אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"פ 54671-03-12 מדינת ישראל נ' חבאבה ואח'

ת"פ 54671-03-12 מדינת ישראל נ' חבאבה ואח'

תאריך פרסום : 13/08/2015 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום ירושלים
54671-03-12
15/07/2015
בפני השופט:
איתן קורנהאוזר

- נגד -
מאשימה:
מדינת ישראל
נאשמים:
1. מחמד חבאבה
2. עארף חבאב (הסתיים)

גזר דין

  לגבי נאשם 1

 

רקע

1. הנאשם הורשע, על יסוד הודאתו בכתב אישום מתוקן, בעבירה של תקיפת שוטר, לפי סעיף 275 לחוק העונשין התשל"ז-1977.

בהתאם לעובדות כתב האישום המתוקן, ביום 15.12.11 בנקודת המעבר באזור שכונת רמות, סרבו מספר שוטרים לאפשר מעבר של פלשתינאית תושבת האזור, אשר היתה ללא תעודה מזהה. הנאשם הזדהה, בכזב, כארוסה של האישה, טען שהיא ישראלית, וביקש מהשוטרים להעבירה ללא תעודה מזהה. השוטרים הסבירו לו שזה בלתי אפשרי. הנאשם התרחק מהמקום ביחד עם האישה, והחל לקלל את השוטרים. בתגובה, עוכב על ידי אחד השוטרים בגין העלבת שוטר, והובל לרכב השוטרים. הנאשם סירב לעלות לרכב, החל להשתולל, חבט באגרוף בפניו של אחד השוטרים וגרם לו לדימום. בנסיבות אלה, היכה באגרופו בפניו של שוטר נוסף, מתחת לעינו, משכו מטה, ואף משך בחוזקה בקנה הרובה שלו בשתי ידיו. לאחר מכן, דחף הנאשם שוטר שלישי.

נאשם 2 הורשע בגין אירוע זה, בעבירה של הכשלת שוטר, ונגזר עליו עונש של מאסר מותנה וקנס.

2. טרם נשמעו הטיעונים לעונש, התקבל תסקיר בעניינו של הנאשם. הנאשם בן 25, נשוי, מתגורר עם אשתו בבית הוריו. הנאשם טען כי למד לימודי חינוך באוניברסיטת "אבו דיס", וכן רכש תעודת הוראה, אולם לא הציג כל אישור על כך. הנאשם הסביר כי תעודה זו איננה מוכרת על ידי משרד החינוך, ולפיכך נרשם ללימודי הוראה במכללת "דוד ילין". כיום, הנאשם אינו עובד, זאת בשל ניתוח בגבו. שרות המבחן התרשם מאדם המתקשה לנהל אורח חיים עצמאי, ובמצבים בהם חש לחץ – עשוי להגיב בפזיזות ובאימפולסיביות. עוד ציין שרות המבחן, כי הנאשם מצמצם מחלקו באירוע, מתקשה במיקוד פנימי, וחש תחושת קיפוח על ידי מערכת אכיפת החוק. לצד זאת, הנאשם הביע רצון לניהול אורח חיים תקין, חרטה על התנהגותו, וכן הסיק שרות המבחן כי ההליך הפלילי היווה גורם מרתיע עבורו.

אשר להרשעת הנאשם, ציין שירות המבחן כי הרשעה עלולה לפגוע באפשרויות תעסוקתו כמורה. לפיכך, המליץ על ביטול הרשעתו והטלת צו של"צ בהיקף של 180 שעות.

הממונה על עבודות השירות מצא את הנאשם כמתאים לריצוי העונש בעבודות שירות.

במסגרת הטיעונים לעונש העיד אביו של הנאשם, אשר ציין כי משפחתו מתגוררת בשכונת רמות בירושלים, בין התושבים היהודיים, תוך חיי שכנות טובים.

טיעוני הצדדים

3. המאשימה הפנתה לנסיבות ביצוע העבירה, לפגיעה בשוטרים עצמם וכן בסדר הציבורי. לטענתה, מעשי הנאשם עלולים היו לגרום לפגיעות חמורות מאלה שנגרמו. לגבי שאלת הרשעת הנאשם, טענה המאשימה כי יש להותיר את ההרשעה על כנה, שכן התנאים המנויים בהלכת כתב אינם חלים בענייננו. בהתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם, עתרה המאשימה להשית עליו שישה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, מאסר מותנה וקנס כספי.

4. הסנגור טען כי מדובר באירוע חד פעמי ויוצא דופן מבחינת התנהלות הנאשם, אשר נחלץ לסייע לבת משפחה, הגיב באלימות מתוך לחץ וחרדה, ונחבל בעצמו באופן קשה. משפחתו של הנאשם היא משפחה חיובית, המייחסת משמעות לשמה הטוב, וניהול ההליך הפלילי גרם סבל רב לנאשם ולמשפחתו. בנוסף, ציין הסנגור את נסיבות האישיות של הנאשם: לנאשם תואר בחינוך, הוא לומד להכנה לקורס פסיכומטרי, כחלק מתהליך ללימודים במכללת דוד ילין. מאז האירוע, אשר התרחש לפני כשלוש וחצי שנים, לא נרשמו לחובת הנאשם כל הסתבכויות נוספות. לפיכך, ובשל הפגיעה העתידית בתעסוקת הנאשם, עתר הסנגור לאמץ את המלצת שירות המבחן לעניין אי ההרשעה והעונש, והסכים לתשלום פיצוי לנפגעים.

הנאשם הביע התנצלות על מעשיו, הבטיח שלא יישנו, וציין שימשיך את לימודיו האקדמאים.

אי הרשעה

5. סדר הדין הפלילי, מחייב את הרשעתו של מי שהודה בביצוע עבירה. רק במקרים מיוחדים ויוצאי דופן, "חריג שבחריגים", בהם נוצר פער בלתי נסבל בין הפגיעה בנאשם לבין תועלת ההרשעה לאינטרס הציבורי, ייאות בית המשפט לסטות מכלל ההרשעה, וזאת בהתקיימם של שני תנאים מצטברים:

"ראשית, על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם ושנית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה בלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים"....

(ע"פ 2083/96 תמר כתב נ' מדינת ישראל , פ"ד נב(3) 337 (1997)).

אשר לבחינת הנזק שיגרם לנאשם, קבע בית המשפט העליון כי "אין מקום להסתפק ב'תרחיש תיאורטי', ויש להצביע על קיומו של נזק 'מוחשי וקונקרטי' אשר צפוי לנאשם כתוצאה מעצם ההרשעה" (רע"פ 54/15 פלוני נ' מדינת ישראל, (27.01.15), וכן ראו רע"פ 9118/12 אלכסנדר פריגין נ' מדינת ישראל (1.1.2013)).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ