אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"פ 5555-12 מדינת ישראל נ' ביטון

ת"פ 5555-12 מדינת ישראל נ' ביטון

תאריך פרסום : 20/08/2015 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית המשפט המחוזי באר שבע
5555-12
15/07/2015
בפני השופט:
אלון אינפלד

- נגד -
מאשימה:
מדינת ישראל
עו"ד איילת קדוש
נאשם:
נסים ביטון
עו"ד יעקב גסר
גזר דין
 

 

רקע עובדתי

  1. הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בכתב האישום המקורי, ככתבו וכלשונו, בעבירה של קשירת קשר לפשע, הצתה וניסיון של קבלת דבר במרמה. מדובר במעשה הצתה של חנות שבבעלות הנאשם במסגרת מרמת ביטוח, אותה ביצע ביחד עם שותפו לעבירה (להלן: "השותף" או "מורדי").

  2. מתיאור האירוע בקצרה, עולה, כי בין הנאשם לבין מורדי קיימת היכרות עסקית. במהלך השנים 2009-2012 הלווה הנאשם למורדי סכומי כסף שונים. נטען, כי השניים קשרו ביניהם קשר להצית את הקיוסק שהינו בבעלות הנאשם על מנת לקבל כספי ביטוח במרמה. מדובר בעסק שהיה בעבר בבעלות מורדי, אשר בשלב מסוים נמכר לנאשם, ומורדי המשיך לעבוד עמו שם. לשם ההצתה, בתאריך 15.8.12, הצטייד הנאשם מבעוד מועד בארבעה גלונים מלאים בדלק. כן הכין בקבוק תבערה, באמצעות בקבוק בירה שמילא בדלק, אשר לפיה הוחדר סמרטוט. באותו מועד, החלו הנאשם ומורדי לשפוך דלק בקיוסק. לאחר שפיכת הדלק, מורדי יצא מהכניסה הראשית של הקיוסק והמתין שהנאשם יסיים לשפוך את הדלק ויצא מהדלת האחורית, על מנת שמורדי יצית את הקיוסק. הנאשם שפך את הדלק בקיוסק ופנה לצאת מהיציאה האחורית. בשלב זה הצית מורדי את הקיוסק ואש אחזה במקום. כתוצאה מכך, נגרם נזק למבנה ותכולת הקיוסק נשרפה כליל.

  3. תחילה, כפר הנאשם באשמתו. אולם, לאחר שטענותיו נדחו במסגרת משפט זוטא, הודה הנאשם בכתב האישום. עם זאת, אף לאחר ההודיה, עדיין נותרה מחלוקת מצומצמת באשר לקיומה של נסיבה מקלה. זאת בשאלה, האם למורדי, שותפו של הנאשם, הייתה כוונה לרצוח את הנאשם בעת אירוע הצתת הקיוסק, כפי שטען הנאשם? טענת הנאשם הייתה כי לאחר ששפך דלק בקיוסק ופנה לעבר היציאה האחורית, שותפו אמור היה להמתין ליציאתו, בטרם השלכת בקבוק התבערה. אולם, השותף השליך הבקבוק בטרם הספיק הנאשם לצאת, באופן שסיכן את הנאשם. מכאן הסיק הנאשם, כי השותף רצה לפגוע בו.

  4. בהכרעת דין משלימה מתאריך 25.6.15, נדחתה טענת הנאשם. נקבע כי יש הסברים אחרים לכך שהשותף הקדים לזרוק הבקבוק, ולא עלה בידי הנאשם להוכיח מעבר למאזן ההסתברויות קיומה של נסיבה מקילה זו, בדבר כוונת השותף לפגוע בו בעת מעשה.

     

     

    מתחם הענישה

  5. רבות נכתב אודות חומרתה של עבירת ההצתה, שכן מנהגה של האש הוא להתפשט מבלי שתהא יכולת שליטה עליה, דבר שעלול לגרום לנזקים ברכוש ואף בגוף ובנפש, כפי שצוין "שראשיתה גפרור ואחריתה עלולה להיות שערי מוות" (ע"פ 2599/07 קריין נ' מדינת ישראל, מיום 30.4.07). משמע, אף אם משלח האש מתכוון לגרום לנזק ממוקד בהקשר מסוים, עדיין חטאו גדול. החומרה היא בכך שלמען מטרה עבריינית מצומצמת, נכון היה ליצור סיכון רחב היקף, לרכוש, לגוף ולנפש. זאת, אף אם לא חפץ לגרום לנזק כזה, או אפילו לסיכון כזה. לכן, לא בכדי קבע המחוקק עונש מרבי של 15 שנות מאסר בפועל בגין עבירת ההצתה, והבדילה היטב מהעבירה הרגילה של "גרימת נזק בזדון", נוכח הערכים המוגנים, הרחבים הרבה יותר, ואשר הועמדו בסכנה גדולה הרבה יותר.

  6. באשר לנסיבות המעשה הקונקרטי, הרי שיש לבחון את נסיבות ההצתה. בהם, טיב הנכס שהוצת, ובעיקר את מידת הסיכון להתפשטות האש וסוג הסיכון שהיה נוצר במקרה כזה. שיקולים נוספים שיש לבחון הם מידת הנזק שנגרם בפועל. כן יש לבחון את מניעי ההצתה, שנאה, מרמה, הנאה רגעית או מניע אחר. בהקשר זה יש לבחון את המטרות שחפץ העבריין להשיג בהצתה. בעבירה זו, כבעבירות אחרות, יש לקחת בחשבון פעולות הכנה, מקצועיות בביצוע, קיומם של שותפים ועוד.

  7. הנאשם ושותפו הציתו עסק (קיוסק) שהינו בבעלות הנאשם, הממוקם במבנה מסחרי שהוא חלק ממרכז מסחרי, בשעת לילה (22:50), כשהיה ריק מנוכחות אדם במקום. מכאן, שמידת הסיכון הייתה פחותה מאשר הצתת עסק ביום, או דירת מגורים בלילה. עם זאת, אין להמעיט בסיכון. שכן עדיין מדובר בשטח מסחר ציבורי, שייתכן שיעברו בו בני אדם, אף אם כלתה רגל מן השוק. כן יש לקחת בחשבון את הסמיכות של עסקים נוספים, וכן את העובדה כי המרכז המסחרי הוא בכל זאת בתוך העיר, ובכך התקיים סיכון רחב להתפשטות בלתי נשלטת של האש, אף מחוץ למתחם המסחרי, מעבר לכוונה המקורית לשרוף הקיוסק בלבד. הנאשם בעצמו העיד כי בזמן ההצתה, ובניגוד לתכנית המקורית, הוא נפגע מהדף עז כתוצאה מהפיצוץ וכי למעשה ראה את המוות לנגד עיניו. סיכון זה יכול היה להיות מנת חלקם של כל תושבי הסביבה, ובמיוחד לכבאים, לגורמי ביטחון או לכל אדם שהיה בא להציל מן הדליקה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ