אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"פ 50441-08-15 מדינת ישראל נ' עמיעד(עציר)

ת"פ 50441-08-15 מדינת ישראל נ' עמיעד(עציר)

תאריך פרסום : 29/03/2016 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום ירושלים
50441-08-15
22/03/2016
בפני השופטת:
1. חגית מאק קלמנוביץ
2. ס. נשיא


- נגד -
מאשימה:
מדינת ישראל
עו"ד יחידת תביעות ירושלים
נאשם:
עמיעור עמיעד (עציר)
עו"ד זכריה שינקולבסקי מטעם הסניגוריה הציבורית
גזר דין

1.נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו ארבעה אישומים ובהם ארבע עבירות איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין), עבירה של כליאת שווא לפי סעיף 377 רישא לחוק העונשין ועבירה של תקיפת בת זוג לפי סעיף 382 (ב) לחוק העונשין. כל העבירות בוצעו על ידי הנאשם כלפי אשתו, ביום 23.8.16 ובמהלך מספר שבועות לפני כן.

2.באישום הראשון איים הנאשם על אשתו כשאמר שישבור לה את העצמות, וכן נעל את דלת ביתם מבפנים. על פי תשובת הנאשם לכתב האישום, שלא נסתרה, הוא נעל את הדלת למשך חצי דקה בלבד, כדי למנוע מאשתו ללכת חברה בשעה 3:30 לפנות בוקר. באישום השני הואשם הנאשם בכך שלקח מידה של אשתו את הטלפון בזמן ששוחחה עם אמה, ואמר לאם שתגיד תודה שהוא לא שוחט את הבת שלה. באישום השלישי איים הנאשם על הנאשמת שלא תעקוב אחריו ואם תתקרב אליו יהרוג אותה, וכן הכה אותה בפניה. באישום הרביעי מואשם הנאשם בכך שהתקרב אל אשתו כשהוא אוחז בסכין ואמר לה שהיא בוגדת וזונה.

כשירותו הנפשית של הנאשם והשתלשלות העניינים עובר להרשעה

3.עוד במסגרת דיוני המעצר התבקשה חוות דעת פסיכיאטרית אודות הנאשם. בחוות דעת מיום 6.9.15 שנכתבה על ידי ד"ר ליאוניד קרגיצ'ב צויין כי הנאשם אובחן כלוקה בסכיזופרניה פרנואידית, הוא עבר אשפוזים רבים והיה מטופל, אולם בנוגע לעבירות נושא כתב האישום נקבע כי הנאשם לא היה במצב פסיכוטי כשביצע אותן, הוא מבדיל בין טוב לרע ואחראי למעשיו וכן מסוגל לעמוד לדין. בעקבות הפניית בית המשפט הפסיכיאטר בדק את הנאשם פעם נוספת, ובחוות דעת מיום 1.12.15 קבע כי אין לו מה להוסיף לגבי אחריותו של הנאשם למעשיו ויכולתו לעמוד לדין.

4.לנוכח עברו הפסיכיאטרי של הנאשם וספקות שהתעוררו אם הנאשם קיבל את הטיפול הנדרש בחודשים שקדמו להגשת כתב האישום, ביקש ב"כ הנאשם להעמיק את הבדיקה ולקבל הבהרות נוספות מהפסיכיאטר שערך את חוות הדעת. הבהרה אחת אכן התקבלה כאמור, ואל מצאתי לנכון לבקש הבהרות ובדיקות נוספות. ב"כ הנאשם ביקש גם לשקול הגשת חוות דעת מטעמו, אולם בסופו של דבר לא הוגשה חוות דעת נגדית עד סיום התיק. על אף שהועלו טענות שונות בנוגע למצבו הנפשי של הנאשם, חוות הדעת הפסיכיאטרית קבעה, כאמור, כי הוא היה אחראי למעשיו והוא מסוגל לעמוד לדין.

7.הנאשם עצמו ביקש לסיים את הדיון בתיק במהירות ולא להמתין לחוות דעת נוספת. הנאשם עמד גם על כך שהוא מודה בעובדות כתב האישום, אף כאשר בא כוחו ניסה להניאו מכך (ראו פרוטוקולים מיום 7.1.16 ומיום 7.2.16). בסופו של דבר בדיון שהתקיים ביום 10.2.16, מסר הנאשם תשובה מפורטת לכתב האישום, והמאשימה הסתפקה בתשובתו וויתרה על עבירת האיומים שיוחסה לו באישום השלישי. הנאשם הורשע בשלוש עבירות של איומים, בכליאת שווא ובתקיפת בת זוג. הצדדים הסכימו להפנות את הנאשם לשירות המבחן, ללא הסכמה לעניין העונש.

תסקיר שירות המבחן

8.תסקיר שירות המבחן מתייחס לקשיים שונים שליוו את הנאשם עוד מילדותו, הן במישור האישי והן בסביבתו, וכן למצבו הנפשי של הנאשם, אשפוזיו הקודמים והשימוש החוזר בסמים. על פי התסקיר הנאשם אב לילדים מנישואיו הראשונים, ונישא בשנית למתלוננת בתיק זה. המתלוננת לא היתה מודעת לשימושו האינטנסיבי בסמים והיא מבקשת שישתלב בטיפול גמילה מסמים. אולם הוא עצמו אינו מעוניין בכך והוא אף מעוניין להתגרש מהמתלוננת. המתלוננת עצמה מסרה, בין היתר, כי היא מתקשה להיפרד מהנאשם וביקשה לשלבו בטיפול גמילה כוללני, על אף אירועי האלימות נגדה.

קצינת המבחן התרשמה כי ההליכים המשפטיים אינם מהווים גורם מרתיע עבור המשיב, ועל רקע שימושו בחומרים פסיכואקטיביים ונסיבות נוספות המפורטות בתסקיר רמת הסיכון להישנות עבירות דומות גבוהה. קצינתה מבחן ציינה כי בשיחה עם הנאשם התברר לה כי שינה את דעתו באשר לגמילה והוא מגלה מוטיבציה ראשונית לכך. עם זאת לנוכח הזמן הקצר שניתן לעריכת התסקיר לא היה באפשרותה של קצינת המבחן לבוא בהמלצה, והיא ביקשה דחיה לצורך כך. לנאשם נתנה אפשרות הבחירה והוא בחר שלא להמתין לתסקיר נוסף ולקיים את הטיעונים לעונש במצב הקיים.

טיעוני הצדדים

9.ב"כ המאשימה הרחיב בטיעוניו בנוגע לערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה ממעשי הנאשם, ביניהם שלוות רוחה של המתלוננת, החירות להימצא במקום שהיא בוחרת, כבודה ושלמות גופה. הוא התייחס לחומרת העבירות בהן הורשע הנאשם, בעיקר העבירה נשוא האישום הרביעי שבה איים על המתלוננת בסכין, וכן לרף החומרה הגבוה בעבירות האיומים. ב"כ המאשימה ציין עוד כי לנאשם הרשעות קודמות בעבירות דומות, וכן ציין את עברו הנפשי. בנוגע למצבו הנפשי של הנאשם ציין כי הנאשם אינו מנסה לעזור לעצמו ואינו מתמיד בהליך טיפולי, וכתוצאה מכך תוקף שוב.

על פי עמדת ב"כ המאשימה, מתחם הענישה לאישומים הראשון והשני נע בין מאסר קצר לבין שמונה עשר חודשי מאסר בפועל, מתחם האישום השלישי נע בין מאסר בעבודות שירות למספר חודשי מאסר בפועל, המתחם לאישום הרביעי הוא בין שמונה עשר לבין עשרים וארבעה חודשי מאסר והמתחם לכלל העבירות נע בין שנים עשר לבין עשרים וארבעה חודשי מאסר בפועל.

10.התובע הפנה לפסיקה: ת"פ (שלום ראשלצ) 24121-08-10, מדינת ישראל נ' גרש סרגיסן, והערעור שהוגש עליו בעפ"ג (מרכז) 50169-11-10, גרש סרגיסן נ' מדינת ישראל. שם אושר גזר דין של ארבעה עשר חודשי מאסר לנאשם שאיים על בת זוגו בסכין קצבים כשהגיע לביתו שתוי וביצע גם עבירות של היזק בזדון ותקיפה; ת"פ (שלום חיפה) 209-07-14, מדינת ישראל נ' מוחמד עומר, בו הורשע הנאשם בעבירות של איומים ותקיפת בת זוג, נקבע מתחם שבין תשעה לבין שמונה עשר חודש והנאשם נדון למאסר בפועל לארבעה עשר חודשים; ת"פ (שלום ראשלצ) 36455-10-14, מדינת ישראל נ' אברהם, בו הוטל על הנאשם עונש של שמונה חודשי מאסר בגין איומים כלפי בת זוגו.

בהתחשב בעברו הפלילי של הנאשם, בתסקיר אודותיו, בהליך הגירושין העלול להעצים את המסוכנות ובהעדר הליך טיפולי באופק והעדר המלצה של שירות המבחן, ביקש ב"כ המאשימה להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל לשמונה עשר חודשים.

11.ב"כ הנאשם טען כי בני הזוג התגרשו כבר. אציין כי הדבר עולה גם ממכתב שהעבירה המתלוננת לבית המשפט והתקבל כמוצג בתיק. הוא התייחס למצבו הנפשי של הנאשם אשר פורט בחוות הדעת שהוגשו, ולכך שהנאשם היה מאושפז קרוב לשנתיים. הוא ציין כי הנאשם לקח אחריות למעשים שביצע, תוך שהוא מוותר הן על האפשרות לקבל חוות דעת פסיכיאטרית שתקבע כי לא היה אחראי למעשיו, והן על ניהול התיק, אשר היה צפוי לקשיים מהותיים לנוכח עמדת המתלוננת שלא היתה מעוניינת להעיד בבית המשפט.

12.בנוגע לאישום הראשון ציין הסניגור כי על פי תשובת הנאשם לכתב האישום, משך כליאת השווא של המתלוננת בבית היה כחצי דקה. כך על פי תשובת הנאשם לאישום, אשר המאשימה הסכימה לה ולא ביקשה להביא ראיות לסתור.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ