אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"פ 50320-02-14

ת"פ 50320-02-14

תאריך פרסום : 26/10/2016 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום רמלה
50320-02-14
21/10/2015
בפני השופט:
ד"ר עמי קובו

- נגד -
מאשימה:
משטרת ישראל תביעות- שלוחת רמלה
נאשמת:
ספא חטיב
הכרעת דין

רקע

  1. נגד הנאשמת הוגש כתב אישום מתוקן אשר מייחס לה עבירת גניבה בידי עובד, לפי סעיף 384 לחוק העונשין, השתל"ז – 1977.

  2. על-פי המתואר בעובדות כתב האישום המתוקן, ביום 19.7.12 עבדה הנאשמת כקופאית בחנות שופרסל. באותן נסיבות גנבה הנאשמת שלוש עגלות עם מוצרים שונים בשווי כולל של 6,682 ₪ בצוותא חדא עם קרובת משפחתה, באופן שבו קרובת המשפחה העמיסה עגלות עם מוצרים ונעמדה בקופה בה עבדה הנאשמת, הנאשמת עשתה עצמה כאילו היא מעבירה את המוצרים בקופה למרות שבפועל לא העבירה אותם. לאחר מכן מסרה הנאשמת לקרובת משפחתה קבלה על רכישת המוצרים בסך 800 ₪ אשר נעשתה באותו יום על ידי לקוח אחר. בדרכה החוצה נתפסה קרובת המשפחה על ידי קצין הביטחון.

  3. הצדדים הגיעו להסדר דיוני, לפיו הנאשמת הודתה בכתב האישום, ובטרם הורשעה נשלחה לקבלת תסקיר שירות המבחן. ב"כ המאשימה הבהירה כי עמדתה הינה להרשעת הנאשמת.

    תסקיר שירות המבחן

  4. על פי תסקיר שירות המבחן מיום 5.4.15, הנאשמת כבת 22, רווקה, סיימה 12 שנות לימוד וכיום סטודנטית בחוג לסוציולוגיה וניהול משאבי אנוש, עובדת בתחום ההדרכות בבית חולים. ילדותה אופיינה בחוסר יציבות מגוריה, אלימות בין בני משפחתה ומצב כלכלי קשה. מילדות היא נושאת בתחושת אחריות כלפי אחיה ודואגת לביצוע עבודות משק הבית. בהתייחסותה לעבירה לקחה הנאשמת אחריות חלקית על ביצוע העבירה ומיזערה מאחריותה האישית. היא תארה כי באותה תקופה התגוררה אצל משפחתו של הדוד אשר חיו בתנאים סוציואקונומיים מאוד קשים ובמקביל עבדה בשופרסל כדי לממן את צרכיה האישיים. האירוע התרחש כאשר קרובת משפחתה לחצה עליה ואיימה כי אם לא תבצע את העבירה היא לא תאפשר לה להתגורר בביתה. הנאשמת ציינה כי באותה תקופה לא היו לה חלופות מגורים ועל כן פעלה כמתואר. הנאשמת הביעה צער וחרטה על מעשיה. שירות המבחן התרשם כי הנאשמת בעלת יכולות תפקודיות סבירות. עם זאת גדלה בחסך רגשי והיא נמצאת בשלב קריטי לגיבוש זהות עצמית וחברתית. שירות המבחן התרשם כי קיימת נזקקות טיפולית והיא אף הביעה נכונות להשתתף בטיפול. על כן המליץ שירות המבחן לדחות את הדיון בעניינה.

  5. על פי תסקיר שירות המבחן מיום 3.9.15, במהלך תקופת הדחייה שולבה הנאשמת בקבוצה טיפולית. מדיווח שהתקבל עולה כי היא מגיעה לקבוצה בעקביות ונמצאת בשלבים ראשוניים של הקשר הטיפולי. היא משתפת בקבוצה בדילמות משמעותיות עימן היא מתמודדת במרחב המשפחתי ובתקשורת עם בני משפחתה, וניכר כי היא מתייחסת ברצינות להליך הטיפולי. הנאשמת מביעה רצון להיעזר ולהיתמך במסגרת הקבוצתית. כמו כן שיתפה כי דחתה את תוכניותיה ללימודים אקדמאיים, כדי לשמור על רצף השתתפותה בקבוצה. שירות המבחן העריך כי טיפול במסגרת הקבוצה עשוי לסייע לה לפתח כישורי חיים, לשפר מיומנות תקשורת ולהעלות מודעות למצבים אשר בעקבותיהם הגיעה למעורבות בפלילים. להערכת שירות המבחן, במסגרת הטיפול תוכל לרכוש כלים להתמודדות מאוזנת ומותאמת במצבי לחץ ומשבר. נוכח העובדה כי הנאשמת הינה צעירה, נעדרת עבר פלילי, מודעת לחומרת מעשיה, ניהלה אורח חיים מתפקד ואשר נמצאת בשלבים הראשוניים של ביסוס חייה המקצועיים הרשעה בדין עלולה לפגוע ביכולת התפרנסותה העתידית. על כן, המליץ שירות המבחן להימנע מהרשעתה ולהשית עליה צו מבחן למשך שנה.

    טיעוני הצדדים

  6. לטענת ב"כ המאשימה, עו"ד יעקב שטרנברג, על פי הלכת כתב נדרשת הנאשמת להוכיח כי היא עומדת בשני פרמטרים לאי הרשעה. ראשית באשר לחומרת העבירה, מדובר בעבירה של גניבה בידי עובד שהינה עבירה חמורה, בנסיבות תיק זה מדובר היה במעשה מתוחכם במידה מסוימת שקדם לו תכנון מוקדם וישנה פגיעה חמורה בערכים המוגנים של יחסי האמון בין עובד למעביד והקושי של מעביד להתגונן מפני גזלה של עובדו. בנוסף על הנאשמת להראות כי הרשעה תפגע בסיכויי השיקום שלה והיא לא עשתה כן. על אף גילה הצעיר של הנאשמת, הרי שעל פי פסיקת בית המשפט העליון גם כאשר מדובר בנאשמים שהינם "בגירים צעירים" נדרשים הנאשמים לעמוד בתנאים דלעיל ועל כן עתר ב"כ המאשימה להרשיע את הנאשמת.

  7. לטענת ב"כ הנאשמת, עו"ד נמיר אדלבי, הנאשמת היתה כבת 18 וחצי בעת ביצוע העבירה, לו היה האירוע מתרחש כמה חודשים קודם לכן, היה ההליך מסתיים ללא הרשעה בבית משפט לנוער. מדובר באירוע בודד, הנאשמת לקחה אחריות על מעשיה ונרתמה להליך טיפולי. שירות המבחן הגיש שני תסקירים בעניינה של הנאשמת ובסופם המליץ להימנע מהרשעתה. הנאשמת הינה סטודנטית במכללת צפת, לומדת לתואר ראשון בסוציולוגיה ודחתה את שנת הלימודים הרביעית שלה לצורך התגייסות להליך הטיפולי. על כן במקרה דנן ראוי כי יחרוג בית המשפט ממתחם העונש וימנע מהרשעת הנאשמת.

    דיון

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ