אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"פ 50058-02-13 מדינת ישראל נ' כהן

ת"פ 50058-02-13 מדינת ישראל נ' כהן

תאריך פרסום : 23/12/2014 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום ראשון לציון
50058-02-13
11/12/2014
בפני השופטת:
שרית זמיר

- נגד -
מאשימה:
מדינת ישראל
נאשמים:
אורן כהן
החלטה
 

בפני בקשה להשיב למבקש את דרכונו.

 

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה אליה, מצאתי לנכון להעתר לבקשה ולהורות על השבת הדרכון לידי המבקש, בהעדר בסיס וסמכות חוקית להמשך החזקתו.

 

לתמיכה בהתנגדותה להשבת הדרכון הפנתה המאשימה לסעיף 48 לחוק המעצרים, וטענה כי עיכוב היציאה מן הארץ והפקדת הדרכון נועדו להבטיח כי "המשוחרר יתייצב....לנשיאת עונשו".

 

טרם שאזקק לטענה האם בכלל חל סעיף זה בענייננו, מוצאת אני להפנות להוראות סעיף 21(ה) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו- 1996 הקובע כי "צו מעצר לפי סעיף זה יעמוד בתוקפו עד למתן פסק הדין, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת".

 

שאלת דינם של תנאים מגבילים שנקבעו בשלב הדיון בערכאה הדיונית (שלב המעצר) לאחר שנגזר דינו של נאשם נידונה בפסיקת בית המשפט העליון, בע"פ 7933/09 בענין ביטון נ' מד"י (14.12.09), אשר הכריע בה בצורה ברורה וחד משמעית.

וכך קבע כב' השופט דנציגר בענין זה:

 

"בפסיקתו של בית משפט זה נקבע כי בהתאם להוראת חוק זו, מוסמכת הערכאה הדיונית לעצור נאשם עד לסיום ההליכים לפניה ותו לא ועם מתן פסק הדין על ידי הערכאה הדיונית, פוקע צו המעצר. שחרור בערובה בא תחת צו המעצר, ועל כן דינו כדין צו המעצר, דהיינו תוקפו פוקע עם מתן פסק הדין על ידי הערכאה הדיונית [ראו למשל: החלטתו של כבוד השופט מ' חשין (כתוארו אז) בבש"פ 1760/01 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד נה(5) 1, 8-7 (2001) (להלן: עניין פלוני); יעקב קדמי על סדר הדין בפלילים א 220, 306 (מהדורה מעודכנת, 2003) (להלן: קדמי)].

 

לפי פרשנות זו, כל עוד לא נאמר אחרת על ידי הערכאה הדיונית בפסק הדין, עם מתן גזר הדין פוקעים התנאים המגבילים והערבויות". (ההדגשות שלי-ש.ז.)

 

דברים אלו מקבלים משנה תוקף בענייננו, שעה שלא ניתן גזר דין בעניינו של המבקש, ובהסכמת הצדדים חזרה בה המשיבה מכתב האישום.

 

המשיבה אמנם הצהירה כי כתנאי לחזרה מכתב האישום יהא על המבקש לשלם פיצוי בסך 25,000 ₪. יחד עם זאת, המשיבה לא ביקשה את דחיית הדיון עד לתשלום הפיצוי בפועל ואף ניאותה להסכים לפרוס את הפיצוי ל-25 תשלומים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ