אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"פ 55216-07-14 מדינת ישראל נ' ברדיעה(עציר)

ת"פ 55216-07-14 מדינת ישראל נ' ברדיעה(עציר)

תאריך פרסום : 20/01/2015 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום ירושלים
55216-07-14
26/12/2014
בפני השופט:
ירון מינטקביץ

- נגד -
המאשימה:
מדינת ישראל
עו"ד שרית דרור מלשכת תביעות ירושלים
הנאשם:
בהאא ברדיעה
עו"ד ראפת עליאן
החלטה
 

רקע

לפני בקשה להארכת מועד להגשת נימוקים לבקשה לחילוט רכב.

ביום 31.7.14 הורשע הנאשם בעבירה של הסעת שוהים בלתי חוקיים. ההרשעה באה בעקבות הסדר טיעון, במסגרתו נגזרו על הנאשם שנת מאסר בפועל ומאסר על תנאי. עוד הוסכם, כי המאשימה תבקש לחלט כלי רכב בו השתמש הנאשם להסעת השוהים והנאשם יבקש להמנע מכך. שני הצדדים בקשו שלא לקיים דיון בענין במעמד הצגת ההסדר אלא להגיש טעונים בכתב. סוכם, כי המאשימה תגיש טיעונה תוך 7 ימים והנאשם יגיב תוך 7 ימים.

בית המשפט אישר ההסכמה והורה למאשימה להגיש טיעוניה תוך 7 ימים – קרי עד ליום 7.8.14.

המאשימה התעלמה מהחלטת בית המשפט (ומהצהרתה שלה) ולא הגישה טיעוניה.

הנאשם המתין בסבלנות, עד אשר הגיש ביום 12.10.14 בקשה להחזרת הרכב (ה"ת 18342-10-12). ביום 11.11.14 הורה בית המשפט למאשימה להגיב עד ליום 18.11.14 – והמאשימה התעלמה מן ההחלטה. ביום 25.11.14 הגיש ב"כ הנאשם בקשה למתן החלטה ללא תגובת המאשימה – ורק ביום 2.12.14 ראתה המאשימה להגיב לבקשה והגישה בקשה לחילוט הרכב. המאשימה אמנם התנצלה על האיחור בהגשת תגובתה, אך לא ראתה לנמק האיחור או לבקש רשות לטעון לבקשת החילוט באיחור של שלושה חודשים.

בדיון שהתקיים לפני ביום 10.12.14 הוריתי על שחרור הרכב בתנאים. דחיתי בקשת המאשימה לדון בשאלת החילוט עד אשר תוגש בקשה מנומקת מטעמה להגיש נימוקיה באיחור.

עמדות הצדדים

ביום 14.12.14 הגישה המאשימה בקשה להארכת מועד להגשת נימוקי בקשת החילוט. ההסבר לאיחור היה, שבשל "טעות אנוש" לא הועברה ההחלטה מיום 31.7.14 לטיפולה של התובעת המטפלת בתיק. עוד נטען, כי המאשימה כלל לא ידעה על ההחלטה מיום 11.11.14 עד אשר התקשרו אליה ממזכירות בית המשפט, ביום 27.11.14.

עוד טענה ב"כ המאשימה, כי גם הנאשם לא הגיש טיעוניו ביחס לבקשת החילוט וכי למיטב ידיעתה הבקשה אותה הגיש להחזרת הרכב לא נשלחה למשרדי המאשימה.

ב"כ הנאשם מתנגד לבקשה. לדבריו האיחור בהגשת הבקשה אינו מוצדק ועל כן אין להתיק למאשימה להגישה בשלב זה.

דיון והכרעה

דין הבקשה להגשת הטעונים באיחור להדחות.

ביום 31.7.14 הגיעה המאשימה להסדר טיעון בגדרו התחייבה להגיש טיעוניה לבקשת החילוט תוך 7 ימים. המעט שניתן לצפות מבעל דין הוא, שיעמוד בהסכמה דיונית אליה הוא מגיע. זכותו של נאשם כי ההליכים נגדו יסתיימו בזמן סביר. במיוחד דברים אמורים כאשר הוא מגיע להסדר טיעון סגור, אשר אחת ממטרותיו היא השגת הודאות ביחס לענשו וסיום מהיר של ההליכים. לא ניתן לקבל, כי שלושה חודשים לאחר שנגזר דינו של הנאשם רואה המאשימה לבקש להשית עליו עונש נוסף. הדבר פוגע בזכויות הנאשם ובסדרי עבודתו של בית המשפט.

קושי נוסף בהתנהלות המאשימה אני רואה בכך שגם לאחר שבית המשפט הורה לה להגיב לבקשה להחזרת התפוס, הגישה תשובתה באיחור של שבועיים. אם בכך לא די, המאשימה לא ראתה לנמק מדוע לא הגישה טעוניה במועד ולא טרחה לבקש רשות להגשתם אלא נהגה כאילו קנויה לה זכות, להגיש טעונים באיחור של שלושה חודשים ובית המשפט והנאשם אמורים להכפיף עצמם למועדיה.

הסברה של ב"כ המאשימה, כי בשל "טעות אנוש" לא קיבלה ההחלטה מיום 31.7.14, לאקוני ואינו מבהיר מהי אותה תקלה. בדיון נכח תובע מטעם המאשימה, אשר הגיע להסכמה הדיונית וקיבל ההחלטה בסוף הדיון ולא ברור איזו תקלה גרמה לכך שההחלטה לא קוימה. הסבר מדוע גם החלטה מיום 11.11.14 לא זכתה לטיפול כלל לא עלה.

התקשיתי להבין טענת המאשימה, כאילו גם הנאשם חטא בכך שלא הגיש טעוניוו ביחס לבקשת החילוט: על פי ההסכמה הדיונית מיום 31.7.14, אותה אישר בית המשפט, היה הנאשם אמור להגיב 7 ימים לאחר הגשת טיעוני המאשימה (שהרי סדרי הדין הם שראשית טוענת המאשימה והנאשם מגיב לטעוניה). כל עוד לא הגישה המאשימה טיעוניה, אין הנאשם אמור להגיש מאומה.

התקשיתי גם להבין הטרוניה על כך שהנאשם לא הגיש למאשימה את בקשתו להחזרת תפוס: מטעונה של ב"כ המאשימה עצמה עולה, כי שתי החלטות שיפוטיות (שאחת מהן נתנה בנוכחות תובע) לא הגיעו לידיעתה. לפיכך לא ברור כיצד יודעת המאשימה אילו בקשות התקבלו במשרדיה ואילו בקשות לא.

אוסיף על כל אלה, כי אין מדובר במקרה ראשון בו אני נתקל, בו רק כאשר מוגשת בקשה להחזרת רכוש נזכרת המאשימה לבקש לחלטו – נהפוך הוא, הדבר הוא כמעט נוהג קבוע אצל המאשימה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ