כתב האישום נאמר כי עובר לתאריך 29.8.14 החזיק תאמר כליבאת (להלן: "תאמר") סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל 120.19 גרם נטו שלא לצריכה עצמית, ללא היתר ובלא רישיון כדין (להלן: "הסם"). ימים אחדים עובר למועד הנ"ל, שוחחו ביניהם תאמר והנאשם 1 וסיכמו לבצע עסקה להעברת הסם מתאמר לנאשם 1 בתמורה לתשלום ששיעורו אינו ידוע למאשימה.  3.בין הנאשמים 2 ו-3 קשרי חברות ומשפחה. ביום 29.8.14 העביר תאמר את הסם המסוכן לנאשמים 2 ו-3 והורה להם להעבירו לידי הנאשם 1. בהמשך לכך, נסעו הנאשמים 2 ו-3 ברכב סקודה, כשברשותם הסם המסוכן, כאשר הנאשם 2 נוהג ברכב והנאשם 3 יושב במושב הסמוך למושב הנהג, וזאת במטרה להעביר את הסם לידי הנאשם 1. הרכב נעצר במחסום משטרתי ובחיפוש נמצאה ברכב כפפה ובתוכה הסם המסוכן שהונח בין מושב הנהג לבין מושב הנוסע. במעמד זה נעצרו הנאשמים 2 ו-3 על ידי המשטרה. 4.נוכח גילם הצעיר של הנאשמים ובשים לב לכך שהם נעדרי כל עבר פלילי, נעתרתי לבקשת סנגוריהם והוריתי לשירות המבחן לערוך תסקיר בעניינם בטרם שמיעת הטיעונים לעונש. תסקירי שירות המבחן5.בתסקיר מיום 31.7.15 שנערך בעניינו של הנאשם 2 נאמר כי מדובר ברווק בן 20 המתגורר בבית הוריו בבסמת טבעון ומי שעבד משך שנה וחצי לפני מעצרו במאפייה יחד עם אביו. מדובר בבן הבכור במשפחה המונה הורים ושלושה ילדים. שירות המבחן התרשם כי מדובר בבחור וורבאלי, קשור למשפחתו ונוטה להתנהל באופן אימפולסיבי ולא מחושב כשהוא חווה צורך לתמוך בבני משפחתו. הנאשם 2 התקשה להסביר את הפער בין התנהגותו החיובית באופן כללי לבין הסתבכותו בעבירה נשוא תיק זה, אף שנטל על עצמו את האחריות לביצועה.  בבואו לבחון את הסיכון להישנות עבירה דומה בעתיד מצד הנאשם 2, ציין שירות המבחן כי הוא מתרשם מצעיר המצוי בשלבי גיבוש זהותו האישית, ומי שבשלותו הרגשית מצומצמת. נאמר כי ביצוע העבירה משקף אישיות דלה וצורך בתחושת קבלה ושייכות חברתית. לצד זאת נאמר כי לנאשם 2 נתוני אישיות חיוביים, יכולת אמפתית מותאמת וניכר כי מעצרו וניהול ההליך המשפטי נגדו היוו עבורו גורמי הרתעה משמעותית. יחד עם זאת, התרשם שירות המבחן מקיומם של גורמי סיכון העלולים, במצבים של חוסר ביטחון אישי, להוות מקדמי סיכון נוספים לביצוע עבירות דומות. לאחר שקצינת המבחן הסבירה לנאשם 2 חשיבות השתלבותו בהליך טיפולי לצורך עבודה על הפער הקיים בין התנהלותו הכללית לבין התנהגותו המתוארת בכתב האישום, הוא ביטא נכונות לשתף פעולה עם כל תכנית שתגובש עבורו. שירות המבחן התרשם כי השתלבותו של הנאשם 2 בהליך טיפולי עשויה להפחית את הסיכון להישנות מעשים עבריינים בעתיד מצידו. לפיכך, הומלץ על העמדתו בפיקוח שירות המבחן לתקופה של 12 חודשים במהלכם ישולב בקבוצה טיפולית לבגירים צעירים. זאת, לצד הטלת מאסר קצר שניתן יהא להמירו בעבודות שירות ומאסר מותנה. 6.ביום 18.12.15 ערך שירות המבחן תסקיר בעניינו של הנאשם 3, ממנו עולה כי הלה צעיר בן 27, תושב הכפר זבידאת אשר מתגורר בבית הוריו ועבד בפנצ'ריה השייכת לדודו. שירות המבחן התרשם כי מדובר בצעיר ללא דפוסים אנטיסוציאליים, המגלה הבנה לבעייתיות בהתנהגותו ולמחיר האישי והמשפחתי שישלם. בהתייחסו לעבירה נשוא הדיון, קיבל הנאשם 3 אחריות לביצועה. לדבריו, בטרם ביצוע העבירה הוא בילה עם חבריו, ובכללם שותפיו לעבירה, ובמהלך אותו בילוי שתה אלכוהול. עוד הוסיף, כי הוא לא ידע שהחומר שעליו להעביר הינו סם מסוכן אך מיד לאחר עלייתו לרכב הבין כי מדובר בסמים אולם הוא לא עשה דבר כדי להפסיק השתתפותו בתהליך העברת הסם. לגרסתו, הדבר נעוץ בעובדה שהיה שתוי וחשיבתו לא היתה צלולה. בבואו להעריך את הסיכון להישנות עבירה דומה בעתיד מצידו של הנאשם 3, ציין שירות המבחן כי נוכח העובדה שמדובר בצעיר בעל נתוני אישיות דלים וקונקרטיים ונעדר בשלות רגשית, הרי הוא עלול להפעיל שיקול דעת מוטעה במצבים חברתיים בהם מופעל עליו לחץ חברתי על ידי קבוצת השווים. נאמר כי ניכר שהוא מתקשה לגייס כוחות להתמודדות במצבים בהם מופעל עליו לחץ חברתי. בכך מוגבר הסיכון להסתבכות נוספת עם החוק. לאחר שקצינת המבחן שיקפה לו את התרשמותה, הביע הנאשם 3 נכונות להשתלב בכל הליך טיפולי שיוצע לו וביטא הבנה כי הוא זקוק לרכישת כלים שיסייעו בידו להתמודד במצבים שתוארו. שירות המבחן ציין כי ללא הליך טיפולי משמעותי, הסיכון להישנות עבירה דומה בעתיד הינו גבוה. לאור זאת, הומלץ על העמדת הנאשם 3 בפיקוח שירות המבחן לתקופה של 12 חודשים במהלכם ישולב בהליך טיפולי. זאת לצד הטלת מאסר מותנה. טיעוני הצדדים לעונש7.בטיעוניה לעונש הפנתה המאשימה לסכנה הטמונה בהחזקת סם שלא לצריכה עצמית, שאינה מהווה סכנה רק למחזיק או לסביבתו הקרובה אלא עלולה להגיע למעגלים רחבים יותר בחברה. נאמר כי הנזק הנגרם ממי שנוטל חלק בשרשרת הסם, אף אם אינו צורך אותו, הוא רב לכלל החברה. בענייננו, טענה המאשימה כי לא ניתן להתעלם מכמות הסם וסוגו ומן העובדה שהסם היה נתון בשליטתם של הנאשמים 2 ו-3 לאורך כל הנסיעה ועד לסיכול העבירה על ידי גורמי האכיפה. לפיכך, עתרה המאשימה לקבוע מתחם עונש בטווחי ענישה בין שנתיים לארבע שנות מאסר ולהטיל על הנאשמים עונש שלא יהא ברף הגבוה של המתחם.  ב"כ המאשימה ביקש לדחות את המלצות שירות המבחן כפי שהועלו בתסקירים שהוגשו בעניינם של הנאשמים. לגבי הנאשם 2 נאמר כי יש ליתן את הדעת לעובדה שהוא היה הנהג באירוע, על כל המשתמע מכך. העובדה שמדובר בצעיר, יליד 1995 ונעדר עבר פלילי אין בה כדי להקהות מחומרת מעשיו. ביחס לנאשם 3 נאמר כי העובדה שלא התמיד במהלך היותו בפיקוח שירות המבחן לאחר ששוחרר לחלופת מעצר, מציבה קושי בפני קבלת המלצות שירות המבחן בעניינו. הצהרתו על מוכנותו להשתלב בכל הליך טיפולי אינה באה לידי ביטוי במעשיו. עוד נטען ביחס לנאשם 3 כי מעברו התעבורתי עולה כי נדון לתקופת מאסר של 5 חודשים אותם ריצה בעבודות שירות בגין עבירות תעבורה בהן הורשע. משכך, הרי שלא מדובר במי שזו היא הסתבכותו הראשונה עם החוק. לפיכך, עתרה המאשימה להשית על הנאשמים נוסף למאסר בפועל גם מאסר מותנה, קנס כספי ולהורות על פסילתם, הן בפועל והן על תנאי מלנהוג ברכב. 8.בפתח טיעוניו לעונש הפנה ב"כ הנאשם 2 לעובדה שהנאשם 1 נשפט ל-30 חודשי מאסר בהתאם להסדר עם המאשימה, שעה שנטען לגביו כי הוא היוזם, המתכנן והרוח החיה מאחורי עסקת הסמים. לנאשם 1 יוחסה, נוסף לעבירה של החזקת סם, גם עבירה של עסקה בסם מסוכן. מדובר בבעל עבר מכביד שריצה מאסרים רבים וחרף כל זאת נגזרו עליו 30 חודשי מאסר. ב"כ הנאשם 2 ציין כי נעשה שימוש במרשו לצורך העברת הסם דווקא בשל אישיותו הדלה והדימוי העצמי הנמוך ממנו הוא סובל. בתוך כך הפנה לעובדה שהנאשם 2 היה כבן 18 שנים בעת ביצוע העבירה ומי שניהל עד למעצרו אורח חיים נורמטיבי. נאמר עוד כי משפחת הנאשם 2 הינה משפחה נורמטיבית, מכובדת בכפר בסמת טבעון ואינה מכירה את העולם הפלילי. ב"כ הנאשם 2 ציין לקולא את הודייתו של שולחו במיוחס לו בשלב מוקדם של ההליך, אגב חיסכון בזמן שיפוטי יקר. כמו כן הפנה לכך שהנאשם 2 שהה תקופה ארוכה במעצר ומאז שוחרר למעצר בית בחודש נובמבר, לא הפר עד היום ולו פעם אחת את תנאי שחרורו.  9.ב"כ הנאשם 3 ביקש להתחשב בהודייתו המוקדמת של מרשו שבאה מיד לאחר תיקון כתב האישום. מדובר בכתב אישום שעבר תיקון משמעותי ומיד לאחריו הודה הנאשם 3 במיוחס לו ובכך חסך זמן שיפוטי יקר ונטל על עצמו את האחריות למעשיו. לדעת ב"כ הנאשם 3, המלצת שירות המבחן ראויה והולמת, בייחוד נוכח העובדה שבהטלת צו מבחן לא מסתיים עניינו של הנאשם וזה יהיה נתון לפיקוח משך שנה. ככל שלא יעמוד בצו המבחן, ניתן יהיה לדון אותו מחדש. ממהלך זה יכולה החברה לצאת רק מרווחת, שכן אם ירצה הנאשם 3 מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, לא תרוויח החברה דבר ואילו אם יצלח ההליך הטיפולי והנאשם יחזור למוטב, ייצא כלל הציבור מורווח מכך. הסנגור הפנה לכך שהנאשם 3 כבר שילם חלק ממחיר העבירה שעה שהיה נתון במעצר קרוב ל-3 חודשים. בנוסף, ביום 7.10.15, חזר וביקש להיכנס למעצר מיוזמתו משום שלא היה יכול להמשיך ולשהות בתנאי מעצר בית מוחלט.  בהתייחס לגילו הצעיר, הפנה ב"כ הנאשם 3 לעובדה שמדובר במי שנמנה על קבוצת הבגירים הצעירים, בהם הכירה הפסיקה כקבוצת גיל המחייבת התייחסות מיוחדת. דבר הנאשמים10.הנאשם 2 הביע צער על מעשיו וביקש לאפשר לו הזדמנות נוספת תוך שהתחייב לא להסתבך בפלילים פעם נוספת. הנאשם 3 הביע אף הוא צער על מעשיו וביקש את רחמי בית המשפט.  דיון והכרעה11.בבואו לקבוע את מתחם העונש ההולם נדרש בית המשפט להתחשב בערכים החברתיים שנפגעו כתוצאה מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בהם, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה. 12.הערך החברתי שנפגע כתוצאה מביצוע העבירה הינו ערך ראשון במעלה. בתי המשפט חזרו באין ספור הזדמנויות על הצורך בניהול מלחמת חורמה כנגד עבירות הסמים שהנזק הגלום בהן הוא רב ביותר, הן לצרכני הסמים והן לחברה בכללותה. בית המשפט העליון חזר פעם אחר פעם על הקביעה כי נוכח הנזק העצום שמסבות עבירות הסמים, יש להיאבק בתופעה, בין היתר, על ידי הטלת עונשים מרתיעים על המעורבים בכל שרשרת הסם ובכלל זאת גם על מי שהיה רק חוליה אחת באותה שרשרת (ראו: ע"פ 1945/13 עאמר נ' מדינת ישראל (5.10.2014); ע"פ 2194/14 בן שמעון נ' מדינת ישראל (10.9.2014)). לפני ימים אחדים עמד על כך בית המשפט העליון פעם נוספת בע"פ 4592/15 פדידה ואח' נ' מדינת ישראל (8.2.2016) בקבעו כי "נגע הסמים, והסמים הקשים כבענייננו בפרט, מרעיל לא רק את הצרכנים עצמם, אלא השפעתו הרסנית לחברה הסובבת ככלל. בנגע זה יש להילחם בכל שלביו, החל מהפצתו ועד מכירתו והשימוש בו". (ראו עוד לעניין זה: ע"פ 4597/13 פיצו נ' מדינת ישראל (22.9.2014)). אף העונש החמור אותו ראה המחוקק לקבוע בצדה של העבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, השווה לעונש הקבוע לעבירה של סחר בסמים, מלמד על החומרה היתרה בה ראה המחוקק להתייחס לעבירה. (ראו: ע"פ 3915/11 אלכלאב נ' מדינת ישראל (29.11.2012)).  בע"פ 211/09 אזולאי נ' מדינת ישראל (26.10.2010) נאמר: "על חומרתה המופלגת של עבירת החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית אין צורך להכביר מילים, ולא כל שכן כך הוא כאשר מדובר בכמות כה גדולה של סמים מסוג זה. הענישה בעבירות מסוג זה נועדה, קודם לכל, לשרת את מטרת הגמול לעבריין על עיסוק בסם העלול לסכן חיי אדם ולפגוע בבריאות המשתמשים בו; שנית, על העונש להעביר מסר חד-משמעי של הרתעה ביחס לעבריינים פוטנציאליים, ולשמש אות אזהרה אפקטיבי לכל מי שמתכוון לקחת חלק במערכת ההעברות והסחר בסמים, תהא אשר תהא הפונקציה אותה הוא ממלא בשרשרת זו של העברת הסם מיד ליד. מזה זמן רב, מדגישים בתי המשפט בפסיקתם את חשיבות הערך הענישתי בעבירות סמים כאחד הכלים החשובים בפעילות לביעורו של נגע הסמים. ההחמרה בענישה בגין עבירות סמים משרתת את מטרות הגמול וההרתעה, שהן היעדים העיקריים של הענישה בתחום הסמים". 13.בענייננו, מדובר בסם מסוג קוקאין, המכונה לא אחת "סם המוות" בכמות לא מבוטלת. על המסוכנות המוגברת הנשקפת מסם הקוקאין עמד בית המשפט בע"פ 3625/11 פלונית נ' מדינת ישראל (6.11.2012) בקבעו: "סם הקוקאין הוא מן המסוכנים שבסמים... חיי אדם עומדים על הפרק – בריאות הנפש והגוף – וכן גם כל הפשיעה הנלווית, הפוגעת בביטחונם וברכושם של רבים וטובים יישרי דרך, ובזכותם לחיות בשקט ובבטחה. ענישה מחמירה וכואבת היא הכרח בל יגונה. הרתעה היא כורח המציאות". כך גם בע"פ 972/11 מדינת ישראל נ' יונה (4.7.2012) נקבע כי: "הקוקאין נחשב, ולא בכדי, לסם קשה. זאת הן בשל השפעותיו על גוף האדם, והן בשל פוטנציאל ההתמכרות הגבוה שטמון בו... הפגיעה ביחיד חוזרת חלילה לפגיעה בחברה. השימוש בסם מסוג קוקאין יוצר צורך להמשיך ולהשתמש. כתוצאה מכך עליו לחפש מקורות כספיים למימון רכישת הסם, לאו דווקא בדרכים חוקיות, תוך שהוא חווה התדרדרות מתמדת בתפקוד הפיזי והקוגניטיבי שלו". 14.בבואי לקבוע את מתחם העונש ההולם שמתי לנגד עיניי את העובדה שמדובר בכמות לא מבוטלת של כ- 120 גרם נטו של סם מהמסוכנים שיש, שהפצתו עלולה היתה להסב נזק קשה ורחב היקף.  יחד עם זאת, מעובדות כתב האישום עולה כי הנאשמים לא היו חלק מקשירת הקשר להעברת הסם ולא היו שותפים לתכנון מהלך אותה העברה. מסיפור המעשה, כפי שמפורט בכתב האישום, עולה כי תאמר הורה לנאשמים להעביר את הסם ולמסרו לידי הנאשם 1 והם מילאו אחר הוראותיו. עולה גם כי החזקתם בסם היתה לפרק זמן שאינו ארוך, שכן הסם נמסר לידיהם בסמוך לשעה 23:00 ואז הם עלו לרכב והחלו בנסיעה כשהסם ברשותם עד שנעצרו על ידי המשטרה בסביבות השעה 23:14. עולה כי לא קדמה לנטילת הסם לידי הנאשמים הכנה מוקדמת וכי הם מילאו אחר הוראותיו של הנאשם 1. ברי כי אין בכך כדי לפטור אותם מכל אחריות אך ניתן לקבוע כי לא היו החוליה הדומיננטית בשרשרת העברת הסם.  15.בהתחשב בנסיבות ביצוע העבירה, לרבות סוג הסם וכמותו, ובשים לב לערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה מביצוע העבירה ומדיניות הענישה הנהוגה, אני סבור כי מתחם העונש לו עתרה המאשימה הינו ראוי והולם. לפיכך, אני קובע כי מתחם העונש במקרה זה נע בין שנתיים לארבע שנות מאסר בפועל. גזירת העונש בתוך המתחם16.בבואי לגזור את דינם של הנאשמים בתוך מתחם העונש שנקבע, ראיתי להביא בחשבון את הודייתם בעבירה שיוחסה להם בכתב האישום. נכון הוא שהודיה זו באה לאחר שהחלה שמיעת הראיות בתיק ולא בתחילתו של ההליך, כשמפי הסנגורים נטען כי הדבר נעוץ בעמדתו של הנאשם 1 שעמד על כפירתו. כך או כך, אני סבור כי הודייתם של הנאשמים, גם אם ניתנה בשלב מתקדם יחסית בניהול התיק, מגלמת בחובה נטילת אחריות. 17.לצד הודייתם של הנאשמים, ראיתי להביא בחשבון גם את גילם הצעיר ואת העובדה כי הם נעדרי כל עבר פלילי, למעט עבר תעבורתי. מדובר במי שזו הסתבכותם הראשונה בפלילים ובנסיבות, ראוי להתחשב בעובדה זו לטובתם.    18. בנוסף, הבאתי בחשבון את הנסיבות האישיות והמשפחתיות של הנאשמים כפי שפורטו בתסקירי שירות המבחן. אלא שהמלצה על הטלת מאסר מותנה בעבירה של החזקת סם מסוג קוקאין בכמות שבה מדובר אינה הולמת ובית המשפט אינו יכול לקבלה. שירות המבחן מתמקד, מטבע הדברים, בנאשם שבפניו והתסקיר נערך על פי רוב במגמה שיקומית ואינו מתמקד בשיקולים אחרים שעיקרם טובת הכלל והאינטרס הציבורי, עליהם אמון בית המשפט (ראו ע"פ 2669/00 מדינת ישראל נ' פלוני, פ"ד נד(3), 685). בנסיבות, אין בידי לקבל את המלצת שירות המבחן שכן העונשים שהוצעו על ידו אינם עומדים בקנה אחד עם מדיניות הענישה המקובלת לגבי העבירה בה הורשעו הנאשמים. 19.על יסוד מקבץ האמור אני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים: 19.1מאסר בפועל לתקופה של 24 חודשים בניכוי תקופת מעצרם.לגבי הנאשם 2 מיום 29.8.14 ועד 20.11.14.לגבי הנאשם 3 מיום 29.8.14 ועד 20.11.14 וכן מיום 7.10.15 ועד היום. 19.212 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים לבל יעבור, כל אחד מהנאשמים 2 ו-3, עבירה מסוג פשע, בניגוד לפקודת ה+

המסוכנים ויורשע בגינה.  19.3אני מטיל על כל אחד מהנאשמים 2 ו-3 קנס כספי בסך 4,000 ₪ כל אחד או חודש

מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-8 תשלומים חודשיים שווים ורצופים בסך 500 ₪ כל אחד, כאשר מועד התשלום הראשון יחול ביום 15.3.16 ויתר התשלומים ב-15 לכל חודש שלאחריו. היה ואחד התשלומים לא ישולם במועדו, יעמוד מלוא סכום הקנס לפירעון מיידי בצירוף תוספת פיגורים, כמתחייב בדין ובניכוי החלק ששולם עד לאותו שלב.  19.4אני פוסל כל אחד מהנאשמים 2 ו-3 פסילה בפועל מלהחזיק או מלהוציא רישיון נהיגה למשך 18 חודשים ממועד שחרורם ממאסר בגין תיק זה.    הנאשם 2 יתייצב לתחילת ריצוי עונש המאסר ביום 7.3.16 שעה 09:00 בבית המעצר קישון כשבידו תעודה מזהה. עד אז ימשיכו לחול לגביו התנאים המגבילים החלים עליו כיום.  זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום.  ניתן היום, י"ג אדר א' תשע"ו, 22 פברואר 2016, בנוכחות הצדדים.   Picture 1  

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת

 

(בעניינם של הנאשמים 2 ו-3)

הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ