אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"פ 50201-07-13 מדינת ישראל נ' שחאדה

ת"פ 50201-07-13 מדינת ישראל נ' שחאדה

תאריך פרסום : 22/05/2016 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית המשפט המחוזי ירושלים
50201-07-13
23/12/2014
בפני השופט:
אמנון כהן

- נגד -
המאשימה:
מדינת ישראל
עו"ד נתי בן חמו
הנאשם:
מוחמד שחאדה
עו"ד אחמד עואודה
גזר דין

1.הנאשם, מוחמד שחאדה, הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון, בביצוע עבירה של גניבה, לפי סעיף 384 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – החוק).

2.כפי שתואר בכתב האישום המתוקן, ביום 3.2.11, בסמוך לשעה 20:00, הגיע הנאשם יחד עם ארבעה אחרים לחנות פלאפונים בכפר ביר נבאללה (להלן – החנות), ברכב מסוג מיצובישי לנסר מ.ר. 9181702, בצבע לבן. הנאשם ושלושה מהאחרים נכנסו לחנות ואילו האחר הרביעי המתין להם ברכב, במושב הנהג. בהיכנסם לחנות, עמד הנאשם ליד בנו של בעל החנות, קטין יליד שנת 2000, שעבד בה באותה עת (להלן – המתלונן) ומנע ממנו להפריע לו ולאחרים. אז, לקחו הנאשם ושלושת האחרים מוצרים מהחנות, בין היתר, שני מחשבים, דיסקים, כרטיסי סים, רמקולים, פלאפונים וכסף מזומן. זאת, מבלי לקבל את רשותו של המתלונן ומבלי לשלם לו על המוצרים (שווי המוצרים שנלקחו אינו ידוע במדויק). הנאשם הודה, כי במעשיו אלה, הוא נטל ונשא דברים הניתנים להיגנב, בלי הסכמת הבעלים ובלי תביעת זכות בתום לב, כשהוא מתכוון בשעת הנטילה לשלול את הדבר מבעליו שלילת קבע.

3.בהסדר הטיעון הוסכם, כי הצדדים יהיו חופשיים לטעון לעניין העונש וביום 22.9.14, בהסכמת המאשימה, ומבלי להביע עמדה, הוריתי על הגשת תסקיר מטעם שירות המבחן וחוות דעת מטעם הממונה על עבודות השירות.

4.הנאשם הינו בן 22, רווק, ללא עבר פלילי. הוא ואחיו התאום הינם הצעירים מבין ילדי המשפחה, המונה 7 ילדים. הוריו פרודים והנאשם מתגורר כיום עם אמו, שאינה עובדת. עם אביו, הוא מצוי בקשר שטחי ומתראה עמו לעיתים רחוקות. הנאשם סיים 11 וחצי שנות לימוד ולאחר נשירתו מבית הספר עבד בעבודות מזדמנות שונות. במהלך שלוש השנים האחרונות עבד בתחום הניקיון בתל אביב ובחודש נובמבר 2014 עבד בתחום כריית הנחושת בעיר אילת. בהתייחסו לעבירות הנידונות, מסר הנאשם לקצינת המבחן, כי נגרר אחר שותפיו האחרים לעבירה וכי עמד לנגד עיניו פיתוי כספי. הוא תאר תחושות בושה מהמעשה שביצע והביע חשש, כי הדבר יפגע בעתידו. בצד זה, התרשמה קצינת המבחן, כי הנאשם ניסה לטשטש את גבולות המותר והאסור ואת חומרת המעשה שביצע, ולנוכח כך, מצאה שהנאשם לקח אחריות חלקית על מעשיו.

קצינת המבחן ציינה מספר גורמים אשר עלולים להוות גורמי סיכון להישנות התנהגות עבריינית נוספת בעתיד: התרשמותה, כי ברקע ביצוע העבירה ניצבת חשיבה ילדותית של הנאשם, לצורך סיפוק צרכיו האישיים בדרך הקלה; חשיפתו של המערער לסביבה המנהלת אורח חיים התמכרותי ועברייני; והעדר רשת משפחתית תומכת ומכוונת. מנגד, ציינה גורמים אשר מעידים על סיכוי לשיקום ולהימנעות מהתנהגות עבריינית נוספת בעתיד: תחושות הבושה שתיאר הנאשם לנוכח השתייכותו למשפחה "בעייתית" ורצונו לנהל אורח חיים שונה מסביבתו; תחושת הבושה והפגיעה בדימויו העצמי של הנאשם לנוכח המעשה שביצע; יציבותו התעסוקתית של הנאשם והאחריות שהוא מגלה כלפי אמו ורצונו לדאוג לצרכיה.

בהינתן האמור, המליצה קצינת המבחן על הטלת צו מבחן למשך שנה במהלכו תיבחן האפשרות לשלב את הנאשם בתהליך טיפולי. בנוסף, ולאחר התלבטות, לנוכח החשיבות המייצבת והחיובית שיש להמשך שילובו התעסוקתי של הנאשם, ראתה קצינת המבחן לנכון "לשקול המלצה" על הטלת צו של"צ אשר יבוצע במקביל לעבודתו של הנאשם ולהתחייבותו למציאת עבודה מתאימה. כן המליצה על הטלת מאסר על תנאי, שיהווה גורם הרתעתי נוסף.

5.הממונה על עבודות השירות, מצא, כי הנאשם מתאים לעבודות שירות והמליץ על הצבתו בבית החולים הדסה הר הצופים.

6.בטיעוניו לעונש, עמד ב"כ המאשימה על הערך המוגן שנפגע בביצוע העבירה, והוא ערך השמירה על רכושו של הזולת ותחושת הביטחון העצמית. מבחינת נסיבות ביצוע העבירה, הפנה למספר נתונים, אשר מהווים, להשקפתו, נסיבות לחומרה: התכנון שקדם למעשה; ביצוע העבירה לאור יום, בשעות הפעילות של החנות, מעשה שיש בו להצביע על תעוזה של הנאשם; היותו של עובד החנות קטין בן 11, ללא יכולת להתגונן; וביצוע העבירה בצוותא. לטענת ב"כ המאשימה, נסיבות אלה מקרבות את עבירת הגניבה בה הורשע הנאשם, לעבירת השוד. בהמשך לכך, טען, כי מדיניות הענישה הנוהגת נעה בין של"צ למאסר בפועל וכי מתחם העונש ההולם במקרה דנן נע בין 8 חודשי מאסר ל-24 חודשי מאסר, מאסר על תנאי ופיצויים. בהקשר זה, הפנה לע"פ 7655/12 פייסל נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 4.4.13) שם דובר בעבירת שוד לגביה קבע בית המשפט העליון מתחם ענישה שנע בין שישה חודשי מאסר לבין שנתיים מאסר, ולת"פ 62067-12-12 (שלום-נתניה) מדינת ישראל נ' דבש (ניתן ביום 13.11.14) שם קבע בית משפט השלום מתחם של 10 עד 24 חודשי מאסר בגין עבירה של התפרצות וגניבה של מכשיר טלוויזיה מחדר מלון.

לנוכח כל אלה, ביקש ב"כ המאשימה לגזור על הנאשם עונש של ששה חודשי מאסר אשר ירוצו בעבודות שירות, צו מבחן למשך שנה, מאסר על תנאי ופיצוי למתלונן.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ